נוכח הקשיים במו"מ העקיף בין איראן לארה"ב צפויה הסלמה בטרור האיראני בחזיתות שונות על מנת להשיג את הסרת הסנקציות האמריקאיות
מאת: א. סביון וי. כרמון
הקדמה:
בחודש האחרון הסלימה איראן את פעילותה האלימה נגד המפרציות: סעודיה והאמירויות במטרה להביא את ארה"ב למו"מ איתה על פי תנאי איראן, לאמור: מו"מ עקיף שתכליתו היא הסרת הסנקציות האמריקאיות. תכלית המו"מ מצד ארה"ב שונה לחלוטין והיא דורשת את שינוי הסכם ה-JCPOA, הפסקת פעילותה החתרנית של איראן וכן התפשטותה באזור והגבלת פיתוח יכולתה הטילית של איראן.
תגובת ארה"ב להסלמה הצבאית האיראנית (ראו בהמשך) היתה בשני מישורים במקביל: מצד אחד, שיגור נושאות מטוסים לאזור וקבלת החלטה על תגבור כוחות אמריקאים במפרץ ומצד שני, נכונות למו"מ עקיף עם איראן ונקיטת צעדי ויתור כדי לאפשר אותו. צעדי הוויתור כללו: עיכוב כניסת נושאות המטוסים שלה לתוך המפרץ הפרסי, עיכוב הפעלת הסנקציות על התעשיות הפטרו-כימיות של איראן והודעת מזכיר המדינה פומפיאו ב-2.6.19 על כך שארה"ב מוכנה לנהל מו"מ עם איראן ללא התנאים המוקדמים שפומפיאו פרסם בעבר.
מו"מ עקיף בין איראן לארה"ב באמצעות מתווכים שונים התקיים, ככל הנראה, אך לא הוביל לתוצאות, לא עבור איראן ולא עבור ארה"ב, בשל הפער המהותי שאינו ניתן לגישור בדרישות ומטרות הצדדים.
למרות שארה"ב סירבה להצעת שה"ח האיראני זריף למו"מ על חילופי אסירים מ-24 באפריל 2019, היא ככל הנראה קיימה אותו ותהליך חילופי שבויים החל (עם שחרור האסיר הלבנוני-אמריקאי נזאר זכא ב-11.6.2019). בנוסף, החל מו"מ עקיף בנושא קביעת הגבול הימי בין ישראל ללבנון בהשתתפות ישראל וחזבאללה דבר שחייב מעורבות עקיפה של איראן וארה"ב.
צעדי הוויתור של ארה"ב (שנמנו לעיל) הוצגו ע"י איראן כגילויי חולשה. הנשיא, חסן רוחאני, שנשא דברים בכנס ספורטאים בטהראן ב-1.6.2019, אמר: "אותו אויב שעד לפני שנה הכריז 'מטרתי היא להשמיד את המשטר של הרפובליקה האסלאמית' מודיע היום בבירור שאינו רוצה לעשות דבר נגד המשטר [האיראני]. אותו אויב שעד לפני כמה חודשים טען שהוא המעצמה הצבאית הגדולה בעולם ואם רק ירצה יוכל לשבור את הכוחות המזוינים של איראן מודיע היום שאין לו כוונה להילחם. עד לפני כמה חדשים המפרץ הפרסי היה מקום שנושאות המטוסים שלהם הסתובבו בו בחופשיות, אך היום לא שומעים דבר מהצי שלהם והן עוגנות במים הבינ"ל במרחק של 300 ו-400 מייל [מהמפרץ הפרסי]. במשך הזמן הזה הראנו שאיננו נכנעים למעצמות הבריוניות והתאוותניות. אנו אנשי הגיון ומו"מ אך בתנאי שישבו סביב שולחן המו"מ מתוך כבוד מלא [אלינו] ובמסגרת החוק הבינ"ל ולא ע"י כך שיתנו [לנו] פקודה לנהל מו"מ. במקרה כזה לא נציית להם..."[1]
אבראהים ראיסי, ראש הרשות השופטת, אמר ב-3.6.10 כי "אנו רואים עד כמה אמריקה מתחננת לנהל מו"מ עם איראן. עמדה זו מוכיחה שוב את הראייה הנכונה והמומחית של המנהיג [ח'אמנאי] שאמר כמה פעמים 'התנגדות היא הדרך היחידה לניצחונה של האומה האיראנית נוכח הבקשות החריגות של האויב.' היום אמריקה זקוקה למו"מ והאויב ייסוג אם נתעקש על עמדותינו העקרוניות, כשם שהעמדות האחרונות של הבכירים הרשמיים של אמריקה מראות את האמת הזו."[2]
יועץ ועוזר ח'אמנאי ומפקד משמרות המהפכה (להלן: משה"מ) לשעבר, גנרל יחיא צפוי, אמר ב-2.6.19, כי "אמריקה רק מתרברבת פוליטית וצבאית ולמעשה החלה לסגת לפני שבועיים. אנו מוכנים למלחמה. אנו היום מעצמת העל במזה"ת."[3]
על רקע אי היכולת לגשר על הפער בעמדות בין איראן לארה"ב ובעקבות כישלון ערוצי התיווך השונים שמפעילה איראן מול ארה"ב (ראו בהמשך), פורסמה בשער היומון ג'ואן, המזוהה עם משה"מ, ב-11.6.2019 תמונת שר החוץ הגרמני, הייקו מאס, שביקר בטהראן במאמץ גישור בין הצדדים, כהיטלר העושה דברי שולחיו, ארה"ב וישראל. האופן שבו הסתיים ביקור מאס משקף את חוסר הסיכוי של המו"מ העקיף (בין אם על ה-JCPOA, סוגיות ההתפשטות האזורית והטילים או המשך הסנקציות) ומבטא את התסכול של המשטר האיראני מחוסר יכולתו לגרום לממשל טראמפ לשנות את עמדתו ביחס לאיראן.
שער ג'ואן 11.6.2019 תרגום: "הציפיה הפשיסטית של שליח אירופה"
נוכח מבוי סתום זה, צפויה איראן להסלים שוב את פעילותה האלימה. סימנים לכך ניתן לראות בהסלמה בגזרות שונות, בהן העימות האיראני-ישראלי בזירה הסורית ובזירת עזה (פגיעה בטנק ישראלי באמצעות רחפן והמשך שיגור בלוני תבערה לעורף הישראלי).[4]
הסלמה צפויה גם בעימות בין איראן לבין סעודיה והאמירויות. חוסין אמיר עבדאללהיאן, עוזרו המיוחד של יו"ר המג'לס איים בטוויטר ב-4.6.19 על סעודיה:
"אם מנהיגי סעודיה לא יפסיקו לסייע ולעודד את אמריקה במלחמתה הכלכלית נגד איראן הם צריכים לחכות להחלטה החדשה והמזעזעת של טהראן. שעון המשך המדיניות הסעודית-ישראלית-אמירתית המלוכלכת מתקתק במהירות."[5]
היומון כיהאן קרא במאמר המערכת שלו מה-22.5.2019 להשמיד את המשטר הסעודי, ראו דוח ממרי שופר המשטר האיראני כיהאן מכריז על מלחמה להפלת המשטר הסעודי והורדת יצוא הנפט הסעודי לאפס
ואכן, המיליציה החות'ית ממשיכה לתקוף מטרות בשטח סעודיה. ב-12.6.19 הודיעו החות'ים כי תקפו את שדה"ת האזרחי, אבהה, כ-200 ק"מ מגבול תימן-סעודיה, בטיל שיוט, וב-9.6.19 תקפו את שדה"ת נג'ראן באמצעות רחפנים. כמו כן דיווח דובר הכוחות החות'ים, יחיא סריע, ב-5.6.2019 על תקיפת עשרים מוצבים באזור הגבול עם סעודיה והשתלטות עליהם.[6]
שה"ח זריף איים במסיבת עיתונאים משותפת עם שה"ח הגרמני, הייקו מאס, בתום ביקורו בטהראן, ב-10.6.2019, על ביטחון האינטרסים האמריקאים: "המתח באזורנו הוא עקב המלחמה הכלכלית של אמריקה נגד איראן. הדרך היחידה להפחתת המתח באזור היא הפסקת המלחמה הכלכלית [של ארה"ב נגד איראן]. אי אפשר לצפות שהמלחמה הכלכלית נגד העם האיראני תמשיך [בעוד] האנשים, שהחלו אותה או תומכים בה, יהיו מוגנים."[7]
גם סגנו, עבאס עראקצ'י, נשא מסר מאיים בפגישתו עם זין אלעאבדין רשיד, נציגו המיוחד של שה"ח של סינגפור, ב-12.6.19: "אמריקה נכנסה למלחמה כלכלית עם איראן וזה שורש הגברת המתחים באזור.
הסנקציות הכלכליות של אמריקה מכוונות בעצם לביטחון כל האזור, לכן לא ניתן לצפות לשלווה וביטחון באזור ללא הפסקת אש במלחמה הכלכלית [הזו]."[8]
תנאי איראן למו"מ מול ארה"ב: הסרת הסנקציות
כפי שצוין לעיל, מטרת המשטר האיראני בכל מגעיו עם ארה"ב, כבר מ-2015, היא הסרת הסנקציות הכלליות של ארה"ב מעליה.[9] הדבר הודגש בדברי המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, ב-29.5.2019, שאמר: "הבעיה היא [אינה ניהול מו"מ עצמו אלא] קביעת נושא השיחות. איננו מנהלים משא ומתן על כל נושא. אני רוצה להיות ברור, אנו לא ננהל משא ומתן על הנושאים הנחשבים כבוד המהפכה. לא ננהל משא ומתן מול איש על יכולות ההגנה שלנו. מפני שמשמעות המשא ומתן היא עסקה... ולא רק לשבת ולדבר ... כשהם אומרים [לנו]: 'אתם תוותרו ותעזבו את האפשרות ההגנתית שמעצימה אתכם ונותנת לכם יכולת הגנתית,' [קרי טילים והתפשטות אזורית] הרי לא ניתן לנהל משא ומתן על דבר כזה.... זו [תמצית] המשא ומתן מול אמריקה, האסטרטגיה של אמריקה היא הלחץ והמשא ומתן הוא רק דבר משני ללחץ.
שיטת המאבק נגד התחבולה [האמריקאית] הזו היא אך ורק זו ... אם לצד השני [קרי, האיראני] יש אמצעי לחץ גם כן והוא ינצל אותם. זו הדרך היחידה... לעצור את הצד שכנגד [ארה"ב]. יש לנו אמצעי לחץ נגד הלחצים של אמריקה. האמצעים האלה אינם אמצעים צבאיים ודומים להם, חרף מה שהם אומרים ורוצים לפרסם. אמנם אם יבוא הזמן ויהיה בהם צורך [באמצעים צבאיים], הם קיימים. אולם זה אינו הנושא [כרגע] יש לנו אמצעי לחץ [אחרים]. הצעד שהמועצה העליונה לביטחון לאומי ביצעה לאחרונה וגם הודיעה עליו [הגברת ייצור העשרת האורניום והמים הכבדים] הוא אחד מאמצעי הלחץ האלה... זאת אומרת, עצירת [הלחץ של אמריקה] אינה מוגבלת [לאמצעים שננקטים] כעת, אלא ... כשיהיה צורך, בשלב הבא, ניתן יהיה להשתמש באמצעי לחץ אחרים..."[10]
נשיא איראן, חסן רוחאני, דיבר ב-29.05.2019 לרגל יום ירושלים "רוז-י קודס" בישיבת הקבינט: "[האמריקאים] מרבים לדבר ויש הרבה עליות וירידות בדיבורם, איתנות העם אילצה אותם לפעמים לומר דברים סותרים. קנה המידה שלנו אינו דיבוריהם אלא מעשיהם. כאשר הם יפסיקו את מעשה החמס שלהם כלפי האומה האיראנית ויעבירו את הסנקציות האכזריות ויקיימו את הבטחותיהם ויחזרו לשולחן המו"מ, שהם היו אלה שעזבו אותו והרסו אותו, אז הדרך לא תהיה סגורה מולם. האומה האיראנית היא אומה ערנית ופקחית וקנה המידה בשבילה היא המעשה."[11]
כך ארע בימי ממשל אובמה עת הבכירים האיראנים טענו שלא ינהלו מו"מ עם ארה"ב בנושא הטילים ארוכי הטווח אך בסופו של דבר, קיימו מו"מ שבמסגרתו, לפי הצהרות בכירים איראניים, הם זכו באישור אמריקאי לטווח טילים של עד 2000 ק"מ, כפי שדרשו מלכתחילה.[12]
השימוש בטרור ובדיפלומטיה במקביל – דפוס הפעולה של איראן
איראן נוהגת להשתמש בשתי זרועותיה: יכולת הטרור – המכונה 'מדיניות הגנה'[13]– בין באמצעות כוחותיה ובין באמצעות כוחות הפרוקסי שלה במרחב המזה"תי וביכולתה הדיפלומטית, כדי להשיג הישגים ואף לשדרג את מעמדה המדיני והאזורי.
דפוס פעולה זה של הפעלת טרור ישירות וע"י פרוקסיז, בעצימות משתנה, כפי שארע בחודש האחרון, דפוס פעולה שנועד להשגת יעדים מדיניים הוא דפוס פעולה קבוע של איראן, והפיגועים של החודש האחרון באמירויות (חבלה במכליות הנפט ב-12.5), בסעודיה (הפצצת מתקני הנפט של חברת אראמקו ב-12.5 ע"י המיליציה החות'ית), עזה (הפעלת הג'האד האסלאמי להתקפות על ישראל ב-3.5.19 ביום ביטול הפטור האמריקאי על מכירת הנפט האיראני למדינות צד שלישי) ובעיראק (ירי רקטה למתחם השגרירויות הזרות בבגדאד ב-19.5.19), תקיפת דת"קים של מטוסי קרב סעודיים בעיר ג'יזאן לחופי הים האדום ע"י החות'ים ב-26.5.19 [14]– מדגימים זאת שוב.
במקביל לשימוש בטרור הציעה איראן למדינות המפרץ אותן התקיפה מו"מ שמטרתו היא הסכם אי-התקפה.[15]
הן הטרור והן הדיפלומטיה מול מדינות המפרץ מכוונים לשנות את מדיניות
ארה"ב שאיתה איראן אינה מסוגלת להתמודד ישירות. מטרות פיגועי החודש האחרון
היו: לחץ על ארה"ב כדי לגרום לה להידבר עם איראן באופן בלתי ישיר,[16]
סחיטת מחויבות מארה"ב לאי התקפה עליה וכן השגת הקלה או ביטול הסנקציות
האמריקאיות. איראן השיגה את שתי המטרות הראשונות אך בעניין הסנקציות לא נראה
שהנשיא טראמפ ייכנע ללחץ האיראני ולכן צפויה הפעלה מחודשת של הלחץ האיראני האלים
באמצעות טרור הפרוקסיז כדי לפגוע ביריבותיה הערביות וביצוא הנפט שלהן לעולם.
על רקע זה יש להבין את ריבוי הניסיונות, בהשראה איראנית, להגיע למו"מ עם ארה"ב עפ"י תנאי איראן, בערוצי תיווך שונים בהם עומאן, קטר, עיראק, כווית, יפן, שוויץ, וגרמניה.[17] שה"ח זריף ערך ביקורים ביפן ב-17.5.19, בבגדאד ב-26.5.2019 בעוד סגנו, עבאס עראקצ'י, נפגש במקביל בעומאן ובכווית עם שה"ח העומאני, והכוויתי. [18]בנוסף, שה"ח הגרמני, הייקו מאס, הגיע לטהראן ב-10.6.19 ור"מ יפן, אבה שינזו, ב-12.6.19, לצורך תיווך והעברת מסרים.
ציוץ סגן שה"ח עראקצ'י, (twitter.com/aragchi), 26.5.2019
האסטרטגיה האיראנית נחשפה פומבית בדברי היועץ לנשיא רוחאני, חסאם אל-דין אשנא, ב-21.5.19: "אנו רוצים [להשיג] שני דברים יחד, ראשית, לא נאפשר שתתרחש מלחמה באזור זה. שנית, לא נאפשר [מצב] שבו נישאר תחת הסנקציות [האמריקאיות]. תשובתנו לארה"ב היא 'לא למלחמה ולא לסנקציות'. ארה"ב החוששת ממלחמה [מולנו] רוצה לאלץ אותנו לנהל מו"מ [עמה] באמצעות קבלת תנאי הסנקציות. התשובה שנתנו [לאמריקאים] והפעולות שמדיניות החוץ [בתחום הגרעין והדיפלומטיה] ומדיניות ההגנה שלנו [רמיזה לביצוע פיגועי הטרור המיוחסים לאיראן] משיגות הן: הן להביא למצב שבו אמריקה לא יכולה להפחיד אותנו במלחמה והן למצב שלא תוכל להמשיך בסנקציות [עלינו]. זוהי המורכבות שאנו מתמודדים עמה."[19]
היועץ לנשיא רוחאני חסאם אל-דין אשנא[20]
איומים איראניים:
כהשלמה ללחץ הדיפלומטי של איראן על ארה "ב נוקטים בכיריה בלשון איומים חריפה כלפי ארה"ב כדלקמן:
שה"ח זריף נקט לשון איומים בריאיון שנתן ל-ABC ב-2.6.2019:
"We don't differentiate between economic war and military war," he cautioned. "The U.S. is engaged in war against us, and a war is painful to our participants. We have a very clear notion that in a war, nobody wins. In war, everybody loses the loss of some will be greater than the loss of others…
"All options are on the table belongs to the time when the use of force was legal, and that is about 100 years ago," said Zarif. "What we say is that we exercise our self-defense. Self-defense is allowed. President Trump has announced that he is engaged in a war and economic war against Iran, and we have an obligation to defend our people against that economic war."[21]
היועץ ועוזר ח'אמנאי ומפקד משה"מ לשעבר, גנרל יחיא צפוי, אמר ב-2.6.19: "לאמריקאים יש 25 בסיסים צבאיים בכל האזור הכוללים את הפיקוד האווירי של סנטקום בקטר, הפיקוד הקרקעי בכווית והפיקוד הימי בבחריין. יותר מ-20 אלף חיילים מוצבים בבסיסים אלה. האמריקאים יודעים היטב שהכוח הצבאי הזה נמצא בטווח טילי איראן. כמו כן במפרץ הפרסי כל הצי האמריקאי ו[הצי של שאר המדינות] הזרות נמצאים בטווח טילי קרקע-ים של חיל הים של משה"מ. טווח הטילים האלה הוא 300 ק"מ ומכסה את כל המרחק בין חופי איראן עד חופי המדינה שבצד השני [של מפרץ הפרסי].
טראמפ הפך את הביטחון לכלכלה ואם לא ישתלם לו כלכלית לעולם לא יכנס לשום מלחמה. טראמפ יודע שכל מלחמה מול איראן תגרום [לו] לתבוסה צבאית וגם תביא לעלויות כלכליות גבוהות. הכדור הראשון שיירה במפרץ הפרסי יעלה את מחיר הנפט אל למעלה מ-100 דולר [לחבית], ואמריקה, אירופה וידידיה של אמריקה כמו יפן ודרום קוריאה לא יוכלו לשאת מחיר של מאה דולר עבור [חבית] נפט.
מנקודת מבט פוליטית וצבאית אמריקה כרגע [רק] מתרברבת. [אך למעשה] מלפני שבועיים החלה לסגת. אנו אנשי הצבא תמיד מסתכלים על המצב הגרוע ביותר [שיכול להיות] ולכן כדי שלא תפרוץ מלחמה אנו חייבים להיות מוכנים לה. תודה לאל, נכון להיום הכוחות המזוינים החזקים שלנו בהנהגת ח'אמנאי נמצאים במוכנות וכוח שיא. אנו היום מעצמת העל במזה"ת.
אם טראמפ ישאל לדעתם של אנשי הצבא האמריקאי למודי הניסיון ממלחמות עיראק ואפגניסטן, הם בהחלט ימנעו אותו מלהילחם באיראן, מפני שהם יודעים היטב שלאיראן יש אסטרטגיה מפתיעה והיא תנחית עליהם מכה מזעזעת. הם [ותיקי מלחמות עיראק ואפגניסטן] יודעים היטב שאיראן עוד לא חשפה רבות מהאסטרטגיות שלה בזירה הצבאית והיא יכולה להנחית מכת מחץ מזעזעת על הכוחות הזרים.
המלחמה של היום היא מלחמה כלכלית ופסיכולוגית. היציאה מהסכם הגרעין והסנקציות על הנפט הם בעצם מלחמות. אני תקווה שננצח גם במלחמה הזו עם אותה אסטרטגיה של ההתנגדות, המלחמה הרכה והאחדות הפנימית.
כוחם של אמריקה, המשטר הציוני וחלק ממדינות ערב הולך ומדרדר. על המדינות הריאקציונריות באזור [כינוי למדינות המפרץ הערביות] לדעת שהאמריקאים לא היו נאמנים לאף אחד מעבדיהם כגון השאה [באיראן], זין אל-עבדין בן עלי [נשיא תוניס], חוסני מובארכ [נשיא מצרים], קדאפי [נשיא לוב] וכו', וגם בעתיד הם לא יהיו נאמנים לעבדים שלהם. האמריקאים ילכו מהמזה"ת בהחלט וכמו שח'אמנאי אמר: 'האמריקאים חייבים ללכת מהמזה"ת'. איראן היא השכנה הנצחית של מדינות האזור ואם הן יחשבו בצורה חכמה הן לא ייכנעו לאמריקה שמכנה אותן 'פרה חולבת' וסוחטת אותן.
איראן תמיד מבקשת יחסים ידידותיים עם מדינות האזור וגם ח'אמנאי, מזה שנים, מדגיש את נושא אחדות האומה האסלאמית. האסטרטגיה שלנו היא חוסר עוינות כלפי השכנות. איראן מוכנה אפילו לחתום על ברית אי-עוינות עם המדינות השכנות. גם באחרונה שה"ח [זריף] דיבר על כך. ההצעה שלי היא שעם חלק מהמדינות נחתום על ברית אי- עוינות ועם חלק מהן נייצר קואליציה. אני תקווה שמדינות האזור יראו באמריקה ובציונים את אויביהם במקום באיראן, זאת בשל היצר הרע שלהן." [22].
עלירזא תנגסירי, מפקד חיל הים של משה"מ, אמר ב-13.5.2019 על שליחת נושאת המטוסים לינקולן כי "אנו מוכנים לגמרי [לקראתה] ואם האויב יעשה טעות כלשהי המעשה הראשון שנעשה הוא לתקוף את כל הציוד והתשתיות של האמריקאים באזור ונשמיד אותם."[23]
[1] אתר הנשיא רוחאני (איראן), 1.6.2019
[2] משרק (איראן), 3.6.2019
[3] פארס (איראן), 2.6.2019
[4] סרטון שפרסמו גדודי אל-קודס של הג'האד האסלאמי ב-30.5.2019, בו נראה רחפן פוגע בטנק ישראלי
[5] Twitter.com/Amirabdollahian, June 4, 2019
[6] www.almasirah.net, 5.6.2019
[7] תסנים (איראן), 10.6.19
[8] איסנא (איראן), 12.6.2019
[9] ראו דוחות ממרי: ח'אמנאי מצהיר כי לא יקיים את ההסכם אם הסנקציות לא
יבוטלו אלא רק יושעו;
מכתב ההנחיות של המנהיג העליון ח'אמנאי לנשיא רוחאני בעניין JCPOA מעמיד תשעה תנאים המבטלים את נוסחו המקורי כפי שהוסכם והוצג ב-14.7.15 ; התבטאויות המנהיג העליון ח'אמנאי ובכירים איראניים נגד אישור
הסכם הגרעין; The Elephant In The Room;
[10] אתר ח'אמנאי, (איראן), 29.5.2019
[11] אתר רוחאני (איראן), 29.5.2019
[12] ר'ו דוח ממרי הדלפות מחדר המו"מ: עימות מילולי חריף בין ארה"ב לבין איראן ורוסיה בנושא הטילים הבליסטיים
[13] ראו בהמשך הסבר שה"ח זריף בריאיון ל-ABC מה- 2.6.19 לגבי 'מדיניות ההגנה' של איראן
[14] ערוץ אל-מסירה החות'י בתימן הודיע על תקיפה נוספת ב-26.5.19 על התשתיות הצבאיות של סעודיה באמצעות כטב"ם מתאבד קאסףK-2 . פארס (איראן), 26.5.19
[15] שה"ח האיראני, ג'ואד זריף, חזר בביקורו בבגדאד ב-26.5.19 על הצעת איראן למדינות המפרץ להגיע להסכם אי-התקפה. איסנא (איראן), 26.5.2019
[16] איראן מסרבת לקיים קשר או מו"מ ישיר ופומבי עם ארה"ב דבר הנתפס ככניעת המשטר האסלאמי לארה"ב, מן הטעם האידיאולוגי המהפכני ("השטן הגדול"), והן מהטעם הפוליטי. שיחות עקיפות וחשאיות הן הפתרון המקובל במצבי משבר. גם שיחות הגרעין הפכו גלויות לאחר מו"מ חשאי ארוך רק אחרי שנתקבלה עמדת איראן במלואה ע"י ממשל אובמה – קרי קבלת זכות ההעשרה של איראן כתנאי לניהול המו"מ מלכתחילה. ראו דוחות ממרי: ראש ארגון לאנרגיה האטומית של איראן צאלחי: המתווך, שליט עומאן, העביר לנשיא דאז אחמדי נז'אד, מסר מארה"ב על הכרתה בזכות ההעשרה של איראן; בכירים איראנים חושפים פרטים חשאיים מן המו"מ הגרעיני: קיבלנו כבר ב-2011 מכתב מן הממשל האמריקאי המכיר בזכות ההעשרה של איראן
[17] בתקשורת האזורית והעולמית רבו הדיווחים על ניסיונות תיווך של מדינות שונות באזור ומחוצה לו, למשל ביקור חשאי של שה"ח הקטרי, מוחמד בן עבד אל-רחמן אאל ת'אני, בטהראן במחצית מאי 2019, נכונות עיראק וכווית לתווך בין איראן לארה"ב כדי להפחית את המתח, אל-חיאת (לונדון), 27.5.2019, arabi21.com 25.5.2019, raialyoum.com 21.5.2019; אל-ג'זירה 17.5.2019, וביקור שה"ח העומאני בטהראן ומגעיו עם האמריקאים,elaph.com 21.5.2019 ודיווח אל-מעלומה בדבר ביקור ראש ממשלת עיראק, עאדל עבד אל-מהדי, בקטר ובכווית כחלק ממאמצי התיווך בין ארה"ב לאיראן. בנוסף דווח בידיעה על תיווך רוסיה, קטר, עיראק, שוויץ, עומאן ויפן, almaalomah.com 20.5.2019; היומון אל-ראי אל-יום דיווח ב-26.5.19 כי עראקצ'י יעביר מסר לפיו איראן רוצה בדיאלוג איראני-ערבי לפתרון הבעיות וכן יעביר תשובת טהראן להצעות הקטריות שהעלה שה"ח בביקורו בטהראן.
[18] תסנים (איראן), 26.5.2019; אילנא (איראן), 27.5.2019
[19] תסנים (איראן), 21.5.2019
[21] abcnews.go.com, 2.6.2019
[22] פארס (איראן), 2.6.2019
[23] פארס (איראן), 13.5.2019