המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
ויכוח בין אינטלקטואלים מצרים: האם האחים המוסלמים הם חלק מהחברה, או נגע בתוכה
2/7/2021


ויכוח בין אינטלקטואלים מצרים: האם האח"ס הם חלק מהחברה, או נגע בתוכה

 

במלאת עשור למהפכת ה-25 בינואר 2011 במצרים, התגלע ויכוח בין חסן נאפעה - איש האקדמיה המצרי המלמד מדעי המדינה באוניברסיטת קהיר - לבין העיתונאי הליברל המצרי ח'אלד מונתצר, לגבי מעמדה של תנועת האחים המוסלמים [להלן: האח"ס] בחברה המצרית. בראיון ליומון הלונדוני המקוון ראי אל-יום, טען נאפעה כי האח"ס הם חלק מהותי מן החברה המצרית שאין לבטלו, או להתעלם ממנו וקרא לחילונים ולאסלאמיסטים במדינה להגיע להבנה הדדית ביניהם. מונתצר דחה את עמדתו של נאפעה וטען בטורו ביומון המצרי אל-וטן כי האח"ס הם "וירוס" בחברה המצרית שאין להם כל מחויבות למולדת ושיילדו מתוכם טרוריסטים ופעלו באלימות ובבריונות בשם הדת.

 

ח'אלד מונתצר[1]                                                         חסן נאפעה[2]

 

 

להלן קטעים מטיעוניהם של השניים בנושא:

 

חסן נאפעה: האסלאם הפוליטי כאן כדי להישאר; האח"ס הם מרכיב חברתי לגיטימי

ד"ר חסן נאפעה, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת קהיר התייחס בראיון ליומון המקוון ראי אל-יום לקיטוב העמוק בחברה המצרית בין הגורמים החילונים והאסלאמיים וטען כי הדרך היחידה לגשר על הפער העמוק היא יצירת אווירה פוליטית המאפשרת דיאלוג אמיתי בין שתי הקבוצות. נאפעה אמר:

 

"הפילוג הזה אינו דבר פתאומי או חדש, שאירועי ה-30 ביוני או 3 ביולי 2013 הובילו אליו, כדברי כמה מפלגי הזרם האסלאמי. לפילוג הזה יש שורשים עתיקים שמקורם... בריק הפוליטי שיש במצרים מאז מהפכת יולי 1952, שביטלה את החיים הפוליטיים ואת צמיחת החברה האזרחית והעמיקה אותו...

להערכתי, שלב המעבר שבא בעקבות המהפכה [ב-2011] חשף באופן רב יותר את עומק המחלוקות שישנן בין שני הזרמים. למרבה הצער, המחלוקות הללו הופכות בהדרגה לסדק עמוק שעד מהרה הפך כשלעצמו למחלה חשוכת מרפא, בייחוד בעקבות פרוץ אירועי ה-30 ביוני וה-3 ביולי 2013. המרחב הפוליטי שב ונסגר לחלוטין [בפני הקולות המתנגדים], בייחוד לאחר 2014 כשכל סמלי המהפכה הושלכו לבתי הכלא. לאחר מכן, לא הייתה כבר הזדמנות לשום דיאלוג אמיתי בין הניצים שיאפשר בחינה של כל מה שאירע במהלך מהפכת ה-25 בינואר והאירועים שהתרחשו אחריה ולא היה ניסיון רציני לאבחן את המחלה או לרשום לה תרופה. כולם עדיין מתבצרים איש איש בעמדתו וניזונים מחילופי האשמות."


עוד אמר: "הדרך היחידה לגשר על הפער העמוק שנוצר, היא דיאלוג, שכדי לקיימו נחוצה אווירה פוליטית בעלת מאפיינים ייחודיים, בראשם מינימום חירויות, בייחוד חופש הדעה, חופש התכנסות והחופש לקיים פעילות פוליטית. אווירה זו נעדרת לחלוטין [במצרים] בעת הנוכחית... על החילוני להבין כי זרם האסלאם הפוליטי נמצא כאן כדי להישאר וכי [ארגון] האחים המוסלמים הוא מרכיב חברתי אותנטי שלא ניתן להתעלם ממנו או לפעול כדי לעקרו - בטענה שהוא זרם ריאקציונרי או שאינו בר תיקון – שכן עקירתו היא דבר לא אפשרי... בשום אופן.

      

החיפוש אחר מכנה משותף עם הזרם הזה, אמור להיות הצעד הראשון בדרך ארוכה [לאיחוי הרקע]. נחוץ להגדיר את המכנים המשותפים ולהסכים לגבי לוח זמנים ל[טיפול] בסדרי העדיפויות – וזה דבר אפשרי. אשר לאסלאמיסט, הרי שגם עליו להבין כי הדת [שייכת] לאללה וכי המולדת שייכת לכולם, ולכן, אין לו זכות לדבוק בשטרות המחילה שאותם הוא מעניק לפי רצונו ומונע מאחרים. זכותו לעשות מאמץ בנוגע לתוכנית המדינית או התרבותית שהוא רוצה לבסס ולהציג לאנשים, אך אין לו זכות להציג את התוכנית הזו כדת שחובה לדבוק בה או שיש לכפותה על החברה בכוח הנשק בטענה כי הג'יהאד למען אללה הוא חובה על כל מוסלמי שיכול לבצעו...

למעשה, הבעיה של החילוני עם האסלאמיסט אינה סביב האסלאם וערכיו אלא סביב הארגון הפוליטי שהוא סבור כי הוא פועל באמצעותו. [מייסד האח"ס] השיח' חסן אל-בנא לא רצה להקים מפלגה פוליטית במשמעות המקובלת, אלא הוא רצה להקים חברה חלופית שהוא סבר כי היא חברת המאמינים, בניגוד לחברה קיימת אחרת אשר אינה חברת המאמינים. זוהי גישה מסוכנת מאוד אשר מובילה להתפלגות של חברות, בייחוד אלו שיש בהן מיעוטים לא אסלאמיים. אם כן, על האסלאמיסט לפעול באמצעות מפלגות פוליטיות אשר מאמינות ברעיון המולדת, האזרחות, זכויות האדם והעמים כבסיס וכמכנה משותף בינו לבין החילוני...

 

מצבים של קיטוב הם מטבעם מצבים זמניים – לעיתים הם עשויים להתארך מעט מסיבות סובייקטיביות ואובייקטיביות, אך הם לבטח יסתיימו. חברה לא יכולה לחיות תקופות ארוכות על מחצית מן [ההון האנושי שלה], [מחצית מן] האנרגיה שלה, מחצית מכוחה או מחצית ממשאביה. לכן אני סבור כי השינוי יבוא ללא ספק, במוקדם או במאוחר..."[3]


ח'אלד מונתצר: האח"ס הם סרח עודף במצרים, שאין לו שורשים היסטוריים

במאמר תגובה לראיון שהעניק נאפעה, כתב הליברל המצרי ח'אלד מונתצר: "'זרם האסלאם [הפוליטי] נמצא כאן כדי להישאר ו[ארגון] האחים המוסלמים הוא מרכיב חברתי אותנטי' במצרים. הביטוי הזה, אותו אמר ד"ר חסן נאפעה לאחד מאתרי העיתונים, הדהים אותי משום שאמר אותו מומחה למדעי המדינה, שיודע היטב שמי שנמצא כאן כדי להישאר, הן הדתות ולא הזרמים הפוליטיים הסוחרים בדתות הללו ורוצים לשלוט באמצעות הפחדת הציבור וסילוף תודעתו, באומרם כי דבריהם הם דברי אללה וציווייו וכי הם נציגיו עלי אדמות. ידוע לו היטב כי האח"ס אינם מרכיב אותנטי, אלא סרח עודף, פטריות מטפסות, וירוס טפיל וגידול מתיש, שהרי  לפני 1928 – השנה בה קם ארגון זה, שהחל עם שבעה אנשים בהנהגת מדריכם, חסן אל-בנא - היתה מצרים מקור האור וערש הדתות, והיא לא חיכתה... לשבעת מקימי הארגון, כדי ללמוד מהם מהו האסלאם.

 

איך אתה מכנה כנופייה, שפוצצה בתי משפט, בתי קולנוע ובנקים, רצחה שופטים והתנקשה בחייו של ראש ממשלה[4] מרכיב אותנטי?! האם האותנטיות של מצרים משמעותה להניח לבריונים בשם הדת, לכרסם בבשרה ולשלוט בה? האם מרכיב פטריוטי אותנטי מגדיר מולדת כחופן של עפר מעופש[5]? האם מרכיב אותנטי צורח 'שתקפוץ לי מצרים'?[6] האם מרכיב אותנטי מעדיף שמלזי מוסלמי ישלוט במצרים?[7] האם מרכיב אותנטי מזלזל בערך המולדת לטובת ח'ליפות עות'מאנית? האם הוא מאפשר למופתי האח"סניק שלו, דיקאן הפקולטה להלכה [אסלאמית], לפסוק כי יש להרוס כנסיות? הו, [נאפעה], המומחה למדעי המדינה וקורא ההיסטוריה הנבון, איך אתה מתאר את האח"ס כמרכיב אותנטי במרקמנו החברתי? האם מרכיב אותנטי מקים ארגון חשאי חמוש לרצוח מצרים? איך אתה מעודד את הכנופייה הזו, שכרעה [בכיכר] אל-ראבעה כדי להודות לאללה על התערבות הצי האמריקאי[8]?

 

יש לך את מלוא החירות לתמוך בהם ב[מו"מ במלון] פרמונט[9]אך אין לך זכות להפיץ את האשליה שהם מרכיב אותנטי. מי שמעוניין לשנות את זהות המולדת הזו איננו מרכיב אותנטי, אלא הוא סרטן ממאיר, נמק קטלני ורעל קטלני. ד"ר חסן, המרכיב האותנטי הוא מי שעומד יחד לצִדי על בסיס משותף, שנקרא מולדת, גם אם הוא חולק עליי במישור הפוליטי, שכן מטריית המולדת מאחדת אותנו. אולם, האח"סניק, שעומד על בסיס אחר ורואה במולדת רק כשלב בסולם של חלום האינטרנציונל האסלאמי, הוא מרכיב זר, אורח בלתי רצוי ופושע שיש להתייחס אליו כאל מיזם טרוריסטי.

 

יקירי המומחה למדעי המדינה, האם אתה מתכחש לכך שכל הטרוריסטים יצאו מרחמה של [תנועת] האח"ס המושחתת? [אנשי התנועה הם] עוברים מעוותים הלוקים במחלת הזומבים. האם שוכרי מוצטפא, מנהיג 'התכפיר וההג'רה' ורוצחו של [שר ההקדשים המצרי,] השיח' [מוחמד חוסיין] אל-ד'הבי, היה תלמיד של [האינטלקטואל והסופר המצרי הנודע] טה חוסיין, או של סיד קוטב [הוגה הדעות של האח"ס]? האם רוצחי [הנשיא המצרי, אנור] אל-סאדאת, הם בוגרי המכון לבלט או בוגרי בית מדרשו של [מייסד האח"ס] חסן אל-בנא? אותם חילונים שאתה מאשימם בראיון שלך כמי שמסרבים לשתף פעולה עם המרכיב האותנטי, המקסים והחמוד של מלאכי האח"ס – האם ראית חילוני מצרי שפוצץ עצמו במארב, הסית לרצח של קצין או חיל, שרף כנסייה, או שאיים עלינו שהאש תישאר בסיני, כל עוד ארגונו מנוע מלהגיע לשלטון?! החילוני לא ילחץ יד מגואלת בדם. למרות כל הניסיונות להכפיש את [דמותו של] החילוני וכל השיטות לעשות לו דמוניזציה – הוא אוהב את אדמת המולדת הזו. אמונתו הדתית [של החילוני] היא מצפונו והוא לא משתמש בה כסחורה בבזאר או כאביזר בבוטיק"[10].

 



[4] בדצמבר 1948 חוסל ראש ממשלת מצרים, מחמוד פהמי נוקראשי, בידי 'המנגנון הסודי' -  זרוע הטרור של האח"ס.

[5] ביטוי המיוחס לסיד קוטוב המעיד על יחסו למדינת הלאום; ראו למשל אל-ביאן (מאע"מ), 16.9.2013

[6] הכוונה לאמירה של מי שהיה המדריך הכללי של האח"ס, מהדי עאכף למגזין רוז אל-יוסף. ראו https://www.alwatanvoice.com/, 12.4.2006, אל-וטן (מצרים), 22.9.2017.

[7] אמירה נוספת המיוחסת למהדי עאכף משנת 2006 על כך שהיה מוכן לקבל שלטון של מלזי או אינדונזי כל עוד הוא מוסלמי ולא של נוצרי מצרי או של אישה. ראו אל-מצרי אל-יום (מצרים), 15.4.2014.

[8] הכוונה לטענותיו של איש התקשורת המצרי מוחמד אל-ר'יטי על כך שלפני אירועי פיזור המחאה בכיכר ראבעה בקהיר ב-2013 צבא מצרים עצר את מפקד הצי השישי האמריקני ואיים על אובמה אם לא יסיג את כלי השייט של הצי אל מחוץ למים הכלכליים של מצרים. אל-ר'יטי האשים את המפגינים בכיכר ראבעה כי בירכו על כניסת הכוחות האמריקנים לגבולות מצרים בזמנו. ראו https://masralarabia.net/, 24.8.2014 וקליפ ממרי

[9] הכוונה למו"מ שהתקיים ב-21-22.6.2012 במלון פרמונט בקהיר בין מי שהיה בזמנו המועמד לנשיאות מטעם האח"ס מוחמד מורסי לבין כמה דמויות פוליטיות וציבוריות – נאפעה היה חלק ממו"מ זה. על כך ראו https://www.masrawy.com/, 22.6.2013. אל-מצרי אל-יום (מצרים), 30.4.2013

[10] אל-וטן (מצרים), 31.1.2021