המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מאמר ביומון מקורב לחזבאללה: אל ללבנון לדון על הגבול עם ישראל בתיווך האויב האמריקאי
21/6/2019


מאמר ביומון לבנוני המקורב לחזבאללה: אל ללבנון לנהל מו"מ עם ישראל על הגבול הימי והיבשתי בתיווך האויב האמריקאי; ההתנגדות הלבנונית יכולה למנוע מחברות קידוח זרות להתקרב למים של לבנון

 

בשבועות האחרונים דווח בתקשורת הלבנונית כי בעקבות מאמצים אינטנסיביים של תת שר החוץ האמריקאי, דיוויד סאטרפילד, הסכימו  לבנון וישראל לנהל בקרוב מו"מ, בתיווכה של ארה"ב, על שרטוט גבול המים הכלכליים ביניהן, שיאפשר לשתי המדינות לפתח מאגרי נפט וגז במימיהן.[1] לבנון שואפת להתחיל בקרוב בקידוחי נפט וגז ואולם ישנו שטח של 860 קמ"ר בעיקר ב"בלוק 9" שנתון במחלוקת בין שתי המדינות. בנוסף, דורשת לבנון שהמו"מ יכלול גם את הגבול היבשתי שסומן על ידי האו"ם בשנת 2000 ואשר לאורכו ישנן 13 נקודות שלבנון טוענת לבעלות עליהן.

 

היומון הלבנוני אל-אח'באר המקורב לחזבאללה, פרסם ב-13.6.19 מאמר של העיתונאי חסן עליק בו יצא נגד הסכמתה של  ממשלת לבנון להשתתף במו"מ עם ישראל, בתיווכה של ארה"ב, בטענה שארה"ב, תחת ממשל טראמפ, אינה מתווכת הוגנת אלא אויב ומו"מ בתיווכה ישרת רק את האויב הישראלי.

 

לדברי עליק, מוטב ללבנון להימנע מניהול מו"מ עם ישראל ובמקביל להשתמש בכוח של חזבאללה ושל הצבא הלבנוני, או לאיים להשתמש בו. כך למשל, הוא הציע לנקוט 'מהלך בטחוני' כדי למנוע מחברות קידוח זרות בשירות ישראל להתקרב למים הטריטוריאליים של לבנון וכן הציע שצבא לבנון יפתח באש לעבר הכוחות הישראלים הבונים גדר בשטחים השנויים במחלוקת לאורך הגבול בין המדינות. עליק מתח ביקורת על כך שאופציית ההתנגדות, שלדבריו היא הברורה והמובנת מאליה, ננטשה על ידי לבנון הפונה למו"מ עם ישראל והזהיר כי הדבר ישרת רק את ישראל וארה"ב ואת תכנית "עסקת המאה" שהיא מקדמת.

 

 

להלן תרגום קטעים מן המאמר:

 

"מאז 1948 לא הייתה זהות רבה יותר בין מדיניות ארה"ב באזור שלנו לבין [מדיניות] האויב הישראלי כפי שיש כיום... זהו קשר הדומה יותר מכל לאפוטרופסות של אב על בנו. האב במקרה זה רוצה לומר לבנו שהוא זה שדואג לו הכי הרבה. בתקופת דונלד טראמפ אימץ האב את נקודת המבט של הבן על ענייניו, כך שאין עוד הבדל באופן בו מבטא כל אחד מן הצדדים את מדיניותם המשותפת...

 

האויב האמריקאי מעולם לא דַבָק  באויב הישראלי כפי שהוא דבֵק בו כיום. בנסיבות אלו, החליטה לבנון להסכים לתיווך אמריקאי במו"מ עם האויב [הישראלי]... אנו הולכים אפוא למו"מ עם האויב בתיווכה של ארה"ב. לבנון בחרה לראות בארה"ב מתווך הוגן. במשך חמישה עשורים לא הייתה ארה"ב מתווך הוגן, אך בתקופת טראמפ אין היא יכולה עוד להגדיר את עצמה [אפילו] כמתווכת... שכן היא השילה מעל עצמה את תואר '[המתווך] ההוגן' עד כדי כך שמחמוד עבאס מתנגד כיום לַמו"מ! [ואילו אנו, הלבנונים] דווקא כעת החלטנו להעניק לדונלד טראמפ, בחינם, את תואר המתווך ההגון, והענקנו לו, גם כן בחינם, ערוץ מו"מ שהרשות הפלסטינית והמשטר הירדני מתנגדים לו וכן הפרדה בין המסלולים הלבנוני והסורי. אנחנו עושים טובה לשליט המדינה החזקה ביותר בעולם, בתואנה שמו"מ שלנו עם האויב הישראלי בתיווך האויב האמריקאי יבסס את זכויותינו! איזה זכויות? השטח הימי שמגיע לכדי 860 קמ"ר וכ-13 נקודות יבשתיות? אלו הם אדמות ומים לבנוניים שהאויב חותר לקבל  לגיטימציה לכיבושם.

 

כל הבכירים [הלבנונים] יודעים שהאויב [הישראלי] לא יכיר בִּזכויות שלנו וש'המתווך ההוגן' לא יכפה עליו לעשות זאת והעדות לכך היא [מקרה] החלק הצפוני של הכפר אל-ר'ג'ר שהאו"ם ומועצת הביטחון ואף האויב האמריקאי עצמו הכירו בהיותו אדמה לבנונית כבושה. כיצד זה אפוא אנו מסכימים לפתוח במו"מ בטרם קיבלנו 'מחווה של רצון טוב' [מישראל] למשל בדמות נסיגה מצפון אל-ר'ג'ר שהוא שטח לבנוני שאין שום ספק לגבי הבעלות עליו? אפשר היה להשתמש בקלף זה לפני שמסכימים לשאת ולתת עם האויב בתיווכו של אויב אחר, אך אנו הפקרנו לחלוטין את הקלף הזה, כפי שהפקרנו קלפים חזקים אחרים.

 

על-פי הרציונל של [הלבנונים שתומכים] במו"מ, המשך המצב הקיים יוביל להנצחת המציאות המעניקה לאויב את השטחים שיש [ללבנון] הסתייגות לגביהם וכן את השטח הימי שנגזל מלבנון. התירוץ שלהם הוא שאי שרטוט הגבול הימי מאפשר לאויב להפיק תועלת מהנפט והגז בים ומונע מלבנון לבצע קידוחים בחיפוש אחר דלקים פוסיליים. כדי להגיב על תירוץ זה די להשיב כי הקידוחים בים הלבנוני [יכולים] להתבצע באזור המרוחק 25 ק"מ מגבולות האזור 'השנוי במחלוקת' ודי גם לציין שיש לנו כוח שאפשר לנופף בו והוא כוח ההתנגדות [קרי, חזבאללה], ושיש ביכולתנו לאלץ את האויב להתרחק מגבולות האזור שלנו שאותו הפך [האויב] ל'אזור שנוי במחלוקת', בחסות התנהלות לבנונית גרועה [בנדון] וברית [של האויב] עם קפריסין. כל מה שעלינו לעשות כדי לממש זאת הוא [לנקוט] 'מהלך ביטחוני' בתוך המים הטריטוריאליים הלבנונים, במסגרת שיח ברור שנועד למנוע מחברות [הקידוח] הזרות להתקרב אל המים שלנו. הוא הדין לגבי השטח היבשתי. האויב בונה גדר בשטח 'שנוי במחלוקת', מדוע אפוא שהמועצה העליונה להגנה לא תיתן הנחיות ברורות לצבא הלבנוני לפתוח באש על מה שבונה צבא הכיבוש בשטחים הללו? מה שמדאיג באופציה הזו הוא שהיא האופציה המובנת מאליה שהוזנחה מבלי שאיש הסביר לנו מדוע.

 

יהיו מי שיתרצו [את ההסכמה לנהל מו"מ עם ישראל] בכך שאי ניהול מו"מ ובחירה באופציית השימוש בכוח או איום להשתמש בו, יובילו להותרת המצב על כנו. אוקיי, אז שהמצב יישאר כפי שהוא ושהמים והאדמות 'השנויות במחלוקת' יישארו כפי שהן. אנחנו יכולים לבצע קידוחים בחיפושים אחר נפט וגז לכל אורך הים ולרוחבו צפונית לאזור 'השנוי במחלוקת'. השארת המצב על כנו עדיפה לאין ערוך ולפי כל קנה מידה על פני הענקת קלף חינם לאויבנו, שבו הוא מתכוון להשתמש נגד פלסטין, ירדן וסוריה כדי לשמן את מכונת 'עסקת המאה'... ועוד לפני פלסטין, ירדן וסוריה הוא [האויב] רוצה להשתמש בו [בקלף הזה] נגדנו, שכן לבנון, יותר מכולם, תשלם את המחיר של מה שמתבשל בין חתנו של טראמפ [ג'ארד קושנר] לבין [מוחמד] בן סלמאן [יורש העצר  הסעודי]."

 

 



[1] לפי אמנת האו"ם לחוק הים, מים כלכליים (או: "אזור כלכלי בלעדי" Exclusive Economic Zone) מוגדרים כשטח ימי המשתרע על פני 200 מייל ימיים (שהם כ-370 ק"מ) מקו החוף של מדינה.  כל היבטי ניצול המשאבים הימיים באזור זה, שבראשם, דייג והפקת אנרגיה, נמצאים בשליטת המדינה.

האמנה קובעת כי במקרה של סכסוך בין מדינות על קביעת שטח המים הכלכליים שלהן ניתן לגשת להליך יישוב סכסוכים, בין אם לבית דין בינלאומי ובין אם לוועדת בוררות. ראו: http://www.un.org/Depts/los/convention_agreements/texts/unclos/part5.htm