המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
המשטר המצרי מתהדר בשיקום בית הכנסת באלכסנדריה; האחים המוסלמים: זו חנופה ליהודים
21/2/2020


המשטר המצרי: שיקום בית הכנסת באלכסנדריה – ביטוי לסובלנות המצרית ומיזם תיירותי; האחים המוסלמים: בזבזנות וחנופה ליהודים


הקדמה

ביום שישי, ה- 10.1.20, נפתח מחדש בית הכנסת "אליהו הנביא" שבאלכסנדריה לאחר שעבר שיקום ושיפוץ מקיף שנמשך למעלה משנתיים במימון של כ-70 מיליון לירות מצריות (כ-4.5 מיליון דולר) על ידי ממשלת מצרים. בית כנסת זה נבנה במאה ה-14, נהרס בעקבות פלישת נפוליאון למצרים ב-1798 ונבנה מחדש במאה ה-19 בימי שלטונו של מוחמד עלי ונפתח בשנת 1881. בשנים האחרונות סבל בית הכנסת מהזנחה רבה, חלקים ממנו התמוטטו, עד שלפני כשנתיים החליטה ממשלת מצרים לשקמו ולפתחו מחדש.[1]

 

שיקום בית הכנסת באלכסנדריה משרת שתי מטרות של מצרים: האחת, הצגתה של מצרים בעולם כמדינה סובלנית ופתוחה המכבדת את כל הדתות ופולחנן. שר התיירות והעתיקות, ח'אלד אל-ענאני, הדגיש בטקס פתיחת בית הכנסת המחודש את החשיבות שממשלת מצריים מייחסת למורשתן של כל הדתות וסיפר כי השתתף גם בחנוכתם של כנסיות, מנזרים, ומסגדים.[2] מאגדה הארון, העומדת בראש הקהילה היהודית במצרים - הכוללת כמה יהודים בודדים - חיזקה מסר זה כאשר שיבחה בדבריה בטקס, את מאמציה של הממשלה המצרית לשפץ את בית הכנסת הזה, לצד בתי תפילה ובתי עלמין יהודיים ואמרה כי הדבר מלמד כמה היו היהודים משולבים בחברה המצרית ובתרבותה.[3] מטרה זו עולה בקנה אחד עם היעד שהציב נשיא מצרים עבד אל-פתאח אל-סיסי אשר קורא מאז תחילת כהונתו ל"חידוש השיח הדתי"[4] ומנסה לבנות את מצרים כמדינת לאום השייכת לבני כל הדתות ולא רק למוסלמים.  

 

מטרה נוספת בשיקום בית הכנסת היא הפיכתו לאתר תיירות, כדברי עוזר שר התיירות והעתיקות, השאם סמיר, ליומון אל-מצרי אל-יום, בכתבה שכותרתה "לאחר שיפוצו האם יהפוך בית הכנסת באלכסנדריה לאתר תיירות?". בכתבה זו גם צוטט מקור בקהילה היהודית במצרים אשר אמר כי "בית הכנסת הוא אתר היסטורי של כל המצרים" וקרא לפתוח את בתי הכנסת בכל מצרים לציבור הרחב לצד חידוש הפולחן הדתי בבית הכנסת החדש ששופץ.[5]   

 

פתיחתו מחדש של בית הכנסת דווחה בהרחבה בתקשורת המצרית. בעיתונות המצרית פורסמו כתבות שהציגו תמונות מרהיבות מבית הכנסת לאחר שיפוצו, סיפרו בקצרה על ההיסטוריה שלו וכן על המבנה ותכולתו. עוזר שר התיירות והעתיקות, השאם סמיר, התפאר בכך שבבית הכנסת קיימים "ספרי תורה חשובים" וחנוכיות לצד קישוטים מפוארים.[6]

בעיתונות המצרית פורסמו מאמרים בשבח השיפוץ שהדגישו כי זהו ביטוי לפתיחות ולסבלנות של המשטר המצרי אשר יתרום לפיתוח ענף התיירות במדינה. מנגד אתרי החדשות של ארגון האחים המוסלמים, מתנגדי המשטר, מתחו ביקורת על שיקום בית הכנסת בטענה כי מדובר במעשה חנופה כלפי הציונות וישראל ובבזבוז של כספי ציבור.

 

בית הכנסת באלכסנדריה לאחר השיפוץ[7]



דו"ח זה יסקור את השיח סביב שיקום בית הכנסת אליהו הנביא שבאלכסנדריה:


מאמרים בעיתונות המצרית מברכים על שיקום בית הכנסת: ביטוי לסובלנות המצרית

בעיתונות המצרית שברובה מזוהה עם המשטר המצרי ותומכת בו התפרסמו מאמרים שבירכו על מאמצי המשטר המצרי לשקם את בית הכנסת באלכסנדריה וראו בכך צעד לשימור המורשת היהודית במצרים המהווה לדבריהם חלק מהמורשת המצרית וביטוי ליחסה הסובלני של מצרים כלפי כל הדתות. רבים מהמאמרים הדגישו גם כי מדובר בהזדמנות למימוש פוטנציאל תיירותי וכלכלי עצום עבור מצרים, שכן המקום יהווה מוקד משיכה לתיירים.


עורך יומון ממסדי לשעבר: המורשת היהודית - חלק מהמורשת של מצרים; פתיחת בית הכנסת ביטוי לסובלנותה

גלאל דוידאר, עורכו לשעבר של היומון הממסדי המצרי אח'באר אל-יום, כתב: "מידת היותם של עמים ומדינות מתורבתים נמדדת במידת מחויבותם להוראות האלוהיות המבוססות על סובלנות, דו קיום וקבלת האחר...

מצרים לאורך השנים הייתה מקום מפגש של הדתות המונותאיסטיות ומקום מחסה לנביאי אללה מפני העושק והעריצות של מתנגדיהם. אך טבעי שבתי הפולחן של הדתות הללו יהיו חלק ממורשתה של מצרים הגדושה ברעיונות של סובלנות תרבותית. בהקשר זה, קרא שר התיירות והעתיקות, ד"ר ח'אלד אל-ענאני ביום שישי האחרון [10.1.20], לחגוג באלכסנדריה את סיום עבודות השיפוץ [שביצע] המשרד בבית הכנסת היהודי שנמשכו שנתיים וחצי...

 

בית כנסת זה נחשב לאחד מבתי הכנסת העתיקים באלכסנדריה, שנבנה בשנת 1850 בהוראתה ובהשתתפותה של משפחת מוחמד עלי [שליט מצרים בתקופת האימפריה העות'מאנית]. [הוא הוקם], על חורבותיו של בית כנסת יהודי קדום, שנהרס במהלך ההתקפה הצרפתית על מצרים [בסוף המאה ה-18], ונודע כאחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר במזרח התיכון. מה שעשתה ועושה מצרים בעניין זה כדי לשמור על מורשתה, מוכיח את גדולתה ואת גדולת עמה. מאמציה בהקשר הזה לא מצטמצמים רק לדת ספציפית אלא כוללים את כל הדתות המונותאיסטיות – האסלאם, הנצרות והיהדות...

 

אין חולק על כך שכל הפעילויות של משרד העתיקות, לרבות חפירה וגילויים חדשים, הם אחד מגורמי המשיכה החשובים של התיירות התרבותית שגודשת את מצרים. החיבור בין תיירות לבין עתיקות הוא צעד חשוב..."[8]

 

עיתונאית מצרית: מעבר לשיקום בית הכנסת, עלינו להקים מוזיאון למורשת יהודי מצרים

פתחיה אל-דח'אח'ני, בעלת טור ביומון העצמאי אל-מצרי אל-יום, כתבה: "בניסיון להראות שמצרים היא ארץ הסובלנות וערש הדתות המונותיאיסטיות, שר התיירות והעתיקות, ד"ר ח'אלד אל-ענאני, ניהל ביום שישי שעבר [10.1.20] מסע דילוגים בן ארבע שעות, במהלכו חנך מסגד היסטורי עתיק בקהיר, מסגד אל-פתח המלכותי בארמון עאבדין, ביקר בכנסיית מארק הקדוש באלכסנדריה, שהיא הכנסייה העתיקה ביותר במצרים, ולאחר מכן חצה את הרחוב כדי להשתתף באירוע הראשי באותו יום – חנוכת בית הכנסת אליהו הנביא באלכסנדריה...

 

ייתכן [שהצגת מצרים כמדינה סבלנית] הוא המסר העיקרי והגלוי של ארגון שלושת האירועים ביום אחד. אולם, אני סבורה שלא הסתפקו רק בפתיחת בית הכנסת [באותו היום ושילבו את האירועים הנוספים] כתגובה מבעוד מועד לכל ביקורת נוקבת שעלולה להישמע נגד ההשקעה של כ-65 מיליון לירות על שיפוץ בית הכנסת, שלא יתקיימו בו טקסים דתיים סדירים, משום שאין די יהודים [לשם כך] בעיר [אלכסנדריה] ובמצרים כולה. [השר] אל-ענאני הקדים בתגובתו לכל מתקפה, כשאמר: 'זהו מסר לעולם שמצרים דואגת לכל מורשתה, בין אם הפרעונית, האסלאמית, הקופטית או היהודית'. מי שתוקף את [שיפוץ] בית הכנסת, שכח שהוא חלק מהמורשת של מצרים. העובדה שהוא אינו מנוצל לתפילה, אין פירושה שיש להזניחו. בית כנסת זה, ושאר אחד עשר בתי הכנסת הקיימים במצרים, יכולים להיות אתרי תיירות שיספרו ויתעדו חלק חשוב מההיסטוריה המצרית, ויקבלו את פניהם של מי שמתעניינים בסוג זה של מורשת.

 

המתקפה [נגד שיפוץ בית הכנסת] הזכירה לי את מה שקרה בתקופת פארוק חוסני, שר התרבות לשעבר [בשלטון מובארכ], כאשר החל שיפוץ את בית הכנסת משה בן מימון [הרמב"ם] בקהיר. אז החלה מתקפה דומה שעסקה בתועלת של השיפוץ ובהוצאות הכספיות על בית הכנסת. אך, פארוק חוסני, הידוע בתעוזה שלו, לא הסתפק בשיפוץ בית הכנסת, אלא קרא גם להקים מוזיאון למורשת היהודית במצרים, מה שהגביר המתקפה [עליו], בטענה שבמצרים אין מספיק עתיקות כדי להקים כזה מוזיאון.

 

כעת, עם חנוכת בית הכנסת אליהו הנביא, אני סבורה שיש להחיות את הרעיון הזה, וכבר שוחחתי [על כך] עם חלק מאנשי הקהילה היהודית, בשולי האירוע. הם אמרו כי יש ספרים נדירים וחפצים שיכולים לשמש בסיס למוזיאון שיוקם בקומת המרתף של בית הכנסת ברחוב עדלי בקהיר [בית הכנסת שער השמיים]. הקמת מוזיאון כזה יכולה להיות תגובה ברורה למי שתוקפים [את שיפוץ בית הכנסת אליהו הנביא], שכן המוזיאון ישים את בית הכנסת על מפת התיירות ויאפשר לנצל את המורשת החשובה הזו [של יהודי מצרים] מבחינה תיירותית ותרבותית."[9]

 

שר התיירות והעתיקות, אל-ענאני מסיר את הלוט בפתיחת בית הכנסת מחדש[10]


 

בעל טור מצרי: היה צריך להפוך את פתיחת בית הכנסת מחדש לחגיגה עולמית

עלאא' עוריבי, בעל טור ביומון מפלגת אל-ופד, חש החמצה מכך שטקס פתיחת בית הכנסת לא נוצל כדי להפוך לחגיגה עולמית, שתציג את דמותה הסובלנית של מצרים לתבל כולה. כך כתב: "פתיחת בית הכנסת אליהו הנביא הייתה אמורה להפוך לחגיגה עולמית, אליה יוזמנו רבנים רבים מכמה מדינות בעולם, סופרים, אומנים, אנשי תקשורת, פוליטיקאים ואנשי עסקים יהודים ממדינות שיש בהן קהילות יהודיות גדולות, בכירים ממוסדות דת במדינות אלה וכמה משגריריהן בקהיר, וכן יהודי מצרים. נכון שמספרם הוא כחמישה ורובם מרותקים למיטה בשל גילם, אך נוכחות חלק מהם, אפילו על כיסא גלגלים, הייתה מעניקה משמעות רבה ל[טקס] הפתיחה[11]...

 

עלינו לנצל את כל ההזדמנויות כדי לייצא תמונה של סובלנות ולהסב את תשומת הלב לאתרי התיירות במצרים...מצרים צריכה להתמקד בתיירות הדתית, במיוחד משום שיש לה אתרים ייחודיים רבים של הנצרות ושל היהדות... [כך למשל], מבחינת [האתרים] היהודיים ניתן לבקר בוואדי המקודש בסיני, בו דיבר אללה יתעלה ויתרומם עם הנביא מוסא, בקהיר נמצא קברו של משה בן מימון, הרב, הפילוסוף והרופא היהודי של צלאח אל-דין. [כמו כן גם] הרב והוגה הדעות המצרי סעדיה אל-פיומי [סעדיה גאון]... היה ממוצא מצרי ותושב העיר אל-פיום..."[12]


אתר האחים המוסלמים: אל-סיסי מקריב את העם המצרי למען חבריו, משפחתו ושבטו הציוניים

בניגוד לגילויי התמיכה בתקשורת המצרית הממסדית, באתרי האחים המוסלמים המהווים אופוזיציה למשטר אל-סיסי, נמתחה ביקורת על ההחלטה לשקם את בית הכנסת אליהו הנביא. במהלך השנה האחרונה, במקביל לעבודות השיפוץ של בית הכנסת, התפרסמו באתר מפלגת החירות והצדק, מפלגתו של ארגון האחים המוסלמים, ומזוהה עם הפלג הוותיק שלו, מספר כתבות בהן נטען כי מדובר בבזבוז כספים על חשבון העם המצרי קשה היום.

 

כך למשל, במרץ 2019 פרסם האתר כתבה בה נטען כי ברשתות החברתיות עולות טענות כי זהו מיזם בזבזני ומיותר.[13] כמו כן, ב-7.11.19 התפרסמה באתר כתבה נוספת בה שוב נטען כי מדובר בבזבוז כספי ציבור, ובהשקעה של עשרות מיליוני לירות, עבור קהילה של כמה אנשים בודדים בעוד התשתיות במצרים סובלות מהזנחה מתמשכת, שבאה לידי ביטוי במיוחד לאחר שיטפונות וגשמים עזים, מה שגורם סבל ממשי לאזרח הפשוט.[14]

 

כמו כן, עם סיום עבודות השיפוץ של בית הכנסת, פרסם האתר של מפלגת האחים המוסלמים ב-23.12.19, כתבה בה נטען כי ישנן תגובות זועמות של מצרים ברשתות החברתיות על פוסט שפורסם בדף הפייסבוק של שגרירות ישראל במצרים, המביע שמחה על ביקור שר התיירות והעתיקות המצרי בבית הכנסת לקראת טקס פתיחתו המחודשת.[15]

 

ב-10.1.20, ביום בו התקיים טקס פתיחת בית הכנסת באלכסנדריה, פרסם אתר מפלגת החירות והצדק כתבה לעגנית תחת הכותרת: "קמפיין חנופה לפתיחת בית הכנסת היהודי, אל-סיסי נותן למשפחתו ולשבטו 67 מיליון לירות", כותרת הרומזת להאשמות שמטיחים האחים המוסלמים באל-סיסי כי הוא ממוצא יהודי וכי הוא עושה דברה של ישראל.

בכתבה נכתב: "עבד אל-פתאח אל-סיסי מנהיג ההפיכה העקובה מדם, ממשיך להתחנף לציונות בכל הרמות: המדינית, הכלכלית, התרבותית ואפילו הארכיאולוגית... טקס פתיחת בית הכנסת וההילה התקשורתית שאפפה אותו מוכיחים שאל-סיסי מוכן למכור את מצרים ולהקריב את עמה למען חבריו, משפחתו ושבטו הציוניים. זאת, כדי שהם יתמכו בהישארותו על כס [שלטון] ההפיכה הצבאית לנצח וכדי לזכות בשביעות רצונם של האמריקאים באמצעות הלובי היהודי."[16] 

 

בדומה לכך, גם אתר של ערוץ אל-ג'זירה הקטרי התומך באחים המוסלמים, פרסם כתבה דומה שטענה כי במקביל לטקס פתיחת בית הכנסת באלכסנדריה, גולשים מצרים מחו על הרס מסגדים במצרים.[17]   

 



[1] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 12.1.2020

[2] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 10.1.2020

[3] misralnharda.com, 12.1.2020

[4] את המונח "חידוש השיח הדתי" טבע לראשונה עדלי מנצור, שכיהן כנשיא הזמני של מצרים לאחר הדחת משטר האח"ס ב-2013 ופירושו הוא תיקון ההבנה השגויה של משמעויות ההלכה האסלאמית בחברה המצרית כדי למנוע את התפשטות הקיצוניות והטרור. ראו דוחות ממרי :המחלוקת סביב הקמפיין ל"חידוש השיח הדתי" במצריםשלוש שנים לשלטון אל-סיסי – אתגרים מבית ומחוץ;  עימות במצרים בין מוסד הנשיאות למוסד אל-אזהר

[5] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 12.1.2020

[6] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 11.1.2020

[7] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 12.1.2020

[8] אח'באר אל-יום (מצרים), 12.1.2020

[9] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 13.1.2020

[10] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 10.1.2020

[11] יצוין כי בטקס נכחה ראשת הקהילה היהודית במצרים, מאגדה הארון, והתלוו אליה כמה נשים יהודיות מבוגרות.

[12] אל-ופד (מצרים), 11.1.2020

[13] fj-p.com, 4.3.2019

[14] fj-p.com, 7.11.2019

[15] fj-p.com, 23.12.2019, לפוסט של עמוד השגרירות הישראלית בקהיר: facebook.com/IsraelinEgypt, 23.12.2019

[16] fj-p.com, 10.1.2020

[17] aljazeera.net, 12.1.2020