המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
היומון המקוון ראי אל-יום: תורכיה עלולה לשלם מחיר כבד על תוקפנותה נגד מדינות ערביות
23/8/2020


מאמר מערכת ביומון הבינערבי המקוון ראי אל-יום: התוקפנות התורכית כלפי מדינות ערביות רבות משקפת חוסר תבונה וקלות דעת; תורכיה עלולה לשלם על כך מחיר יקר

 

בעקבות תקרית שבמהלכה הפציץ מל"ט תורכי אזורים בצפון עיראק וגרם למותם של שלושה חיילים עיראקים, בהם שני קצינים [11.8.20], פרסם היומון הבינערבי המקוון ראי אל-יום - שבבעלות העיתונאי הפלסטיני הבכיר, עבד אל-בארי עטואן - מאמר מערכת שמתח ביקורת על המדיניות התוקפנית של תורכיה כלפי רבות ממדינות ערב. המאמר תיאר כיצד בנוסף להפרת הריבונות העיראקית, תורכיה כובשת אדמות בצפון סוריה, תומכת בכוחות האופוזיציה הצבאית שם, שולחת  לוחמים וציוד צבאי ללוב ומרכזת כוחות לקראת מערכה שם. כמו כן, היא נמצאת במצב של מתיחות עם מדינות המפרץ ובנוסף קרובה לעימות צבאי עם מצרים בנושא לוב, ועם יוון בשל ויכוח על אזור ימי שנוי במחלוקת. לטענת המאמר קשה להבין את המדיניות התוקפנית התורכית הזו, ב"מיוחד שתורכיה היא מדינה מוסלמית שאמורה להיות ידידה ולהגן על העניינים הערבים מפני התוקפנות האמריקאית-הישראלית". עוד נטען כי תורכיה הביאה עצמה למצב בו איבדה את כל ידידותיה הערביות שאף החלו להתלכד נגדה. המאמר הדגיש כי מדיניות זו של תורכיה משקפת "חוסר תבונה" ו"הרפתקנות הגובלת בקלות דעת" וקרא לה לא להתעלם מדברי הביקורת הללו, אלא לשנות את מדיניותה ולאמץ גישה דיפלומטית, "שאם לא כן, התוצאות יהיו חמורות וייגבו מתורכיה, מעמה, מביטחונה ומיציבותה מחיר יקר."

 

עבד אל-בארי עטואן[1]


 

להלן תרגום קטעים מן המאמר:

 

"כעת, לאחר ההתקפה שביצע מל"ט תורכי על עמדה צבאית עיראקית בצפון ארביל שבחבל כורדיסטן והריגת שני קצינים עיראקים, ברור שההתקפות התורכיות החוזרות ונשנות הללו לא הותירו לאנקרה ולו [מדינה] ידידה ערבית אחת, לרבות שכנותיה. כוחותיה חודרים לסוריה, נלחמים בלוב והנה היא כעת מפרה את הריבונות העיראקית, נמצאת על סף התנגשות עם מצרים ובמתח עם מדינות המפרץ. הדבר חושף אותה... לביקורות רבות ובראשן לטענה כי היא נלחמת רק בערבים וכובשת רק את אדמותיהם. מדובר בתופעה שהולכת וגוברת  וההנהגה התורכית אינה מבינה את הסכנות העתידיות הטמונות בה.

 

השלטון העיראקי הגיב על הפגיעה הבוטה הזו ב[ריבונותו על] אדמותיו ועל הריגת שני הקצינים בביטול הביקור שנקבע לשר ההגנה [התורכי, הולוסי אקאר] בבגדאד. בנוסף, זימן משרד החוץ [העיראקי] אליו, פעמיים, את שגריר תורכיה בבגדאד כדי להביע מחאה, ויש לחצים גוברים מצד גורמים עיראקיים לנקוט עמדות נוקשות יותר.

 

תורכיה מחזיקה למעלה מעשרה בסיסים צבאיים בצפון עיראק במטרה לבלום התקפות של מפלגת הפועלים הכורדית [להלן ה-PKK] המוגדרת כ[ארגון] טרור. יש מי שאומרים כי מספר זה [של בסיסים] גדל בשנים האחרונות והחל להוות מקור לדאגה עבור עיראק, אשר מתמודדת עם דרישות עממיות לסגרם לאלתר. השלטון התורכי טוען כי זכותו לרדוף אחר אנשי ה-PKK היוצאים להתקפותיהם נגד כוחותיו מתוך צפון עיראק, או מוצאים בו מחסה. אולם המרדפים הללו וההפצצות הנלוות להם... צריכים להתבצע בתיאום עם עיראק ובמסגרת הבנות משותפות [בין השתיים] ולא באופן חד צדדי [תורכי] ותוך הפרת הריבונות העיראקית.

 

כל מי שעוקב אחר המדיניות התוקפנית התורכית הזו נגד שכניה הערבים - הקרובים כָּרחוקים - מתקשה להבינה. הדבר גורם למדינות [הערביות] הללו להתלכד נגד תורכיה, המדינה המוסלמית שאמורה [לכאורה] להיות ידידה ולהגן על העניינים הערבים מפני התוקפנות האמריקאית-הישראלית.

 

הכוחות התורכים כובשים אדמות בצפון מערב סוריה, תומכים בכוחות האופוזיציה החמושים [בה], שולחים 17 אלף לוחמים ללוב ואלפי טון של ציוד צבאי כבד לתמיכה בממשלת ההסכמה [הלאומית של לוב, בראשות פאיז אל-סראג']...  [הם] מפעילים בסיס ימי ב[עיר הלובית] מיסראתה ובסיס אווירי באל-ווטיה שבצפון מערב טריפולי, וכעת הם שואפים להפעיל בסיס שלישי ב[עיר] סירת ורביעי ב[מחוז] אל-ג'ופרה והיא [תורכיה] מרכזת כעת את כוחותיה לקראת המערכה.

 

בנוסף לכך, [תורכיה] נמצאת כעת על סף כניסה לעימות צבאי עם יוון ואולי גם עם האיחוד האירופי, לאחר החלטתה לחדש את הקידוחים לחיפוש אחר גז ונפט באזור כלכלי [ימי] שנוי במחלוקת שהיא טוענת בתוקף כי הוא חלק ממדף היבשת שלה. בל נשכח את החלטת ממשלת תורכיה לשלוח כוחות כדי לסייע לאזרבייג'ן במלחמתה נגד ארמניה, ואת הכעס שעורר צעד זה אצל איראן ורוסיה, בעלות בריתה העיקריות באזור.

 

כל המהלכים הצבאיים התורכיים הללו נעשים בזמן שבו הכלכלה התורכית שרויה במשברים שהולכים ומחמירים, אם בשל הנסיגה בתיירות ואם בשל הלחצים החיצוניים, או בשל התפשטות נגיף הקורונה.

 

איני חולק בשום אופן על כך שלתורכיה יש צבא חזק - השני בגודלו ובציודו בברית נאט"ו, בעל ניסיון צבאי ברמה גבוהה ורוב חימושו מקומי מתוצרת תעשייה צבאית מפותחת מאוד - אולם, פתיחת יותר מחזית אחת בה בעת והתייחסות בעויינות כלפי רוב, אם לא כל, המדינות השכנות, כמו סוריה, איראן, עיראק ורוסיה, משקפות חוסר תבונה, כמו גם הרפתקנות הגובלת בקלות דעת, בראייתם של משקיפים רבים.

 

איני יודע מי עומד מאחורי כל דרכי הפעולה הללו והמלחמות שהן עלולות לחולל, אך מה שאני כן יודע הוא שהניסיון התורכי בצמיחה כלכלית מתוגברת בדמוקרטיה ובאסלאם מתון עומד כעת בפני מבחן קשה שייתכן שיהיה מסובך לצלוח אותו ולהמשיך לשמור על ההישגים הללו.

 

התגובה [של תורכיה] על דברי הביקורת הללו לא [צריכה להיות] באמצעות קללות, גידופים, סתימת פיות, צבאות אלקטרוניים, הגבלת חופש הביטוי והקשבה לדעה אחת מסיתה, אלא באמצעות ביקורת [עצמית], שינוי ואימוץ גישה דיפלומטית - שאם לא כן, התוצאות יהיו חמורות וייגבו מתורכיה, מעמה, מביטחונה ומיציבותה מחיר יקר."[2]