כותב בחרייני: בעוד שהלובי האיראני פועל במרץ בארה"ב, קולם של הערבים לא נשמע
ב-26.1.21, כמה ימים לאחר חילופי הממשל בארה"ב וכניסתו של הנשיא ג'ו ביידן לתפקידו, ועל רקע הדיווחים על אפשרות למו"מ בין ארה"ב לאיראן בנושא הגרעין האיראני והסנקציות על איראן, פרסם אל-סיד זהרה, בעל טור ביומון הבחרייני אח'באר אל-חליג', מאמר שבו טען כי בעוד הלובי האיראני בארה"ב פועל במרץ כדי לשכנע את הממשל החדש בצדקת דרישותיה של איראן ובהן, הסרת הסנקציות וחזרה למו"מ עמה ללא כל תנאים, בולט היעדרו של לובי ערבי בוושינגטון שיפעל לטובת האינטרסים הערביים. זהרה קרא להקים בדחיפות לובי ערבי כזה, אשר יבהיר לממשל החדש את עמדותיו בנוגע לביטחון האזור ויהווה משקל נגד ללובי האיראני. במאמר נוסף שפרסם בחלוף יומיים, הדגיש זהרה כי על הערבים לגבש בהקדם עמדה מאוחדת וברורה בנוגע לדרישותיהם בנושא זה ולהציגה בפני ארה"ב, על מנת שלא יחמיצו את ההזדמנות להשפיע וכדי למנוע מצב שבו ארה"ב ואיראן יגיעו להסכמות ביניהן שתהיינה על חשבון הערבים והאינטרסים שלהם.
אל-סיד זהרה[1]
להלן קטעים ממאמריו הנ"ל:
"בעִתות של שינוי בארה"ב, פועלות בדרך כלל קבוצות הלחץ השונות על מנת להגן על ענייניהן וכדי לגרום לממשל האמריקאי לאמץ את עמדותיהן. זה מה שקורה בארה"ב כיום. בארה"ב ישנו ממשל חדש אשר עמדותיו ומדיניותו כלפי הסוגיות השונות, בייחוד הבינלאומיות, עדיין אינן מוגדרות לחלוטין. בתקופת מעבר זו שואפות כל קבוצות הלחץ לשכנע את ממשל ביידן לאמץ את העמדות ואת המדיניות שהן רוצות.
במסגרת זו, פועל הלובי האיראני בארה"ב, זה שבועות, בכל הרמות הפוליטיות והתקשורתיות ומציג בנחישות את עמדותיו, את דעותיו ואת הצעותיו לממשל ביידן... מטרתו המרכזית של הלובי האיראני היא להגן על איראן ועל משטרה ולנסות ללחוץ על הממשל האמריקאי, כדי שעמדותיו ומדיניותו יעלו בקנה אחד עם האינטרס האיראני. לכן, מה שמציע הלובי האיראני בקמפיין הנוכחי שלו לרגל מינוי הממשל החדש ידוע מראש ומתמצה... בדברים שלהלן:
1. ממשל ביידן חייב לשוב לאלתר להסכם הגרעין עם איראן.
2. הממשל חייב להסיר את כל הסנקציות שהטיל טראמפ על איראן.
3. הממשל חייב לשאת ולתת עם איראן ללא תנאים מוקדמים.
4. הלובי האיראני מציג תפיסות לגבי ביטחון האזור בעתיד ומה שעל ארה"ב לעשות בעניין זה – אשר כולן משרתות כמובן את האינטרסים של איראן ואת תוכניתה.
הלובי האיראני בארה"ב מציג עמדות אלה בפני ממשל ביידן ומציירן כאילו הן אלו שיממשו את האינטרסים של ארה"ב באזור. לכך נלווים מתקפה של הלובי האיראני על סעודיה ומדינות המפרץ הערבי והסתה של הממשל האמריקאי נגדן.
כמובן שממשל ביידן אינו מחויב לקבל את הדעות שמציג הלובי האיראני ולאמץ את המדיניות והעמדות אשר אליהן הוא מטיף, שכן הוא לוקח בחשבון שיקולים רבים בבואו לקבוע את העמדה כלפי איראן. אך, שוגה מי שסבור כי ללובי הזה אין השפעה על מדיניות הממשל האמריקאי. אדרבא, יש לו השפעה רבה והיא עלולה להתעצם יותר תחת ממשל ביידן הנוכחי משתי סיבות עיקריות: האחת - עמדותיו המוצהרות של ביידן עצמו בסוגיה האיראנית. ידוע כי הוא רוצה באופן כללי לנקוט מדיניות שונה מזו שנקט טראמפ. באופן כללי הוא נוטה יותר להקל עם איראן ולהגיע להבנה הדדית ולהסכם עימה. הסיבה השנייה - רבים מאנשי ממשל ביידן עבדו בעבר בממשל אובמה. כלומר, זהו אותו הצוות שהיה שותף לגיבוש מדיניות קשירת הקשר עם איראן, והם אלו שקיבלו על עצמם בפומבי לשווק את המשטר האיראני ולהציגו באור חיובי.
הנקודה החשובה היא שבזמן שהלובי האיראני פועל בכיוון הזה ומנסה ללחוץ בכוח כדי להשפיע על המדיניות של ביידן כלפי איראן, ניכר היעדר הקול הערבי בזירה האמריקנית. כלומר, אין שום מאמץ ערבי מאורגן להציג את העמדה הערבית ואת התפיסות הערביות בכל הנוגע לסוגית איראן כפי שעושה הלובי האיראני. ישנם רק כמה פרשנים וכותבים אמריקאים, אשר מאמצים עמדות וגישות הקרובות לעמדה הערבית.
למרבה הצער, זה אינו עניין חדש. היעדר הנוכחות הפוליטית והתקשורתית הערבית בזירה האמריקנית הוא נושא שנידון מזה שנים ארוכות, ולמרות זאת, המצב עודו בעינו. התוצאה בסופו של דבר תהיה שאנו נופתע מעמדות וממדיניות [אמריקאיות] שיסבו נזקים קשים ביותר לאינטרסים הערבים ואז נסתפק בלהתלונן על כך".[2]
במאמר נוסף שהתפרסם ב-28.1 כתב אל-סיד זהרה: "...מהצהרותיהם הפומביות של בכירי ממשל ביידן, עד כה [ניכר כי] העמדות שהביעו בנוגע לאיראן באופן כללי, הן ללא דופי ואפשר לסכמן באופן כללי כך: לא ניתן לאפשר לאיראן להיות בעלת נשק גרעיני; מילוי התחייבויותיה מתוקף הסכם הגרעין הוא תנאי בסיסי טרם נקיטת כל מהלך נוסף; כל מו"מ חדש [החותר] להגעה להסכם חייב לעסוק גם בסוגית הטילים הבליסטיים האיראניים ובתפקיד שממלאת איראן באזור. זאת, בנוסף למה שכבר ידוע שבכירי ממשל ביידן הודיעו על כוונתם להתייעץ עם בעלי הברית ובכללם הערבים או לשתפם בכל מו"מ [עתידי] עם איראן...
מנגד, איראן הביעה עמדות קיצוניות, שעיקרן התניית חזרת ממשל ביידן להסכם הגרעין ללא תנאים [מוקדמים] והסרת הסנקציות המוטלות עליה לפני כל דיבור על מו"מ. כמו כן, היא הודיעה כי לא ייתכן שהיא תקיים מו"מ על הטילים שלה או על תפקידה האזורי...
מה צריכים הערבים לעשות? ראשית, עלינו להבין כי מציאות חדשה תתהווה באזור עם המו"מ האמריקני-איראני הצפוי והתוצאות שהוא עשוי להניב... הכרזת ממשל ביידן כי ייוועץ בבעלי הברית הערבים וייקח בחשבון את עמדותיהם, מספקת לערבים הזדמנות מתאימה להיות בעלי השפעה ומילה במציאות חדשה זו. אולם, כדי שזה יקרה, חייבת להיות לערבים בראש ובראשונה עמדה מאוחדת בנוגע לאיראן ובנוגע למו"מ. כמו כן, חייבת להיות לערבים תפיסה ברורה ומוגדרת בנוגע למה שהם בדיוק רוצים ומה הם דורשים. לכן, חשוב מאוד כי מדינות ערב יקימו מעתה צוות מאוחד שיגדיר את התפיסה הערבית ואת הדרישות הערביות כדי להציגן בפני ארה"ב במהלך המו"מ.
אם זה לא יקרה, לא תהיה לעמדה הערבית השפעה... אם הערבים מעוניינים שיהיה להם תפקיד ושיהיה מקום לאינטרסים שלהם ב'שלב ההזדמנות' הזה, שומה עליהם לעשות זאת כעת ללא דיחוי, כדי שלא תהיה לאיראן ולארה"ב הזדמנות [להגיע להסכמה] על חשבוננו".[3]
