המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
על אווירת החג הקודרת במדינות המוסלמיות
30/12/2006

 

 

על אווירת החג הקודרת במדינות המוסלמיות

 

לרגל חג הקורבן המוסלמי, שחל השנה במקביל לראש השנה הנוצרי, פרסמו כותבים ליבראליים סעודים מספר מאמרים המותחים ביקורת על אווירת הנכאים במדינות המוסלמיות בתקופת החגים ועל היחס המסויג לחגיהם של בני דתות אחרות.

 

בעל טור סעודי: בארצנו השמרנית ימי החגים נראים חיוורים ועצובים

הכותב הסעודי, ראא'ד קאסם, פרסם באתר www.metransparent.com מאמר בו האשים

את השלטונות הדתיים באווירת הנכאים השוררת במדינה בזמן החגים. [1] להלן קטעים ממאמרו:     

 

"במערב נערכים חגיגות וקרנבלים גדולים לרגל חג המולד וראש השנה הנוצרי, וכמעט בכל עיר [נראים] גילויי חג [שונים] ההולמים את האופי החברתי שלה. חבר המתגורר באחת מערי אירופה סיפר לי כי מדי שנה הוא נוכח בחגיגות השנה החדשה, שכוללות מיסת חצות ושירה דתית בביצועם של זמרים מן השורה הראשונה. כמו כן, נערכים פסטיבלים הומי אדם במשך כמה ימים, ומרבית המוסדות הרשמיים והפרטיים מעניקים לעובדיהם חופשה בתשלום לרגל חג המולד.

 

לעומת זאת, בארצנו האדוקה מאוד והשמרנית עד כדי בחילה, ימי החגים נראים חיוורים ועצובים והערים הופכות לערי רפאים. אני משוטט בעירי, אל-קטיף, ואיני רואה אפילו מנורות המקשטות את הרחובות הראשיים. הדרכים ריקות מאדם למעט עוברי אורח בודדים, השווקים מושבתים והכול שרוי בצער ויגון. מזג האוויר הקר מוסיף לאווירת הנכאים ולתוגה הרובצות על העיר האדוקה. מדוע אין בחג חגיגות, קרנבלים ומופעי בידור? קראתי מודעה על עריכת פסטיבל באחד הפרוורים, אלא שהוא היה לגברים בלבד...

'הרשות לעשיית הטוב ולמניעת הרע' [משטרת הדת בסעודיה] אסרה [את העלאתה] של הצגת תיאטרון [מסוימת] באחד המחוזות בחג זה ללא סיבה ברורה. [כמו כן] בחג הקודם אסרה הרשות [להשמיע] שירים עממיים וכן אסרה חגיגות עממיות בעיר ג'דה. ישנו שיגעון דתי בקרב החוגים השליטים, והם חוששים מכל דבר ויוצאים מדעתם נוכח כל חידוש. אם תיערך חגיגה לרגל החג אשר תכלול את כל רבדיה של החברה... ייתפס הדבר בעיניהם כמשחית, מפני שהצעירים עלולים להיות מעורבים עם הצעירות ועלולות להיות  הטרדות מיניות, כך שמוטב [בעיניהם] שהחגיגות לא יערכו כלל. אם כבר מתקיימת חגיגה, הרי שהיא תיערך בתוך חסינאת[2], בדומה לחגיגות המסורתיות אשר אינן מושכות אליהן את הדורות החדשים המשתוקקים לשינוי, ואין בהן אף חידוש בשל הטאבו שבמוחם של האנשים.  

רבים מאוד יוצאים בחג מארצנו העצובה והמדכאת כדי לבלות מספר ימים בבחריין ובאיחוד האמירויות, בנוסף לאלה הנוסעים למדינות תיירותיות כמו מצרים ומלזיה. שם הם צופים בקולנוע, בהצגות תיאטרון ובקונצרטים של שירה, ומשתתפים בכינוסים ציבוריים לרגל החג אשר נערכים במרכזים המסחריים הגדולים, וכל זאת ללא מגבלות, ללא תסביכים וללא העמדת פנים, צעירים וצעירות, רווקים ורווקות, משפחות מכל עבר ושלל מסעדות, באווירה פתוחה וללא שום איסור. לעומת זאת, [אצלנו] הערים האדוקות קודרות בחגיהן, חל איסור על תיאטרון, קולנוע וקונצרטים של זמרה, ופסטיבלים ציבוריים נתפסים כמשחיתים. כיצד מבלים הדתיים את החג? הם מתפללים את תפילת החג, לאחר מכן מבקרים אצל קרובי משפחה, מקריבים כבש, מחלקים את בשרו לעניים, לוקחים את משפחותיהם לערי נופש הסגורות בצורה הרמטית, סועדים ארוחת ערב או ארוחת צהריים במסעדות המיועדות למשפחות, אינם רואים נפש חיה ואיש אינו רואה אותם.

 

הדתיים כופים עלינו את צורת החג הזו... הערים השמרניות ריקות בימות החגים מחלק ניכר מתושביהן. לאן הם הלכו? לערים בהם שולטים ערכים ליברליים, [אולם בה בעת] הם מותחים ביקורת [על ערכים ליברליים אלה] העומדים לשיטתם בניגוד לאדיקותם האיתנה. [השמרנים] מבלים

[בערים הליברליות הללו] הרחק מהמתכונת המסורתית הקפואה והמתה שלהם, ולאחר מכן שבים אל [מתכונת זו] בתום ימי החג כדי להמשיך בחיי השגרה שלהם...

 

העריצות והקנאות מתגלמות ברוח הנכאים של החג

ביטויי חג אלה קשורים לעקרונות הדת ולסדרים החברתיים השולטים במערכת החיים של הפרט ושל החברה... כל צורות העריצות, ההדרה והקנאות מתגלמות ברוח הנכאים העצובה ובמצוקה שהערים האדוקות חווות בתקופות החגים. הראיה הטובה ביותר לכך היא יציאתם של אלפים מתושבי הערים השמרניות בימות החגים אל הערים הליברליות, אשר מספקות מידה מתקבלת על הדעת של חירות והרמוניה עצמית ואנושית לתושביהן ולאנשים המבקרים בהן. יציאתם הזמנית היא מעין מסר בלתי ישיר שהם אינם משלימים עם השלטונות הדתיים העריציים המעיקים על עריהם וחייהם.

 

מה רבה תקוותי שהמוסלמים יחגגו בדרכם את הולדתו של ישו, ושמוסדות הדת וכל מוסדות החברה האזרחית יפרסמו ברכות לעולם לרגל אירוע זה. הו כמה אני משתוקק לראות את עמי כשהוא חוגג את חגו במולדתו, כך שיהיה לחג בארצי טעם טוב ומלבב. מתי אראה הצגות, קולנוע, קרנבלים יפים וקונצרטים של מוזיקה ושל שירה? הלוואי וידעתי חג שבו יהיו נוכחים כולם ללא אפליה? מתי אראה התכנסות עממית לרגל החג בה אין אפליה על רקע מין, מגזר או קבוצה, ובה יכול כל המעוניין לשאת דברים של חיבה ונאמנות מקרב לב? מתי אראה את השמחה רבת אור נותנת את אותותיה בכל שכבות העם ומגזריו? מתי האושר יקיף את מרחביה של ארצי? מתי אראה בת צחוק בין השפתיים והעיניים? מתי תבוא החירות?"   

 

בעל טור סעודי:  יש להשתתף בשמחת חגם של בני דתות אחרות

הסופר והעיתונאי הסעודי, האני נקשבנדי, פרסם באתר www.elaph.com מאמר ביקורת על האיסור השמרני לברך את הנוצרים לרגל חג המולד ואף קרא להזמין את הנוצרים להשתתף עם המוסלמים בחגיגות החג שלהם[3]. להלן קטעים ממאמרו:

"כאשר הייתי ילד קטן, נהגו בני משפחתי לאסור עליי לברך אדם לרגל חג המולד הנוצרי ואמרו שזו כפירה. האיסור נותר שריר וקיים [גם] כאשר גדלתי, אך אני יצאתי ממסגרתו. מעולם לא השתכנעתי שלברך מישהו בחג הקדוש לו זו סטייה מהדת. אדרבא, אני סבור כי מעצם מהותה של הדת עליך לברך את האחרים בחגיהם, ויתרה מכך - להשתתף בשמחת חגם.

 

לפיכך, אני מברך כל נוצרי על פני האדמה בברכת חג שמח לרגל חג המולד. בדומה לכך, אני מברך את כל המוסלמים בברכת חג שמח לרגל חג הקורבן. שני המועדים, חג המולד הנוצרי וחג הקורבן המוסלמי, התלכדו השנה יחדיו. מי ייתן וגם אנו נתלכד כמותם או לפחות נתקרב אלה לאלה.

אני נזכר בידיעה שקראתי אתמול בשער העיתון "7days" היוצא לאור בדובאי[4]. על פי הידיעה, איש דת נוצרי איטלקי המתגורר באיחוד האמירויות מזה יותר משלושה עשורים [האב יוג'ן Eugene], יערוך חגיגה גדולה בכנסייה שהוקמה באזור ג'בל עלי בדובאי... מה שמרגש בידיעה הוא כי ההזמנה הפתוחה של האב האיטלקי יוג'ן [...] להשתתף [בחגיגה] כללה את הנוצרים ובני דתות אחרות: מוסלמים, הינדים, בודהיסטים, עובדי אלילים וכן הלאה...

רבותי, אצלנו המוסלמים - הסוני אינו מברך את השיעי ואינו מבקש את קרבתו. יתרה מזו, הוא אינו מזמין אותו לביתו בימי החג או בימים אחרים. קל וחומר [כאשר מדובר] בהזמנת הנוצרים על מנת שישתתפו עמנו בחגינו במסגדים או במרכזי הדת שלנו. הפכנו את אללה לשלנו בלבד. הבה נלמד מוסר מהאב יוג'ן האומר כי אללה הוא של כולם, הכנסייה היא בית האל, חג המולד הוא אירוע אנושי יותר מאשר דתי, ואסור שאף אחד יהיה רעב, אומלל או בודד באירוע שכזה, מבלי להתחשב בדתו. אם יש הטפה מיסיונרית בדבר, הלוואי שאנו נטיף באותו אופן ולא באמצעות האשמה בכפירה ועריפת ראשים.

חג שמח לנוצרים, למוסלמים, להינדים, לבודהיסטים ולכל האנושות."     

   


תגיות