המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כתבה ביומון קטרי מהללת אם של 6 מחבלים פלסטיניים שהיו מעורבים ברצח אזרחים ישראלים
15/4/2022

כתבה ביומון קטרי מהללת את אימם של שישה מחבלים פלסטיניים

שהיו מעורבים ברצח אזרחים ישראלים


היומון הקטרי אל-שרק פרסם ב-7.4.22 כתבה בשבחה של לטיפה אבו חמיד, אימם של שישה מחבלים פלסטיניים מתנועות פת"ח וחמאס, שהיו מעורבים בפיגועי ירי והתאבדות נגד אזרחים ישראלים.[1] בכתבה צוטטו דבריה של אבו חמיד בשבח בניה ובשבח דרך הטרור בה בחרו. בין היתר אמרה אבו חמיד לעיתון כי "שחרור פלסטין יושג רק באמצעות התנגדות וקריאת תיגר משום שפלסטין וירושלים הן יקרות ונשמותינו יפדו אותן."

 

כאמור, ששת בניה של אבו חמיד הורשעו בפעילות טרור נגד ישראלים. אחד מבניה של לטיפה, עבד-אל-מונעם אבו חמיד, היה פעיל בגדודי עז אל-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, ונהרג בידי ישראל. הוא סייע לרצח שלושה ישראלים בגדה המערבית ב-1990, ולרצח ישראלי נוסף ב-1994; חמשת בניה האחרים מרצים מאסרי עולם בבתי כלא בישראל: בנה הבכור, נאצר אבו חמיד הוא ממייסדי גדודי חללי אל-אקצא, הזרוע הצבאית של הפת"ח ונטל חלק פעיל בביצוע הלינץ' של שני חיילים ישראלים ברמאללה באוקטובר 2000. הוא הורשע ברצח שבעה ישראלים ו-12 ניסיונות רצח. שריף אבו חמיד היה גם הוא פעיל בגדודי חללי אל-אקצא וסיפק נשק וסיוע לביצוע פיגועים בירושלים ובתל אביב בפברואר ומרץ 2002; מוחמד ונצר אבו חמיד הורשעו בגין תכנון פיגועי התאבדות במסגרת פעילותם בגדודי חללי אל-אקצא. אסלאם אבו חמיד נידון למאסר עולם לאחר שהרג את החייל הישראלי, רונן לוברסקי, לאחר שהפיל עליו לוח שיש מגג בניין במחנה הפליטים אל-אמערי במאי 2018. קודם לכן, בשנים 2004-2009 ריצה עונש מאסר בשל פיגוע ירי שביצע מטעם הזרוע הצבאית של חמאס.

 

הכתבה ביומון אל-שרק[2]

 

להלן תרגום קטעים מהכתבה:

 

"לטיפה אבו חמיד, בת 75, יושבת לשולחן סעודת שבירת צום הרמדאן כשהיא מניחה מסביבה את תמונות ילדיה על חמישה כסאות. היא מאזינה לקול המואזין קורא 'אללה אכבר' וחוזרת ואומרת: 'אללה גדול יותר מהציונים, אללה גדול יותר מהכיבוש'...

 

לטיפה הפלסטינית חיה במחנה הפליטים אל-אמערי [הסמוך] לעיר אל-בירה ב[מחוז] ראמאללה בגדה המערבית הכבושה והיא אימם של שהיד וחמישה אסירים שנידונו למאסרי עולם. הכיבוש הרס את ביתה חמש פעמים, הפעם האחרונה היתה ב-2019[3]. קרוב ל-35 שנים היא נושאת את כאב הפרידה [מבניה] באורך רוח, עד כי זכתה לכינוי עץ האלון של פלסטין. היא אומרת: 'אני חזקה ו[יציבה] שיהרסו [את הבית] ואנחנו נבנה. אנחנו בעימות עם הכיבוש עד להיעלמותו'...

 

היא ממשיכה: 'אני מקווה ובטוחה שאללה ישחררם. גזרי הדין הדמיוניים הללו שגזר הכיבוש הם רק מספרים. ככל שחולף הזמן יש לי ביטחון מלא בישועה של אללה ולא במספרים של הכיבוש'.

 

[לטיפה אבו  חמיד, המכונה כאמור] עץ האלון של פלסטין, הסבירה כי בנה הגדול נאצר נידון לשבעה מאסרי עולם ועוד 50 שנה... [בן אחר] נצר נידון לחמישה מאסרי עולם, שריף נידון לארבעה מאסרי עולם ומוחמד נידון לארבעה מאסרי עולם ועוד 30 שנה. השהיד הגיבור, עבד אל-מונעם אבו חמיד, המכונה 'צייד השב"כ', חוסל על ידי יחידה ישראלית מיוחדת לאחר מרדף שנמשך חודשים בשנת 1994...

 

למרות כל הכאב ממנו סובלת אם האסירים והשהיד אבו חמיד, היא מתגאה בהם ובמאבקם נגד הכיבוש ומדגישה: 'אני בעדם ומעולם לא התנגדתי למאבק ולהתנגדות שלהם, כל עוד זו הדרך בה בחרו. המאבק הוא כבוד עבור כל פלסטיני ושחרור פלסטין יושג רק באמצעות התנגדות וקריאת תיגר, משום שפלסטין וירושלים הן יקרות ונשמותינו יפדו אותן."[4]




[1] לטיפה אבו חמיד זכתה לכינוי "ח'נסאא' של פלסטין", על שם המשוררת מימי ראשית האסלאם, "אל-ח'נסאא'" תמאדר בנת עמרו בן אל-חרת' אל-סלמיה, שנחשבה ל"אם השהידים" ואשר הודתה לאללה על כך ש"כיבד אותה" במוות של ארבעת ילדיה בקרב אל-קאדיסיה בשנת 637

[2]  אל-שרק (קטר), 7.4.2022

[3] ביתה של אבו חמיד נהרס כמה פעמים על ידי ישראל בשל מעורבות בניה בפיגועי טרור.

[4]  אל-שרק (קטר), 7.4.2022

תגיות