המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עיתונאי מרוקאי: הנורמליזציה עם ישראל תועיל למרוקו ולשלום במזרח התיכון
14/12/2020


עיתונאי מרוקאי: הנורמליזציה עם ישראל תועיל למרוקו ולשלום במזרח התיכון

 

העיתונאי המרוקאי אוסי מוח לחסן פרסם ב-12.12.20 מאמר בו שיבח את החלטת ארצו לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל וכינה אותה "יוזמה היסטורית", "הכרחית" ו"נבונה" שתקדם את השלום במזרח התיכון. הוא הסביר כי הקשרים בין מרוקו לישראל נרקמו עוד לפני שנים רבות והתקיימו בתחומים רבים. לדבריו מרוקו מאז ומתמיד תמכה בשלום ובמתינות ואף היתה זו שעודדה את תהליכי השלום בין ישראל ומצרים ובין ישראל והפלסטינים. לדבריו, באמצעות החלטתה לחדש את היחסים עם ישראל, תפסה מרוקו "שתי ציפורים במכה אחת": הצטרפות למחנה שוחרי השלום והשגת החלטה היסטורית מהממשל האמריקאי המכירה בצורה רשמית בריבונותה על  הסהרה המערבית.

 

להלן תרגום קטעים מהמאמר:

 

"ההחלטה לשוב ולחמם את היחסים הדיפלומטיים בין מרוקו והמדינה העברית [קרי, ישראל] היא החלטה נבונה ומציאותית. זוהי יוזמה היסטורית שתתמוך ב[מאמצים] להשגת שלום צודק במזרח התיכון ותעודד את [חידוש] המו"מ הפלסטיני-ישראלי במקום שפת האלימות והמוות. יותר מכך, זוהי יוזמה שעושה צדק עם הממלכה [המרוקאית] ואחדות אדמותיה, שכן הממשל האמריקאי אישר את ריבונותה על מדבר [הסהרה] שלה ובכוונתו לפתוח קונסוליה בעיר אל-דאח'לה...

 

כפי שלשכת המלך הקפידה להדגיש בהודעתה, החלטת הממלכה [המרוקאית] לא תפגע 'בשום פנים ואופן במחויבותה הקבועה והמתמשכת להגן על העניין הפלסטיני הצודק ובמעורבותה הבונה [במאמצים] להשכין שלום צודק ובר קיימא במזרח התיכון'. זה עניין משמעותי שנועד למנוע כל פרשנות מגמתית [להחלטת מרוקו לנרמל היחסים עם ישראל] מצד כל גורם פנימי או חיצוני, שעדיין מנצל את העניין הפלסטיני כדי להשיג מטרות אידיאולוגיות וכדי לשרת אג'נדות שאינן משרתות את שאיפות העמים לשלום...

 

מתינות ומציאותיות הן שמייחדות את העמדות הדיפלומטיות של הממלכה המרוקאית. דבר זה נזקף לזכות העמדה הרשמית של מרוקו שמלכתחילה נקודת המוצא שלה הייתה תמיכה בעניין הפלסטיני וסולידאריות ללא תנאים עם הפלסטיני מחד, ומאידך מתינות ומציאותיות בכל הנוגע להתייחסות לישראל כעובדה קיימת. היום, לאור השינויים הגאו אסטרטגיים במישור האזורי ובמישור הבינ"ל, היה הכרח לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: להצטרף לשוחרי השלום; ולהשיג החלטה היסטורית מהממשל האמריקאי, המכירה בצורה ברורה ורשמית בהיותו של מדבר [הסהרה] מרוקאי, דבר המהווה מכת מוות ל[חזית] 'הפוליסריו' ולתומכים בתכניתה הבדלנית...

 

למרוקו עמדה רשמית המתנה את קיומו של השלום בהסכם שירצה את הפלסטינים. אין זו בהכרח עמדתם של חלק מהגורמים הפוליטיים במרוקו, שהם שרידים של משטרי העריצות שעטו על עצמם מעטה של אידיאולוגיה לאומית פאן ערבית, או שהם שרידים של זרמי האסלאם הפוליטי [קרי, האחים המוסלמים], אשר מאז ומתמיד התנגדו למה שהם מכנים 'נורמליזציה', ואשר מנצלים את העניין הפלסטיני... לשירות האג'נדה שלהם בתוך מרוקו ומחוץ לה.

 

העמדה הרשמית המרוקאית כלפי הסכסוך במזרח התיכון וכלפי [שאלת כינון] יחסים עם ישראל או לא - היא בבסיסה עניין ריבוני ובלעדי של ראש המדינה מנהיג המאמינים  [קרי, מלך מרוקו]. הן לא יקבעו על ידי אף ארגון, בין אם הוא מהשמאל הלאומי, מארגוני האסלאם הפוליטי או זולתם. מרוקו לא הקפיאה את יחסיה עם ישראל אלא רק לאחר שפרצה האינתיפאדה הפלסטינית בשנת 2000. ב-23 באוקטובר של שנת 2000, בתקופת נתניהו [כך נכתב במקור, למרות שבאותה תקופה אהוד ברק היה ראש הממשלה בישראל], נסגרו משרד הקישור הישראלי ברבאט ומשרד הקישור המרוקאי בתל אביב. זאת לאחר ששררו בין שתי המדינות יחסים בדרג נמוך מאז שנת 1993, לאחר השגת הסכם שלום בין הפלסטינים לישראל [הכוונה להסכם אוסלו] שהיה גולת הכותרת למסלול שהחל מפגישת איפראן בין מלך [מרוקו] חסן השני ור"מ ישראל דאז שמעון פרס ב-22.7.1986...

 

אפילו בשיא הסכסוך הערבי-ישראלי וכאשר הרחוב המרוקאי היה במצב רתיחה כתוצאה משלהובו על ידי אלה אשר מנצלים את הסכסוך, עדיין נותר חוט מקשר בין רבאט ותל אביב, שלא ניתק אף פעם. יתרה מזו, הקשר  ההדדי התרבותי, האנושי ואף המסחרי והכלכלי היה קיים גם אם באופן לא רשמי. [הקשרים התקיימו] אפילו במישור הדיפלומטי... ערוץ 13 הישראלי דיווח כי בשולי [כינוס] העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, בספטמבר 2018, נפגשו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושה"ח [המרוקאי] נאצר בוריטה...

 

בין אם בתקופת המלך המנוח או בתקופת המלך מוחמד השישי, מרוקו המשיכה לתמוך ב[מאמצים] להשגת שלום צודק במזרח התיכון, לעודד את המו"מ הפלסטיני-ישראלי ולקרוא תמיד לשני הצדדים לגלות גמישות. חרף שיגור  חייליה לסיני ולגולן כדי להילחם במלחמת אוקטובר 1973, מרוקו תמיד עודדה את הדיאלוג והמו"מ. היא ניצבה מאחורי פגישות חשאיות שהכשירו את המפגש בין הישראלים למצרים ואשר הובילו [לבסוף] לחתימת הסכם קמפ דיוויד...

 

חידוש היחסים עם ישראל אינו מטרה בפני עצמה. שפת האינטרסים השולטת כיום ביחסים הבינלאומיים אינה מכירה בעוינות נצחית ולא בידידות נצחית, אלא באינטרס הנצחי... והאינטרסים של המדינות והעמים לא יכולים להיות אלא בעד השלום ונטישת המלחמות כדי להיאבק במגפות, בעוני ובמשברים הכלכליים... לפיכך, ההחלטה לשוב ולחמם את היחסים בין רבאט לתל אביב היא החלטה נבונה והכרח מציאותי ובלתי נמנע למען השלום הצודק והכולל."[1]




[1] www.hespress.com , 12.12.2020

תגיות