כללי

כותב פלסטיני זועם על התנגדות ירדן לכך שהפלסטינים יטוסו לחו"ל דרך שדה"ת רמון: אחרי שנים בהן ניצלה אותנו, יש "להחזיר לה מנה אחת אפיים"

 

לאחרונה, החליטה מדינת ישראל לאפשר לתושבי הרשות הפלסטינית, (להלן הרש"פ), לטוס לחו"ל משדה התעופה הישראלי רמון, שמצפון לאילת. מהלך זה – שככל הנראה תוכנן כאחת המחוות לפלסטינים על רקע ביקור נשיא ארה"ב ג'ו ביידן באזור, ביולי 2022[1] - צפוי להקל משמעותית על הפלסטינים הטסים לחו"ל, שנאלצו עד היום לחצות את הגבול לירדן דרך גשר אלנבי [המכונה בירדן "גשר המלך חוסיין"], ולטוס משדה התעופה עמאן. כך ייחסכו הפלסטינים את הכסף, הזמן והטרחה הכרוכים במעבר לירדן. בנוסף, בשבועות האחרונים ישנם דיווחים רבים על עומס חריג, צפיפות ועיכובים בגשר אלנבי אשר גורמים סבל רב לנוסעים הפלסטינים, וגורמים ברש"פ ובירדן האשימו את ישראל כי היא גורמת לכך במכוון במטרה לגרום לפלסטינים להעדיף לטוס דרך שדה התעופה רמון.[2]

 

פתיחת שדה"ת רמון בפני פלסטינים עורר במהרה זעם בירדן - בשל ההפסדים הכספיים הצפויים לה, ובפרט לחברות התיירות והתעופה שלה - ואף האשמות כלפי הרש"פ בשיתוף פעולה עם ישראל במהלך הפוגע באינטרסים הירדנים.[3] הביקורת מצאה ביטוי ברשתות החברתיות ובדברי בכירים ירדנים. כך, למשל, שר התקשורת הירדני לשעבר, סמיח אל-מועאיטה, טען כי הרש"פ פעלה בתיאום עם ישראל בנושא שדה התעופה רמון לפלסטינים כדי לזכות בהטבות כלכליות, עליהם תשלם בוויתורים מדיניים. לדבריו, מהלכים אלו פוגעים משמעותית באינטרסים הכלכליים של ירדן, והדבר מהווה כפיות טובה מצד הנהגת הרש"פ כלפי מלך ירדן עבדאללה השני, שתמיד הקפיד לגבותה.[4] דובר ממשלת ירדן לשעבר, מוחמד אל-מומני, דרש מהרש"פ לגבות את ירדן המתנגדת לתוכנית ולמנוע מהפלסטינים להשתמש בשדה התעופה רמון - או בכל שדה תעופה ישראלי אחר - ולהמשיך לטוס דרך ירדן עד שתקום המדינה הפלסטינית.[5]

 

בתגובה לביקורת, מיהרו גורמים בכירים ברש"פ להתנער מהתוכנית ולהדגיש כי לרש"פ אין כל כוונה לפגוע באינטרסים הירדניים. כך, במסיבת עיתונאים משותפת עם ראש ממשלת ירדן, בשר אל-ח'צאונה, הדגיש ראש ממשלת הרש"פ, מוחמד אשתיה, כי הפלסטינים לא ישתפו פעולה עם אף מיזם שנועד לפגוע ביחסי ירדן-פלסטין, וכי שדה התעופה רמון לא יהיה תחליף לקשר של הפלסטינים עם ירדן.[6] באופן דומה, דוברו של נשיא הרש"פ מחמוד עבאס, נביל אבו רודינה, אמר לערוץ הרדיו של צבא ירדן, כי הפלסטינים לא יקבלו שום החלטה בעניין שדה התעופה רמון שעלולה לפגוע באינטרסים של ירדן.[7]

 

על רקע זה, פרסם הכותב הפלסטיני, מג'די עבד אל-והאב, באתר "אל-חִואר אל-מוּתַמַדֵן"  ahewar.org מאמר ביקורת חריף נגד ירדן, בו טען כי מזה עשרות שנים היא מנצלת את היותה השער היחיד לעולם עבור הפלסטינים כאמצעי לשליטה בהם ובענייניהם. לדבריו, ירדן הפכה את מעברי הגבול מהשטחים הפלסטינים אליה למקור הכנסה עבורה, על חשבונם של הפלסטינים הנתונים במעברי הגבול הללו להשפלות ולתנאים קשים. לפיכך, טען עבד אל-והאב, ברגע שהירדנים שמעו על פתיחת שדה"ת רמון בפני הפלסטינים, נטרפה דעתם והם "השתוללו מזעם" ו"איבדו את שפיותם" מפחד שיאבדו את שליטתם המדינית על הפלסטינים, את הכספים הרבים הזורמים לכיסיהם, ועקב כך גם את הצידוק לקיומם כמדינה. הוא קרא לפלסטינים לטוס דרך שדות התעופה הישראלים, במקום דרך שדה"ת בעמאן, על מנת להשתחרר משליטתה של ירדן ולהשיב לה "מנה אחת אפיים".

 

הפלסטינים צריכים לבחור בין "גשר המלך חוסיין" העמוס בביורוקרטיה לבין "שדה"ת רמון"[8]

 

להלן תרגום המאמר:

 

"אנחנו הפלסטינים גדלנו והתחנכנו על קבלת ההשפלות הירדניות במעברי הגבול, מאז שירדן נסוגה אל מעבר לנהר הירדן בשנת 1967, כשהיא גוררת אחריה את שובל הכישלון והתבוסה – שלה, של המלך, של הממלכה והמשטר. מאז אותה עת, ירדן ובכיריה מתמחים באמצעים שונים במתן הקלות לפלסטינים ובדחיפתם להיאחז בעקשנות באדמתם ובמולדתם, שהירדנים היו אחת הסיבות לאובדנה. אמצעים אלו נראים כלפי חוץ כמקלים, אך, [למעשה] הם נועדו לשעבד את הפלסטינים, לשלוט בענייניהם ולהשתלט עליהם באמצעות הקצינים והזבובים שעל גשרי הירדן [הכוונה לזבובים הנפוצים במעבר הגבול ומהווים מטרד עבור הפלסטינים, ועדות לרשלנות ואי הכבוד לפלסטינים]. הפלסטינים התרגלו לכך בעל כורחם, באין שער יציאה אחר עבורם מישראל אל העולם זולת השער הירדני, שהפך לשער של פרנסה [לירדנים] על חשבוננו, [הפלסטינים].

 

לפיכך, ירדן קמה והתייצבה מבחינה שלטונית, מדינית וכלכלית על חשבון הסוגייה [הפלסטינית] ועל חשבוננו. שלא לומר [שייעודה של ירדן הוא] להגן על ישראל ולהעניק לה שירותים עד אשר המשימה [הזו] – של המלך ושל המשטר שלה – תסתיים, בין אם על ידי חלוקתה ופירוקה [של ירדן], ובין אם באמצעות הקמת מדינה פלסטינית על אדמתה, שהיא המשך ישיר של השטחים הפלסטיניים ושל שטחי אל-שאם [סוריה הגדולה]. שהרי ההיסטוריה איננה מכירה ב[שליטתם] של מי שהגיעו [לירדן] על סוסים מחיג'אז [קרי, השושלת ההאשמית].

 

הירדנים השתוללו מכעס ברגע שנדמה היה להם שממלכתם [עלולה] להתנדף בגלל שדה התעופה רמון ושהשער [שהיא מהווה עבור הפלסטינים] נמצא על סף התרסקות, בעקבות צעד קטן ביותר שמאפשר לפלסטינים לנסוע מאזורי מגוריהם [בגדמ"ע] - שבהם הירדנים כלאו אותם - לחו"ל דרך שדה התעופה רמון, [ומאפשר] למיעוט מועדף לטוס אף דרך נמל התעופה בן גוריון. זאת, מחשש מפני אובדן ההשפעה המדינית [שלהם] על הפלסטינים ואובדן הכנסות כספיות רבות הזורמות לכיסי רודניהם, ובראשם הארמון ובעליו [קרי, המלך].

 

שדה התעופה רמון הטריף את דעתם של הירדנים וגרם להם לאבד את שפיותם. הוא הציבם בפני מראה ובפני הגורל הצפוי להם כאשר יאבדו את השפעתם המדינית, המודיעינית והכלכלית על הפלסטינים, ועקב כך יפסידו [גם] את הצידוק לקיומם כמדינה, כממלכה וכמשטר. [רק] היום הם ניעורו [להבין] שהתנאים בגשר [אלנבי] גרועים וכי יש לשפרם כדי להקל על מעברם של הפלסטינים. אלא ש[במקום לעשות זאת] הם שלפו את דרך הפעולה הנתעבת הרגילה שלהם: לאיים בסנקציות על מי שיטוס דרך שדה התעופה רמון.

 

לדעתי, עלינו [הפלסטינים] להשיב להם מנה אחת אפיים ולטוס [משדות התעופה הישראלים] דרך המרחב האווירי שלהם [של הירדנים] אל החירות, עד אשר יבוא הזמן שבו נשתחרר מאחיזתם, שכן הזמן הוא גלגל [פעם אתה למעלה ופעם למטה]."[9]