המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מאמרים בעיתונות המצרית מגיבים בסיפוק רב לדיווח על פרישת מצרים מנאט"ו הערבי
24/4/2019


מאמרים בעיתונות המצרית בתגובה לדיווח על פרישת מצרים מנאט"ו הערבי: אל-סיסי סיכל תכנית של "השטן של העולם וראש כנופייתו"  לסבך את מצרים והעולם הערבי בעימות עם איראן

 

הקדמה

ב-8.4.2019 התכנסו בריאד בכירים מסעודיה, ארה"ב, איחוד האמירויות הערביות, בחריין, כווית, עומאן, קטר וירדן, כדי לדון ביוזמת ארה"ב להקים את "הברית האסטרטגית של המזה"ת", הידועה בכינויה "נאט"ו הערבי", במטרה להתמודד עם השפעתה הגוברת של איראן באזור.[1] מצרים נעדרה מהפגישה וב-11.4 דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס, כי מצרים החליטה לפרוש מהיוזמה והודיעה על כך מבעוד מועד לסעודיה ולארה"ב. על-פי הדיווח, מצרים מפקפקת ברצינות היוזמה וחוששת שהיא תסלים את המתיחות עם איראן. בנוסף, היא גם אינה בטוחה מה יעלה בגורל היוזמה אם הנשיא טראמפ, העומד מאחורי היוזמה, לא ייבחר לכהונה שנייה.[2]


אתר arabicpost דיווח כי גורמים בממסד הצבאי המצרי התנגדו מלכתחילה לרעיון הברית, מאחר שמצרים אינה רואה באיראן סכנה ישירה לעצמה שעליה לפעול נגדה. בנוסף, סברו אותם גורמים כי מצרים תתקשה לעמוד בעלות היוזמה והתנגדו להשתתפות כוחות צבא מצרים ביוזמה בתמורה לוויתור על חלקה של מצרים במימון.[3] עוד צוין כי ההחלטה התקבלה דווקא כעת נוכח כעס מצרי על מאמצי ארה"ב לסכל עסקה לקניית מטוסי סוחוי 35 מרוסיה ובתגובה ללחצים שהפעילה עליה סעודיה להגדיל את מעורבותה הצבאית בלוב.[4]

 

הפגישה בריאד התקיימה ערב ביקור נשיא מצרים עבד אל-פתאח אל-סיסי בוושינגטון, במהלכו נפגש עם הנשיא דונלד טראמפ ועם מזכיר המדינה מייק פומפאו. למרות המחמאות שהרעיף טראמפ על אורחו במהלך הביקור, נראה כי מחלוקות רבות העיבו עליו ובראשן השתתפות מצרים בנאט"ו הערבי, היחסים עם רוסיה ועסקת המאה.

 

עד כה לא נמצאה התייחסות רשמית מצרית לדיווח על פרישתה מיוזמת ארה"ב להקמת נאט"ו ערבי. אולם עיתונאים תומכי המשטר אישרו את הדיווח ושיבחו את הנשיא אל-סיסי על נחישותו לשמור על עמדה עצמאית, חרף הלחצים המופעלים עליו. העיתונאי מוצטפא בכרי אמר כי מדובר בהחלטה "פטריוטית" והדגיש: "לא ייתכן שנהיה חלק ממשהו שאינו משרת את האינטרס של האומה [המצרית]... אנו לא נעמוד לצד ארה"ב כדי לחולל מלחמות אזוריות." בנוגע לעסקת המאה אמר בכרי, כי הנשיא אמר בצורה ברורה כי הפתרון היחיד שמצרים תסכים לו היא מדינה פלסטינית בגבולות 67' שבירתה ירושלים המזרחית. לדבריו "עמדה זו לא מצאה חן בעיני כמה גורמים במעגל מקבלי ההחלטות בארה"ב". אשר לעסקת המטוסים עם רוסיה אמר בכרי שארצו לא תיכנע לאיומים.[5] העיתונאי אוסאמה כמאל, אמר כי סירובה של מצרים להשתתף ביוזמת נאט"ו הערבי היא הוכחה לעצמאות קבלת ההחלטות של מצרים בשנים האחרונות.[6]

 

תמיכה בעמדתו של הנשיא אל-סיסי נמצאה גם במאמרים שפורסמו בעיתונים מצריים לא ממסדיים, המוכרים כתומכים במשטר. כותבי המאמרים הטילו ספק בכנות כוונותיו של ממשל הנשיא טראמפ  וטענו כי מטרת התוכנית היא לכלות את משאבי הערבים ולסבכם במלחמה עם איראן, כדי לשרת את האינטרסים של ישראל וכי לתכנית זו לא היה מלכתחילה סיכוי בשל חוסר ההסכמה בין הגורמים המעורבים ביוזמה בנוגע למטרותיה ובשל המחלוקות בין הערבים בנושאים אחרים. לדברי הכותבים, פרישת מצרים מהיוזמה היא בבחינת "הודעה על פטירתה"  ומכה קשה למאמציו של טראמפ לבלום את ההשפעה האיראנית באזור.

 

להלן תרגום קטעים נבחרים ממאמרים אלה:

 

פרישת מצרים מהיוזמה היא מכה למאמצי טראמפ לבלום את איראן

אל-סיד אל-עאדלי, עיתונאי וראש מפלגת העצמאות המצרית, כתב במאמר באתר צדא אל-בלד שבבעלות איש העסקים מוחמד אבו אל-עינין המקורב לאל-סיסי: "... בביקורו האחרון של הנשיא עבד אל-פתאח אל-סיסי בוושינגטון, ראש כנופיית העולם טראמפ התעקש להביכו בפני מדינות האזור הערבי כשחזר על המונח 'המולדת החלופית' [לפלסטינים] שכל הגורמים, פרט לישות הציונית, דוחים אותו על הסף.

הנשיא אל-סיסי הצליח לבטא היטב את המדיניות המצרית... כשאמר לטראמפ שמכירת ס"מ אחד או וויתור על גרגר אדמה אחד מאדמת מצרים [לטובת ישות פלסטינית] היא בגידה ושהעם בחר בו כדי לשמור על מצרים ואדמתה. טראמפ נכשל נוכח התעקשות הנהגת מצרים לשמור על אחדות אדמת המולדת. לכן, הניצים בארה"ב פנו לפרוט על מיתר אחר – לסבך את הערבים במלחמה מזוינת נגד איראן באמתלה של מאבק בין סונים לשיעים.


שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו הוא זה שמוביל את המשחק הזה כעת בניסיון לסבך את קהיר במלחמה שאין לה כל קשר אליה ושמנוגדת למדיניות המאוזנת המבוססת על אי הזדהות עם משטר מסוים או איבה מוחלטת כלפיו...

נראה כי שר החוץ האמריקאי חלם בהקיץ והתעורר רק לאחר שקהיר סירבה לחבור לנאט"ו ופרשה ממנו..

קהיר הצליחה לסכל תכנית מתועבת לסבך את האזור הערבי ובמיוחד את מצרים במלחמה או בעימות מזוין נגד איראן, בכך שהפסיקה לציית לארה"ב ופרשה מהמאמצים האמריקאים להקים 'נאט"ו ערבי' עם בעלי הברית הערביים העיקריים, בדומה לברית נאט"ו [במערב]. פרישה זו היא מכה למאמצי ממשל הנשיא דונלד טראמפ לבלום את השפעת איראן..."

 

לצד תמיכתו בהחלטת אל-סיסי לפרוש מהיוזמה להקמת נאט"ו הערבי, קרא אל-עאדלי להנהגה המצרית לשמור על מדיניות מאוזנת ולא לנטות לצד כזה או אחר: "הצלחת מצרים להיחלץ מ[מדיניות] הציות לארה"ב היא עובדה בשטח, אך אין להתרחק יותר מדי ויש לעמוד במרחק זהה מכל הגורמים ולגבש אסטרטגיה קבועה שמעדיפה את האינטרס של המולדת והאזרח. על טראמפ וכנופייתו, שסבורים שהם יכולים לכוון את המצפן הפוליטי במצרים כרצונם, להבין שקהיר נמצאת במרחק זהה מכל הגורמים, שהיא מסייעת בנושאים הערבים לכל אורך הדרך, שהיא לא תוותר על ערביותה וזהותה האסלאמית, שהיא מסייעת לאחיה הערבים באופן שעולה בקנה אחד עם יכולותיה ושהיא נוקטת מדיניות של דיאלוג בונה המבוסס על קבלת האחר.    

 

על כנופיית טראמפ לדעת שחבירת מצרים לקואליציה של הכוחות הערבים שנלחמת בטרור החות'י בתימן.. והעובדה שהיא נוקטת עמדה עוינת כלפי איראן בנושא זה, אין פירושה שקהיר עוינת לחלוטין את איראן, אלא שיש תיאום [ביניהן] בנושאים אחרים ושקהיר תמיד מעדיפה את יציבות האזור הערבי ומעולם לא חתרה ולא תחתור למלחמה קשה בחיפוש אחר מנהיגות ריקה מתוכן שממנה לא תפיק כל תועלת. מי יתן ואללה ישמור על מצרים ועל עמה ואומתנו הערבית מפני תכניות השטן של העולם וראש כנופייתו."[7] 

 

מטרת התוכנית – ללבות את הסכסוך בין הסונים לשיעים כדי להגן על ישראל  

      מגדי סרחאן, לשעבר עורך יומון מפלגת הופד התומכת במשטר כתב: "מצרים לא [תתבטא] בעתיד הקרוב באופן גלוי ונחרץ בנוגע לידיעות אודות [החלטתה לפרוש מנאט"ו הערבי], זאת בשל הרגישות שנובעת מהחלטה זו ביחס לקשרים עם יתר הגורמים בתוכנית, בעיקר הערבים ומכיוון שהודעה מצרית רשמית וסופית על פרישה מהתוכנית, תהיה למעשה בבחינת 'הודעת פטירה' של התוכנית, מאחר שלמצרים הצבא הגדול ביותר עליו הסתמכו כדי להקים את כוח ההרתעה הצבאי הערבי הגדול ביותר מול איראן...

      ברור כי קהיר לא שלחה... לריאד משלחת שתייצגה בישיבה שנערכה בהשתתפות אמריקאית כדי לקדם את המאמצים להקמת הברית הזו. נוכח היעדרות זו ולאור העובדה כי קהיר לא פרסמה הודעה רשמית שמבהירה את העניין, עלינו להתייחס לדיווח על הפרישה כוודאי, כל עוד לא הוכח אחרת...

 

מזה למעלה משנתיים הזהרתי מפני 'הפח ש[טמון] בנאט"ו הערבי' ואמרתי כי באמצה תכנית זו, ארה"ב  מלבה את הסכסוך העדתי בין מדינות האזור, תוך שהיא מנצלת את הצבאות ואת הכספים של אותן מדינות. [באמצעות תוכנית זו] היא מציגה עצמה 'ככוח הטוב' אשר שואף להתעמת מול כוחות ה'קיצוניות האסלאמית' באזור, שאת ההגדרה שלה היא מצמצמת לאיראן ולשאיפות ההתפשטות שלה וכן לתומכיה השיעים בכמה מדינות ערב, ובפרט בסוריה, בלבנון ובעיראק, ובראשם, כמובן חזבאללה. זאת בעוד ההשקפה האמריקאית הסמויה חורגת מגבולות התפיסה השקרית הזו, שכן מטרת [התוכנית] אינה להגן על הביטחון הפאן ערבי, אלא לסבך את מדינות הברית [קרי, נאט"ו הערבי] במלכודת המלחמה העדתית סונית-שיעית שההישג היחיד שלה יהיה הגנה ושמירה על ביטחונה של ישראל ועל האינטרסים שלה...

 

החלטת מצרים [לפרוש מנאט"ו הערבי] נובעת מהערכה אובייקטיבית ומציאותית של האינטרסים שלה. למעשה, הרעיון ל[הקים] ברית שכזו בהתאם לתפיסה האמריקאית, מת בטרם נולד והוא לא יתממש, כיוון שאין הסכמה ערבית לגבי המטרה המוצהרת של הקמת הברית, קרי, הסכנה האיראנית. [סיבה] נוספת [לאי הצלחת התוכנית] היא השוני הגדול בין המדינות שצפויות להרכיב את הברית מבחינת האינטרסים שלהן ויחסיהן האסטרטגים הסבוכים עם מעצמות [אחרות] שאינן מתלהבות מהתוכנית להקים את 'נאט"ו הערבי', אשר נגזר עליה להיות מוקפאת כמו יתר התוכניות הקודמות ל[הקמת] בריתות צבאיות."[8]


ארה"ב שואפת לכלות את משאבינו; ביכולתנו להקים לבדנו כוח ערבי שיגן עלינו 

צאלח אבו מוסלם, בעל טור בשבועון אל-אוסבוע כתב: "ארה"ב חותרת לשלוט בענייני ארצותינו באמצעות הפניית צבאותינו ומשאבינו להקמת מה שמכונה נאט"ו הערבי באמתלה של התנגדות לאיראן... אם באמת הפכנו למטרה להתערבויות של כמה מדינות אזוריות ומערביות בענייננו, אז האם לאור המשאבים שברשותנו, איננו יכולים להקים כוח ערבי שיגן עלינו מפני שאיפותיהם ותכניותיהם? או שהתרגלנו להאמין להם ולבטוח בהם ואז להיות מופתעים מהנזק הרב שהם גורמים לנו.


הרעיון האמריקאי הזה אינו חדש לנו, שכן הנשיא המצרי שב והעלה אותו במהלך אירועים ומשברים ערביים רבים שפקדו ועדיין פוקדים את האזור. למרות ערכה הרב של הגישה המעמיקה של [הנשיא] אל-סיסי, היא לא ראתה אור, בשל חילוקי הדעות בין מנהיגי ארצותינו, כהרגלם, בנוגע לעניינים משניים ותפלים. נוכח חילוקי דעות והסכסוכים הללו באשר למגמות והגישות, נטלה ארה"ב את רסן היוזמה ושבה לדאוג לאינטרסים שלה ולכלות את משאבי האזור, כדי לשכנע כמה ממנהיגי מדינותינו באשר לחשיבות הקמת נאט"ו [ערבי] כדוגמת ברית נאט"ו, בתואנה של בלימת המדיניות האיראנית.

 

מאחר שאני מפקפק בכוונות האמריקאיות ומתנגד להן אני תוהה: האם ארה"ב לבדה אינה מסוגלת להרתיע את טהראן? האם גם אנחנו לא מסוגלים להתמודד עמה או עם זולתה? כמובן שלא. לפיכך, נוכח החשש מסיבוך האזור כתוצאה מתעלוליה הרבים של ארה"ב, יוזמותיה ועסקותיה בימים אלו, מיהרה מצרים והרחיקה עצמה מהמאמצים האמריקאים להקים את נאט"ו [הערבי], בהבינה היטב את [משמעותה של] קבלת החלטה כזו, והודיעה לארה"ב ולצדדים האחרים הנוגעים לברית הביטחונית המוצעת במזה"ת על אי רצונה [לקחת תחלק בכך]... האם מנהיגנו ישכילו שלא להסתבך ביוזמה הזו, לקבל החלטות נכונות, לאחד את האינטרסים והגישות ולא לאפשר התערבויות של אחרים בעניינינו, לפני שיהיה מאוחר[9]?"


ניסיון כוזב לכלות את משאבי הערבים 

מאג'ד חבתה, בעל טור ביומון אל-דוסתור המזוהה עם המשטר המצרי כתב: "יש אומרים ש [נאט"ו הערבי] 'נולד מת'... אלא שהעדר כל זכר לגופת היילוד אישר את האבחון הנכון של הרופאים שטענו כבר בהתחלה שמדובר בהריון כוזב... שנמשך ארבע שנים...

טעות היא לחשוב שהעובדה שארה"ב הכניסה את שמה של קטר [כחברה בברית] היא המכשול היחיד שניצב מול קיום הברית הזו, לאור החרם שהטילו עליה ארבע מדינות (מצרים, סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין) בשל תמיכתה בטרור. טעות היא לחשוב כך ולהתעלם ממכשולים רבים אחרים שהבולט שבהם הוא עומאן שאינה יכולה לוותר על הניטרליות הפסיבית שלה לגבי כל ענייני האזור, ובפרט לגבי אלו מהם הקשורים לאיראן. בנוסף, יש ניגוד אינטרסים בין רוב המדינות החברות בברית המדומה [לבין עצמן] מצד אחד, ובין מרביתן לבין ארה"ב מצד שני...

 

מה שבטוח הוא שמצרים לא נכחה בכינוס שנערך ביום ראשון שעבר [7.4] בריאד כדי לתת דחיפה למאמצים שמובילה ארה"ב במטרה לקבץ בעלי ברית ערבים סונים להתעמת עם איראן. על פי הידיעה הכמעט יחידה שהופיעה בדיווח של סוכנות רויטרס ויוחסה לאחד ממקורותיה הבלתי ידועים, מצרים הודיעה לארה"ב ולצדדים האחרים הקשורים לברית על החלטתה לפרוש [מהברית] לפני הכינוס בריאד. כמו כן, הסוכנות ייחסה למקור עלום נוסף דיווח לפיו מה שדחף את מצרים לפרוש היה פקפוקה ברצינות היוזמה וחוסר הבהירות לגבי [השאלה] אם הנשיא טראמפ יזכה בכהונה שנייה בשנה הבאה והאפשרות שמחליפו יוותר על היוזמה.

אלו הם דברים בטלים כמובן, משום שהברית לא הייתה אלא הריון כוזב או ניסיון אמריקאי לכלות את משאביהן של מדינות המפרץ שהנשיא האמריקאי לא הפסיק לסחוט אותן ולדרוש מהן בשיא הכנות או שמא החוצפה לשלם תמורת מה שהגדיר כהגנה האמריקאית. לפיכך, היה זה טבעי שמצרים תסרב לקחת חלק במשחק כזה ולא תתחשב בשום לחץ או תצפה לרווח אפשרי כלשהו שהובטח לה. זאת, בדיוק כפי שהתנגדה בעבר להסכמים ולמשאים ומתנים רבים מאז שההחלטה המצרית החלה לצאת מקהיר בלבד ולא משום בירה אחרת".[10]

 




[1]  סו"י ואס (סעודיה), 9.4.2019

[3] בעבר  אתר החדשות HuffPost Arabi שנוסד ע"י וד'אח ח'נפר, המנכ"ל לשעבר של רשת אל-ג'זירה.

[5]  www.elbalad.new, 11.4.2019

[6] אל-מצריון (מצרים), 12.4.2019

[7] www.elbalad.news, 14.4.2019

[8]  אל-ופד (מצרים), 13.4.2019

[9]  אל-אוסבוע (מצרים), 14.4.2019

[10] אל-דוסתור (מצרים), 14.4.2019