המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מנהיג אופוזיציה מצרי: המשטר משליך בלא דין פעילים לכלא, במקום להיעזר בכישוריהם
22/10/2019

 

מנהיג אופוזיציה מצרי: המשטר משליך בלא דין פעילים לכלא, במקום להיעזר בכישוריהם

 

חמדין צבאחי, מבכירי מנהיגי האופוזיציה המצרית, אשר התמודד בבחירות לנשיאות מצרים ב-2012 וב-2014, פרסם מאמר בשבועון העצמאי אל-משהד ב-10.9.19, בו תקף בחריפות את מדיניות המעצרים של משטר אל-סיסי. הרקע לכך, הוא מעצרו חוסאם מואנס מקורבו של צבאחי ומנהל הקמפיין שלו במסגרת גל מעצרים של פעילי אופוזיציה חילונית.

 

מואנס ופעילים נוספים - כדוגמת זיאד אל-עלימי, חבר פרלמנט לשעבר ומנהיג במפלגה הסוציאל דמוקרטית, העיתונאי השאם פואד, וחסן אל-ברברי, פעיל למען זכויות עובדים - התכוונו להקים רשימה תחת השם "קואליציית התקווה" הכוללת כמה מפלגות במטרה להתמודד בבחירות לפרלמנט הצפויות להתקיים ב-2020[1]. הם הואשמו ע"י המשטר בקשירת קשר נגדו, יחד עם האחים המוסלמים, כנראה משום שחש איום מפני התארגנות זו.[2]  

 

צבאחי טען במאמרו כי העצורים הם "אבירים" "אצילים" ו"מכובדים" המשתייכים לזרם האזרחי הדמוקרטי אשר שואפים לשנות את המצב במצרים בדרכי שלום. לדבריו, לא רק שלעצורים אין שום קשר לתנועת האחים המוסלמים, אלא שהם יריביהם. לטענתו, המשטר המצרי רודף את מבקריו, בעלי הדעה החופשית, ותופר להם תיקים בדיוניים מלאים בהאשמות חסרות שחר כמו תמיכה בטרור ופרסום ידיעות כוזבות.

 

צבאחי, נאצריסט בהשקפתו, השווה במאמרו בין שלטונו של נאצר, נשוא הערצתו, לבין שלטונו של אל-סיסי, הטוען כי הוא ממשיך דרכו, והדגיש כי ההבדלים ביניהם רבים: כך, לדבריו, בעוד תחת נאצר עודדו את הצעירים לתרום למדינה ולפעול בזירה הציבורית, תחת המשטר הנוכחי, אנשים איכותיים היכולים לתרום – מושלכים לכלא.

 

נראה כי גם מאמרו של צבאחי עורר את זעמו של המשטר, שכן ביום בו הודפס גיליון השבועון אל-משהד עם מאמרו של צבאחי פרצו כוחות הביטחון המצריים לביתו של עורך השבועון, מגדי שנדי, ועצרו את בנו לאחר שלא מצאו אותו בביתו, במטרה שהאב יסגיר את עצמו.[3] כמו כן, מאז פרסום המאמר, ידו הקשה של המשטר המצרי כלפי מבקריו ומתנגדיו ממשיכה לפעול ובעקבות הפגנות המחאה שפרצו נגד אל-סיסי במצרים ב-20.9.19 נעצרו במצרים יותר מאלף איש, ביניהם אנשי אקדמיה ופעילי זכויות אדם.[4]


חמדין צבאחי

 

להלן תרגום חלקים ממאמרו של צבאחי:[5]

 

"זמן קצר לפני שעלה השחר ב-25 ביוני שעבר [2019], פרצה כנופיית רעולי פנים אכזרים לדירתו השלווה של חוסאם [מואנס] בשכונת אל-מניל [בקהיר]. הם ריסקו את הדלת, הפכו את הרהיטים והבהילו את [ילדיו] פירוזה ומג'ד ואת אמם, עצרו את אביהם, הובילוהו כשעיניו מכוסות ברכב מאובטח היטב והשליכוהו לתחתית הבור.

במקביל ... פעלה חבורה של טבחים בעלי כישורים מוגבלים שבישלה במהירות את אחת ממנותיה המורעלות... שצחנתה גודשת את האף והחלה להפיצה בכלי התקשורת שלה...     

 

התבשיל מורכב מטרור וממימון של ארגון חסר שם וסיוע לו להגשים את מטרותיו ולהפיץ ידיעות כוזבות. כל הרכיבים הללו פגי תוקף, ארוזים שלא כהלכה וללא אוורור במחסני משרד הפנים, ונועדו להכין את מנות השקר המהירות, כל אימת שאדוני השרירים הביטחוניים יכולים לנקוט את מדיניותם המועדפת - רצח מוסרי של כל בעל דעה [חופשית].    

 

כל מי שמכיר כמוני את שלושת האבירים: חוסאם מואנס, זיאד אל-עלימי והשאם פואד, סמוך ובטוח שה'תבשיל' שהוגש בהודעת משרד הפנים אודות קואליציית התקווה, אינו אלא שקר זול ועיוות שפל, בזוי ונקלה ביותר. מה שיותר מכל מהווה סיבה לפרובוקציה [שמעוררת] שאט נפש, הוא האשמת האבירים הללו בתמיכה באחים המוסלמים, בעוד שהאמת היא שהם יריבים שאין ביניהם דבר משותף.

 

אם הדבר נכון ביחס לעצורי התקווה שאני מכיר אישית, הרי בוודאי נכון הדבר [גם] בנוגע ל[מעצרם של] אחרים שאינני מכיר אישית, כמו הפעילים למען זכויות העובדים, חסן אל-ברברי, אחמד תמאם ואחרים, נוסף לחברים ולעובדים במשרדו של חבר הפרלמנט של התקווה, אחמד טנטאוי[6]. היינו יכולים לחסוך ממצרים את כל הצער, הדיכוי והבזבוז האלה אילו הם [אנשי המשטר] היו מעוניינים באמת.

 

אולם אדוני השרירים הביטחוניים אינם חפצים באמת, הם יודעים אותה ומכחישים אותה, ומעדיפים לרקוח שקרים, [אותם] הם ממהרים להגיש לעם, מבלי שידעו - או שמא הם כן יודעים - שעמנו 'כבר לא אוכל את הדיבורים האלה' אחרי שטעמם ומאס בהם. באמצעות תבשיל שקרי כזה נסגרו דלתות תאי המעצר על חלק מבני מצרים האצילים והמכובדים ביותר; חירותם נשללה ונמנע מהם לתרום למולדתם בזמן שבו התרומה הבונה – שהם מוכנים יותר מכל להעניק לה מתוך אהבה ונדיבות - נחוצה מתמיד.

 

הרשימה מתארכת: יחיא חוסין עבד אל-האדי, מוחמד מוניב, אחמד דומה, הית'ם אל-מוחמדין, עבד אל-מונעם אבו אל-פתוח, שאדי אל-ר'זאלי חרב, מוחמד אל-קצאץ, וליד שוקי, השאם גנינה, מוחמד רמדאן, אחמד צברי אבו עלם, שאדי אבו זיד, ראמי שעת', גמאל עבד אל-חכים, ח'אלד סעיד.[7] וזמן קצר לפני [מעצרי חברי קואליציית התקווה נעצרו]: מעצום מרזוק, ראא'ד סלאמה, יחיא אל-קזאז, עבד אל-עזיז אל-פדלי, גמאל עבד אל-פתאח, חסן חוסיין, ח'אלד אל-בסיוני,[8] כה ארוכה רשימת הכבוד וכה אצילה עמידתם האיתנה של אנשי הכבוד [קרי האסירים הפוליטיים].        

 

לו היינו מדינה המושתתת על צדק, נגד איש מבין האנשים הללו לא היה מוגש כתב אישום, ואיש מהם לא היה מבלה שעה אחת בחשכת הכלא. לו היינו מדינה הנוהגת לפי החוקה, והמציאות מפריכה זאת, אז הקצינים אשר בישלו את פרוטוקולי החקירות בפרשת [קואליציית] התקווה ו[בפרשות] אחרות, היו מובלים – יחד עם מנהליהם והשר שלהם -   לחקירה באשמת תלונת שווא והטעיית [מערכת] המשפט.        

 

לו היו מוסדות הצדק נחושים ומסוגלים להשיג צדק, הם היו נענים לבקשה שהגישו ראשי המפלגות הלגיטימיות לתובע הכללי, לשמוע את עדותם בעניין קואליציית התקווה. הרי כולם, ואני ביניהם, שותפים לשיח רציני הדבק בחוקה ובחוק כדי להקים קואליציה לצורך בחירות בין המפלגות. [אנחנו] אישי ציבור ונציגי העם המשתייכים לזרם האזרחי הדמוקרטי, אשר שואפים לשנות את המצב בדרכי שלום ובאופן חוקי, המחדשים את הבקשה להשמיע את עדותנו, כדי לזכות את חוסאם, זיאד ומי שאיתם מתוך כבוד לאמת. 

 

לו היינו מדינה שכפופה לפעילות פוליטית ישרת דרך ולא לשלטון השרירים הביטחוניים, היינו חותרים אל האמת וחוסכים לעמנו הרבה ממחיר העושק, השנאה ומחזור הטעויות. אך הם [נציגי השלטון] לא אוהבים את האמת אלא מעדיפים את התבשיל, וצחוק הגורל הוא שהם אינם מיטיבים לבשל...

ב-7 ביולי חגג חוסאם [מואנס] את יום הולדתו ה-37 בתא המאסר וכאשר [סבו] פתחי אל-מגרבי היה בגילו הוא עמד בראש הפעילות הפוליטית והפרלמנטרית במחוז דקהליה[9], זהו פרדוקס שחושפת ההשוואה בין הסב לנכד.

הדבר מוביל להשוואה בין הרפובליקה הראשונה [תקופת נאצר] שחיפשה את הצעירים כדי שיישאו באחריות לפיקדון ההנהגה לבין הרפובליקה השנייה [העידן שלאחר נאצר] שממשיכה גם היא לחפש את הצעירים, אך כדי לכלוא אותם...

 

יש המתנדבים להפיץ תעמולה לפיה השלטון שחזר בו [מהנאצריזם] הינו המשך ישיר של שלטון המהפכה [של 1952], והטענה הרווחת ביותר שלהם היא ששניהם [אל-סיסי ונאצר] לובשים אותם מדים צבאיים. האם צבע המדים, מסווה ככל שיהיה, יכול לחפות על הסתירה בין השחרור הלאומי [של נאצר] לבין התלות [של אל-סיסי]? בין הצדק החברתי לקפיטליזם של השוק? בין הפיתוח העצמאי לבין הכניעה לקרן המטבע [הבינלאומית]? בין הובלת האומה הערבית לבין הצטרפות לכמה מציריה? בין מלחמה נגד הישות הציונית לבן קידום השלום החם? בין בניית הסכר העליון [באסואן] לבין בניית סכר הנהדה[10]? בין ניצחון העניים לבין ניצחון על העניים?...


אני מביט אל העתיד ורואה את [נכדי] יוסף כנער מבטיח חבר של חוסאם, מסייע לו ומשתתף אתו, לא במאבק נגד הרפובליקה השנייה המתמוטטת, אלא בבניית הרפובליקה השלישית הצעירה, רפובליקת הצדק והאהבה."  

 

כותרת מאמרו של צבאחי בשבועון אל-משהד, תמונות חלק מהעצורים בשורה העליונה[11]


 

 



[1] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 25.6.2019.

[2] אל-יום אל-סאבע (מצרים),  9.7.2019.  

[3] arabi21.com, 10.9.2019

[4] בין העצורים נמנים חסן נאפעה וחאזם חוסני המרצים באוניברסיטת קהיר, ח'אלד דאוד, יו"ר מפלגת אל-דסתור לשעבר, עורכת הדין ופעילת הזכויות מאהינור אל-מצרי וסגן יו"ר מפלגת אל-כראמה, מפלגתו של חמדין צבאחי, עבד אל-עזיז אל-חוסייני. אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 25.9.2019, raialyoum.com, 22.9.2019

[5] אל-משהד (מצרים), 10.9.2019

[6] חבר פרלמנט המשתייך להתארגנות חברי הפרלמנט הנקראת 30-25 המרבה להעביר ביקורת על הממשלה.

[7] רשימה חלקית של אסירים פוליטיים שנעצרו בשנים האחרונות ע"י משטר אל-סיסי, ונמנים גם על יריבי האחים המוסלמים. ראו דוח ממרי: הגברת אמצעי הדיכוי של נשיא מצרים אל-סיסי כלפי מבקריו, עם תחילת כהונתו השנייה

[8] נעצרו במהלך חג הקרבן בשנה שעברה על רקע הבעת ביקורת על המשטר, אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 23.8.2018, המשטר האשים אותם בהפצת שמועות ושיתוף פעולה עם האחים המוסלמים, אל-אהראם (מצרים), 26.8.2019. הם שוחררו כעבור 9 חודשים מהכלא, אל-אהראם (מצרים), 21.5.2019. 

[9] חמדין צבאחי מקדיש חלק ניכר במאמרו לאזכור פועלו של פתחי אל-מגרבי, סבו של חוסאם מואנס, אשר היה תומך נלהב של גמאל עבד אל-נאצר והיה חלק ממנגנון משטרו במחוז דקהליה.

[10]  סכר אל-נהדה הוא סכר אתיופי גדול על הנילוס - שהקמתו החלה ב- 2011 - שמצרים מודאגת כיצד ישפיע על זרימת המים בנילוס ועל מכסת המים של מצרים שלגביה הוסכם. 

[11] אל-משהד (מצרים), 10.9.2019