כותבים בעיראק: הממסד הדתי והפוליטי במדינה אחראי להפקרת דמן של נשים עיראקיות ולהיעדר ביטחון חברתי
הקדמה
בחודשים האחרונים התרחשו בעיראק כמה מעשי רצח של נשים שהיו דמויות מוכרות, חלקן בתחומי היופי והאסתטיקה וכוכבות ברשת החברתית אינסטגרם, וחלקן פעילות זכויות אדם ופעילות חברתיות בולטות.
ב-16.8.18 נמצאה מתה בנסיבות עלומות ד"ר רפיף אל-יאסרי, רופאה ומנתחת פלסטית, מומחית ליופי ובעלת מכון יופי וקוסמטיקה בבגדאד, שמונתה לאחרונה לשגרירה של רצון טוב על ידי הארגון הצרפתי "הליגה לזכויות אדם". אל-יאסרי הייתה דמות מוכרת מאוד בעיראק, בעלת מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות.[1] שבוע לאחר מכן, ב-23.8.18, הגיעה רשא אל-חסן, גם היא בעלת מכון יופי בבגדאד וכן בית קפה המיועד לנשים ודמות מוכרת בעיראק, לבית החולים בבגדאד ומתה לאחר זמן קצר. בעקבות מותה נפוצו גרסאות שונות באשר לסיבת המוות, בהן לחץ דם גבוה, או חשיפה לחומרים רעילים.[2] חודש לאחר מכן, ב-25.9.18 נרצחה ביריות באזור אל-עבאסיה בבצרה ד"ר סועאד אל-עלי, פעילת זכויות אדם עיראקית ממחוז אל-בצרה, שייסדה את "ארגון הידידות העולמי" לזכויות אדם והשתתפה בהפגנות שהתקיימו במהלך החודשים האחרונים במחוז, במחאה על הזנחת המחוז על ידי הממשלה וכישלונה במתן שירותים לאזרח.[3] יומיים לאחר מכן, ב-27.9.18, נרצחה ביריות בבגדאד תארה פארס, סגנית מלכת היופי של עיראק לשעבר וכוכבת אינסטגרם, אשר עוררה מחלוקת ציבורית לא פעם משום שפרסמה בחשבונותיה ברשתות החברתיות תמונות שנחשבו לנועזות.[4]
מימין לשמאל (למעלה): תארה פארס וסועאד אל-עלי;[5] למטה:רפיף אל יאסרי ו רשא אל-חסן[6]
בנוסף, כמה נשים עיראקיות מפורסמות העידו כי גורמים קיצוניים איימו עליהן שהן יהיו "הבאות בתור". כך למשל, שימאא' קאסם, מלכת היופי של עיראק לשנת 2015, אמרה למגזין טיים האמריקאי כי נמלטה לירדן לאחר שקיבלה איומים ברצח. בסוף ספטמבר 2018 פרסמה שימאא' קאסם סרטון בעמוד האינסטגרם שלה, שבו הזהירה כי נשות עיראק "נשחטות כתרנגולות".[7] גם הדוגמנית וכוכבת האינסטגרם, אסראא' אל-עבידי, והעיתונאית ופעילת זכויות הנשים ינאר מוחמד נמלטו לאחרונה מעיראק.[8]
רצף אירועים זה עורר בהלה בעיראק. בתקשורת העיראקית וברשתות החברתיות נפוצו גרסאות שונות, חלקן פליליות, באשר למבצעי מעשי הרצח הללו. גורמים שונים במדינה הפנו האשמות הן כלפי גורמים קיצוניים המעודדים את מקרי הרצח בשל התנגדותם לתופעה של נשים משוחררות ופעילות, והן כלפי הממסד הפוליטי שלא מטפל בבעיה. כך למשל, הוועדה הביטחונית של מועצת מחוז בגדאד הפנתה אצבע מאשימה אל גורמים דתיים קיצוניים בטענה שהם רוצים להפוך את הבירה ל"קנדהאר שנייה". לדברי חבר הוועדה, סעד אל-מטלבי, גורמים אלה "רואים את הנשים חשופות הפנים כסוטות ממסורת האסלאם וחותרים לכפות את החיג'אב על רקע התפשטות [התופעה] של נשים שאינן עוטות אותו בעיראק, ובבגדאד בפרט". לדבריו, בעיה נוספת שעמה מתמודדים תושבי הבירה היא התפשטות הנשק הבלתי חוקי בעיר.[9] נציבות זכויות האדם העליונה העצמאית בעיראק מתחה ביקורת על אזלת היד של הגורמים הממשלתיים בנוגע לחקירת פשעים אלה והזהירה מהתפשטות שיח של שנאה בחברה העיראקית. חבר הנציבות עלי אל-ביאתי דרש ממשלת עיראק לחשוף פרטים על אודות הפשעים נגד נשים וצעירות.[10]
בתגובה, חשף ראש הממשלה היוצא, חידר אל-עבאדי, כי נעצרו לאחרונה חברי רשתות פשיעה מסוכנות וציין כי חלק ממקרי הרצח קשורים לנקמת שבטים וחלקם קשורים למניעים פוליטיים.[11] שר הפנים העיראקי, קאסם אל-אערג'י, הודיע על מעצרם של כמה מעורבים במקרי הרצח וחשף כי גורמים קיצוניים הם האחראים לרצח של תארה פארס.[12]
רצף מקרי הרצח עורר שיח דומה גם בקרב כותבים עיראקים אשר פרסמו מאמרים בהם הטילו את האחריות למעשי הרצח ולמצב הביטחוני המידרדר במדינה על הממסד הדתי ועל אנשי דת שיעים קיצוניים המעודדים באמצעות הפתוות שלהם את מעשי הרצח. לטענת כותבים אלה, אנשי דת אלה סילפו את הדת, רוצחים כל דבר יפה שקיים בעיראק, מנסים לפגוע במעורבות הנשים בחברה העיראקית ולהכפיפן למרותם. כותבים אלה הטילו את האחריות למצב גם על השלטונות בעיראק והזהירו מפני אזלת ידם במאבק נגד התופעה ונגד התפשטות הנשק הבלתי חוקי ברחובות הערים.
להלן תרגום של כמה מאמרים שעסקו בנושא:
שר לשעבר בממשלת כורדיסטן: בעלי הפתוות והמוחות הקפואים חושבים שרצח הנשים המשוחררות הוא ניצחון
ג'ורג' מנצור, איש תקשורת עיראקי ושר לשעבר בממשלה בחבל כורדיסטן, פרסם מאמר בעקבות מקרי הרצח של הנשים העיראקיות שבו תיאר את חומרת המצב אליו הגיעה החברה העיראקית ובכלל זאת התפשטות הקיצוניות, שיח שנאה, קריאות לאלימות ורצח נשים בשל מנטליות שמרנית של אנשי דת קיצונים המתנגדים לתופעה של נשים משוחררות. מנצור מתח ביקורת גם על הטיפול הלקוי של ממשלת עיראק בתופעה ועל העדר חוקים שיטפלו בתופעות אלה. הוא כתב: "הענקת פרס נובל לשלום לפעילה היזידית העיראקית, נאדיה מוראד, ב-5.10.18 הייתה ביטוי של מתן כבוד לנשים היזידיות אשר נפלו בשבי דאעש וחוו מקרי אונס ועינויים פיזיים ונפשיים מתועבים וכן לנשים הנרצחות בערי עיראק לאור היום ובדם קר. [זאת], לאחר שמעשי הרצח של פעילות אזרחיות, ובפרט של דמויות בולטות מתחום האמנות והחברה בבירה בגדאד וביתר הערים הפכו לתופעה שמדירה שינה מעיני הנשים, והאזרחים בכלל, ולתופעה שעל ארגוני זכויות האדם והנשים בעיראק, האו"ם ומדינות העולם לגנותם. שכן, מדובר בפשעים נגד האנושות ובתופעה מאורגנת שהולכת וגוברת ומבצעיה אלמונים... כל זאת מבלי שמשרד הפנים או גורמי הביטחון האחראים פרסמו את הסיבות האמיתיות ל[מקרי רצח] אלה... תופעת הרצח מדירה שינה מעיני הרחוב העיראקי ותופסת את כותרות העיתונים ואמצעי התקשורת, שעה שמוסדות הממשלה והביטחון מתנהלים בצורה לקויה...
[המצב] החברתי, הידרדרות הכלכלה, פלישת דאעש לערים בעיראק, הסכסוכים המזויינים שרווחו בכמה מן האזורים ומותם של בעלי משפחות ומפרנסים רבים, אילצו את הנשים להסתמך על עצמן כדי לשאת בנטל הבית ובהוצאות המגורים, החינוך והטיפול הרפואי ולנסות להשתלב בחיים המקצועיים והחברתיים במסגרת האתגרים הניצבים מולן... ההערכה, על פי סטטיסטיקות בינ"ל, היא שבעיראק יש בין מיליון לשני מיליון משפחות שבראשן עומדות נשים...
[בעלי] המנטליות השמרנית ובעלי הפתוות והמסקנות ההלכתיות רואים בהתנהלות [זו] של הנשים חריגה מן הנורמה ומן המסורות החברתיות הנחשלות. הגענו למצב שבו החירות האישית [של כל אדם] לנהל חיים נורמליים נמצאת בסכנה, ומסכנת את נשות עיראק ושהמנהגים הנוקשים של החברה העיראקית המסורתית לא עולים בקנה אחד עם [התופעה של] הנשים [העיראקיות] המשוחררות המוכרות במגזרי האמנות והחברה. ככל שגוברת האלימות כלפיהן, ובכלל זה אלימות מינית, מוסיפים בעלי המוחות הקפואים להאשים אותן ולהטיל עליהן את האחריות למעשי האלימות.
אלו שדבקים בחוקי השבטים ובמסורות השבטיות שמקורן בתקופת חיי הבדואים במאות שחלפו [מזמן] סבורים כי רצח הנשים המשוחררות הוא ניצחון של ערכי ההרתעה החברתית, בין אם בבגדאד, בבצרה, באל-נאצריה או בכרכוכ. זאת בייחוד נוכח העובדה שאין חוקים שישימו קץ את ל[תופעת] האלימות במשפחה ויגנו על המשפחה ועל הילד, ואין חוקים לחיסול תופעת ההתחמשות [בחברה]... חרף כל זאת, ממשלת עיראק לא חשפה עד כה את האמת באשר לפשעים נגד נשים וצעירות ברחבי עיראק. להתפשטות הנשק שלא בפיקוח בקרב האזרחים יש חלק בהתרחשות פשעים אלה, כמו גם להעדר חוקים ועונשים חמורים ומרתיעים, שישימו קץ לכאוס הביטחוני, ישמרו על חיי האזרחים ויגנו על השלום הציבורי והחברתי. שהרי החברה העיראקית סובלת מהתפשטות של שיח של שנאה וקריאות לאלימות ולקיצוניות.
המצב המפחיד והמדאיג הזה מגביר את חששן של הנשים ושולל מהן את החופש לצאת מבתיהן ולהתנהל באופן טבעי. אני תוהה מתי ייפסק רצח הנשים העיראקיות? האם הממשלה החדשה תנקוט צעדים שישימו קץ לתופעת רצח הנשים, שלה השפעה ניכרת על יציבות המדינה ועל מעמדה בפורומים אזוריים ובינ"ל? או שמא דמן של הנשים העיראקיות ורציחתן ימשיכו להיות הפקר?"[13]
כותב עיראקי: אנשי הדת השיעים שסילפו את הדת אחראים לרצח המולדת ובנותיה
זכי רדא, כותב עיראקי, פרסם באתרaliraqnet.net מאמר חריף בו הטיל את מלוא האחריות לרצח הנשים בעיראק על אנשי הדת השיעים, אשר לדבריו, סילפו את הדת ורוצחים באמצעותה את עיראק, את אזרחיה, את היופי, האמנות והחירות. רדא קרא למפלגות הדמוקרטיות ולארגוני החברה האזרחית במדינה להגן על הנשים והדגיש כי התופעה תמוגר רק כאשר תתקיים בעיראק מדינת מוסדות אמיתית שתרסן את אנשי הדת. הוא כתב: "זהו פשע של רצח יופי, רצח נשים... פשע של רצח אם, אחות, רעייה וחברה, פשע של רצח המולדת ששמה כיום עיראק ... אם נבדוק בצורה עניינית מה הגורם שרוצח את המדינה הזו, [יהיה] עלינו לשוב אל הדת ולא רק לעדתיות, משום שהדת הפכה לסיבה לטרגדיה שלנו כיום... כשאני מדבר על דת כוונתי לסחורה הרקובה הזו - לשחיתות השלטונית שכוהני הדת הפכו אותה לחרב על צווארם של האנשים, ולא לדת שהכרנו לפני ניצחון המהפכה האיראנית וההתערבות הסובייטית באפגניסטן. אותה דת של סובלנות, שלא נותר ממנה היום [דבר, והיא הפכה] לפסקי הלכה של רצח ובורות.
עשרות ערוצי לוויין דתיים, אלפי בימות דרשנים במסגדים ובמרכזי דת שיעים ואלפי אנשי דת בעלי טורבנים בצורות ובצבעים שונים, רוצחים לאור היום בשיטתיות את עמנו ומולדתנו. הם רוצחים כל דבר יפה בחיים האלה והופכים אותם ללוויה... וכך המוות הפך לאחד מסמלי 'החיים' בעיראק שלנו שחיה על סף המוות והפכה לבית קברות של [אנשים] חיים... אנשי הדת, הפוליטיקאים ואנשי הכנופיות האסלאמיות [קרי, מיליציות החשד השעבי] הפכו את עיראק לזירת פשע...
אנשי הדת וכנופיותיהם החמושות, שזכו לכסות חוקתית ומשפטית כדי להגיע לפרלמנט[14] בתקדים שהעולם המתורבת של היום לא מכיר כמותו, שונאים את היופי, את האמנות, את האישה המפגינה ואת האישה המודרנית. יתרה מכך, הם שונאים את האדם המשתוקק לחירות ולשחרור מאמנותיהם הטפלות. הם ואנשי כנופיותיהם מקרב הפוליטיקאים ואנשי המיליציות , הפכו את עיראק למדבר, הפכו את המוסר למדבר, הפכו את השכל למדבר... הם אחראים לקריסת המולדת... על איזה אסלאם אתם מדברים ואילו ערכים שאיבדנו אתם מחפשים? האסלאם שלכם כיום הוא אסלאם של גניבה, שלא יודע אלא גזל, בגידה, זריעת חורבן, מוות ואיבה, אסלאם שביזה אותנו במקום לחזקנו, אסלאם שהביא לנו גיהינום על פני האדמה...
מדוע אתם שונאים את היופי?... מדוע אתם שונאים את האישה שרוצה לחיות בכבוד ורוצחים אותה משום שהפגינה נגד שלטונכם המפגר... כדי להגן על עמה? ספרו לאנשים על הנשים שלאורך ההיסטוריה האסלאמית חיפשו את היופי, כדי שהכדורים של הכנופיות הפחדניות שלכם לא יגיעו לנשות עיראק. ספרו, אם יש לכם אומץ, על סכינה בתו של האמאם חוסיין [בנו של האמאם עלי מייסד השיעה] שחיפשה מתוקף זכותה כאישה אחר היופי והייתה לאישה הראשונה בקרב הערבים שסירקה את שערה הארוך באופן שלא נראה יפה ממנו... ספרו לאנשים על הניתוח הקוסמטי הראשון שעשתה אישה באסלאם, זה שבוצע בסכינה בת האמאם חוסיין במאה הראשונה לספירה ההג'רית... ספרו לאנשים על [הנסיכה העבאסית] עליה בת אל-מהדי אל-עבאסי אשר המציאה את הסרט שכיסה את מצחה בשל גודלו. החזירו לנו את ההיסטוריה שהפקעתם, כאילו שלא הייתה לנו היסטוריה לפני האסלאם. אלפי שנים לפני האסלאם, הייתה ארצנו בעלת תרבות ששלטה בעולם הישן, תרבות שכיבדה את האישה והעניקה לה את זכותה על פי חוק...
שתיקה של המפלגות הדמוקרטיות והחילוניות וארגוני החברה האזרחית או מה שנותר מהם, לנוכח תופעת רצח הנשים בעיראק או הבלגה עליה מתוך מבוכה, ייפתחו בפני נשות עיראק את שערי הגיהינום. עלינו להרים את קולנו כדי להגן על האישה העיראקית ועל זכותה לחיות, ולדפוק על כל הדלתות בתוך [עיראק] ומחוצה לה כדי להגן עליהן מפני האלימות של הכוחות האסלאמיים החמושים בפתוות של עטלפי המחשכים. הדת תמשיך להיות תאבה לרצח ולחורבן כל עוד היא לא תהפוך לרציונלית ואנושית. זה לא יקרה כל עוד לא תהיה מדינת מוסדות אמיתית... שתרסן את אנשי הדת ומוסדותיהם ותמנע מהם מלהתערב בעניין הפוליטי. מדינה חילונית דמוקרטית שמאמינה [קודם כל] באדם לפני [התחשבות ב]דתו ובמוצאו..."[15]
חברת פרלמנט לשעבר בביקורת על הפוליטיקאים: ביטחון חברתי לא יושג באמצעות חלוקת תיקים בממשלה
ד"ר נדא אל-ג'בורי, חברת פרלמנט עיראקית לשעבר, טענה במאמר שפרסמה כי רצח הנשים הוא ניסיון להעביר מסר מאיים למגני זכויות האדם במדינה. היא קראה לפוליטיקאים במדינה להפסיק להתעסק בחלוקת תיקי הממשלה ולפעול לאלתר לטיפול בתופעה, בין היתר על ידי החלת עונש מקסימלי על כל מי שפוגע בנשים. היא כתבה: "חלקה של החברה האזרחית בפיקוח [על התנהלות השלטון] ובלקיחת חלק בקבלת ההחלטות [במדינה], הוא אחד המאפיינים החשובים ביותר של העידן הזה. דוחות וישיבות של ארגון האישה והעתיד העיראקי[16] מזהירים ומתריעים מפני אירועי אלימות מופרזת כלפי נשים בצורות שונות עד לכדי רצח בגלוי ברחוב לאור היום.
לקבורת הנשים בעיראק בעודן בחיים[17], יש מטרה פוליטית [והיא] לעורר בהלה... רצח הפעילה האזרחית בבצרה אינו אלא מסר מאיים המופנה לכל הנשים המגינות על זכויות האדם שעיקרו הוא שאין חופש ביטוי ואין ביטחון, דבר שהוביל לאורך השנים למקרי רצח חוזרים ונשנים של מגני זכויות האדם, של פעילות חברה אזרחית, של רבות מן הנשים העוסקות באומנות ובאופנה ושל רופאים ומרצים באוניברסיטאות...
רצח תארה פארס והפעילה סעאד אל-עלי ולפני כן ד"ר רפיף רשא אל-חסן [כך במקור, הכוונה לשתי נשים: רפיף אל-יאסרי ורשא אל-חסן], הוא מצב שיימשך ויגיע לכדי פגיעה גדולה יותר בביטחון החברתי ובשלום החברה, שכן ביטחון חברתי לא יושג באמצעות חלוקת תיקים בממשלה ורדיפת שררה, אלא באמצעות פעילות מהירה ומידית להפקעת הנשק הלא חוקי, הענשת המתרשלים [במילוי עבודתם] והחלת עונשים מרביים על כל מי שפגע בנשים, החל מתקיפה מינית וכלה ברצח. לתקשורת, לממסד הדתי, לארגוני החברה האזרחית, למשטרה ולמוסדות התרבות יש תפקיד משותף בהגברת המודעות בנוגע למתן כבוד לנשים על מנת להגן על הנשים בעיראק..."[18]
[1] http://www.rudaw.net, 16.8.2018
[2] https://www.alhurra.com, 24.8.2018, https://www.eremnews.com, 24.8.2018
[3] על המחאה בעיראק ראו אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 15.7.2018, http://www.basnews.com, 27.9.2018
[4] https://www.alarabiya.net, 27.9.2018
[5] https://www.radionawa.com, 25.9.2018, https://www.alarabiya.net, 27.9.2018
[6] https://www.alsumaria.tv, 17.10.2018, https://www.alhurra.com, 24.8.2018
[7] https:// https://www.facebook.com/iraqeenMode, 29.9.2018, http://time.com, 18.10.2018
[8] http://time.com, 18.10.2018
[9] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 2.10.2018
[10] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 2.10.2018
[11] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 11.10.2018
[12] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 11.10.2018
[13] אל-חיאת (דובאי), 11.10.2018
[14] הכוונה לחוק החשד השעבי שחוקקה ממשלת עיראק בראשות חידר אל-עבאדי ב-2016, הקובע כי הארגון הוא חלק מן הכוחות המזוינים וכפוף לראש הממשלה.
[15] http://aliraqnet.net, 1.10.2018
[16] ארגון לא ממשלתי שנוסד בעיראק ב-2005 ועוסק בהעצמת נשים. (Iraqi Women and Future Organization)
[17] הכותבת משתמשת במילה وأد המתייחסת למנהג של קבירת תינוקות בנות בעודן בחיים אשר רווח בתקופת הג'אהליה שלפני האסלאם ונאסר בקוראן. נראה כי הכותב משתמש במילה זו כדי לרמוז שרצח הנשים הוא מעשה אנטי-אסלאמי בדומה למנהג הג'אהלי.
[18] http://www.skypressiq.net, 30.9.2018