המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותבים סעודים: משבר הקורונה לא ערער את תקפות המודל הדמוקרטי המערבי
16/6/2020


מחשבות על העידן שלאחר הקורונה

בעלי טורים סעודים: משבר הקורונה לא ערער את תקפותו של המודל המערבי; המערב ייצא מחוזק מהמשבר


בעקבות משבר הקורונה התפרסמו בתקשורת הערבית ובפרט בזו הסעודית, מאמרים רבים בגנות תפקודן של מדינות המערב במיגור המגפה וראו בכך הוכחה לחולשתו של המערב, על שיטת המשטר הדמוקרטי הנהוגה בו[1] וסימן לתהליך שקיעתו. מנגד, הם  שיבחו את תפקודה של סין במשבר וצפו את עליית המזרח בעידן שלאחר משבר הקורונה.

 

בתגובה פרסמו כותבים סעודים מאמרים הדוחים גישה זו וטענו כי הדיבורים על שקיעת המערב הם חלק מקמפיין תקשורתי מופרך, המונע מ"שנאה חולנית כלפי מה שמייצג המערב בכלל וארה"ב בפרט". לדבריהם, חרף הקשיים שחווה המערב בהתמודדות עם המגפה, הוא מתקדם הרבה יותר ממדינות ערב בתחום הבריאות והדאגה לזכויות האדם וכי עיני העולם כולו נשואות דווקא אליו בתקווה שימצא תרופה למגיפה. הם גם דחו את הסברה שווירוס הקורונה יכול לעצב סדר עולמי מחדש והעריכו כי המערב ייצא מחוזק יותר מן המשבר.

 

להלן קטעים מן המאמרים:

 

כותב סעודי בכיר: המערב ייצא ממשבר הקורונה מחוזק והעולם ישוב למסלולו הרגיל

העיתונאי הסעודי ממדוח אל-מוהיני, מנכ"ל ערוצי אל-ערביה ואל-חדת', פרסם ב- 2.4.20 מאמר ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היוצא לאור בלונדון, בו דחה את התחזיות הקודרות באשר לעתידו של העולם ביום שאחרי משבר הקורונה. אל-מוהיני צפה כי העולם ימשיך להיות ליברלי פתוח ומֻקוּוון עוד זמן רב, משום שעם כל פוטנציאל הנזק שלו, וירוס הקורונה לא יכול לעצב סדר עולמי חדש והמדע והיידע שצבר המערב יוכלו לו לבסוף. אל-מוהיני כתב:

 

"האנושות עוברת משבר נפשי עקב וירוס הקורונה, שגורם לה לשקוע בתרחישים פסימיים אפלים באשר לעתידה ביום שאחרי המשבר. מראה המטוסים המקורקעים ו[רחובות] הערים הריקים מאדם, מעודד את ההערכות הקודרות הללו, אולם אם נבחן [את העניין] מחדש, נמצא ש[הערכות אלה] אינן לגמרי נכונות ומדויקות.

 

אחד הרעיונות הרווחים כעת, הוא שהעולם יהיה הרבה יותר בדלן, ולא ישוב להיות כפי שהיה, בשל החשש וסגירת הגבולות. אלא שהמשבר הנוכחי חשף כי העולם זקוק נואשות לשיתוף פעולה הדדי [בין המדינות] וזה מה שקורה כעת. בהתמודדות עם וירוס הקורונה, העולם נראה מלוכד יותר מאי פעם. פסגת ה-G20 האחרונה בריאד הוכיחה את כוחה של האחדות הבינלאומית בהתגברות על משברים חמורים. הארגונים הבינלאומיים - כמו ארגון הבריאות העולמי, שהעיניים נשואות אל ועידותיו היומיומיות, בחיפוש אחר ישועה - הם אלו הזוכים באמון מלא. 

 

המשבר הוא עולמי ולא צפוי שהעולם יתפרק לכפרים מבודדים! אך, התובנה הנלמדת היא ברורה: אין בכוחו של איש לעמוד לבדו בפני המגפה הזו, העלולה לשוב בעתיד. יש האומרים שהסדר העולמי [הנוכחי] יקרוס לאחר המשבר ומזכירים לנו את השינוי שחל בעולם במהלך השפל [הכלכלי העולמי] בשנות השלושים של המאה הקודמת ואת כניסתה של ארה"ב בהנהגת הנשיא [פרנקלין] רוזוולט לזירה הבינלאומית. יש [גם] הערכות לפיהן בעקבות הקורונה יעבור מרכז הכוח [העולמי] אל מזרח אסיה, אך הדבר בלתי מתקבל על הדעת, משתי סיבות: האחת, היא שהמעצמות (סין וארה"ב) נפגעו מהמגפה. כלומר, הן לא הצליחו לשווק את עצמן כמנצחות במערכה. הסיבה השנייה היא שהסדר העולמי הנוכחי לא התגבש בהשפעת מגפות ומחלות, אלא  בעקבות תמורות ב[מאזן] הכוח הצבאי, שכן גרמניה התמוטטה וארה"ב עלתה וכפתה את תפיסתה הליברלית על העולם.

 

הקורונה לא תשנה את אופיו הנוכחי של הסדר העולמי, שימשיך להיות ליברלי, פתוח ומְקֻוּוון עוד זמן רב, עד עליית כוחות אחרים שיחריבוהו. לחיידקים ולווירוסים יש אמנם כוחות סמויים, אך עיצוב צורת העולם החדש אינו אחד מהם.

הספקות לגבי כוחה של התרבות המערבית ביום שאחרי וירוס הקורונה מוגזמים. זעקות [השבר] אודות קריסתה וחזרתה לימי הביניים, אינן אלא משאלות לב ונבואות [סרק] יש בכוחם של המדע והידע, שהתגבשו שם [במערב] במשך מאות שנים, כדי להתגבר על המשבר הקשה הזה.

 

הציפיות והתקוות הנוכחיות למציאת נסיוב למחלה הזו מופנות אל המעבדות בארה"ב, בריטניה וגרמני, מעצמות שחוות ניסיון קשה, אך ללא ספק הן תצאנה ממנו חזקות.

המצור שהטיל וירוס מיקרוסקופי על האנושות, פצעה נפשית. אנשים לא צפו אפשרות שהם ימותו ממגפות, כפי שמתו קודמיהם לפני יותר ממאה שנה. הם חשבו שהם כבר עברו את השלב הזה, אך למרות זאת, ביטחונם במדע כאמצעי הצלה גבר. הם מחפשים מרשמים של רופאים והנחיות של מדענים ולא של רמאים ושרלטנים. לאחר היציאה ממשבר הקורונה, אין ספק שהביטחון בדרך החשיבה המדעית יגבר ושהתפיסות הישנות ייחלשו.

 

האם החיים ישובו למסלולם הרגיל ביום שאחרי משבר וירוס הקורונה? בלי קשר לכל התרחישים הפסימיים, למדנו מההיסטוריה, שהמין האנושי עבר מלחמות עולם, מגפות קטלניות ומשברים כספיים חמורים, [ותמיד] יצא מהם כשידו על העליונה ושב למסלולו הטבעי: קרי אופטימיות ... ורצון עז לחיות ולחתור אל האושר וההצלחה האישית."[2]


העולם משתקם בהדרגה ממגיפת הקורנה [3]



כותב סעודי: המערב גאל את העולם ממגיפות קודמות; אל לנו לתוקפו על אופן טיפולו בקורונה

חמד אל-מאג'ד, בעל טור נוסף ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט, פרסם מאמר בו מתח ביקורת על המתקפה שניהלו אנשי תקשרת ואינטלקטואלים ערבים נגד מדינות המערב, בטענה שהן נכשלו בטיפולן במשבר הקורונה, ונתנו קדימות למצב הכלכלי במדינה על פני בריאות אזרחיהן. אל-מאג'ד, החבר באגודה לזכויות אדם בסעודיה, טען כי המערב מתקדם הרבה יותר ממדינות ערב בתחום הבריאות והדאגה לזכויות האדם, ואף הזהיר כי ביקורת בעולם הערבי על מצב זכויות האדם במערב, עלולה להניע את המערב לעסוק בהפרות הרבות של זכויות האדם בעולם הערבי.

 

אל-מאג'ד כתב:"כמה ממדינות המערב היו מבולבלות בכל הנוגע לנקיטת הצעדים המתאימים [במאבק] עם וירוס הקורונה, ועם התפשטות התיאוריה של 'חסינות העדר' או 'חסינות ההמון'... המערב תעה בין שתי תיאוריות: 'תיאורית המאבק בווירוס באמצעות בידוד רציני', ותיאוריה הטוענת [כי יש] לתת לווירוס להתפשט באופן טבעי והוא יגבה מספר קורבנות עד שיגיע לשיאו ואז ייסוג ויתפוגג, כפי שהתפוגגו וירוסים קודמים. [לנוכח מבוכה זו של המערב] פתחו כמה מאנשי התקשורת והאינטלקטואלים הערבים, בכלי התקשורת המסורתיים והמודרניים [קרי: ברשתות החברתיות], במתקפה גורפת על כמה מהממשלות של מדינות המערב והאשימו אותן בחוסר אנושיות, בכישלון חרוץ במבחן הקורונה ובכך שהכסף והעסקים מעניינים אותם יותר מאשר הדאגה לאדם והחמלה עליו. 

 

[במקביל] מתקפה זו המריצה כמה ממדינות ערב, ובראשן סעודיה, לנקוט צעדי מנע מוקדמים ומיוחדים בתחום הבריאות וההסברה, שתרמו להפחתה משמעותית של התפשטות הווירוס המסוכן [בשטחן], בהשוואה למדינות גדולות במערב דוגמת ארה"ב, איטליה וספרד שמספר החולים והמתים בהן זינק באופן מבהיל. ההסתבכות המערבית הגיעה עד כדי חוסר יכולת לספק את אמצעי ההגנה והטיפול הפשוטים ביותר, כמו מסכות ומכונות הנשמה, דבר שהוביל לפעילות פיראטית [שנועדה להשיגם] ברמת המדינות.

 

הכישלון הזה, או ההסתבכות הזו של המערב בהתמודדות עם משבר הקורונה, לוותה בהתפארות של כמה מן הערבים בצעדי המנע שנקטו ארצותיהם. [התפארות זו] היא זכות [של הערבים] שאין עליה עוררין והיא אף מתבקשת... אך בה בעת, [תחושת] השתייכות לאומית אמיתית ושמחה על הישגי המולדת, אינה מחייבת מלחמה תקשורתית אכזרית נגד האחר, המערבי, בנושא זכויות האדם. נבירה [שלנו] בנושא זה, עלולה להניע את האחר [קרי: את המערב] לנבור מנגד בנושאי זכויות האדם בעולם הערבי שבו פושה 'קורונת הפרות [זכויות האדם]'...

יתרה מכך, המתקפה הגורפת [של הערבים] על זכויות האדם במדינות המערב איננה אובייקטיבית, משום שגם אם יש ממש בביקורת על התנהלותן כלפי האדם במשבר הקורונה, הרי שלמערב יש הישגים רבים שאי אפשר להתכחש להם ב[עניין הדאגה] לאדם בארצותיו...

 

גם אם המערב נכשל בעניין הקורונה והגורם האנושי, הרי שהוא הצליח בעניינים רבים [שמועילים] לאנושות, שכל העולם מכיר... [אם] ניקח למשל את סוגית המגפות שתקפו את האדם כגון האבעבועות השחורות, השחפת, הטיפוס והכולרה, הרי שהמערב, שכמה מן הערבים אומרים כי נכשל במגפת הקורונה, הוא זה שהעניק לאדם, באמצעות מחקריו, מפעליו, חריצותו וחוסנו - את הסיכוי להינצל ממוות ודאי או ממחלות ומומים גופניים מתישים. זאת, בנוסף להמצאותיו בתחום הרפואה הרבות מספור... ושירותם לאדם לא יסולא בפז."[4]

 

איש תקשורת לבנוני: חרף טיפולו הכושל בקורונה, המודל המערבי יוסיף להוביל בעולם ואף יתחזק

מנכ"ל רדיו "קול לבנון" סאם מנסא, כתב מאמר שפורסם גם הוא ביומון אל-שרק אל-אוסט תחת הכותרת: "האם עקרונות העריצות ינצחו הודות למגפת הקורונה?", בו טען כי הקמפיינים התקשורתיים השיטתיים המתנהלים סביב שקיעתו הקרובה של המודל המערבי, מבוססים בעיקר על שנאה למערב בכלל ולארה"ב בפרט. מנסא שיבח את שיטת הפעולה הדמוקרטית ליברלית המבוססת על שלטון של מוסדות המנוהלים בידי אנשים שנבחרו בהצבעה דמוקרטית, לעומת השיטה הטוטליטרית שבה אנשים נשארים בתפקידם שנים רבות ואף כל חייהם ומדכאים את אזרחיהם. לדבריו, לאורך ההיסטוריה סבל המערב לא פעם משקיעות תקופתיות, אך הוא תמיד קם מהן והמשיך להשתרש ולהיות המודל המוביל והעריך שכך יהיה גם הפעם. מנסא כתב:

 

"בזמן בו וירוס הקורונה מתפשט, נמשכים הוויכוחים הנמרצים בדבר יתרון [דרך] ההתמודדות של המשטר העריץ הסגור על זו של המשטר הדמוקרטי, המקפיד בעת [מאבקו בווירוס], לשמור על מינימום של אכיפה משטרתית ולהגן על הישגיו בתחום הזכויות והחירויות. בקמפיין שיטתי מקימים כלי התקשורת המסורתיים והמקוונים רעש רב [בהקשר זה], באמצעות שידור תמונות של חיילי צבא סין מברכים את הרופאים והאחים לאחר סיום עבודתם בווהאן וחזרתם לבתי החולים שלהם, כהוכחה לניצחון על הווירוס הקטלני. מנגד, מסוקרות בהבלטה תמונות מזעזעות של אלפי ארונות קבורה בכיכרות איטליה וספרד, הממתינים להובלתם לבתי העלמין. קמפיין זה מכוון נגד ארה"ב ונועד לבשר לנו על שקיעת 'האימפריה' האמריקאית ועל קריסתה החברתית והכלכלית, בקרוב.

 

האינטרס של הקמפיין השיטתי הזה הוא [להציג את] סין - המדינה הדיקטטורית ומקור מוצאו של הקורונה - כמנצחת הגדולה ביותר במבחן [המאבק בווירוס] וכמי שכבר הצהירה כי החלימה ממנו וחזרה למסלול החיים הרגיל (בידיעה כי איש אינו יכול לוודא מה קורה שם). זאת, בעוד שמדינות המערב הדמוקרטיות, בניגוד לכל הציפיות, הן המפסיד הגדול ביותר [במערכה זו], שכן הווירוס מציפן באופן קטסטרופלי ומפיל [בהן] אלפי קורבנות מידי יום, ובתוך כך גם מנתץ את מיתוס הדמוקרטיות המערביות

 

קמפיינים אלו אינם חדשים; הם ללא ספק חלק מהריב הפוליטי העולמי הידוע בין שני המחנות: המזרחי והמערבי, [שבמסגרתו] ניצל המחנה המזרחי את המשבר הבריאותי הנוכחי כדי לנהל מסע הטעיה גדול ביותר... להפריז בחומרת השפעת הקורונה, לזרוע פחד ולהפיץ בקרב החברות המערביות אווירה של חוסר אמון [בשלטון]...

 

האובייקטיביות מחייבת... להכיר בכישלון הדמוקרטיות בהתמודדות הראשונית עם המגפה הזו שתקפה אותן בהיותן במצב של היסח דעת והתעלמות ממנה, ואולי יש בכך משום לקח שאותו הן ילמדו, ללא ספק. יחד עם זאת, הפצת הטענה כי מדובר במחדל המוכיח את כישלון המודל התרבותי המערבי, בדרכו הקפיטליסטית הדמוקרטית הליברלית והצהרה כי סופו קרב... מהווים ניתוח פשטני ופרימיטיבי של כל ההיסטוריה, המעיד על שנאה חולנית כבושה כלפי מה שמייצגים המערב בכלל וארה"ב בפרט. ההגינות מחייבת להתבסס על גישה רציונלית מתונה לוויכוח המתנהל סביב שני המודלים, ואיזה מהם עדיף להשגת היעד הנשגב של [כל צורת] שלטון - שמירה על רוח האנושות והאנושיות.


כל הכללים שעליהם מבוססים המשטרים הליברליים בעולם אשר מועלמים במשטרים הטוטליטריים העריצים - ובהם העברת השלטון באמצעות בחירות הוגנות, הפרדה בין הרשויות, עצמאות מערכת המשפט, שקיפות ומתן דין וחשבון והגנה על החברה האזרחית מפני עריצות השלטון – מקורם... באוסף עקרונות חברתיים ומוסריים שהניחו יסוד למשטרים שמאדירים את נושא כבוד האדם ומקדשים את החירות. בניגוד למקובל במדינות כמו סין, רוסיה ועוד. חשיבות השלטון במדינות בעלות משטרים דמוקרטיים ליברליים טמונה בהיותו שלטון של מוסדות ולא שלטון של אנשים, שכן המנהיגים מגיעים באמצעות הצבעה לראשות המוסדות... והם נדרשים כל הזמן לתת דין וחשבון.

 

כאן ברור השוני בין תרבות [דמוקרטית-ליברלית] לבין תרבות שסבורה כי הארכת תקופת שלטונו של הנשיא פוטין עד שנת 2036, היא דבר טבעי; שהישארות נשיא סין בשלטון עד סוף ימיו, היא דבר מקובל; שהגבלת חופש השימוש באינטרנט וכליאת אנשי אופוזיציה ללא משפט, העלמתם ורציחתם בכדורים וברעל אינה מוטלת בספק. תרבות זו, לא רק שאינה מגנה את הדברים הללו, אלא אף רואה בהם בבחינת עניינים 'שאין להרהר בהם'. לא נעלם מעינינו התפקיד המרכזי שממלאים מוסדות החברה האזרחית וכלי התקשורת במשטרים הליברליים. די בהקשר זה להסתכל על תפקידם של מוסדות דוגמת 'ניו יורק טיימס' ו-[[News  ABCוגופי [תקשורת] עצומים נוספים, במעקב אחר פעילותו של השלטון  הרשמי, אשר בלעדיהם היה המצב שונה לחלוטין. ייתכן שדווקא תקופת ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ תבהיר בהכרח את התפקיד שממלאים כלי התקשורת [הללו] במודל הפוליטי האמריקאי.

 

יהיה זה מועיל גם לשוב ולבדוק בחטף את רשומות פרסי נובל מאז נוסדה [קרן הפרס], כדי להבחין בכך שרוב הזוכים בו בתחומים השונים הם מארה"ב בפרט וממדינות המערב בכלל, או שהם קשורים לאוניברסיטאות, מכונים ומרכזי מחקר... מערביים. כמו כן, מבט מהיר על המוסדות החלוציים בעולם כיום, החל ממיקרוסופט, עבור דרך גוגל ו-Yahoo וכלה בטוויטר מניע אותנו לחשוב שיש פזיזות רבה בזלזול [המגולם] בטענה כי המודל האמריקאי בפרט והמערבי בכלל, קרס ושנכון יותר לראותה כ[ביטוי של] מגמת השנאה לארה"ב [בפרט] ולמערב בכלל.

 

אחרי שהסתרת העובדות בידי סין והשתקת הרופאים שניסו להזהיר מפני וירוס [הקורונה] המיטו [אסון] על העולם, לא יצלחו ניסיונותיה הנוכחיים [של סין] למלא את תפקיד המושיע מהמגפה הזו, באמצעות עוצמה רכה[5]. השמחה הרומנטית לרגל שובו של הסוציאליזם הסטליניסטי וקריסת הגלובליזציה בפרט, מנוגדת לרציונל של ההיסטוריה, שכן אפילו סין כבר אינה מדינה סוציאליסטית, אלא משטר קפיטליסטי המנוהל בידי שלטון שמגביל את החירויות בה, בדיוק כמו רוסיה שהפכה כעת למשטר אוטוקרטי קפיטליסטי, המבוסס על ביטול פעילות המוסדות וריקון הדמוקרטיה מתוכן.

 

ייתכן שכשלון המערב בהתמודדות עם מגפת הקורונה כיום הוא בבחינת הפסד בקרב [אחד] של המלחמה, [אך] למרות שידע תקופות של שקיעה, המשיך המודל המערבי להשתרש בהיסטוריה החל מתקופת היוונים והרומאים דרך תקופת הרנסנס וכלה בגלובליזציה. המערב ישוב אפוא ויצטיין בחידוש תרבותי ואנושי ולא ייגרר אל  הונאות העריצות. לפי כל האינדיקציות, הוא אף יחזק את יכולותיו המדעיות וההגותיות כדי להתגבר על המגפה הזו, מבלי להזניח את עקרונות המודל הדמוקרטי שלו."[6]

 

סטודנט סעודי בארה"ב: בל נזלזל במערב; טובי החוקרים המוסלמים רכשו בו את השכלתם  

היומון אל-ריאד פרסם מאמר של אנס בן מוחמד אל-ת'וויני, סטודנט סעודי הלומד בארה"ב, תחת הכותרת "הקורונה והזלזול במערב", בו מתח הכותב ביקורת על אלו המזלזלים במערב ומנגד משבחים חוקרים מוסלמים הפועלים למיגור הקורונה, תוך התכחשות לעובדה כי חוקרים אלה רכשו את השכלתם באוניברסיטאות במערב וזוכים לחסותן.

 

אל-ת'וויני כתב: "בין הדברים שניתן לשים לב אליהם במשבר הקורונה, הוא שיש אנשים שמנסים לשבח את העולם המוסלמי תוך זלזול במערב, או בעולם הלא מוסלמי. הם עושים כל שביכולתם לחשוף את הפחד והחרדה מהמחלה במערב, כאשר האנשים [שם] קנו כמויות גדולות מאד של מסכות וחומרי חיטוי ואפילו כלי נשק, בעוד שהעולם המוסלמי לא הגיב באותו אופן. [דוגמא אחרת] היא סרטון של מטיף, ששיבח את תרומתם של המוסלמים שבלטו במשבר הזה. הוא הזכיר את עומאר אשראק, מוסלמי, מנכ"ל של אחת החברות [מדטרוניק] שנידב את הפטנט על מכשיר הנשמה שחברתו מייצרת, הזכיר את הרופאה המוסלמית היבה מוסטפא, שעומדת בראש קבוצה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס שמנסה למצוא חיסון נגד הווירוס וכן דיבר על כך שיש אלפי רופאים מוסלמים, שעומדים בחזית המאבק נגד המגיפה ...

 

נכון שעומר והיבה הם מוסלמים, ונכון שיש מוסלמים הנלחמים בחזית, אבל ראוי שהדובר והחושבים כמותו לא יתייחסו למערב תוך התכחשות למציאות, בכוונה להבליט את [עליונות] האסלאם, או כדי להבהיר למערב שהעולם המוסלמי מתקדם.  אין כל רע [להתייחס] להתקדמות העולם המוסלמי מבלי לנסות ולזלזל ביכולות של ארצות המערב.

 

עומר אשראק, למשל, קיבל את תואר הדוקטורט שלו מאוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון. הוא נהנה מיכולות המערב ונהיה מנכ"ל של חברה מערבית, לא בשל היותו מוסלמי אלא בשל הידע והיכולת שהכשירו אותו לכך. אשר לד"ר היבה מוסטפא, הרי שהיא רופאה שעובדת באוניברסיטה מערבית ואלמלא אללה והמערב, היא לא הייתה יכולה להנהיג את קבוצת [המחקר] הזאת. היא [גם] איננה היחידה [בקבוצה הזו] ויתכן וחבר [בקבוצה] שאינו מוסלמי יגלה את החיסון, ואז הדבר ייוחס לקבוצה כולה ולא להיבה לבדה. [כמו כן,] ראוי לציין, שהיבה קיבלה את תואר הדוקטור שלה מאוניברסיטה מערבית,  אוניברסיטת לורנס בקנזס.

 

מצער לקרוא לאחרונה, על מקרים רבים של התכחשות [למציאות]. אני ואחרים זולתי, נמצאים בארצות המערב ומנסים לנצל את כל אותן הזדמנויות שהמערב מאפשר לנו ואשר לא היו קיימות אלמלא אללה והסיוע של ארצות [המוצא] שלנו. יש למעלה מתשעים אלף סעודים שלומדים כרגע בארצות המערב [וסטודנטים סעודים] אחרים למדו שם לפניהם, האם אפשר להתכחש לכך? מצערות מאד כל אותן הסיסמאות שמנפנפים בהן כדי להעלות את מעמד האסלאם. האם יש צורך שנזלזל באחרים כדי להוכיח שאנחנו טובים יותר או שניתן להוכיח זאת מבלי לעשות זאת?!

 

יש רופאים מוסלמים ולא מוסלמים שנאבקים [בקורונה]. יש רופא מוסלמי שמנסה למצוא חיסון ויש גם רופא שאיננו מוסלמי שמנסה. רופאים מוסלמים מתו מות קדושים [מהנגיף] וגם רופאים שאינם מוסלמים מתו. קביעותינו צריכות להיות הגיוניות, משום שאת הקביעה הגיונית קשה לנפץ ואילו קביעה רגשית קל מאד לנפץ. דמיין בנפשך – והלוואי שיקרה – שהחיסון יתגלה על ידי רופא שאיננו מוסלמי ובזכותו ובזכות אללה יחלימו כל החולים. רק דמיין.[7]



[2] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 2.4.2020

[3] אל-שרק אל-אוסט (לונדון),8.6.2020

[4] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 14.4.2020

[5]  "עוצמה רכה" (  (Soft Powerהוא מונח ביחסים בינלאומיים  שפירושו השפעה של מדינה כלשהי על מדינה אחרת באופן לא כוחני, המקנה לה הישגים שונים במדיניות החוץ.

[6]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 6.4.2020

[7]   אל-ריאד (סעודיה),13.4.2020.