המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות זעם להצעת הפרשן הסעודי אל-שיהאבי לאזרוח הפלסטינים בממלכה ירדנית מורחבת
22/6/2022

תגובות נזעמות ברשתות החברתיות ובעיתונות הערבית למאמרו של העיתונאי הסעודי עלי אל-שיהאבי שקרא לפתור את הסוגיה הפלסטינית על ידי אזרוח הפלסטינים בממלכה ירדנית מורחבת שתכלול את הגדה המערבית ועזה

 

הקדמה

ב-7 ביוני 2022 פרסם עלי אל-שיהאבי, עיתונאי ופרשן סעודי לענייני המזה"ת, באתר של הערוץ הסעודי אל-ערביה, מאמר תחת הכותרת "ממלכת פלסטין ההאשמית", בו קרא לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני על ידי אזרוח מיליוני הפלסטינים בממלכה ירדנית-פלסטינית מורחבת שתכלול את שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה ולבטל את ההכרה באש"ף כנציג הלגיטימי של העם הפלסטיני. הוא קרא להעניק אזרחות ירדנית גם לפליטים הפלסטינים שחיים במדינות אחרות, אשר, לדבריו, יוכלו להמשיך להתגורר במדינות אלה כתושבים חוקיים בעלי זכויות. אל-שיהאבי הבהיר כי על הערבים והפלסטינים להתמודד עם המציאות ולהכיר בכך שישראל היא עובדה קיימת ולוותר על "אשליית" השיבה לפלסטין.[1] לקריאת המאמר של אל-שיהאבי ראו דו"ח ממרי

 

אל-שיהאבי, שמילא שורה של תפקידים בכירים בממלכה הסעודית, ובפרט בתחום התקשורת והפיננסים[2], נחשב, לפי כמה דיווחים, למקורב מאוד ליורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן. ואכן, ידוע כי מאז 2020 אל-שיהאבי משמש חבר בוועדה המייעצת של מיזם העיר החדשנית ניאום שמוביל בן סלמאן.

 

לאור זאת, ומשום שהמאמר פורסם באתר של הערוץ הסעודי הבולט אל-ערביה, היו שראו בו בלון ניסוי המגיע מקרב מקבלי ההחלטות בסעודיה בניסיון להכשיר את דעת הקהל במזה"ת להצעה שמציג המאמר לפתרון העניין הפלסטיני.

 

למאמרו של אל-שיהאבי לא נרשמו תגובות רשמיות מצד גורמים במדינות ערב, אך, כצפוי הוא עורר תגובות רבות בעיקר ברשתות החברתיות, שרובן יצאו נגד אל-שיהאבי והאשימוהו בקידום עמדת הימין הישראלי, בדחיפה לחיסול הסוגייה הפלסטינית וזכות השיבה של הפליטים על חשבון ירדן, ובאימוץ הרעיון של ירדן כמולדת חלופית עבור הפלסטינים. בין המגיבים שתקפו את אל-שיהאבי היו לא מעט עיתונאים, פרשנים ואקדמאים – הן מהעולם הערבי והן מחוץ לו. אל-שיהאבי עצמו הגיב למבקריו, מה שהתפתח לכדי דיון וויכוח סוער במרחב הטוויטר.

 

עיקר התגובות למאמרו של אל-שיהאבי התפרסמו בעיתונות הירדנית, הן הממסדית והן הפרטית, שם התפרסמו מאמרים רבים שתקפו את אל-שיהאבי וראו בהצעתו מזימה וקנוניה נגד הפלסטינים ונגד ירדן. בקרב הכותבים הירדנים היו גם מי שראו במאמר מסר מהמשטר הסעודי עצמו למשטר הירדני. באופן מפתיע, העיתונות במדינות אחרות התעלמה מהעניין כמעט לחלוטין. למרות שהמאמר כולל הצעה מרחיקת לכת לפתרון העניין הפלסטיני, גם בעיתונות הפלסטינית התפרסמו לו תגובות בודדות בלבד. שני עיתונאים פלסטינים תקפו את אל-שיהאבי וראו במאמרו עוד ביטוי לנטישה של מדינות המפרץ את הפלסטינים ולמוכנותן לחסל את עניינם.

 

ב-17.6 דיווח היומון המקוון ראי אל-יום כי בעקבות תגובות ירדניות זועמות רבות שהגיעו למשרדי ערוץ אל-ערביה בבירה עמאן במחאה על מאמרו של אל-שיהאבי, הביע הערוץ מוכנות לפרסם באתר האינטרנט שלו כל מאמר של כותב ירדני המעוניין להגיב על מאמרו של אל-שיהאבי. עוד דווח כי הערוץ הבהיר לירדנים, באופן לא רשמי, כי המאמר אינו מייצג את עמדת הערוץ או הנהלתו, וכי זהו מאמר דעה בלבד.[3]

 

דוח זה יסקור את התגובות שעורר מאמרו של אל-שיהאבי.

ויכוח נוקב בין עלי אל-שיהאבי לעיתונאים ואינטלקטואלים בעולם הערבי והמערבי

כאמור, גולשים רבים ברשתות החברתיות תקפו את המאמר ואת אל-שיהאבי עצמו והאשימוהו בקידום הנרטיב של הימין הישראלי וחתירה לחיסול הסוגייה הפלסטינית וזכות השיבה על חשבונה של ירדן. ייתכן שהביקורת הרבה והזעם שעורר המאמר הם שגרמו לחשבון של אתר אל-ערביה להסיר ציוץ המפנה למאמרו של אל-שיהאבי.

 

אל-שיהאבי קידם את מאמרו גם בחשבון הטוויטר האישי שלו, וגם שם זכה לתגובות רבות מצד גולשים וביניהם גם אנשי אקדמיה ותקשורת בעולם הערבי ומחוצה לו.

 

מבקריו של אל-שיהאבי: מדובר בתוכנית רדיקלית לטובת ישראל, הזהה לתוכנית של אריאל שרון

כמה שעות לאחר שפורסם מאמרו של אל-שיהאבי באתר אל-ערביה, שיתף העיתונאי הסעודי הבכיר עבד אל-רחמן אל-ראשד, ששימש בעבר כעורך אתר אל-ערביה, בטוויטר את מאמרו של אל-שיהאבי וכתב: "זוהי השקפה [הקוראת] להשיב את המצב כפי היה לפני הפסגה הערבית באל-רבאט [בשנת 1974] אשר שמה קץ לשליטה של ירדן על פלסטין ואישרה [את ההחלטה להכיר] בארגון לשחרור פלסטין כנציג לגיטימי יחיד [של הפלסטינים]".[4]

 

ציוץ זה של אל-ראשד שהפנה למאמר של אל-שיהאבי ובחר שלא לתקוף אותו, התפרש על ידי אחדים כתמיכה במאמרו של אל-שיהאבי ועורר ביקורת גם עליו. כך, הירדני אמג'ד עלאונה כתב בפנותו לאל-ראשד: "האם החוצפה להציע הצעות על חשבון מדינה [קרי, ירדן] הפכה להשקפה?..."[5]

 

עודה אבו רדינה, איש עסקים פלסטיני-אמריקאי, המשמש יועץ לענייני השקעות ואנרגיה במפרץ, כתב בתגובה לעלי אל-שיהאבי ולעבד אל-רחמן אל-ראשד: "זו התוכנית של [ראש ממשלת ישראל לשעבר, אריאל] שרון להפוך את ירדן למדינה פלסטינית אשר [הן] ירדן [והן] הפלסטינים דחו אותה".[6]

 

סבסטיאן אשר, פרשן לענייני למזה"ת של ה BBC שיתף ב-9.6 בחשבון הטוויטר שלו את מאמרו של אל-שיהאבי תוך שהוא מגדיר אותו כ"פתרון רדיקלי לסכסוך הישראלי-פלסטיני".[7] אדם ארלי, שגריר לשעבר של ארה"ב בבחריין, הגדיר את המאמר כ"שובר קופות" שבוודאות יעורר חילוקי דעות ושיח ער בעניין.[8]

 

פרשן סעודי בכיר: מאמר נאיבי נגד הערבים ונוטה לטובת ישראל

גם הפרשן הסעודי הבכיר ח'אלד אל-דח'יל, תקף את אל-שיהאבי על הצעתו. בציוץ מה-9.6 כתב כי מדובר "ברעיון ישראלי ישן שהגתה [ראשת ממשלת ישראל בעבר] גולדה מאיר. ירדן מתנגדת לכך, כמו גם הפלסטינים. המאמר הוא נגד שני הגורמים הללו [קרי, ירדן והפלסטינים] ולטובת ישראל, ולמרות זאת ישראל לא תסכים שתהיה מדינה בגודל כזה [קרי, ממלכת ירדן כפי שמציע אל-שיהאבי במאמרו] בשכנות לה. המסר של המאמר הוא: דחוק את הערבים לפינה ואז הם ייכנעו לך. זהו מאמר שמאופיין באומץ נאיבי שנובע מייאוש".[9]

 

בתגובה לקריאתו של אל-שיהאבי 'להכיר במציאות' ציייץ אל-דח'יל: "אדון עלי, הבעיה היא לא ההכרה במציאות או בישראל. מאז שנת 77 מדינות ערביות מנרמלות יחסים עם ישראל, ובכל זאת היא לא שינתה את עמדותיה או את מדיניותה כלפי הפלסטינים או הערבים. נורמליזציה בחינם כבר אינה הפתרון. זאת ועוד, סוגית פלסטין היא גם בעיה ישראלית. מדוע שהערבים ייקחו על עצמם לפתור אותה עבור ישראל, מבלי [שהיא תשלם] מחיר?"[10]

 

לחיזוק עמדתו, הפנה אל-שיהאבי בחשבון הטוויטר שלו למאמר עם תוכן דומה מאוקטובר 2021 שפרסם איש העסקים הירדני חסן אסמיכ המתגורר באיחוד האמירויות במגזין האמריקאי ה"פוריין פוליסי". אל-שיהאבי הגדיר את מאמרו של אסמיכ כ"מאמר בעל טיעונים טובים ומבוסס היטב". בדומה למאמר של אל-שיהאבי, גם מאמרו של אסמיכ קרא לפתור את העניין הפלסטיני על ידי סיפוח הגדה המערבית ועזה לירדן ומתן אזרחות ירדנית לפלסטינים.[11]


הציוץ של אל-שיהאבי המפנה למאמר של חסן אסמיכ[12]


 

גם ציוץ זה עורר דיון וביקורת רבה מצד עיתונאים, אקדמאים ואחרים. איש העסקים עודה אבו רדינה הגיב וכתב: "עלי [אל-שיהאבי], זוהי פנטזיה מגוחכת, אלא אם ישראל תוותר על הגדה המערבית ועל מזרח ירושלים הערבית, דבר שאני לא רואה באופק. השאיפה של ישראל להשאיר [תחת ריבונותה] חלק גדול מאזור 1E תגרום להצעתך לטבוע למוות".[13]

 

העיתונאי הסעודי הבכיר, ח'אלד אל-מעינא, העורך לשעבר של היומונים הסעודים באנגליתArab News  ו-Saudi Gazette הגיב גם הוא לציוץ וכתב: "הציונים לעולם לא יעצרו את התקדמותם. משתפי הפעולה בעולם הערבי יהיו הראשונים שיירמסו על ידם".[14]

 

חילופי הדברים בין אל-שיהאבי ומבקריו[15]



אל-שיהאבי בתגובה למבקריו: די לסיסמאות הבומבסטיות; עת להכיר במציאות

אל-שיהאבי לא היסס להגיב למתקפה עליו ברשתות החברתיות וענה שוב ושוב לרבים ממבקריו. כך למשל, ענה לטענה של איש העסקים עודה אבו רדינה, כי מדובר בתוכנית של שרון: "התוכנית של שרון היא 'טרנספר', כך שההערה הזו [שלך], עודה [אבו רדינה], איננה מדויקת. טרנספר יהיה בלתי נמנע אם יישמר הסטטוס קוו הקיים, והפלסטינים וירדן (שתיחרב) הם שישלמו את המחיר..."[16]

 

כשנשאל על ידי אבו רדינה מה ההבדל בין טרנספר ליישוב מחדש של הפלסטינים בירדן ענה אל-שיהאבי: "'טרנספר' פירושו גירוש של כל הפלסטינים מפלסטין ההיסטורית. ההצעה שלי מרחיבה את הריבונות של ירדן לגדה המערבית ולעזה. הם [קרי, הפלסטינים] יישארו היכן שהם [גרים] היום. זה הבדל גדול".[17]

 

בתגובה לח'אלד אל-דח'יל שטען גם כן כי מדובר בהצעה ישראלית והאשים את אל-שיהאבי בנאיביות, ענה אל-שיהאבי: "אם הכרה במציאות המרה לאחר 75 שנים של [הפרחת] סיסמאות ריקות ואשליות נחשבת נאיביות, אז אני מקבל בברכה את [הגדרתי] כנאיבי".[18] בציוץ נוסף למחרת, הוסיף אל-שיהאבי: "אשר לטענה [שלך] כי מדובר בתוכנית ישראלית, [אדגיש] כי התוכנית של הימין הישראלי היא לגרש את כל הפלסטינים מרצועת [עזה] והגדה [המערבית] למצרים ירדן; זה אכן יקרה אם לא נפעל בחוכמה, וירדן כפי שאנו מכירים אותה היום תיחרב. הספיקו לנו הסיסמאות המופרזות המבוססות על בורות והסיסמאות המנופחות הפונות לרגש של ההמון שאינו מודע למצב המדיני החמור".[19]

 

בתגובה לדברי ביקורת נוספים שהוטחו בו קרא אל-שיהאבי למבקריו לעבור להתגורר בעזה ובמחנות הפליטים בעצמם. כך כתב: "בינתיים, עברו יחד עם משפחותיכם לחיות בעזה או במחנה פליטים בלבנון ואז נראה כמה זמן תמשיכו לפתח תיאוריות [משלכם]".[20]

 

בתגובה למי שטענו שההצעה של אל-שיהאבי היא "פנטזיה מגוחכת" וכי הציונים יירמסו קודם כל את הערבים שמשתפים עימם פעולה, ככל הנראה ברמיזה לאל-שיהאבי, הוא ענה שרק אנשים ממורמרים וכעוסים משתמשים בשפה כה נמוכה. הוא הוסיף: "היו לנו 75 שנים עם אידיוטים קולניים בעולם הערבי שמפריחים הצהרות בומבסטיות וכולם כשלו". עוד כתב: "בנוסף, קל מאוד לאנשים שחיים בנוחות ובכבוד להציג דרישות מקסימליסטיות, אך אני בטוח שסקר אשר ייערך בקרב פלסטינים מהגדה המערבית, עזה ומחנות הפליטים (שהם אלה שמשלמים את המחיר האמיתי ביום יום) יציג תמונה שונה לחלוטין".[21]

 

בציוץ נוסף שיתף אל-שיהאבי עם מבקריו כתבה מהשבועון "האקונומיסט" שעסקה בהגירה המונית של צעירים פלסטינים מעזה ושאל אותם אם הם מוכנים לארחם בבתיהם.[22]

 

העיתונות הירדנית: ירדן איננה פלסטין, ולא שק חבטות; הפסיקו לשווק מזימות על חשבונה

כאמור, עד כה לא התפרסמה תגובה רשמית ירדנית למאמר של אל-שיהאבי, אולם הוא עורר תגובות רבות בעיתונות וברשתות החברתיות בממלכה. כותבים וגולשים ירדנים הביעו תרעומת על הרעיונות שעלו במאמר וראו בהם 'מזימה' שמטרתה לפגוע בירדן ולחסל את הסוגייה הפלסטינית על חשבונה, בהתאם לאג'נדה ישראלית. רובם אף הזכיר את ההתנגדות הנחרצת של המלך עבדאללה לתוכניות דומות בעבר, שהבולטת שבהן היתה עסקת המאה, שקידם ממשל דונאלד טראמפ.[23]

 

בעיתונות הירדנית, הן הממסדית והן הפרטית, פורסמו מאמרים שתקפו את מאמרו של אל-שיהאבי. כך, היומון הממסדי אל-ראי, פרסם ב-13.6 כתבה תחת הכותרת: "ירדן אינה פלסטין. אין חלופה לסיום הכיבוש הישראלי", בה נכתב: "ירדן ופלסטין מאוחדות בהתנגדות לכיבוש. הן עומדות איתן נגד כל פתרון [שמאיים] לחסל את העניין הפלסטיני. על מדינות ערב לתמוך בהן בעימות מול הכיבוש, ועל אנשי התקשורת הערבים להמשיך לעמוד לצד האמת הערבית, ולא להציע תוכניות ציוניות מפוקפקות. עליהם להפסיק להעלות את רעיון המולדת החלופית משום שזהו רעיון ציוני שנחשב למזימה נגד ירדן, פלסטין והאומה הערבית. על כן, אין לשווק רעיונות מפוקפקים כאלה, אלא להתנגד להם."[24]

 

שחאדה אבו בקר, ששימש בעבר יועצו של יו"ר הפרלמנט, טען בטורו ביומון אל-ראי ב-13.6 כי מדובר במזימה נגד ירדן והפלסטינים ורמז כי האחראים לה הם קושרי קשר ובוגדים. כך כתב: "לאחרונה התפרסמו דיבורים ומאמרים, ובכלל זאת התבטאויות ציוניות חוזרות ונשנות, שמנסות לכפות פתרון של הבעיה הישראלית על חשבון ירדן. ניתן להגדיר זאת רק כמזימה גדולה נגד המדינה הזו שמגלה אורך רוח. יתרה מזו, ניתן לומר שמדובר גם במזימה גדולה לחיסול העניין הפלסטיני לטובת האימפריאליסטים הציונים מחד גיסא, ולמחיקת הזהות הלאומית הירדנית והפלסטינית מאידך גיסא... אנו רוצים שכולם יידעו שירדן איננה שק חבטות ולא הבטן הרכה שניתן להבקיעה באמצעות [תשלום] של מיליארדי [דולרים] גם אם חלילה לא יהיה לנו מה לאכול... כל מי שמעלה בדעתו הצעת פתרון נכלולית ותבוסתנית או מתכנן ומבצע תוכנית מזימתית כזו... שיניח לנו, הירדנים והפלסטינים, להילחם עם האויב העושק הזה למען כבודם של כל הערבים וכל המוסלמים ומקום הפולחן שלהם. בעזרת אללה ננצח באמצעות עמידה איתנה ונאמנות ובאמצעות סירובנו לוותר על האמת הברורה והמחר לא יאחר לבוא. שאללה ישמור על הממלכה הירדנית ההאשמית שלנו מפני הפזיזות והתכסיסנות של כל אדם קל דעת, כל אדם שנוטש [את אחיו] וכל קושר קשר בוגדני באשר הוא. לנו ולעם הפלסטיני - העומד איתן, הסובלני והערוך לקרב – יש הבטחה [משמיים] בדבר ניצחון מוחלט על הציונים הרעים ועוזריהם, מי שלא יהיו..."[25]

 

כמה כותבים ירדנים רמזו כי המשטר הסעודי אחראי לתוכן הדברים במאמרו של אל-שיהאבי, שפורסם בפלטפורמה סעודית בולטת – אתר ערוץ אל-ערביה.[26] כך למשל, כתב העורך המדיני של אתר החדשות הירדני, jo24.net: "מה שמדאיג הוא איננו המאמר עצמו, אלא שאף אחד בירדן לא עמד על טיבו... על הקורא הירדני לראות ב[מאמר] של ערוץ אל-ערביה רצון להנחיל תבוסה לשני עמים גם יחד - הירדני והפלסטיני... אין לראות במאמר זה מאמר דעה שפורסם באמצעי תקשורת ותו לא, שכן זה קורה [רק] במדינות דמוקרטיות. לעומת זאת, בערוץ אל-ערביה [הסעודי] אף אות אינה מתפרסמת מבלי שעברה בדיקה מדוקדקת, ולכן המאמר מבטא לחלוטין את [עמדת] אל-ערביה. אינו טועה מי ששם לב כי יחסי סעודיה-ישראל הם חמים ואף יותר מכך. ריאד [אף] לא מנסה להסתיר זאת... די לומר שהנורמליזציה הרשמית המוצהרת [של מדינות] במפרץ [עם ישראל] לא היתה עוברת ללא החלטה סעודית... כותב המאמר - ואני מניח שהוא אינו מי שחתום עליו... הסעודי, עלי אל-שיהאבי, [רומז ככל הנראה ליורש העצר, מוחמד בן סלמאן] - מבין כי מימוש התהליך של יישוב הפלסטינים במקום הירדנים, במולדתם של הירדנים, הוא בלתי אפשרי מבלי שיינקטו צעדים מקדימים לכך, כגון הפיכת הירדנים לעניים ואף הרעבתם וחידוש מלחמת האחים בין הירדנים בעלי הארץ לבין הירדנים [ממוצא] פלסטיני. כל זה קורה בשעה שהבמאי [הסעודי] צופה מאחורי המסך [על הנעשה] ומפעיל את הבובות כך שישחקו כרצונו... המאמר הוא מסר לממסד הירדני ואין ספק שהוא נקלט...."[27]

 

גם שר החוץ הירדני לשעבר, מרואן אל-מועשר, פרסם ב-16.6 מאמר ביומון אל-קודס אל-ערבי, היוצא לאור בלונדון, תחת הכותרת: "פתרון המשבר הישראלי על חשבון ירדן", בו טען כי ישראל מנסה מזה שנים רבות לפתור את הבעיה הדמוגרפית הנובעת מגידול האוכלוסין בקרב הפלסטינים על ידי "סילוק הבעיה" אל מחוץ לגבולותיה, ובפרט אל ירדן. ברומזו למאמר של אל-שיהאבי, טען אל-מועשר כי זהו "בלון ניסוי מצד גורמים התומכים בכותבי מאמרים [כאלה]".[28]


עיתונאים פלסטינים: הערבים נטשו אותנו ומסייעים לישראל בחיסול הסוגייה הפלסטינית

גם מצד הרשות הפלסטינית לא נשמעה תגובה רשמית למאמר של אל-שיהאבי. יתרה מזו, באופן מפתיע, בעיתונות הפלסטינית כמעט שלא התפרסמו תגובות למאמר.

 

העיתונאי הפלסטיני, מוהנד עבד אל-חמיד, יצא בטורו ביומון אל-איאם נגד המאמר של אל-שיהאבי וראה בו הוכחה נוספת לכך שמדינות ערב, ובפרט מדינות המפרץ, נטשו את הפלסטינים ואף מסייעות לחיסול העניין הפלסטיני. כך כתב: "... בזמן שבו הממסד הערבי אימץ את השלום עם ישראל, את ההכרה בה, ואת המו"מ עמה – והוציא מהשיח הרווח את שלושת הלאווים של פסגת [הליגה הערבית] בח'רטום בשנת 1967 [קרי, "לא לשלום, לא להכרה ולא למו"מ עם ישראל"] – הכריזו ממשלות נתניהו ובנט במהלך שני עשורים [על אותם שלושה לאווים:] לא לשלום, לא להכרה ולא למו"מ עם גורם הכוח המרכזי של הסכסוך, קרי הפלסטינים... הזירה הפלסטינית נחשפת ליהירות [הישראלית הזו] כשהיא משוללת תמיכה פוליטית וכלכלית, הן ערבית והן בינלאומית, ברמה חסרת תקדים... 

 

הבה נודה שהמצב הפלסטיני כיום הוא המצב הגרוע ביותר שהיה עד כה... נכון שהעם לא נכנע ולא קיבל את התנאים הישראלים, אך הוא נכנס למצב של בדידות מאחיו... הנורמליזציה [של מדינות ערב עם ישראל] הפכה להיות שלב  מקדים לפתרון [העניין הפלסטיני, ולא תוצאה של הפתרון]. יתרה מזו, היא הפכה להיות במקומו, זאת במקביל לשתיקה פלסטינית רועמת..."

 

בהמשך המאמר ציטט עבד אל-חמיד כמה דיווחים שפורסמו לאחרונה בתקשורת המערבית על שינוי שחל בדעת הקהל בסעודיה כלפי ישראל ועל אפשרות של התקרבות בין שתי המדינות, וכן על חתימת הסכמי סחר ושת"פ בין איחוד האמירויות לישראל המוערכים בכמה מיליארדי דולרים, והוסיף: "האליטות הפוליטיות בעלות ההשפעה במדינות המפרץ טוענות כי הרעפת מיליארדים על מדינת ישראל, פתיחת השווקים המקומיים בפניה, כמו גם [פתיחת] האיים, המצרים והבסיסים של [מדינות המפרץ] בפניה היא זכותן הריבונית, וכי הן חופשיות לקבוע את מדיניותן ואת [מערך] בריתותיהן... האליטה הפוליטית המפרצית אינה מסתפקת בהפרת קשרי [האחווה עם הפלסטינים], הערכים [הלאומיים הערביים], זכויות העמים וזכויות האדם, אלא היא הגיעה לכדי אימוץ הפתרון הישראלי לחיסול העניין  הפלסטיני. [היא הגיעה לכדי כך] כאשר העיתונאי הסעודי עלי אל-שיהאבי קרא במאמרו להקים את 'הממלכה ההאשמית הפלסטינית' [באמצעות איחוד] בין ירדן לבין פלסטין וקבע כי ישראל היא עובדה קיימת בשטח שעל האזור לקבלה, וכי על הפלסטינים להשלים עם המציאות הזו...

 

התוכנית [הזו] נוגדת לחלוטין את האינטרסים הלאומיים ההיסטוריים של העם הפלסטיני וכן את זכויות העם הירדני, את עצמאותו ואת זכותו להגדרה עצמית. אל-שיהאבי, יוזם התוכנית, לא נרתע מלאמץ את הנרטיב הציוני בגרסתו הישנה, ולומר כי הדור הפלסטיני הראשון שחווה את הנכבה כבר מת, וכי הנושא שצריך להעסיק את [הפלסטינים כיום] ואת בניהם כעת הוא היכולת לחיות בכבוד [מבחינה כלכלית]..."[29]

 

ביקורת דומה השמיע העיתונאי הפלסטיני עמר חלמי אל-ר'ול, שמסיבה כלשהי לא פרסם את מאמרו בנושא בטורו בביטאון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, אלא בחשבון הפייסבוק שלו ובכמה אתרים פלסטיניים. הוא כתב: "מי שקרא את הפרמטרים שכללה ההצעה של אדוני הסכמי הכניעה האברהמיים[30] [קרי, המאמר באל-ערביה] לא רואה בכך הצעה חדשה, מאחר שתוכניות כאלה הוצעו כבר בעבר... אולם, עצם העלאתה מחדש דווקא בעיתוי זה אינה מקרית.


כמו כן, אין זו רק עמדה חולפת שהביע בעל [טור] דעה, אלא זוהי הצעה שמשקפת את אופי התקופה ואת השיח של גורמי הכוח בעלי האינטרס לחסל את הסוגייה הפלסטינית... אדגיש כי העם הפלסטיני, הנהגתו הלגיטימית, הפלגים הלאומיים, האליטה המדינית שלו... וכל אחד ממרכיביו מתנגדים מכל וכל לתוכנית הזאת... והיא לא תעבור יהיו אשר יהיו הקורבנות... [העם הפלסטיני] לא יתפשר על פחות מעקרונותיו הלאומיים המוצהרים ובראשם זכות השיבה, [הזכות] להגדרה עצמית, הקמת מדינה לאומית עצמאית שבירתה ירושלים ושוויון מלא לבני העם בגליל, במשולש, בנגב ובערים המעורבות [בשטח ישראל]."[31]




[1] www.alarabiya.net , 7.6.2022 למחרת ב-8.6.22 המאמר פורסם גם באתר אל-ערביה באנגלית.

אל-שיהאבי למעשה מעלה מחדש הצעה שכבר הועלתה לא פעם בעבר תחת השם "האופציה הירדנית" ומדברת על הקמת קונפדרציה בין ירדן לפלסטינים – רעיון ששני הצדדים התנגדו לו בעבר או טענו כי יהיה ניתן לדון עליו רק לאחר הקמת המדינה הפלסטינית העצמאית. על כך ראו דו"ח ממרי:

קונפדרציה בין ירדן לפלסטינים: דיון מחדש ברעיון ודחייתו בשני הצדדים , 9.10.2016

יצוין כי ב-9.6.22, יומיים לאחר פרסום מאמרו של אל-שיהאבי, פרסם שה"ח הישראלי לשעבר, שלמה בן עמי, מאמר בוול סטריט ז'ורנל, בו קרא גם הוא לפתור את הסוגיה הפלסטינית על ידי "האופציה הירדנית" והקמת קונפדרציה בין הפלסטינים לממלכת ירדן. www.wsj.com , 9.6.2022

[2] בעבר שימש אל-שיהאבי כבכיר ברשות הכספים של סעודיה ומילא תפקידים בכירים בכמה בנקים בסעודיה. כמו כן הוא היה חבר בוועד המנהל של חברת התקשורת אורביט וחבר בוועד המנהל ובוועדת הביקורת של קבוצת התקשורת הסעודית MBC. בין השנים 2017-2019 הוא עמד בראש מכון המחקר The Arabia Foundation שהוא ייסד והקים בארה"ב ואשר התמחה בגיאופוליטקה של סעודיה. https://alishihabi.com/

[11] https://twitter.com/aliShihabi , 13.6.2022

ראו מאמרו של אסמיכ תחת הכותרת: Unite Jordan and Palestine—Again,  https://foreignpolicy.com/ , 15.10.2021

[24]  אל-ראי (ירדן), 13.6.2022

[25] אל-ראי (ירדן), 13.6.2022

בדומה לכך, גם חבר הסנאט הירדני והשר לשעבר, מוחמד אל-מומני, פרסם ב-18.6 מאמר בו טען כי ההצעה של אל-שיהאבי לפתרון העניין הפלסטיני אינה מציאותיות ולא הגיונית, נוטה באופן מופרז לטובת הימין הקיצוני בישראל, מתנגשת באופן ישיר עם התוכנית הלאומית הפלסטינית ומנוגדת לאינטרסים האסטרטגיים הריבוניים של ירדן. אל-ר'ד (ירדן), 17.6.2022

[26] כך למשל, הכותב הירדני, מונד'ר אל-חואראת, בעל טור ביומון הממסדי אל-ראי, כתב במאמר שפרסם בכמה אתרים ירדנים כי "החמור הוא ש[רעיון זה] הועלה בפלטפורמה ערבית שידוע שהיא מבטאת עמדה של מדינה ערבית מסוימת [קרי, סעודיה]..."  https://alsaa.net, 11.6.2022; http://akhbarhayat.com, 12.6.2022

[27]  https://jo24.net, 11.6.2022

[28] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 16.6.2022

[29] אל-איאם (רש"פ), 14.6.2022

[30] כינוי גנאי להסכמי אברהם לנרמול היחסים שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות ולבחריין.

[31]  https://www.facebook.com/OmarElghoulOfficial, 12.6.2022

יצוין כי עמר חלמי אל-ר'ול ייחס בטעות את המאמר לכותב ירדני, מונד'ר אל-חואראת, שלמעשה רק סיכם את מאמרו של עלי אל-שיהאבי ותקף אותו.

 

 

תגיות