המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
המשטר המצרי: הביקורת במערב על הפגיעה בז"א במצרים נגועה בצביעות ובאי הבנת מצבה
13/3/2019


המשטר המצרי הודף את הביקורת במערב על ההוצאות להורג והפגיעה בזכויות אדם: טענות נגועות בצביעות ובחוסר הבנה של המצב במצרים

 

הקדמה

מאז עלייתו לשלטון נוקט משטרו של נשיא מצרים, עבד אל-פתאח אל-סיסי, במדיניות תקיפה ויד קשה נגד מתנגדיו מקרב הפעילים החברתיים והעיתונאיים[1] ובעיקר נגד ארגון האחים המוסלמים [להלן האח"ס]. במסגרת מדיניות זו, הוגדר האח"ס כארגון טרור והוצא מחוץ לחוק. פעילים רבים של הארגון נעצרו באשמת תכנון ומעורבות בפיגועי טרור. בחודש ספטמבר 2018 נגזרו עונשי מוות על 75 פעילי הארגון בגין תכנון פיגועי טרור ומעורבות בהפגנות סמוך למסגד ראבעה אל-עדויה.[2] במהלך פברואר 2019 דווח בתקשורת המצרית הממסדית על הוצאות להורג של 15 אנשי אח"ס באשמת מעורבות ברצח התובע הכללי, השאם ברכאת, בשנת 2015, ברצח בנו של שופט בשנת 2014 וברצח קצין בשנת 2013.

 

בשל מדיניות זו נמתחת ביקורת חריפה על משטרו של אל-סיסי לעיתים קרובות, בעיקר מצד ארגוני זכויות אדם במצרים ובמערב, אך גם מצד ממשלות במערב. כך, למשל במהלך ביקור נשיא צרפת, עמנואל מקרון, במצרים בסוף ינואר 2019, התגלעה מחלוקת בין אל-סיסי למקרון, כאשר האחרון מתח ביקורת פומבית במהלך מסיבת עיתונאים על מדיניות המשטר המצרי נגד מתנגדיו ועל אי כיבוד זכויות האדם במדינה.[3]

 

ההוצאות להורג שביצע משטר אל-סיסי במהלך חודש פברואר עוררו גם הן ביקורת דומה על המשטר מצד ארגוני זכויות אדם במערב, בהם אמנסטי, מועצת זכויות האדם של האו"ם, ארגון Human Rights Watch ועוד[4] והצליחו להעיב על האווירה בפסגה הראשונה של מנהיגי ערב והאיחוד האירופאי שהתכנסה בשרם אל-שיח' ב-24-25.2.19 בראשות הנשיא אל-סיסי ויו"ר המועצה האירופאית, דונלד טאסק. למרות ביקורת חריפה שנמתחה עליהם מצד ארגוני זכויות אדם במערב, השתתפו בפסגה לצד טאסק מנהיגים אירופאים רבים בהם נשיא הנציבות האירופאית, ז'אן קלוד יונקר, קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, וראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי. נשיא צרפת, מקרון, נעדר מהפסגה. נראה כי שני הצדדים בפסגה – הערבים והאירופאים - ביקשו להדגיש את הצלחת הפסגה המתכנסת לראשונה בהיסטוריה ולהבליט את המשותף ולכן הודעת הסיכום כללה התייחסות כמעט אגבית לנושא זכויות האדם השנוי במחלוקת ביניהם. אולם במסיבת עיתונאים משותפת בתום הפסגה צפו ועלו חילוקי הדעות בנושא, כאשר המנהיגים האירופאים נשאלו על הנושא.

 

משטרו של אל-סיסי דחה לחלוטין את האשמות נגדו בנוגע לפגיעה בזכויות האדם ובחופש הביטוי, במיוחד בכל הנוגע לטיפול בארגון האח"ס. בין היתר הוא טען, כי מדובר בפעילים של ארגון, המוגדר במצרים כארגון טרור, ואשר היו מעורבים ברצח אזרחים חפים מפשע. הנשיא אל-סיסי עצמו דחה את הביקורת על החלת עונש מוות על פעילי אח"ס וטען כי זו דרישה של משפחות הקורבנות שמשקפת את התרבות באזור. הוא קרא למנהיגי אירופה להבין שמצרים שונה מאירופה בערכיה, בתרבותה ובמצבה הביטחוני ולפיכך עליהם לכבד זאת.

 

המאמרים בעיתונות המצרית, רובם ככולם, מתחו ביקורת חריפה על מדינות אירופה וארגוני זכויות האדם במערב שמגנים על האח"ס בתירוץ של זכויות אדם והיה אף מי שקרא למנהיגי אירופה, טרם כינוס הפסגה בשרם אל-שיח', שלא להגיע אם אין בכוונתם לגנות את האח"ס. מאמרים רבים בעיתונות המצרית הצדיקו את ההוצאות להורג של אנשי האח"ס.

יצוין כי ביקורת בתוך מצרים על ההוצאות להורג נשמעה אך ורק היתה מצד ארגון האח"ס עצמו, ארגוני זכויות אדם ומצד פוליטיקאים ועיתונאים ספורים.[5] ייתכן כי הדבר נובע מחששם של מתנגדי אל-סיסי להצטייר כתומכי האח"ס, דבר שעלול לחשוף גם אותם לצעדי דיכוי מצד המשטר.

 

אל-סיסי במסע"ת בתום הפסגה[6]

 

מסמך זה יסקור את תגובות המשטר המצרי ותומכיו לביקורת שנמתחת נגדו על דיכוי מתנגדיו, ובמיוחד בעקבות ההוצאות להורג שבוצעו לאחרונה.  

חילוקי דעות בין מנהיגי אירופה למשטר המצרי בנושא זכויות האדם

כאמור, נושא זכויות האדם עלה במהלך הפסגה הערבית-אירופאית בשרם אל-שיח'. נראה כי שני הצדדים ביקשו למזער את המחלוקות ביניהם על מנת לא לפגוע בחשיבות הפסגה שמתכנסת לראשונה. מסיבה זו הודעת הסיכום הדגישה את האתגרים המשותפים לשני הגורמים ואת הצורך בשיתוף פעולה. בנושא זכויות האדם נכתב כי הצדדים "מכירים בחשיבות החברה האזרחית" וכי המאבק בטרור, בקיצוניות, בפשע מאורגן ובפעולות מערערות יציבות צריך להעשות בהתאם לחוק הבינלאומי, ובכלל זה החקיקה הבינלאומית בנושא זכויות אדם.[7]


ואולם חילוקי הדעות בנושא התגלו במהלך מסיבת עיתונאים משותפת שקיימו בסיום הפסגה הערבית-אירופאית הנשיא אל-סיסי ומזכ"ל הליגה הערבית, אחמד אבו אל-ר'יט יחד עם יו"ר המועצה האירופאית, דונלד טאסק ונשיא הנציבות האירופאית ז'אן קלוד יונקר. בתשובה לשאלה בנושא זכויות האדם ביקש אבו אל-ר'יט למזער את המחלוקות באמרו כי "הישיבות כללו התייחסות של הצד הערבי והאירופאי לזכויות האדם מבחינה פילוסופית ותפיסתית, אך איש לא התייחס ספציפית להתנהלות של מדינה כזו או אחרת. אני אומר זאת בנוכחות המשלחות הערביות והאירופאיות, באופן שמאשש את דבריי."[8]


ואולם, למשמע דברים אלה, מיהרו המנהיגים האירופאים להבהיר כי הנושא דווקא כן עלה בישיבותיהם עם המנהיגים הערבים. יו"ר המועצה האירופאית, דונלד טאסק, הדגיש כי בשום תנאי הם לא יוותרו על חופש ודמוקרטיה ולכן הוא התעקש שהודעת הסיכום תכלול התחייבות משותפת של שני הצדדים ליישם את כל היבטי החוק הבינלאומי לזכויות אדם. יחד עם זאת הוא הוסיף כי הדרך האופטימלית ליישוב מחלוקות היא באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.[9] נשיא הנציבות האירופאית, ז'אן קלוד יונקר, סתר גם הוא את דבריו של אבו אל-ר'יט והדגיש כי הנושא נדון בישיבות הבילטרליות שהתקיימו במהלך הפסגה.[10]    

הנשיא אל-סיסי ומשה"ח המצרי למערב: כבדו את ערכינו ואל תכפו עלינו את הערכים שלכם

בעקבות זאת, בחר גם הנשיא אל-סיסי להתייחס לנושא כשהוא דוחה בתוקף את הטענות על פגיעה בזכויות אדם בארצו. אל-סיסי טען כי התרבות והערכים במצרים ובאזור שונים לחלוטין מאלה באירופה ולכן אל לאירופאים לכפות את תרבותם על האזור. הוא הזהיר כי ללא טיפול נאות בטרור ארצו תתמוטט, כפי שקרה לכמה משכנותיה. הוא אמר: "אנו שתי תרבויות שונות. לכל אזור יש נסיבות מיוחדות... מדינות אירופה מציבות בראש סדר העדיפויות הבטחת רווחה לעמיהן. אצלנו העדיפות היא שמירה על ארצנו, למנוע את נפילתה ולמנוע הרס כפי שרואים במדינות רבות סביבנו. המצב [אצלנו] שונה [ממצבכם]. לכן עלינו להבין... שגם אם המטרות וסדר העדיפויות שונה, ניתן להגיע למכנה משותף... כשאתם דנים במצבנו, אל תנתקו זאת מהמצב באזור... יש להבין ששרם אל-שיח' בה אתם נמצאים [כעת] יכולה להפוך בגלל פיגוע טרור אחד לעיר רפאים... למשך שלוש-ארבע שנים...

באירופה, בצרפת ובבלגיה היו פיגועים בודדים, אבל במצרים היו בחמש השנים האחרונות יותר ממאות ואף אלפי פיגועי טרור... יש לבחון את סדרי העדיפויות שלנו בהתאם לנסיבות חיינו."


אשר להוצאות להורג שאירעו במצרים במהלך חודש פברואר אמר אל-סיסי:  "אנו מעריכים את דבריכם על עונש המוות ואנו מסכימים איתם כשזה נוגע אליכם, אך אל תכפו זאת עלינו... באזור שלנו, בארץ שלנו כשמישהו נהרג בפיגוע טרור, משפחתו באה אלי ואומרת לי אנו דורשים [צדק]. זו התרבות שלנו, אנו אומרים שזה יעשה בהתאם לחוק. אם אני אקרא למדינות אירופה להחזיר את עונש המוות אצלן, זה ישקף חוסר הבנה [שלי] למצב שם... אבל אתם לא תלמדונו מהי אנושיות. אנו הומניטריים ויש לנו את ערכינו ואת המוסר שלנו ולכם יש את המוסר שלכם ואנו מכבדים זאת. אז כבדו את ערכינו."[11]    


גם במשרד החוץ המצרי דחו את הטענות כי מצרים פוגעת בזכויות אדם. בדבריו במושב ה-40 של מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה, טען שה"ח, סאמח שוכרי, כי גורמים במועצה הפכוה לזירה לחיסול חשבונות פוליטיים והדגיש כי זכויות האדם הן מכלול של זכויות ובראשן הזכות לחיים, עליה מאיימת התפשטות הטרור במסווה דתי.[12]


בתגובה לביקורת של נציבות האו"ם לזכויות אדם על הוצאתם להורג של תשעת הנאשמים ברצח השאם ברכאת, נטען בהודעת משה"ח המצרי כי מערכת המשפט במצרים עצמאית ושופטת בהתאם לחוק המצרי וכי משפטם של הנאשמים היה צודק והעונש נגזר לאחר דיונים ארוכים בהם ניתנו כל הערבויות הנדרשות למשפט צודק.[13]  


העיתונות המצרית נגד המערב שמגן על האח"ס: חופש ביטוי אינו חופש להשתמש בחגורת נפץ  

כאמור, במאמרים שפורסמו בעיתונות המצרית נמתחה ביקורת חריפה על ארגוני זכויות אדם ועל מנהיגי אירופה שלטענתם תומכים באח"ס. המאמרים הביעו תמיכה מלאה במשטר המצרי בכל הנוגע לטיפול באח"ס ולהוצאות להורג, ובכמה מאמרים אף נקרא המשטר ליישם את כל פסקי המוות שנגזרו על פעילי האח"ס כאמצעי הרתעה.


אמנסטי תומך ברוצחים; עדיף שהמנהיגים האירופאים לא יגיעו לפסגה אם אין בכוונתם לגנות את האח"ס

מוחמד אמין, יו"ר חבר הנאמנים של היומון אל-מצרי אל-יום, מתח ביקורת חריפה על ארגון אמנסטי בשל תמיכתו ברוצחים, לדבריו. במאמר שפרסם טרם כינוס הפסגה הערבית-אירופאית, כתב אמין שאם אין בכוונת מנהיגי אירופה לגנות את האח"ס עדיף שלא יגיעו ושהפסגה לא תתקיים. הוא כתב: "אינני מוצא במילון מילה שיכולה לתאר בצורה עדינה את ארגון אמנסטי. האם הארגון הזה מגן על מעורבים ברצח?... האם השימוש בנשק ובחגורות נפץ הפך לכלי [לגיטימי] להבעת דעה? האם התנקשות בחיי חפים מפשע היא חופש הביטוי? האם במערב מתבטאים באמצעות הכלים החדשים האלה? מה אמנסטי ציפה שיקרה לאחר הדיונים המשפטיים?... האם דמו של התובע הכללי [השאם ברכאת] הוא זול?!...

 

ארגון אמנסטי מוכיח כל יום שהוא לא ניצב לצד המולדת, אלא לצד אלה הפוגעים במולדת ובכל יום הוא מוכיח שהוא אינו מגן על החירויות, אלא על הכאוס. האם ארגון אמנסטי לא אמור להגן על כל הדם [שנשפך]?... מדוע [אמנסטי] לא מאשים את ארגוני ההרס בשפיכת דם? מה עמדתו כלפי דאעש והאחים המוסלמים?!...

 

חופש הביטוי הוא עניין אחד, [אבל] החופש להרוס ולהרוג הוא עניין אחר. אני מתפלא על כך שממשלות אירופיות וערביות המגיעות לשרם אל-שיח' כדי לדון בנושאי טרור, אינן מתייצבות נגד אמנסטי ואלה שהוא פועל לטובתם. יש הבדל בין חופש הביטוי לבין חופש השימוש בחגורות נפץ...

 

פסגת שרם אל-שיח' לא תצליח אם מנהיגי אירופה וערב לא יפרסמו הודעות חריפות נגד מי שמתכנן, מארגן ומממן [את הטרור]. עדיף שהפסגה לא תתכנס ושהמנהיגים יגיעו למטרות תיירות [בלבד] מאשר לדבר על טרור מבלי לגנותו ולשפוט את מבצעיו. יש לענות על השאלות האלה: מי יצר את דאעש? מי מימן אותו? מי תכנן עבורו את הפיגועים נגד מטרות חיוניות? ללא תשובות [לכך, עדיף] שלא תתכנסו! 


לבסוף, האם ייתכן שהפסגה תכיר באחים המוסלמים כארגון טרור? האם ביכולתה להסיר מעליו את המסכה שלו? מדוע אירופה מאמצת לחיקה את הארגון הבינלאומי [הזה]? מדוע היא מגינה על התנהגות אנשיו ורואה בפשעיו [יישום] זכויות אדם? מי אמר ששימוש בחגורות נפץ הוא חלק מזכויות האדם?!"[14]

 

גם צלאח מונתצר, בעל טור ביומון המצרי הממסדי אל-אהראם, תקף את ארגוני זכויות האדם שנוקטים לטענתו במדיניות של איפה ואיפה בכל הנוגע לאח"ס. הוא כתב: "התירוץ שבגינו מעוררים את [נושא] זכויות האדם כאשר טרוריסט ורוצח מקרב האחים הרשעים [קרי, האח"ס] נידון למוות - הוא קלוש. כאשר רוצח שרצח על רקע של נקמת דם או במקרה של [רצח] רגיל, נידון למוות, אף אחד לא מדבר על זכויותיו ואף ארגון [לזכויות אדם] לא מעורר שיח אודותיו למרות שרצח הוא רצח...  

לפני שלוש שנים, ביולי 2016, חוותה תורכיה ניסיון הפיכה נגד הנשיא ארדואן, שבעקבותיו נעצרו, פוטרו ונרצחו אלפי אנשי צבא ואזרחיםוהדבר נמשך עד היום. למרות זאת, התנהלות זו לא הפריעה לארגוני זכויות האדם, אולי משום שהם לא שמעו עליה..."[15]


המערב מסתמך על דיווחים שקריים של האח"ס

כרים עבד אל-סלאם, עיתונאי ביומון המצרי אל-יום אל-סאבע טען כי המערב ניזון מדיווחים שקריים של האח"ס והמדינות התומכות בו - קטר ותורכיה - וקרא להגביל את הארגונים הפועלים במצרים ומחוצה לה המפיצים את הדוחות השקריים האלה: "נעשה עוול ברור לארצנו בנושא הדוחות הבינלאומיים על זכויות אדם, והיא עומדת בפני מתקפה מאורגנת ועוינת מטעם ארגוני הטרור של האח"ס וארגוני הטרור הקטרים והתורכיים, שנועדה להטיל בה דופי ולבסס תמונה סטריאוטיפית שגויה של הרפורמות שנעשות בה...

 

העולם מקבל את התמונות הסטריאוטיפיות והמלאכותיות ומנצלן במישורים שונים. כך [למשל] אמצעי התקשורת המערביים, אשר אינם בודקים לעומק את הדוחות שמפרסמים ארגוני זכויות האדם, מנצלים אותם ומבססים עליהם ראיונות, פאנלים ופרשנויות... לפתע נוצר כדור שלג מתגלגל ומתעצם ואז מגיע [לכאן] נשיא של מדינה אירופית חשובה [קרי, נשיא צרפת מקרון] ומדבר על נושא זכויות האדם, על פי המסמכים וההמלצות של הצוות המסייע לו, ובכירינו נוסעים לחו"ל ומגלים בורות מוחלטת ועוינות קשה [כלפיהם] מצד בכירים מערביים בעלי השפעה, והם משקיעים מאמץ רב לתיקון התפיסות השגויות לגבי מה שקורה במצרים ולגבי נושא זכויות האדם אצלנו...

 

בראש ובראשונה שומה עלינו להגביל את קבוצת הארגונים הפועלים בתוך מצרים, שהיא [בעצם] אוסף של ארגוני אח"ס היושבים בתורכיה, בקטר ובלונדון, שיש להם כתבים במצרים מקרב העיתונאים והתאים הרדומים של האח"ס, וכן בקרב מי שמגדירים את עצמם כפעילים פוליטיים. לצד ארגונים אלה ישנם ארגונים לא-מצריים שמממנות קטר ותורכיה, שמשימתם העיקרית היא פרסום דוחות המתבססים על מידע מסולף ועל דעות אישיות, ועל קריאות עזרה של משפחות נאשמי האח"ס, מבלי להזכיר את זהותם ואת שיוכם [הארגוני] או את הפשעים בהם היו מעורבים והצגתם כאנשי אופוזיציה פוליטית שמתעללים בהם..."[16]


יש להחיל את עונש המוות על כל פעילי האח"ס שהורשעו בפרשיות שונות  

היו שקראו למדינה לא להירתע מהקמפיין שמנהלים האח"ס ותומכיו וליישם את פסקי דין המוות שנגזרו על מנהיגי האח"ס על מנת לייצר הרתעה.[17] בנוסף, ד"ר עמרו עבד אל-סמיע, בעל טור ביומון הממסדי אל-אהראם, אף קרא להחיל עונש מוות על כל פעילי האח"ס שהורשעו בפרשיות אחרות. הוא כתב: "לפני כמה ימים הודיעו השלטונות [במצרים] על ביצוע גזר דין המוות נגד תשעה מהמתנקשים בהשאם ברכאת, התובע הכללי לשעבר. זה פשע מתועב, שלפי ראיית מערכת המשפט, ראוי להטיל בגינו את העונש המרתיע הזה. אולם, רבים בדעת הקהל במצרים תוהים מדוע נגזר עונש מוות רק על רוצחי השאם ברכאת, ולא על פושעים טרוריסטים אחרים מקרב האחים המוסלמים, שהורשעו בפרשיות ריגול, הרג מפגינים וניסיונות להפיל את המדינה? ב[שלב] הערעור עונשם תמיד מופחת ואז אנחנו ממשיכים לכלאם, מממנים את השמירה עליהם ודואגים לבריאותם, כדי שארגוני זכויות האדם לא יאשימו אותנו ביחס לא טוב לאסירים ובפגיעה בבריאותם...

 

יש להחיל את עונש המוות על כולם. אין לשים לב להמולה שיוצרים אלה הנקראים ארגוני זכויות האדם. העונשים שמטילה מערכת המשפט המצרית העצמאית נקבעים לפי המסמכים המשפטיים שבידי השופטים, ואנו לא נשנה את מערכת החוק לפי תפיסת ארגוני זכויות האדם. הם ימשיכו להאשים אותנו ולטעון נגדנו בכל מקרה, אפילו אם לא נוציא להורג שום נאשם, כחלק מדרך שיטתית ללחוץ [עלינו]."[18] 


האח"ס דגלו בעונש מוות; המתנגדים לעונש מוות הם גיס חמישי    

חמדי רזק, עורך היומון אל-מצרי אל-יום ומקורב למשטר המצרי, תהה מדוע האח"ס מתקוממים כעת נגד עונש המוות שהם עצמם דורשים אותו כחלק מחוקי אללה ותקף את המשפטנים השוללים עונש מוות, אותם כינה גיס חמישי: "מה שמוזר הוא שאנשי האח"ס שמייללים [כעת] על עונשי ההוצאה להורג, הם אלה שדורשים בדרך כלל  לנהוג מידה כנגד מידה, ומנהלים קרבות הלכתיים עצומים למען המשך הנהגת עונש המוות, בהיותו אחד מעונשי אללה שלא ניתן לבטלו. והנה, כשהתקרב חבל התלייה אל צוואריהם העבים, החלו לזעוק בבהלה.

 

מה שלא ברור, היא עמדתם של קבוצת משפטנים הזועקים נגד ההוצאות להורג כשהם מערבבים באופן מוזר בין הפן הפוליטי לבין הפן המשפטי. חלקם חשפו את פניהם המכוערות, הצטרפו לשורות האח"ס והגבירו את קולות המחאה שלהם נגד ההוצאה להורג של הטרוריסטים. איש מהם לא הזיל מעולם דמעה על שהיד [מכוחות הביטחון המצריים] ולא הוציא ולו מילה אחת בהלוויה של שהיד... האח"ס משקרים, אך אלה [קרי, המשפטנים] הם רשעים ורמאים המסייעים לטרור, לרצח, ולשפיכת דם של חפים מפשע. הם גיס חמישי החי בקרבנו ומנצל כל הזדמנות כדי להתנפל על מערכת המשפט המצרית..."[19]



[2]  באוגוסט 2013 פיזרו כוחות הביטחון המצרים בכוח שביתת שבת שקיימו תומכיו של הנשיא המודח מוחמד מורסי אשר נמשכה כחודש וחצי סמוך למסגד ראבעה אל-עדויה. פיזור שביתת השבת גבה את חייהם של מאות אנשים.  

[3]  מקרון הזהיר כי לא ניתן יהיה להבטיח במצרים יציבות לאורך זמן תוך חריגה "מכל מה שהוא מקובל או מוצדק" בשל נימוקים ביטחוניים. לדבריו, יש הסבורים שהמדיניות הנוכחית של המשטר המצרי נוקשה יותר מזו שהיתה נהוגה בתקופת הנשיא המודח חוסני מובארכ. http://ara.reuters.com, 28.1.2019

[4]  www.ohchr.org, 25.2.2019 ; www.amnesty.org, 20.2.2019

[5]  גמאל סולטאן, עורך היומון המצרי אל-מצריון, תיאר בחשבון הטוויטר שלו את משטר אל-סיסי כ"שלטון שאינו שבע מדם" והזהיר כי סופו לטבוע בדם ושהמולדת תהיה המפסידה העיקרית מכך https://twitter.com/GamalSultan1, 20.2.2019. מוחמד אל-בראדעי, סגן נשיא מצרים לשעבר הידוע בהתנגדותו לאל-סיסי, יצא בחשבון הטוויטר שלו נגד העיקרון של עונש מוות, מבלי להתייחס ספציפית להוצאתם להורג של פעילי האח"ס. https://twitter.com/ElBaradei, 21.2.2019

[6]  http://arabic.rt.com, 26.2.2019

[8]  אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 25.2.2019

[10]  http://europa.eu, 25.2.2019

[11]  http://arabic.rt.com, 26.2.2019

[12]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 27.2.2019

[13]  אל-יום אל-סאבע (מצרים), 24.2.2019

[14]  אל-מצרי אל-יום (מצרים), 23.2.2019

[15] אל-אהראם (מצרים), 27.2.2019

[16] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 25.2.2019

[17]  אל-ופד (מצרים), 23.2.2019

[18]  אל-אהראם (מצרים), 25.2.2019

[19]  אל-יום אל-סאבע (מצרים), 23.2.2019