עיתונאית כוויתית יוצאת נגד הצבת מגבלות הלכתיות לגיוס נשים לצבא:
כווית היא מדינה אזרחית שחוקתה מורה על שוויון מלא בין המינים
ב-12.10.21 אישר שר ההגנה לשעבר וסגן ראש ממשלת כווית[1], השיח' חמד ג'אבר אל-עלי אל-צבאח, החלטה תקדימית המאפשרת שילובן של נשים בתפקידים מסוימים בצבא הכוויתי.[2] ואולם, שלושה חודשים לאחר מכן, ב-16.1.22, על רקע לחצים שהפעילו חברי פרלמנט אסלאמיסטים[3] ואנשי דת מוסלמים במדינה, הורה השר לדחות את פתיחתו של קורס הכשרה ראשון מסוגו לנשים בצבא כווית עד שיקבל תגובה ממשרד ההקדשים והעניינים האסלאמיים ומרשות הפסיקה ההלכתית במדינה הכפופה לו שיבחנו את העניין "על פי הפסיקות, הכללים והתנאים שיש לקחת בחשבון ולפעול על פיהם".[4]
החלטתו של השר לדחות את הקורס התקבלה בין היתר בעקבות פגישתו עם כמה אנשי דת בולטים בכווית שנפגשו עימו במטרה לשכנעו לחזור בו מן ההחלטה . במהלך הפגישה הדגישו אנשי הדת בפני השר כי יש לבדוק את הכללים באשר לעבודתן של נשים בצבא במסגרת פסיקה של רשות פסיקת ההלכה במדינה.[5] השר עצמו הדגיש בפגישה כי החוקה הכוויתית קובעת שההלכה היא מקור ראשי לחקיקה.[6]
ב-25.1.2022 פרסם משרד ההגנה החלטה הכוללת שישה תנאים המאפשרים הצטרפותן של נשים לצבא "באופן שעולה בקנה אחד עם כללי פסק ההלכה של רשות הפסיקה במשרד ההקדשים". פסק ההלכה עצמו לא פורסם. ההודעה של משרד ההגנה פירטה את ששת התנאים לגיוס נשים לצבא: נדרשת הסכמה של האפוטרופוס או של הבעל; עטית חג'אב הלכתי; הגיוס יהיה לתפקידים בתחומי הרפואה, הסיעוד, תחומים טכניים ושירותי תמיכה; אסור לאישה להשתתף באימונים צבאיים בשטח; אסור לשאת נשק; קבלתה לשורות הצבא תהיה במסגרת מילוי של משרות פנויות.[7]
הפרסום הרשמי של משרד ההגנה הכוויתי: תנאי עבודה של אישה בצבא כווית[8]
הפרשה עוררה הדים רבים וביקורת ברשתות החברתיות בכווית, בקרב ארגוני נשים וכן בקרב כותבים כוויתיים.
כך למשל, ראשת האגודה התרבותית-חברתית פמינסטית בכווית, לואלואה אל-מלא אמרה כי התנאים שהציב משרד ההגנה אינם חוקתיים וכי הם "[גובשו] בכפוף לפסיקות ההלכה. נכון שאנו מדינה אסלאמית, אך אנו דורשות שלא להכפיף את החוקים לפסיקות ההלכה". היא הוסיפה כי בכוונת האגודה להגיש תביעה משפטית בדרישה לבטל את תנאי הגיוס של נשים לצבא בטענה כי הם סותרים את החוקה ומפלים בין גברים לנשים[9].
הכותבת הכוויתית הבכירה אקבאל אל-אחמד, לשעבר העורכת הראשית של סוכנות הידיעות הכוויתית וכיום בעלת טור ביומון הכוויתי אל-קבס, פרסמה שני מאמרים שבהם מתחה ביקורת על העובדה ששר ההגנה נועץ באנשי הדת בכווית על מנת לקבל אישור להחלטה העוסקת בענייני שוויון אזרחי המעוגנים בחוקה. בהתייחסה לתנאי הגיוס החדשים של נשים לצבא אמרה כי אלו תנאים מבישים שמוטב היה שלא היו מוצבים כלל משום שהם מהווים הוכחה לכך שהשוויון המגדרי המעוגן בחוקת המדינה הוא רק למראית עין וכי בפועל אין בכווית דמוקרטיה אמיתית. לדבריה, תנאים אלה מעודדים צביעות משום שנשים יעטו חג'אב רק על מנת להתקבל למשרות מסוימות.
קריקטורה ביומון הכוויתי אל-ג'רידה על הביקורות ל"החלטה על שילוב נשים כוויתיות בצבא"[10]
להלן תרגום קטעים ממאמריה הנ"ל:
עיתונאית כוויתית: לאנשי הדת אין זכות להתערב בענייני שוויון מגדרי המעוגנים בחוקה
ב-18.1.22 פרסמה אקבאל אל-אחמד מאמר שבו מתחה ביקורת על החלטת השר לדחות הצטרפות נשים לשורות הצבא באומרה כי גם בהיסטוריה המוסלמית וגם בעידן המודרני נשים השתלבו ומשתלבות בשורות הלחימה. יתרה מכך, טענה אל-אחמד כי אין כל מקום להתייעץ עם אנשי הדת בנושאי גיוס נשים לצבא שכן כווית היא מדינה אזרחית שחוקתה מורה על שוויון מלא בין המינים.
היא כתבה: "'נסיבה בת כעב[11] השתתפה בקרב אוחוד[12] וכשהתעצמה הלחימה והנביא [מוחמד] עצמו הותקף, היא הייתה בין אלו ששמרו והגנו עליו – יחד עימה היו גם בעלה ובנה – עד שספגה 13 דקירות בגופה, אז קרא לה הנביא להיות אחת ממלוויו בגן העדן'.
ההיסטוריה האסלאמית לא [אסרה על] היות האישה לוחמת או מגנה על המולדת או על הדת. נשים השתתפו גם בלחימה נגד דאעש ונגד [ארגונים קיצוניים] אחרים זולתו ולא שמענו אף קול ואף [איש דת] מזוקן אסלאמי בכווית מגנה ואוסר זאת. אדרבא, הקולות היללו ופיארו את מי שמשתתף לדעתם בהנחלת ניצחון לדת.
גם ההתנגדות הכוויתית לא החריגה את האישה מההתייצבות נגד כוחות הפלישה והכיבוש העיראקי [ב-1990], כך שהעינויים וההתעללות נגד השהידים של כווית לא פסחו על השהידות שלה.
הו, [מי שמחשיבים את עצמם] כמומחים לדת, לפרשנות ולאיסור בכווית, [כדי להבין זאת] די בכך שתבחנו את תמונותיהן של השהידיות הכוויתיות ש[פניהן] הושחתו קשות טרם קבורתן [רק] משום שהן לא היססו להגן על מולדתן שאהבו והקריבו למענה הרבה יותר מרבים מכם, שעזבתם את מולדתכם באמתלה של הגנה על כבודכם. זה באשר להיבט הדתי שאתם משתמשים בו כתירוץ.
אך ההיבט הדומיננטי יותר בענייננו היום הוא החוקה שלנו ששולטת בכל היבטי חיינו. היות שאנו מדינה אזרחית, אסור לך, כבוד סגן ראש הממשלה ושר ההגנה השיח' חמד ג'אבר אל-צבאח... לבקש את דעתם של אנשי דת על מנת לקבל אישור להחלטה שהוצאת והיית נחוש בדעתך לפרסמה ולהגן עליה והתעקשת לקדמה...זאת, משום שהדבר יעורר מחול שדים שלא תדע איך לצאת ממנו...
היבט נוסף, חשוב מאוד - ואולי החשוב ביותר, הוא שכווית היא מדינה אזרחית המאמינה בשוויון, זאת בהתבסס על סעיף 7 וסעיף 175 בחוקתה – שניים מן הסעיפים החשובים ביותר בה אשר מחזקים ומבססים את ערכי השוויון ואיסור האפליה בין אנשים.
אסור שהשוויון יהיה רק סיסמה – עליו להיות אינדיקציה לשוויון הזדמנויות, לשוויון זכויות ולכך שהנשים שותפות בחברה יחד עם הגברים ויש להן אותן זכויות ואותה החירות לבחור במה שמתאים להן ועולה בקנה אחד עם עקרונותיהן. השירות הצבאי הוא עניין של בחירה ולא כפייה. אם [אנשי הדת] לא רוצים שנשותיהם יתגייסו [לצבא] – זו זכותם, אך אסור להם לשלוט ברצונן של נשים ומשפחות כוויתיות רבות אחרות, אשר רוצות ומייחלות להצטרף לצבא.
מתן האפשרות לאישה הכוויתית להתגייס לצבא עולה בקנה אחד עם העקרון העולמי והחוקתי האוסר אפליה על בסיס מגדרי. שכן, כל בני האדם שווים בכבודם האנושי ושווים בפני החוק בזכויות ובחובות הציבוריות...
[אני פונה] לשר... השיח' חמד ג'אבר אל-צבאח – כשם שנפגשת עם אנשי הדת כדי להתייעץ בנוגע לנושא הזה ולהחלטה הזו, אני מקווה, גם כן מתוך [עקרון] השוויון, שתיפגש גם עם מומחים לחוקה כדי לאשר את החלטתך ועל מנת שהתמונה תושלם הן מן ההיבט הדתי והן מן ההיבט החוקתי. אין זה הגיוני שנשכח או נעמיד פנים ששכחנו את חוקתנו העצומה והמפוארת ושנתעלם ממנה בחפשנו אחר צידוקים חיצוניים להחלטות חשובות שהפכו היום לעניין חשוב ונדרש".[13]
התנאים לגיוס נשים לצבא מבישים; אין אצלנו שוויון ודמוקרטיה; "מדוע עליי לעטות חג'אב כדי לשרת את ארצי?"
ב-26.1.2022, לאחר שפורסמה החלטת משרד ההקדשים המתירה שילוב נשים בצבא בהתאם לששת התנאים שנקבעו בפסק ההלכה של משרד ההקדשים, יצאה אקבאל אל-אחמד בחשבון הטוויטר שלה נגד ההחלטה וצייצה: "אם העניין [קרי: שילוב נשים בצבא] היה נותר כאיסור זה היה עדיף פי אלף על פני התנאים המבישים הללו שמציגים את האישה הכווית - שאתה, כבוד השר, מתגאה בה בכל הזדמנות - כחסרת כל יכולת, וכמי שאין לה כל כישרון ולא ניתן לבטוח בה."[14]
הציוץ של אקבאל אל-אחמד עם רשימת התנאים לגיוס נשים לצבא כווית[15]
כמה ימים לאחר מכן, ב-29.1.22, פרסמה אל-אחמד מאמר נוסף שבו טענה כי תנאים אלה מוכיחים שאין למעשה שוויון ודמוקרטיה בכווית וכי הצבתם היא למעשה צביעות של אנשי הדת. היא כתבה: "... האם אנחנו אכן [חיים] במדינה דמוקרטית שחוקתה מורה על שוויון בזכויות ובחובות בין כל פרטיה בחברה? נראה כי חוקי החירויות אצלנו או חלקם כתובים רק על מנת שנתרברב בהם בפני אחרים, אך למעשה, הם רחוקים מאוד מן המציאות שלנו במה שנוגע לחירויות האישיות שלנו בכמה עניינים בחיינו.
כאשר נאסר עליי, כאישה כוויתית, לשרת בצבא ולממש את אהבתי למולדתי, את חששי לגורלה ואת רצוני הפטריוטי להגן עליה ככל יכולתי, רק מפני שאיני עוטה חג'אב בו שאני מכסה את שיערי – זו אינה דמוקרטיה. כשנאסר עליי לממש את זכותי הלאומית הזו על מנת לרצות איש דת כזה או אחר, למרות שאני מתנהלת בחיי היומיום שלי עם משפחתי, ידידיי, אהוביי והקהילה שלי ללא חג'אב – אזי הדבר הכי רחוק מלהיות דמוקרטיה...
כאשר בכיר בסופרמרקט לא מסכים ששום עובדת תשב בקופה אלא אם כן היא עוטה חג'אב, וזאת בין אם היא ממוצא אסייתי והוא הוא יודע היטב שהיא אינה משתייכת לדת האסלאם, ובין אם [היא מוסלמית] אך אינה עוטה חג'אב מכל סיבה שהיא, וכאשר לא מעניין אותו מה תעשה הפקידה הזו כשתצא מדלת הסופרמרקט ומה תלבש – זוהי צביעות כלפי הדת.
גם בכמה בנקים אסלאמיים מחייבים עטית חג'אב כתנאי למינוי או לקבלה למשרות בכירות, כאשר הם יודעים היטב כי האישה עוטה את החג'אב... רק משום שהיא זקוקה לעבודה או לקידום ולא בהכרח מתוך אמונה דתית מלאה...
וכעת, הגיע תור הצביעות כלפי המולדת – [במצב הקיים] איני ראויה לכבוד להביע הזדהות ולקחת חלק בהגנה על מולדתי... כאשר שיערי גלוי. אך, האם מבחינה דתית מותר לי לנהוג בצביעות כאשר בהגיעי לפתח משרד ההגנה, אקח את החג'אב מן הכיסא שלצדי במכונית ואשים על ראשי כדי לזכות בכבוד להגן על המולדת? האם זה הגיוני?!
האם זה הגיוני לכלול את [עטית] החג'אב בין התנאים לקבלתה של [אישה] כוויתית לשירות הצבאי? ולא כל שכן התנאים העלובים האחרים כגון אי נשיאת נשק, אי [השתתפות] באימון צבאי והסכמת האפוטרופוס?...
מה קורה אצלנו? מדוע אנו מבקשים את דעת ההלכה בעניינים אזרחיים שגרתיים שבהם אחרים [קרי: מדינות אחרות] כבר התקדמו בהם לפנינו? [כשהם עשו זאת] הם לא התחשבו בדעתם של הכוחות הקיצוניים, אשר לא יירגעו עד שהאישה תשוב למטבח כדי לבשל ולכבס. הייתי רוצה שהשיח'ים הנכבדים הללו יתכנסו ויפרסמו פסק הלכה האוסר... צביעות כלפי הדת מכל סיבה שהיא.
סבורני כי התקדים של ערבוב פסיקות ההלכה בענייניה האזרחיים של המדינה הוא למרבה הצער שגיאה שאיננו יודעים מה יהיו השלכותיה בעתיד.
חברי הפרלמנט, תומכי [קידום מעמד] האישה מקרב צעירינו - שבהם תלינו את התקוות והם הכזיבו - נושאים בחלק מן האחריות למה שקרה בכך שהצדיקו פנייה לאמצעים אחרים [קרי: פנייה לפסיקת ההלכה] שאולי יסייעו להעניק לאישה את הזכות הזו [להתגייס לצבא], אך למרבה הצער, התוצאות היו מאכזבות ומתסכלות.
אני מקווה כי תהיה התגייסות משפטית חוקתית למען השבת העניינים למקומם והחזרת הזכות הזו לכל נשות כווית – למי שלא עוטות חג'אב ולמי שכן. כולנו נשות המולדת הזו ואסור שהזכות להגן עליה תוגבל לקבוצה אחת ולא לאחרת מסיבות פורמליות בלבד...
מוטב היה אילו הדבר [קרי: הגיוס לצבא] היה נאסר כליל, מאשר שיאושר באופן כזה המבייש את האישה הכוויתית אשר אתה, כבוד השר, מתגאה בה בכל הזדמנות."[16]
[1] יצוין כי שר ההגנה חמד ג'אבר אל-עלי אל-צבאח הגיש התפטרותו רק ב-16.2.2022. אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 17.2.2022
[2] https://www.aa.com.tr/ar, 12.10.2021
[3] מפלגת "עקרונות אל-אומה" הסלפית יצאה במתקפה נגד החלטת השר והדגישה כי "ישנן סכנות הלכתיות וחברתיות אשר מונעות שיתופה של האישה בצבא". מזכ"ל המפלגה מוחמד האיף אל-מטירי אמר כי "כניסתה של האישה לשורות הצבא היא דבר זר לזהותה האסלאמית של כווית ולמנהגים ולמסורות של העם הכוויתי". הוא קרא לחברי הפרלמנט לפעול נגד השר. אל-ערב (לונדון), 17.1.2022. כמו כן חברי פרלמנט כוויתים אסלאמיסטים הגישו שאילתות והצעת אי אמון נגד השר שנפלה לבסוף. על כך ראו אל-קבס (כווית), 1.11.2021, אל-ערב (לונדון), 17.1.2022, https://www.alaraby.co.uk/ ,18.1.2022, https://arabicpost.net/, 26.1.2022.
ב-17.1.2022 בתגובה לשאילתה שהוגשה נגדו בפרלמנט, הצדיק שר ההגנה את החלטתו החדשה לאפשר גיוס נשים לצבא בתנאים מסוימים באומרו כי 34 מדיניות אסלאמיות כבר התירו שילוב של נשים לצבא והוסיף: "בראש המדינות שאפשרו לנשים להצטרף לשירות הצבאי האחות הגדולה סעודיה – האם ייתכן שכל המדינות הללו סותרות את ההלכה?" אל-ראי (כווית), 18.1.2022
[4] https://www.alaraby.co.uk/ 16.1.2022
[5] https://www.alaraby.co.uk/ 16.1.2022
[6] https://www.alraimedia.com/, 15.1.2022
[7] אל-קבס (כווית), 25.1.2022
[8] https://twitter.com/nawal66, 25.1.2022
[9] https://www.swissinfo.ch/, 17.2.2022
[10] אל-ג'רידה (כווית), 14.10.2021
[11] נסיבה בנת כעב אל-מאזניה הייתה אחת מחברי הנביא מוחמד שהשתתפה בכמה קרבות עמו.
[12] קרב אוחוד – הקרב השני בין בני שבט קורייש למוסלמים שנערך בשנת 625 לרגלי הר אוחוד סמוך לעיר מדינה.
[13] אל-קבס (כווית), 18.1.2022
[14] https://twitter.com/iqbalalahmad1, 26.1.2022
[15] https://twitter.com/iqbalalahmad1, 26.1.2022
[16] אל-קבס (כווית), 29.1.2022