המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
טרור באמריקה (39): התיקון מתחיל בתכניות הלימוד
30/11/2001


טרור באמריקה (39)

דיקן הפקולטה להלכה אסאלמית באונ' קטר: המאבק בטרור צריך להתחיל ברפורמה בתוכניות הלימוד, בחינוך, ובאמצעי התקשורת


דיקן הפקולטה להלכה אסלאמית באוניברסיטת קטר, עבד אל-חמיד אל-אנצארי, פרסם מאמר ביומון הלונדוני בשפה הערבית, "אל-חיאת" ובו מתח ביקורת על ערוצי לווין ערביים שמסיתים למען האידיאולוגיה של בן לאדן. אל-אנצארי לא נקב בשמו של ערוץ אל-ג'זירה, משום שהוא בעצמו קטרי ומשום משום שקטר הדפה עד כה את הביקורת שהופנתה לערוץ. אל-אנצארי קבע כי החינוך, אנשי הדת והתקשורת בעולם הערבי יוצרים "תרבות של טרור" שמובילה לפיגועים. להלן קטעים מן המאמר:

 

"העמדות האידיאולוגיות, הפוליטיות, והדתיות בנוגע לאירועים הנוכחיים, מזכירים לנו אירוע מכריע בהיסטוריה האסלאמית, שיש לו קשר להווה. הכוונה לח'וארג, 'ארגון הטרור הראשון', שיצא נגד האמאם עלי, בטענה ששלטונו הוא שלטון בני אדם, וכי לא יתכן שלטון [מוסלמי] שאינו שלטונו של אללה. [הח'וארג' טענו] כי עליו לחזור בו מן החטא הזה אחרת ילחמו נגדו. מכאן הם עברו להאשמת החברה כולה בכפירה. הם ראו כופר את כל מי שהחזיק בעמדה שונה מעמדתם ואת כל מי ששתק ונמנע מלהצטרף אליהם. כתוצאה מכך, הם התירו את דמם של המוסלמים, למרות שהם היו האנשים הדתיים ביותר והנאמנים ביותר לאמונתם, שאהבו את ההקרבה העצמית ואת מות הקדושים...

 

האמאם וחבריו לא היססו מלהתעמת עמם ומלחשוף את השקפותיהם. הם לא נימקו את רעיונותיהם בנימוקים שקריים ולא גיבשו נוסחאות רמייה, אלא עשו יד אחת, נלחמו בח'וארג' והנחילו להם תבוסה נוראה באלנהרואן בשנת 37 להיג'רה.

 

זה היה מצב האומה כאשר היא התקדמה במעלה המסלול הציווליזציוני כדי להנהיג את המין האנושי. ואולם היום, אנו נתקלים בח'וארג' המודרניים, שמזלם שפר עליהם. יש להם ערוצי לווין המאמצים את רעיונותיהם, חוזרים עליהם ללא לאות השכם וערב, הופכים אותם לכוכבים פופולריים ומארחים פרשנים המצדיקים ומעצבים את רעיונותיהם. כמו כן, מנהיגים דתיים מתנדבים לפרסם פסקי הלכה המחייבים לעמוד לצדם וקובעים כי שתיקה או הימנעות מתמיכה בהם היא חטא. [המנהיגים הדתיים האלה] קוראים לג'יהאד נגד הצלבנות הנלחמת באסלאם, ושואפים להסית את הציבור הערבי נגד משטריו, המתייצבים לצידה של אויבת האסלאם (אמריקה) – בדיוק כמו שטוענים אנשי הטרור – ולמרבה הצער יש המאמינים לתרמית הזו, יוצאים להפגנות, ומסתבכים במעשי טיפשות נגד מי שהם מכנים אויב האסלאם. התוצאה היא שהם מושמדים ומשפחתם סובלת מטרגדיה. לאחר מכן, אנו מאפשרים לאמאמים שדחפו אותם אל עברי פי פחת, להמשיך לחיות חיי נעימים מבלי לשאת באחריות כלשהי!!

 

השאלה ההלכתית וההגיונית היא: ג'יהאד נגד מי? למען מי? למי יש את הזכות [להכריז על ג'יהאד]? האם נותיר את הג'יהאד לדרשנים ולפוליטיקאים ההיסטריים המכריזים על מלחמה שתשמיד את הכל, או שזכות זו שמורה לשליט?

 

האם יש להם זכות להסית את הציבור כדי שיסתבך במעשי חבלה שקורבנותיהם יהיו אנשים חפים מפשע ושיפגעו באינטרסים של המדינה, או שיש להגביל את הזכות הזו כך שהאינטרס הציבורי לא יפגע?

 

מי נתן למפלגות הדתיות את הזכות להכריז על ג'יהאד ולפגוע באינטרסים העליונים של האומה? חכמי הדת הסעודים מילאו את חובתם כאשר הכריזו בבירור שאין לאיש זכות להוציא פסק הלכה הקורא לג'יהאד, פרט לשליט  – כך לימדו אותנו וכך אנו מלמדים – ועל חכמי הדת בזירה האסלאמית לפעול בהתאם לכך ולהכריז על כך בגלוי...

 

האם לערוצי הלווין יש זכות לשדר עמדות טרוריסטיות ותעמולה מסיתה בתואנה של 'עקרון החופש לכל', כשהתוצאה היא הטמעת איבה [בליבותיהם] של הצופים הדוחפת אותם למעשי טיפשות מזיקים, או שעל השלטון להתערב ולקבוע מגבלות על חירויות בלתי אחראיות?

 

קיים הבדל גדול בין מתן חופש דיבור לאנשים בעלי עמדות פוליטיות שונות [המביעים אותן] בדרכי שלום, לבין השארת המיקרופונים בידי קבוצות חמושות הרוצחות למען קידום רעיונותיהן... השאלה החיונית היא: האם יש להם זכות, בשם החירות, להוביל אותנו ולהוביל את החברות שלהם, לעברי פי פחת?

 

התוצאה של ההסתה השקרית הזו היא ש-83% ממשתתפי סקר של אתר האינטרנט של ערוץ הלווין [הקטרי] אל-ג'זירה, סבורים שבן לאדן הוא לוחם ג'יהאד ולא טרוריסט ושההסתה שלו נגד האינטרסים המערביים והאמריקאים היא ג'יהאד... כך מעוותת משמעות הג'יהאד ונחטפת על ידי הטרוריסטים.

 

על חכמי הדת המוסלמים מוטלת החובה לתקן את המשמעות הזו ולחלץ אותה מחוטפיה.

 

מה פשר כל האהדה הזו וההגנה על הח'וארג' של דורנו? האם די ברגש עיוור או במגמה המתנגדת לאמריקה הגאוותנית... - שאיננה אלא חיקוי מודרני להתנגדות של אינטלקטואלים פאן-ערביים לאימפריאליזם - כדי להסביר את הפיכת הטרוריסטים לגיבורים?

 

לרוע מזלם של הח'וארג' של פעם, לא היו להם ערוצי לווין באותה תקופה, וזאת למרות שהם היו יותר רחמנים מהח'וארג' של דורנו, מאחר שהם התירו את דמם של המוסלמים אך לא של בני החסות, משום שרצו לשמור על ברית-החסות שנכרתה עמם. לעומתם, הח'וארג' שלנו התירו את דמם של כולם...

 

המצעים הפומביים של ארגוני הג'יהאד השונים ושל אל-קאעדה אינם כוללים לחימה בישראל. המערכת האידיאולוגית של כל הארגונים האלה קובעת מטרה ראשית אחת: להאשים את החברה ואת המדינה בכפירה במטרה להגיע לשלטון להקים את מדינתם השקרית. כאשר הם התייאשו משורת מעשי הפשע שלהם על האדמה הערבית, שבהם נפלו מאות קורבנות, אמר להם השטן שלהם שהמשטרים הערביים הם תוצר של המערב. אמריקה, לטענתם, היא המגנה על המשטרים האלה. לפיכך, הם החליטו על לחימה נגד אמריקה בתוככי ביתה, כדי שזו תפנה את האדמה הערבית ותאפשר להם להפיץ בה את שחיתותם.

 

משום כך, ניסיונותיהם של כמה פרשנים ערביים להתעלם מן האידיאולוגיה  בתואנות ובנימוקים שונים, אינה מהווה אלא הולכת שולל מכוונת של הצופים, שכל מטרתה לחזק את האיבה לאמריקה ולדחוף  את האנשים לבצע מעשי טיפשות נגדה...

 

מהן הסיבות לתופעת הטרור? לדעתי, הנפש האנושית, ובעיקר המוסלמית, סולדת מן הטרור. ואולם, הרעיונות הטרוריסטיים מוצאים קרקע פורייה כאשר החברות נשלטות על ידי תרבות קנאית  שהאנשים סופגים אותה במנות. מתרבים המקרים של האשמת המתנגדים בכפירה דתית, האשמת אנשי האופוזיציה בבגידה פוליטית, והסתת הציבור באמצעות התקשורת. זוהי תרבות של טרור שמאומצת על ידי נפשות מודאגות שחוו את סבל החינוך הבלתי הולם; תרבות זו מכה שורש במוחות שסבלו מחינוך סגור שאין בו מקום לפלורליזם.

 

עלינו לבדוק את תוכניות הלימוד שלנו ולהעריך את שיטות החינוך שלנו. עלינו לבחון מחדש את סוג החינוך שלנו ואת אמצעי התקשורת שלנו. זו תהיה תחילתו הנכונה של המאבק בתרבות הטרור."[1]

 


[1] אל-חיאת (לונדון), 29.11.2001.