כותבים סעודים על סבב הלחימה הנוכחי בעזה: הפלסטינים משלמים את מחיר נאמנות חמאס לאיראן; מנהיגי הרש"פ והחמאס אחראים לדם הפלסטיני שנשפך
הקדמה
לאורך ימי העימות בין ישראל לחמאס חלו תמורות בסיקור העימות בתקשורת הסעודית. בעוד שבתחילתו של העימות ניכר היה שהתקשורת הסעודית מתמקדת בנושא של ירושלים ושייח' ג'ראח, תוך התעלמות מהאירועים ברצועת עזה והימנעות מביקורת על חמאס, בימים האחרונים החלו להתפרסם בעיתונות הסעודית מאמרי ביקורת חריפים נגד חמאס ושאר הפלגים הפלסטינים החמושים ברצועת עזה.
במאמרים אלה נטען כי חמאס ניצלה את הנושא של ירושלים ושכונת שייח' ג'ראח כדי להצית את העימות הנוכחי עם ישראל וכי ההרוגים והפצועים הפלסטינים וההרס הרב שנגרם בעזה בסבב הלחימה הנוכחי, הם תוצאה של נאמנותה של חמאס לאג'נדה האיראנית. חמאס הואשמה בניצול העניין הפלסטיני ובהקרבת חייהם של האזרחים הפלסטינים בשירות האינטרסים של איראן, תורכיה וארגוני האסלאם הפוליטי ושבכך היא פוגעת בסולידריות הערבית בנושא הפלסטיני. כמה כותבים סעודים קשרו בין האירועים בעזה למו"מ שמנהלת איראן עם ארה"ב ואירופה על הגרעין האיראני וטענו כי איראן משתמשת בהסלמה כקלף מיקוח לטובתה על חשבון חיי הפלסטינים. הביקורת על חמאס ניכרה גם בציוצים של עיתונאים סעודים בטוויטר, שכללו גם קריאה להפסקת ההרג בשני הצדדים ולדו קיום ערבי-יהודי.
הביקורת הסעודית לא חסה גם על הרש"פ, בראשותו של מחמוד עבאס. כמה מהכותבים האשימו אותם בניהול כושל של העניין הפלסטיני ובהעדפת אינטרסים אישיים במחיר פגיעה בעניין הפלסטיני. בין היתר נטען, כי דחיית הבחירות הפלסטיניות בידי עבאס, למורת רוחה של חמאס, היתה אחד המניעים לפרוץ העימות וכי האחריות לדם הפלסטיני שנשפך מוטלת הן על ההנהגה הפלסטינית בעזה והן על זו בגדה המערבית. כמה מהמאמרים אף קראו להחליף את ההנהגה הפלסטינית הנוכחית בהנהגה חדשה וראויה יותר.
דוח זה יציג את הביקורת בסעודיה כפי שפרסמו עיתונאים סעודים בציוציהם ובמאמרים שפורסמו בעיתוני המדינה.
עיתונאים סעודיים בטוויטר בביקורת על חמאס: משרתת את איראן ואחראית למות הילדים בעזה
כאמור, על רקע ההסלמה והעימות הצבאי בין ישראל לחמאס, כמה עיתונאים סעודים צייצו בביקורת על חמאס.
העיתונאי הסעודי מוחמד אאל אל-שיח', בעל טור ביומון הסעודי אל-ג'זירה צייץ ב-12.5.21: "אני חושד שהמהלך של הפלגים הפלסטינים שהם סוכנים של הפרסים, נעשה בהתאם להוראות של איראן, וזאת כדי להפעיל לחץ לטובתה בשיחות [הגרעין] בווינה. נראה כי ההשלכות [של ההסלמה] תהיינה הרות אסון עבור אזרחי עזה חסרי האונים."[1]
העיתונאי הסעודי, סעוד אל-פוזאן, בעל טור ביומון הסעודי אל-שרק צייץ גם הוא ב-12.5: "לעולם לא אגלה סובלנות כלפי הרג ילדים בתל אביב או בעזה. האחראים למותם הם [ראש ממשלת ישראל בנימין] נתניהו ו[מנהיג חמאס בעזה, אסמאעיל] הניה גם יחד. ללא נתניהו והניה הפלסטינים והישראלים היו חיים יחד כפי שאבות אבותינו חיו עם היהודים בשלום במשך מאות שנים."
בציוץ נוסף כתב: "אינני פרקליטה של ישראל, אך יש לי שאלה: האם אנו הערבים לא חיינו יחד עם היהודים באל-מדינה, בח'ייבר ובאל-תימאא' מאות שנים ולא ראינו מהם דבר זולת הערכה וכבוד[?] סמואל היהודי שימש עבורנו דוגמא לנאמנות. עד כדי כך שהיום הערבים מביע הערכה וכבוד באמצעות הביטוי 'נאמן יותר מסמואל'.[2]
אחד הציוצים של אל-פוזאן
האינטלקטואל הסעודי הליברלי תורכי אל-חמד, מתח ביקורת על חמאס בציוץ מה-14.5.21 תוך שהוא טוען כי מה שמציגה חמאס כאומץ, הפך לאסון: "כאשר אומץ אינו מלווה בחוכמה הוא הופך לטיפשות. למשל, [לנשיא מצרים לשעבר, גמאל] עבד אל-נאצר או ל[נשיא עיראק] סדאם [חוסיין] לא היה חסר אומץ, אולם מכיוון שהם פעלו ללא חוכמה, 'האומץ' הזה הפך לאסון. [מצרים] איבדה את סיני ושלטון סדאם נפל. היום חמאס מפציצה את ישראל בטילים שלעולם לא יהרסו אותה, אולם כתוצאה מכך יש מאות יתומים ואימהות שכולות בעזה. האם זהו אומץ או טיפשות?"[3]
בעל טור סעודי: חמאס פועלת בשירות תורכיה ואיראן; יש להחליף את ההנהגה הפלסטינית
בעל הטור הסעודי, חמוד אבו טאלב, כתב תחת הכותרת "הצילו את הפלסטינים ואת העניין הפלסטיני ממנהיגיהם": "מאז הופיעה תנועת חמאס בזירה הפוליטית הפלסטינית, המצב הפך גרוע יותר מסיבות רבות ובכלל זה הכנסת תכנים אידיאולוגים לעניין הפלסטיני והפיכתו מעניין ערבי לאומי טהור לקלף דמגוגי בידם של גורמים אליהם קשורה חמאס, כמו איראן, תורכיה וארגון האחים המוסלמים העולמי... כך בהדרגה ירדה חשיבותו של העניין הזה בתודעה הערבית...
המניע לעימות החדש שמתנהל בין ישראל וחמאס הוא פוליטי בלבד. שני הצדדים ניצלו את עניין שכונת שייח' ג'ראח. [ראש ממשלת ישראל בנימין] נתניהו ניצל את העניין כדי להביא להסלמה לאחר שהנשיא הישראלי מינה את נציג האופוזיציה [יאיר לפיד] להדיחו [קרי, לנסות להרכיב ממשלה]... חמאס [מצידה] מיהרה לנצל את העניין של שכונת שייח' ג'ראח וירושלים והפכה אותו הפעם לעיקר השיח שלה לאחר שהנשיא מחמוד עבאס דחה את הבחירות [הפלסטיניות] בניגוד לרצונה. היא גררה את העניין של ירושלים לעזה והציתה את העימות כדי שהתוצאה תהיה כרגיל הרס ודם הנשפך לשווא.
האמת שלא נכון להתעלם ממנה, היא שכפי שהעם הפלסטיני הוא קורבן של אסון הכיבוש הישראלי הציוני הגזעני והעושק, הרי שהוא סובל גם מאלו שמייצגים אותו כעת. הרשות הפלסטינית הרשמית היא רפה וחלשה ואינה יכולה להשיג את המינימום הנדרש [עבורו]. חמאס - אשר גזלה את השלטון בעזה בנוסף למעשיה הטיפשיים שהוסיפו לייסורים של תושבי עזה והפלסטינים בכלל - הולכת בעקבות מי שאינם ערבים ורוכבת על עגלת האידאולוגיה שקושרת אותה עם אג'נדות חיצוניות [של גורמים] הרוצים לשים את ידם על בעיותיהם של הערבים ובראשה בעיית פלסטין.
לנוכח הנתונים האלה, העם הפלסטיני אינו יכול להינצל מההתלקחויות אשר באות בזו אחר זו, אלא אם יהיה לו רצון אמיתי להחליף את נציגיו. הוא זקוק בהכרח להנהגה לאומית חדשה מאוחדת נקייה מכל החוליים של קודמתה [קרי, הנוכחית] אשר מדברת רבות אודות העניין [הפלסטיני] אך למעשה פועלת נגדו, נגד העומק הערבי שלו ומעמדו בתודעה הערבית ובמצפון האנושי."[4]
בעל טור סעודי: איראן ותנועות האסלאם הפוליטי סוחרות בעניין הפלסטיני לתועלתן
בעל הטור עבד אל-רחמן אל-טרירי כתב ביומון עוכאט' תחת הכותרת "שייח' ג'ראח וחאג' [קאסם] סולימאני": "נכון יהיה לשאול האם העימות הנוכחי הוא בין ישראל לפלסטין, או שמא מדובר במערכה שיצרה תנועת החמאס האח'ואנית אשר חייבת את נאמנותה למשמרות המהפכה של איראן ואשר [מנהיגיה ח'אלד] משעל ו[אסמאעיל] הניה, מכנים את [מפקד משמרות המהפכה שחוסל בינואר 2020] קאסם סולימאני - מי שאחראי על הרצח וההרס בסוריה, עיראק ולבנון - שהיד ירושלים.
כמו כן נכון לשאול אודות התחבולה של נתניהו אשר לא הרוויח מכך ששבעים אחוז מקולות המצביעים [בבחירות בישראל] תמכו בגוש הימין ולא הצליח להרכיב ממשלה בקלות... יתכן [וחשב] שמערכה קצרה והפצצה של כמה מגדלים בעזה ישיבו לו את זוהרו.
בין כל ההנחות הללו נחשף השקר של איראן ושל זרועותיה, במיוחד חזבאללה, שלא היסס לסייע לעריץ [נשיא סוריה] בשאר אל-אסד אך רגליו כשלו להגיע לפלסטין, בזמן שגיס אל-קודס במשמרות המהפכה פועל לשחרור ירושלים ממארב [שבתימן] ומבגדאד...
פלסטין לאורך השנים נשארה עניין צודק ולעם הפלסטיני יש זכויות שנגזלו, אולם היא גם נשארה סחורה טובה לסוחר ולכן תנועות האסלאם הפוליטי ונותנת החסות שלהם טהראן, תמיד פונות אליה בכל פעם שהפופולאריות שלהן יורדת, על מנת להשיג לגיטימיות זמנית."[5]
עיתונאית סעודית: המנהיגים הפלסטינים בגדמ"ע
וברצועת עזה אחראים לדם הפלסטיני שנשפך
אמל עבד אל-עזיז אל-הזאני, בעלת טור סעודית ביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט כתבה: "...הדם הסורי [שנשפך במלחמה בסוריה] הוא חטא בל יכופר של בשאר אל-אסד, הדם העיראקי [שנשפך בימים אלה] הוא חטא של העיראקים שפתחו את דלתותיהם בפני איראן ו[הדם שנשפך] בפלסטין הוא חטא של המנהיגים הכושלים בשתי הגזרות - ברצועת עזה ובגדה המערבית...
הסוגיה הפלסטינית היא סוגיה ערבית המדירה שינה [מעיני הערבים] מזה עשרות שנים, וכמו לכל הסוגיות הערביות, יש לה מקום במצפון ובלב [הערבי]. יחד עם זאת, כערבים וכמוסלמים, אנו עומדים המומים לנוכח הכישלון של הפלסטינים לנהל את המשבר. אם בעלי האדמה והעניין [קרי, הפלסטינים] נכשלו, אזי כל הניסיונות החיצוניים להגיע להסדר ולרסן את המצב, גדולים ככל שיהיו, לא יצלחו ויהיו בבחינת משככי כאבים ולא יותר. המינימום שהיה צריך לעשות הוא לקיים את הבחירות הפלסטיניות ולא לדחותן בתירוצים לא משכנעים, שלא עוזרים למצב הפלסטיני כהוא זה. הדבר מוכיח לנו שהסוגיה לא מנוהלת בידי [אנשים] נבונים.
בעזה, [האפופה] פחד, ריח של מוות וקולות בכי, מחליטה תנועת חמאס, השולטת בעריצות על הרצועה, לאמץ דרך פעולה מפחידה של אחסון של נשק ושיגור טילים [מתוך אזורים מאוכלסים], זאת כשהיא יודעת שישראל מגיבה על [ירי] הטילים ו[מפציצה] את אתרי השיגור עצמם. וכך אחרי כמה שעות אנו רואים את האזרחים [בעזה] נופלים כמו ציפורים תחת האש הישראלית! מי מסוגל לחשוב על דבר כזה? זהו מחזה עלוב שהמחיר שלו הוא דם הילדים והחפים מפשע [בעזה], שחמאס לא התייעצה איתם ולא קיבלה את הסכמתם לכך שהם ישלמו בחייהם על כך שהם גרים בסמיכות למאגרי הנשק.
העניין הפלסטיני כואב משום שלמנהיגים הפלסטינים יש סדר עדיפויות שונה מזה של האזרח הפלסטיני, ומשום שיש להם שיקולים פוליטיים [משותפים עם] גורמים חיצוניים ושאיפות שהמשבר יימשך כי הוא מטיל ביצי זהב עבורם.
ברמה הפורמלית, שכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים היתה הניצוץ שהבעיר את המלחמה של היום... היה ראוי לנקוט בדרך משפטית כדי לטפל בסכסוך הנדל"ני הזה, לא בבתי המשפט הישראלים, אלא בבית הדין הבינלאומי שהיה צריך לבחון את נכונות הטענות של כל צד ולהכריע [בעניין] בצורה פומבית מול הקהילה הבינלאומית. הנשיאות הפלסטינית היתה צריכה לקחת על עצמה את הטיפול בנושא הזה ולהביאו בפני בית הדין הבינלאומי, וכן בפני המדינות המשפיעות בזירה הערבית והבינלאומית, כדי להסביר את עקרונות הבעלות [על הקרקע] עליהם מבוססת הזכות של התושבים [הפלסטינים לאדמה] וכך לזכות בתמיכת המדינות האלה. אך, זה לא קרה. האזרח הפלסטיני הפשוט ננטש לבדו בעימות מול המתנחל הישראלי וכשהוא הלך לבקש צדק בבתי המשפט הישראלים.
הטרגדיה של העניין הפלסטיני היא קודם כל המנהיגים הפלסטינים וכישלונם הברור מזה עשרות שנים לנהל את המשבר שלהם והעובדה שהם אטמו את אוזניהם למשמע הדעה של מדינות ערב הגדולות, שהפכו את העניין הפלסטיני לכותרת הראשית של מדיניות החוץ שלהן... הפלסטינים ראויים למנהיגים טובים יותר מאלה הקיימים היום, הן בגדה והן בעזה. [הם ראויים] לדם חדש שיביא עמו צורת חשיבה שונה, שיציב לנגד עיניו את האינטרסים של הפלסטינים וישפר את היחסים עם מדינות ערב, הממשלות והעמים".[6]
[1] https://twitter.com/alshaikhmhmd , 12.5.2021
[2] סמואל אבן עאדיא היה משורר יהודי שחי במאה השישית לספירה באזור חיג'אז (סעודיה כיום). מיוחס לו ספר שירים שכתוב בערבית שנחשב לאחד הספרים החשובים בחקר השפה הערבית הטרום אסלאמית ובחקר התרבות היהודית בחיג'אז. תפקידו כמשורר סייע לו רבות בהידוק קשריו עם מנהיגי השבטים הערבים באזור ועם המושלים הערבים. בספרות הערבית של ימי הביניים חוברו אגדות חינוכיות רבות סביב דמותו בהן הוצג כדמות שמשקפת את אידיאל הנאמנות והיושר.
https://twitter.com/saudfozan1, 12.5.2021
[3] https://twitter.com/TurkiHAlhamad1 , 14.5.2021
[4] עוכאט' (סעודיה), 17.5.2021.
[5] עוכאט (סעודיה), 17.5.2021.
[6] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 18.5.2021