כללי

מאמרים באתרים סעודיים: הגיע הזמן לתקן את אלפי השגיאות בקוראן; יש לעיין מחדש בטקסטים האסלאמיים בהתאם לתפיסות המודרניות

 

הקדמה

בשנה האחרונה פורסמו באתרים סעודים שני מאמרים יוצאי דופן שקראו לכתוב מחדש את הקוראן ולתקן את אלפי שגיאות הכתיב הקיימות בו וכן את השגיאות "הרעיוניות" ושגיאות אחרות שנפלו בו, על מנת להנגישו לקורא ולהתאימו לעידן המודרני. המאמרים נחשבים כאמור ליוצאי דופן משום שהאסלאם מייחס קדושה לטקסט הקוראני שפסוקיו הורדו לנביא מוחמד בהתגלות אלוהית. לפיכך לא תוקנו בקוראן עד היום מופעים רבים שהם בעליל טעויות כתיב.[1]

 

המאמר הראשון בנושא פורסם ב-10 בינואר 2020 על ידי העיתונאי הסעודי, אחמד האשם, באתר www.saudiopinions.org. האשם הסביר כי הקוראן במתכונתו הנוכחית נכתב לפני כאלף וארבע מאות שנים בתקופת הח'ליף עות'מאן בן עפאן[2], בהתאם לכתיב שכונה על שמו 'הכתיב העות'מאני', והיות שנכתב בידי בני אדם לאחר תקופת הנביא, אין לייחס לו קדושה, כפי שמוסלמים רבים נוהגים לעשות. לדבריו, יש בטקסט של הקוראן כ- 2,500 שגיאות כתיב, דקדוק ותחביר - מהן מנה דוגמאות רבות - והגיע הזמן לתקנן על פי הכתיב התקני הנהוג היום, ולהפכו "לקל יותר לקריאה עבור המוסלמים ולנכון יותר מבחינה לשונית."

 

המאמר השני בנושא פורסם ב-20.7.2020 באתר הסעודי הליברלי elaph על ידי ג'רג'יס גוליזאדה, כותב וחוקר פוליטי ממוצא כורדי-עיראקי ועורך המגזין העיראקי "בגדאד". במאמרו טען גוליזאדה כי בשל החשש לחיי אדם בתקופת הקורונה, בוצע - לראשונה בהיסטוריה האסלאמית - שינוי מהותי בקיום הפולחן הדתי ונאסר על המוסלמים להתפלל במסגד או בשורות צפופות, כמְצֻווה בקוראן. לטענתו, זוהי הוכחה לקיומו של "מרחב גמישות הלכתית" שבמסגרתו ניתן ואף צריך לעיין מחדש בטקסטים האסלאמיים ולהתאימם לתפיסות ויעדים מודרניים, המשרתים את כל המוסלמים ואת כל האנושות.  בדומה לאחמד האשם (כותב המאמר הראשון), גם גוליזאדה טען כי ייחוס קדושה לכתיב העות'מאני של הקוראן שנכתב בידי אדם אחרי תקופת הנביא, איננו רציונלי ומנה דוגמאות רבות של שגיאות שבוצעו בקוראן, לרבות דוגמאות ממאמרו של האשם. לבסוף, קרא גוליזאדה לבעלי הסמכות הדתית - ובראשם מלך סעודיה ויורש העצר שלו - לכתוב את הקוראן מחדש, בכתיב חדש, משום שבמצבו הנוכחי הוא "אינו מתאים לאומת האסלאם בעולם המודרני ובפרט לא למוסלמים שאינם ערבים".

 

יצוין כי מאמרו של גוליזאדה הוסר מאתר elaph לאחר שעורר תגובות נזעמות ברשתות החברתיות, שהאשימו את הסעודים בכלל, ואת הסעודי עות'מאן אל-עומיר מנהל אתר elaph, בפרט, בחוצפה ובזלזול בקוראן.[3] כך למשל, המרצה הכוויתי ד"ר אחמד אל-ד'אידי צייץ: "אתר אילאף שמנוהל על ידי העיתונאי הסעודי עות'מאן אל-עומיר קורא לכתוב מחדש את הקוראן כדי לתקן את הטעויות הגדולות בכתיב העותמ'אני! האם הזלזול שלהם הגיע לרמה כזו  שהם פוגעים בספר של אללה?..."[4] בדומה לכך בחשבון הטוויטר המכונה "לעבר החירות" הידוע בביקורתו על המשטר הסעודי נכתב: "עיתון אילאף המנוהל על ידי החבר הקרוב של המלך סלמאן ואחד מיועציו של בן סלמאן [קרי, עות'מאן אל-עומיר] דורש לכתוב מחדש את הקוראן ולבחון מחדש את עקרונות ההלכה של האסלאם! לא נותר אלא שיחזירו את הפסלים אל כעבה."[5]

 

להלן תרגום קטעים משני המאמרים הללו:

 

עיתונאי סעודי: בטקסט הקוראני הנוכחי יש כ-2500 שגיאות כתיב ותחביר

העיתונאי הסעודי, אחמד האשם, כתב במאמרו שפורסם ב-10.1.2020 תחת הכותרת "תיקון הקוראן": "הקוראן במתכונתו הנוכחית נכתב בתקופת הח'ליף [השלישי] עות'מאן בן עפאן בהתאם לכתיב שכונה על שמו 'הכתיב העות'מאני'. רוב המוסלמים סבורים כי הכתיב בו נכתב הקוראן, מאז שהסתיים ליקוטו בסביבות שנת 37 להיג'רה וכפי שעבר מדור לדור ברציפות עד היום, נחשב לקדוש ושאסור לשנותו.

 

אחמד האשם[6]

 

אלא שבטקסט הנוכחי [של הקוראן] יש שגיאות כתיב, תחביר ודקדוק רבות שמספרן מוערך בכ-2,500 שגיאות. מדובר במעשה ידיהם של  הכותבים ושל הועדה שהוקמה לצורך ליקוטו. השגיאות הללו כללו: תוספת או השמטה של אותיות באי אלו מילים והחלפה של אות אחת באחרת, כמפורט למשל בפסוקים הבאים: בסורה 68 פסוק 6 נכתב بِأَيِّيكُمُ במקום بأيكم כלומר נוספה למילה ي מיותרת; בסורה 25 פסוק 4 נכתב جَآءُو במקום  جَاءُوا או جاؤوا כלומר ללא האות אלף [ا] כנדרש בצורה התקנית של נטיית הנסתרים בעבר; בסורה 28 פסוק 9 נכתבה המילה امرأت במקום امرأة [קרי, עם תא פתוחה- ت,  במקום תא מרבוטה - ة].

 

כמו כן, המילה إبراهيم [אבראהים]  נכתבה בכתיב הזה [העות'מאני]  54 פעמים... ללא האות ي - إبراهم [אבראהם] ; המילה سماوات [סמאואת, רבים של שמיים] נכתבה כך [בכתיב התקני] רק פעם אחת ו-189 פעמים נכתבה ללא האות אלף [ا] سموات; הוא הדין לגבי... המילה قرآن [קֻּרְאָן] שנכתבה 68 פעמים قرءن ללא האות אלף [ا]... המילה سنة [שנה] נכתבה שמונה פעמים עם תא מרבוטה [ة] וחמש פעמים נוספות עם תא פתוחה [ت]....

 

הכתיב העות'מאני שבו נכתב הקוראן הוא פרי מאמץ של כמה מחברי הנביא ושל בני הדור שאחריהם ושכרם שמור להם על המאמץ שהשקיעו בהתאם ליכולותיהם באותו זמן. [עם זאת], את הירושה שהותירו לנו ניתן לפתח ולתקן אם יש משהו טוב יותר ונוח יותר ממנה, כפי שנעשָה כאשר הוסיפו לו [לטקסט של הקוראן, בהמשך] ניקוד וסימני פיסוק. הגיע הזמן לתקן את שגיאות הכתיב והשגיאות האחרות שנפלו בו, באופן התואם את כללי הלשון [הערבית] והדקדוק שלה, שכן הכתיב של הקוראן פתוח לכל תיקונים שיש בהם כדי להפוך את הספר של אללה [הקוראן] לקל יותר לקריאה עבור המוסלמים ולנכון יותר לשונית."[7]

 

חוקר כורדי-עיראקי: יש לתקן את הקוראן, והתאים את הטקסטים לתקופה המודרנית

ג'רג'יס גוליזאדה, כותב וחוקר פוליטי ממוצא כורדי-עיראקי, כתב במאמרו תחת הכותרת " קריאה לכתוב מחדש את הקוראן" שפורסם ב-20.7.2020: "...אחד השינויים החשובים ביותר שנעשו במהלך [משבר] הקורונה במישור האמוני האסלאמי, הוא מניעת תפילה בשורות צפופות כמקובל בהלכה האסלאמית, כאשר מסיבות של שמירה על חיי אדם הותר למתפללים להתפלל במרחק זה מזה, למרות שהדבר מנוגד לטקסטים [ההלכתיים האסלאמיים]. כמו כן, נאסרה תפילה בציבור במסגדים, לרבות תפילת יום שישי ותפילת החג. זאת, כדי למנוע הדבקה במגפת קורונה בין המתפללים וכדי להגן עליהם. הדבר מהווה הפרה ברורה של הטקסטים ההלכתיים, ואולם הוא הותר לאחר עיון מעמיק מחשש לחיי אדם.  

 

ג'רג'יס גוליזאדה[8]

 

 

מה שחשוב בהקשר זה הוא קיומם של מרחב גמישות הלכתית והיתר שרעי שצץ וכפה את עצמו על המציאות האסלאמית הנוכחית שלנו. הדבר קורה לראשונה בהיסטוריה [האסלאמית] מאז תקופת הח'ליפים ישרי הדרך [אל-חֻ'לַפאא' אל-רַאשִדוּן][9]. גמישות זו אִפשרה לבצע שינויים מהותיים בקיום הפולחן הדתי... וזאת אך ורק כדי להגן על חיי אדם, בהתאם לכלל הזהב הקוּראני, לפיו: 'אין אללה מטיל על אדם [חובות] אלא כפי יכולתו'[10], המסביר את השינויים והתמורות שחלו מבחינה הגיונית ושכלית. גם אם [שינויים אלה] נדירים וקרו רק במציאות המודרנית שלנו, הם מהווים סימן ראשון מעודד מאוד לגבי עיון מחדש בטקסטים האסלאמיים ובפולחן הדתי, בהתאם לתפיסות ויעדים מודרניים המשרתים את האסלאם ואת המוסלמים בעולמנו המודרני, כמו גם את האדם [באשר הוא] ואת ההומניות שכל הדתות חותרות להשיג...

 

עקב השינויים שחוללה מגפת הקורונה - ברמה העולמית, האזורית והמקומית - בתחום הדתות והמאמינים, ובפרט במה שנוגע לפולחן הדתי המוסלמי, אני קורא לכל מקורות הסמכות האסלאמיים לעיין מחדש בעקרונות תורת המשפט המוסלמי, ברוח הגמישות והשינויים שהתרחשו בפולחן הדתי בשל הקורונה. זאת, על בסיס תפיסה מודרנית המשרתת את כל המוסלמים ומועילה לאנושות כולה.

 

העניין הראשון שאני קורא להידרש אליו הוא עיון מחדש בכתיב של הקוראן, שכן הכתיב העות'מאני שבו הוא כתוב אינו מתאים לאומת האסלאם בעולם המודרני ובפרט לא למוסלמים שאינם ערבים, בשל הקושי הניכר בביטוי המילים הכתובות בצורתן השגויה... למרות שהסונים מגינים על קדושת הכתיב העות'מאני בקוראן, הרי שהבסיס לקדושה זו אינו רציונלי, משום שאין זה הגיוני לייחס קדושה אלוהית לדבר שהוא מעשה ידי אדם, כמו כתיבה. כמו כן, מלאכת איסוף פסוקי הקוראן וכתיבתם לא נעשתה בתקופת הנביא אלא שנים לאחר מותו... בימי [הח'ליף  [הראשון] אבו בכר [634-632], וכתיבת הקוראן נעשתה [רק] בימי [הח'ליף] עות'מאן בן עפאן [656-644]... ו[לאחר מכן] הוא הועתק והופץ בין [המחוזות] האסלאמיים. אך, הכתיב העות'מאני כלל סתירות וטעויות רבות בהגייה ובקריאה של מילות הפסוקים ו[למרות זאת] נותר הכתיב כפי שהוא עד היום... [זאת] למרות ההתפתחויות האיכותיות שחלו בכתיבה, בקריאה ובהיגוי של השפה הערבית במשך אלף וארבע מאות השנים שחלפו.

 

אשר לשגיאות בכתיב העות'מאני, במאמר שפרסם הכותב הסעודי אחמד האשם תחת הכותרת 'תיקון הקוראן'... הוכיח הכותב, מתוך הטקסט של הקוראן, כי הכותבים של הנביא ביצעו שגיאות בכתיבת פסוקי הקוראן... דוגמאות נוספות [לאלו שהביא הכותב הסעודי במאמרו] לשוני בין הכתיב העות'מאני לבין הכתיב התקני [כיום] הן של השמטת אותיות: השמטת האות אלף [ا] – למשל כתיבת  الكتب במקום الكتاب [הספר]... השמטת האות נון [ن]: نجي במקום ننجي [נציל]... השגיאה החמורה הגדולה שבוצעה בכתיב העות'מאני לפני 1441 שנים היא כתיבת המילה בַּכָּה במקום מַכָּה בסורה 3: פסוק 96: 'הבית הראשון אשר יוּסד לאנשים, זה אשר בְּבַּכָּה, הוא מבורך ובו הדרכה נכונה לכל הברואים'. שגיאה חמורה נוספת בוצעה בסורה 22: פסוק 55 שם נכתב הצירוף 'يوم عقيم' ['יום עקים', קרי: יום עקר/ חסר תועלת] במקום: 'يوم عظيم' ['יום עט'ים', קרי: יום עצום/כביר]... בגלל שגיאת העתקה בכתב שונתה האות ظ בטעות לְ- ق ושום בר-סמכא מהימן לא העז מזה כאלף וחמש מאות שנה לקרוא [לתקן זאת או] לתקן את בַּכָּה לְ-מַכָּה.

 

לפיכך, מכל הסיבות הללו ועל מנת להגיש את הטקסטים בצורתם הנכונה, ללא שגיאות ואי בהירויות, חובה עלינו - מסיבות מדעיות, הגיוניות, הלכתיות ולשוניות - לעיין מחדש בכתיב העות'מאני של הקוראן ולכותבו מחדש, בהתאם לכתיבה התקנית הנכונה. זאת, כדי לתקן את כל השגיאות הלשוניות המופיעות בקוראן ולסלק ממנו כל חשש לטעות.

 

אין ספק שמשימה זו מוטלת על סעודיה, על מלכה ועל יורש העצר שלה, בייחוד מאחר שהשניים מצדדים בתוכניות ובפרויקטים של מודרניזציה של סעודיה בכל ההיבטים: הכלכלי, החברתי, התרבותי, התיירותי והדתי. לדעתי, הנסיבות [הנוכחיות] מתאימות לקבלת [רעיון] הדפסת הקוראן מחדש בכתיב חדש, ללא שגיאות וללא אי בהירות של מילים שנכתבו באופן שגוי לפני למעלה מאלף וארבע מאות שנים.  

 

כמו כן, אפשר שחבל כורדיסטן בעיראק יתמוך [בהוצאת] מהדורה מיוחדת של פסוקי הקוראן עבור המוסלמים שאינם ערבים, כדי למנוע בעיות של היגוי שבהן הם נופלים בשל אי בקיאות ברזי השפה הערבית. ייתכן שנשיא חבל [כורדיסטן] יסכים לאמץ את הפרויקט הזה בשל חשיבותו הרוחנית, הרעיונית והדתית עבור העולם האסלאמי. ספר כזה [כבר] הוכן בידי עבדכם הנאמן והוא זמין, במקרה שהוא [נשיא חבל כורדיסטן] אכן יסכים לאמצו ולהדפיסו...

 

לסיום, אני שב ומדגיש כי הגיע הזמן להתמודד עם הטקסטים הדתיים האסלאמיים, הנוצריים והיהודיים על בסיס ההיגיון והשכל. הגיע הזמן שהשכל האנושי יהיה הפוסק העליון, ייצא מעולם המיסטיקה ומהעולמות הלא רציונליים ויסלק את השגיאות הטקסטואליות והרעיוניות שנפלו בטקסטים הדתיים, עקב טעויות אנוש ובשל היות הכתיבה לפני אלף ואלפיים שנה בלתי מפותחת.

 

מגפת הקורונה פתחה את הדלת לרווחה בפני תמורות ושינויים חדשים בכל התחומים, ובפרט בתחום הפולחן הדתי, מה שהיה בעבר אחד הדברים הבלתי אפשריים. לפיכך, הגיע הזמן שהדת האסלאמית תצטרף אל המודרניזם, והאסמכתא השרעית הרציונלית הטובה ביותר לכך היא פסוק 44 בסורה 2 האומר: 'כשאתם קוראים בקוראן, האם לא תשכילו להבין?'.

 אללה הוא היודע את צפונות לבו של האדם."[11]