עטא אללה חנא ממשיך לשבח את פיגועי ההתאבדות
ביולי 2002 החליטה הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית לפטר את האב עטא אללה חנא מתפקידו כדובר הרשמי של הכנסייה היוונית האורתודוכסית בעקבות התבטאויותיו בשבח פיגועי ההתאבדות.[1] למרות פיטורים אלו, ממשיך חנא להציג עצמו כדובר הרשמי של הכנסייה ולהסלים את התבטאויותיו בגנות ישראל ובשבח פיגועי ההתאבדות.
הצהרותיו של חנא בנושא זה נמסרו לאחרונה בשלוש הזדמנויות שונות: האחת במהלך קבלת פנים של משלחת רשמית בחיפה, השנייה במהלך עצרת שנערכה ברחבת כנסיית הקבר ירושלים והשלישית במהלך דרשה לרגל חג ההתגלות בקתדרלה היוונית בירושלים.
דברים במהלך קבלת פנים למשלחת בחיפה
במהלך קבלת פנים של משלחת רשמית בחיפה קרא עטא אללה חנא לנקוט בפעולה אסלאמית- נוצרית משותפת כדי להכשיל את המלחמה נגד עיראק ולשחרר את פלסטין מן הים ועד הנהר. חנא ציין כי כאשר יוסר מעצר הבית שהוטל עליו ויוחזרו לו דרכוניו, הוא יפעל להרכבת משלחת נוצרית שתיסע לעיראק כדי שהוא ואנשי הועדה יהוו מגן אנושי אל מול התוקפנות הצפויה כנגד עיראק.
עוד אמר חנא בפני המשלחת: "מוסרי הנפש הפידאיים הם גיבורי האומה הזו. אנו גאים בהם ומסרבים נחרצות לכל הניסיונות להטיל דופי ב[אופי] מעשיהם... אלו אינם מתאבדים כפי שטוענים אחדים והם אינם טרוריסטים כפי שטוענים אחרים – [אלא] הם מתנגדים לכיבוש. אנו תומכים ללא שום הסתייגות בפעולות מסירות הנפש." חנא גם קרא "לנוצרים הערבים הפלסטינים להשתתף בהתנגדות נגד הכיבוש על כל צורותיה מאחר והם חלק מהעם הפלסטיני ומהאומה הזו" לדבריו "רפורמה אמיתית היא רפורמה אשר צריכה לתת מענה לשאלה כיצד ניתן להסלים את ההתנגדות בכל הדרכים כדי להגשים את מטרותינו הלאומיות"[2]
יומיים לאחר פרסום דבריו הכחיש חנא כי אמר אותם.[3]
דברים במהלך עצרת ברחבת כנסית הקבר
דברים ברוח דומה נאמרו מפי חנא במהלך עצרת שהתקיימה ביום שישי ה- 17.1.2003 ברחבת כנסיית הקבר בירושלים. העצרת התקיימה במחאה על "האיומים האמריקאים לתקוף את עיראק" והשתתפו בה אנשי דת נוצרים, אישים פלסטינים נוצרים ותושבים מקומיים. חנא, שהוצג במהלך העצרת כדובר הרשמי של הכנסייה האורתודוכסית בירושלים ובאדמות הקדושות נשא דברים בשם אנשי הדת ואמר בגנות המלחמה בעיראק:
"מכנסיית הקבר, המקום המקודש ביותר לנוצרים, אנו מביעים את ההזדהות של כנסיותנו ועמנו עם העם העיראקי הגיבור הנתון להתגרויות יומיומיות... ממקום קדוש זה, קברו של ישו, אנו דורשים מעורבות ערבית ובינלאומית נחושה ונמרצת כדי למנוע את התוקפנות כנגד עיראק וכנגד עמה הגאה... אנו עומדים לצד אחינו העיראקים בלב ובנפש. מי ששם אותם למטרה, למעשה שם גם אותנו למטרה. אנו מברכים את עיראק ואת עמה מירושלים בירת המדינה הפלסטינית העצמאית... אנו הרכבנו ועדה לאומית פלסטינית אסלאמית- נוצרית המורכבת מאנשי דת מוסלמים ונוצרים כדי [שאנשיה] ילכו לעיראק, יהוו מגן אנושי ויעבירו את המסר שלנו."
בנאומו דיבר חנא גם בשבח פיגועי ההתאבדות: "אנו מכריזים בפומבי על ברכתנו, תמיכתנו ומתן הלגיטימציה שלנו להתנגדות הפלסטינית האמיצה בכל האמצעים כולל פעולות מסירות הנפש הפידאיות האמיצות... שמותיהם של השהידים הפידאיים ירשמו בהיסטוריה של עמנו הפלסטיני והערבי באותיות קידוש לבנה. קולותיהם של המטילים דופי במעשי הגבורה והכבוד האלו אינם אלא קולות חריגים אשר אינם מייצגים את דעת הקהל הערבית והפלסטינית...
פעולות מסירות הנפש הפידאיות המכוונות כנגד העומק הישראלי הן פעולות חלוציות, מיוחדות במינן המרתיעות את האויב הציוני. הן הסבו נזק רב לאויב זה אשר אינו מבין אלא את שפת הכוח וחושב כי הכוח לבדו הוא זה שיגשים את השלום. אנו אומרים לאויב: 'הסתלק מהאדמה שלנו, מירושלים שלנו ומהמקומות הקדושים שלנו. זו אדמה ערבית פלסטינית שאין לה שום זיקה ליהודים ולציונים בשום דרך' ...
פעולות מסירות הנפש הן דרך מצוינת וטובה להתנגד לפלישה הציונית לאדמתנו הפלסטינית. מול כנסיית הקבר אנו מברכים את נשמות השהידים הגיבורים ואת משפחות השהידים. אנו דורשים לדאוג למשפחות אלו, לסייע להן ולאמץ אותן מאחר והכיבוש שם אותן למטרה." [4]
דברים בקתדרלה היוונית בירושלים
בדרשה שנשא ב- 19.1.2003 בקתדרלה היוונית בירושלים לרגל חג ההתגלות ולציון הטבלתו של ישו אמר חנא: "פלסטין היא מן הים ועד הנהר. נהר הירדן הוא נהר קדוש לנצח והוא הגבול הטבעי של פלסטין. אנו מסרבים בכל תוקף כי יעשה ויתור [אפילו] על גרגר אדמה של מולדתנו היקרה. כפי שרמאללה, עזה, שכם וג'נין הן ערים פלסטיניות כך גם חיפה, נצרת, יפו, רמלה, לוד, באר שבע, צפת וערים אחרות הן ערים פלסטיניות. אנו לא ויתרנו ולא נוותר על זכותנו ההיסטורית ולא נסכים לשום ויתור על ערים אלו. אלו ערים פלסטיניות שנכבשו ב- 1948.
היהודים הציונים הם זרים בארץ הזו. אין להם שום זכות להתגורר או להתנחל בה. שילכו למקום אחר בעולם כדי להקים את מדינתם ואת ישותם המזויפת. באשר לפלסטין וללבה הפועם ירושלים, הרי שהיא לא היתה אף פעם בידי היהודים. היא היתה ותישאר לנצח [עיר] ערבית. ירושלים היא עיר ערבית ואסור ליהודים להתנחל בה, להיות ריבונים עליה או לבצע בה כל סוג של פולחן או טקס דתי. עליהם להסתלק מבתיהם. אין להם זכות לגור באדמה, ערים או כפרים שאינם שלהם...
איננו מאמינים במה שנקרא 'השלום עם ישראל' מאחר ולא יכול להיעשות שלום עם השטן. ישראל היא השטן הגדול ביותר. אסור שיעשה ויתור או [שתוכרז] שביתת נשק [עם ישראל]. כל סוג של שלום עם הישות הזו הוא ויתור, כניעה ונסיגה מן העקרונות הפאן ערביים והלאומיים... המו"מ והניסיונות האחרים [להסדר] לא ישיבו לפלסטינים את זכויותיהם. זכויות הפלסטינים יוחזרו רק על ידי התנגדות. מה שנלקח בכוח לא יוחזר אלא בכוח...
ההתנגדות היא חובה המוטלת על כל ערבי פלסטיני נוצרי כפי שהיא חובה המוטלת על כל ערבי פלסטיני מוסלמי. אנו מעודדים את נערינו להשתתף בהתנגדות, לבצע פעולות של מסירות נפש ולהשתתף בסילוק הכיבוש. יש צורך בהתנגדות לכיבוש ובשיתוף פעולה איסלאמי-נוצרי כדי שנסלק את הפולשים הזרים היהודים הציונים מאדמתנו וכדי ששערי פלסטין יפתחו לרווחה וכל מי שעקרו או היגרו בשנים 67 ו-48 יחזרו...
מכנסיה קדושה זו ובנוכחות כל אנשי הדת המאמינים, אנו נושאים היום תפילה למען נשמות השהידים והמתנגדים שלנו ולמען עמנו הפלסטיני הגיבור בין אם הוא חי בתוך המולדת או מחוצה לה... אנו אומרים לבני עמנו אל תיסוגו, אל תפחדו ואל תתייאשו. הזכות הערבית הפלסטינית על אדמה זו חזקה יותר מכל התחמושת הצבאית הציונית המזויפת אשר תיעלם במוקדם או במאוחר. זאת מפני שהישות הציונית הגוזלת את אדמתנו ואת המקומות הקדושים שלנו היא ישות שאינה יכולה לשמור על יציבות וסופה שתעלם כפי שנעלמו כל סוגי הקולוניאליזם על אדמתנו בעבר."[5]
[1] על נסיבות פיטוריו ראו דוח ממרי פיטורי דובר הכנסייה היוונית האורתודוכסית בשל תמיכתו בפיגועי התאבדות
[2] https://www.palestine-info.info/arabic/palestoday/dailynews/2003/jan03/11_1/details.htm#4 - 11.1.2003
/display.x?cid=91&sid=212&id=7875www.arabs48.com - 11.1.2003
וכן אל-סביל, (ירדן), 15.1.2003.
[3] בהכחשתו אמר חנא: "לא קראתי בעבר ולא אקרא גם בעתיד לסוג כזה של פעולות אני מכחיש מכל וכל את שפורסם ... אני חוזר על עמדתי העקרונית המגנה והמתנגדת לפעולות המכוונות נגד אזרחים תהא אשר תהא השתייכותם הדתית והאתנית." אל-אהאלי, (ישראל), 13.1.2003
[4] אל-קדס אל-ערבי, (לונדון), 18.1.2003.
[5] אל-חיאת, (לונדון), 20.1.2002