המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
יומון אמירתי: קואליציה ערבית-ישראלית נולדה בפסגה בין מנהיגי מצרים, האמירויות וישראל
23/3/2022

היומון אל-ערב האמירתי: קואליציה ערבית-ישראלית חדשה נולדה בפסגה בין מנהיגי מצרים, האמירויות וישראל

 

היומון האמירתי אל-ערב היוצא לאור בלונדון פרסם כתבה אודות הפגישה המשולשת שנערכה בין נשיא מצרים, עבד אל-פתאח אל-סיסי, יורש העצר של אבו דאבי, מוחמד בן זאיד, וראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, בשרם אל-שיח' ב-22/03 וטען כי נולדה בה קואליציה ערבית-ישראלית חדשה, המדגישה תחילה את שתה"פ הכלכלי מסחרי בין המדינות, העשוי להתפתח לכדי שת"פ ביטחוני וצבאי. בכתבה צוין כי גיבוש קואליציה צבאית עם ישראל הוא אינטרס ערבי יותר מאשר ישראלי, לנוכח שאיפות ההתפשטות של איראן והחשש מתוכניתה הגרעין שלה; ולנוכח הערכתן של מדינות המפרץ כי ארה"ב, תחת ממשל ביידן פועלת באופן המנוגד לאינטרסים שלהן וחותרת להחייאת הסכם הגרעין בין איראן והמעצמות משנת 2015.

 

הכתבה ביומון אל-ערב


 

להלן קטעים מן המאמר:

 

"חוגים דיפלומטיים ערביים בבירה המצרית [קהיר] תיארו את הפגישה המשולשת בין נשיא מצרים, עבד אל-פתאח אל-סיסי, יורש העצר של אבו דאבי, השיח' מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, וראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, בשרם אל-שיח' [ב-22/03] כלידתה של קואליציה ערבית-ישראלית אשר מבוססת על אינטרסים, נותנת מענה לשאיפות לפיתוח ויציבות באזור ומותירה מאחור את שרידי המלחמות, הסכסוכים והסיסמאות של עשורים האחרונים.

 

חוגים אלה אמרו כי הקואליציה המשולשת משגרת מסר ברור לסעודיה, לפיו כבר אי אפשר לחכות יותר נוכח השינויים המתרחשים באזור ואנדרלמוסית המסרים מארה"ב, שאינה דואגת כבר לאינטרסים של מדינות המפרץ, נותנת עדיפות לאיראן ומתכוננת לשחרר את הרסן ממנה ביותר ממישור אחד - הן בכל הנוגע למירוץ החימוש הגרעיני והלא-גרעיני והן בכל הנוגע להעצמתה באמצעות הכנסות מנפט, אותם תבזבז על זרועותיה [קרי המיליציות שלה באזור] ותאיים על ביטחונו.
 

[חוגים אלה גם] הצביעו על כך שהקואליציה הערבית-ישראלית נשענת על יסודות ריאליים וכי עובדה זו היא שהובילה להצטרפותן של מדינות חדשות למסלול השלום, אשר התרחב וכולל בנוסף למצרים והאמירויות, גם את מרוקו, ירדן, בחריין, סודאן ועומאן. לדבריהם, המגמה לכונן פרויקטים כלכלים, מסחריים, טכנולוגים וכן ההשקעות [בין המדינות] יצליחו לבנות אמון בין ישראל וסביבתה הערבית.

 

כמו כן, הם סברו כי בניית אמון במישור זה, אשר תשרת את האנשים ותשפר את רמת חייהם, תוביל [לבסוף] לכך שתהיה הסכמה עממית לפתח את הקואליציה הזו [גם] ברמה הבטחונית והצבאית. זהו דבר שהערבים זקוקים לו יותר מישראל, לאור האתגרים הניצבים בפניהם כגון עליית כוחות אזוריים בעלי שאיפות התפשטות כמו איראן ותורכיה ובצל העובדה שארה"ב מפרה את מחויבותה להגן על השותפות הערביות שלה.

 

מנשיאות מצרים נמסר כי המנהיגים דנו ביציבות שווקי האנרגיה והביטחון התזונתי - שני אתגרים עיקריים עימם מתמודדת מצרים [כיום], לאחר שהמתקפה הרוסית על אוקראינה גרמה לעליית מחירי הקמח והנפט הגולמי... הפגישה עסקה גם באופי האתגרים הביטחוניים עימם מתמודד האזור... ובחששות המשותפים לשלושת הגורמים, לנוכח שינויים גדולים [המתרחשים] ואשר עשויים להשפיע על מערכי הביטחון ושיתוף הפעולה באזור ובעולם... 

 

שלוש המדינות בעיקר חוששות מהסכמה מתגבשת להחיות את הסכם הגרעין שנחתם ב-2015 בין איראן למעצמות, ואשר מתוקפו הוסרו הסנקציות מעל איראן בתמורה לבלימת תכנית הגרעין שלה. אויביה של איראן חוששים שהיא שואפת לפתח נשק גרעיני... 

 

יו"ר המועצה המצרית לענייני חוץ, השגריר עזת סעד [לשעבר שגריר מצרים ברוסיה] אמר ל'אל-ערב' כי פגישת שרם אל-שיח' תוזמנה למועד קרוב לחתימה [הצפויה] על ההסכם הגרעיני וכי מתנהלים מאמצים רציניים להתייצבות מפרצית-מצרית-ישראלית [בחזית] אחידה נגד נוסח ההסכם...

 

המומחה לענייני ישראל אחמד פואד, אנור אמר ל'אל-ערב' שהנושא האיראני היה נוכח בפגישת שרם אל-שיח', מבחינת המוכנות להשלכות של הסכם הגרעין עמה... 


ההתערבות הצבאית הרוסית באוקראינה חוללה משבר בתחומי האנרגיה והמזון שהשפיע על מדינות רבות באזור והוביל לחשש מפני עלייה משמעותית במחירים ואולי אף מפני מחסור במוצרים בסיסיים במדינות שונות ובראשם נפט, גז וחיטה... מצרים מתמודדת עם לחצים כלכליים כבדים עקב השלכות המשבר האוקראיני...

 

מאז היבחרו, נוקט ראש ממשלת ישראל מהלכים שבאמצעותם הוא מנסה לחמם את היחסים הכלכליים, המדיניים והביטחוניים של ארצו עם מצרים, עם איחוד האמירויות ועם מדינות ערביות אחרות, ולחפש מכנים משותפים להתמודדות עם האתגרים האזוריים... 

 

מקורות מצריים מסרו ל'אל-ערב' כי [הדיון ב]ביטחון האנרגטי והתזונתי היא 'התחלה מעשית ונכונה של שיתוף פעולה בין שלוש המדינות בשלב זה, ומהלך שנראה כי מצרים היססה לנקוט בו [עד כה], והוא הרחבת שיתוף הפעולה שלה עם ישראל מהמסגרת הבילטרלית למסגרת האזורית'. אותם מקורות מסרו כי ניתן לראות בפגישה בשרם אל-שייח' זריעה של הזרע הראשון [של יוזמה זו], אשר יוביל לשינוי ביחס של מצרים למיזמי שיתוף הפעולה האזוריים שדובר עליהם לאחרונה. מצרים לא התלהבה להצטרף אליהם אולם, תחת לחץ התנאים הכלכליים מהם היא סובלת לא נותרה לה ברירה אלא להיענות להם."[1] 



[1] אל-ערב (לונדון), 23.3.2022.