המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתונאי לבנוני: לבנון היא הזוכה האולימפית בכשלים כלכליים וניהוליים
10/8/2021


עיתונאי לבנוני: לבנון - הזוכה האולימפית בכשלים כלכליים וניהוליים; בלי הסכמה איראנית אמריקאית – מצבה יחמיר


ז'ילבר אל-אשקר, אקדמאי ועיתונאי לבנוני-צרפתי, פרסם מאמר ביומון אל-קדס אל-ערבי תחת הכותרת "המדליות הלא ספורטיביות של לבנון". במאמרו השתמש אל-אשקר באולימפיאדה כמטפורה למצב בלבנון וטען כי המדינה הזאת צוברת רק מדליות שליליות. לדבריו, לבנון היא עוד זירת התגוששות בין ארה"ב לאיראן וכל עוד לא יגיעו השתיים להסכמה בעניינה, המשבר בה יימשך. על השכבה השלטת במדינה כתב, כי הכנסותיה ועסקיה מתנהלים מחוץ ללבנון ולכן אינה עושה דבר לחלץ את המדינה מן המשבר הכלכלי העמוק בו היא מצויה.

ז'ילבר אל-אשקר


להלן תרגום המאמר:

"בשעת קיום המשחקים האולימפים בטוקיו, צר לנו שלבנון זכתה במדליית זהב ובמדליית ארד בשני תחומים, שאף עם לא היה רוצה שארצו תתחרה בהם.

לבנון זכתה במדליית זהב כאשר התרחש בה, לפני שנה, הפיצוץ הבלתי גרעיני העז ביותר במאה ה-21, אשר מדורג במקום השישי בעוצמת הפיצוצים הלא גרעיניים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה. 


כמו כן, לבנון זכתה במדליית הארד כאשר הגיעה למקום השלישי במשברים הכלכליים החמורים ביותר בעולם, מאז שנפוץ המודל הכלכלי הקפיטליסטי מאמצע המאה ה-19. זאת עפ"י הדו"ח האחרון של הבנק העולמי העוקב אחר הכלכלה הלבנונית

[ באנגלית:Lebanon economic monitor ][1]

לשני השיאים הללו יש קשר הדוק להישג אחר שקשה להעריכו, אלא שגם בתחום זה לבנון מועמדת רצינית למדליית  זהב: האדישות של 'הבכירים' [הלבנונים] לסבלו של העם.

נדיר שההיסטוריה ראתה שכבה שלטת כמו זו, האוחזת את גורל לבנון ותושביה בידיה, הנחושה לבזבז זמן באופן סיזיפי, בשעה שהמדינה טובעת ואזרחיה נאנקים. יש לכך קשר הדוק למעמד הסוציו-אקונומי של שכבה זו, שכן כמעט ואין בקרבה מישהו שנשען על הכלכלה המקומית, באופן שיגרום לו לרצות לחלץ את לבנון מן המשבר שבו היא נתונה.

מצב זה לא חל רק על הגורמים הפוליטיים הממומנים רשמית מבחוץ, כדוגמת חזבאללה, אלא גם על 'אנשי עסקים';  גדולי בעלי ההון שלהם לא רואים בלבנון זירה כלכלית עיקרית, אלא, במקרה הטוב, מרכז [עסקים] שחוקי הג'ונגל המייחדים אותו מאפשרים לברוח ממגבלות וממיסים, שעלולים להיות מוטלים עליהם במרכזים [כלכליים] אחרים.

אם נביט על אנשי העסקים העשירים ביותר בפוליטיקה הלבנונית, נראה כי העשיר ביותר מבניהם הוא ראש הממשלה הממונה, נג'יב מיקאתי, שהוא מבכירי השותפים ב'חברת הבנייה הערבית' [באנגלית: Arabian Construction Company]. חברה זו היא אחת מחברות הקבלנות החשובות בעולם הערבי הפועלת בכל רחבי העולם....     


איש עסקים עשיר נוסף בפוליטיקה הלבנונית, הוא מטבע הדברים, סעד אל-חרירי, אשר נכנס לפוליטיקה בעקבות מות אביו, כמיופה כוח של משפחתו אשר במקביל שמרה על חלקו בהון המשפחתי.

 

בלבנון ישנה שכבה שלטת נטולת שורשים במדינה, היא נמצאת כל הזמן תחת חסות של [מדינות] זרות החולקות זו עם זו את ההשפעה עליה, האחרונות מבניהן הן ארה"ב ואיראן. החסות האמריקאית עומדת מאחורי החסות הסעודית ותומכת בה מאז הסכם טא'יף (שנחתם בשנת 1989 ושם קץ למלחמת האזרחים במדינה), עד שסעודיה החליטה לפני שלוש שנים לנער את חוצנה מהמתרחש בלבנון.

החסות האיראנית ניצבה מאחורי החסות הסורית ותמכה בה, עד אשר [איראן] תפסה את מקומה של סוריה, שבתורה הפכה בעצמה להיות נתונה לחסותה של טהראן, בעקבות המלחמה והאינתיפאדה שפרצו בה לפני עשר שנים.

השכבה השלטת בלבנון נבדלת בכך שהיא מקבלת דולרים "טריים" מבחוץ, בין אם ממדינה זרה כמו [במקרה של] חזבאללה ואיראן, ובין אם מעסקאות הקשורות במידה רבה למדינות המפרץ. זהו ההסבר לאדישות הקיצונית שמפגינה שכבה שלטת זו נוכח הטרגדיה העצומה שבה נתון העם הלבנוני.
באשר לתוכנית הצרפתית לפייס בין הגורמים בשכבה השלטת הזו כדי שצרפת תשיב לעצמה חלק ראוי מחסותה על  לבנון, הרי שמהלך זה נידון לכישלון, כל עוד ארה"ב ואיראן אינן מגיעות להסכם ביניהן..... 

בשורה התחתונה, העניינים הסתבכו יותר מאשר בעבר, למרות [שג'ו] ביידן עלה לכס הנשיאות בארה"ב במקום דונלד טראמפ, משום שעלייתו של אבראהים ראיסי לכס השלטון באיראן, במקום [חסן] רוחאני, משקפת הקשחה של העמדה האיראנית, שהופכת את השינוי שחל בארה"ב לחסר חשיבות.


בהיעדר הסכמה בין שתי מדינות החסות [קרי, ארה"ב ואיראן], כל המהלכים שיתבצעו בזירה הלבנונית יהיו רק מהלכים שיקלו באופן זמני, כמו טיפות מורפין שנותנים לחולה שנאבק עם המוות."[2]


 



[2] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 3.8.2021.