המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מאמר בעיתון ממסדי מצרי: מחנה גואנטמו דומה למחנות הנאצים
7/9/2005

 

מאמר בעיתון ממסדי מצרי: מחנה גואנטמו דומה למחנות הנאצים

 

במאמר ביומון הממסדי המצרי "אל-אהראם", כתב בעל הטור מצטפא סאמי, כי מחנה המעצר בגואנטמו דומה למחנות הנאצים.

 

להלן תרגום המאמר.[1]

 

"הגזענות נגד השחורים אותה חשפה הסופה קתרינה, איננה הקלון היחיד שרודף אחרי שלטון בוש בארה"ב. ישנו קלון נוסף שהעולם מדבר אודותיו, הנוגע לשש מאות האסירים במחנה גואנטמו, אשר הסב נזק גדול ביותר למוניטין הדמוקרטי האמריקאי.

 

אפשר לכנות זאת הטבח הראשון במאה העשרים ואחת נגד מאתיים מוסלמים - רובם ערבים – אשר שובתים רעב מזה שלושה שבועות. ממשלת ג'ורג' בוש מבצעת פשע זה בכוונה תחילה לעיני העולם [כולו] מבלי שמצפון אחד התעורר ודרש להפסיק את הטבח ולהציל את אותם האסירים ממוות.

 

פשע רצח זה סותר את כל החוקים, המוסכמות ואמות המוסר ולא נמצא מי שיגן על קורבנותיו. בעתיד ישאיר [הפשע] את טביעות אצבעותיו השחורות, לא רק על מצח ממשלת ג'ורג' בוש, אלא [גם] על פניהן של מספר ממשלות ערביות שיותר משמונים אחוז מן האסירים ומשובתי הרעב הם נתיניהן. מחנה זה השיב אותנו [לימי] הדיכוי הנאצי נגד חפים מפשע בראשית [שנות] הארבעים של המאה הקודמת. ארה"ב, שלקחה חלק נכבד עם בעלות הברית בסגירת מחנות הנאצים ובשחרור אירופה ממעשי הטבח של הנאצים במאה העשרים, פתחה מחדש, בראשית המאה העשרים ואחת, את מחנה המעצר באי הקובאני - הדומה למחנות הנאצים - כדי לקלוט בתוכו את מי שהיא מכנה לוחמי אויב.

 

יצוין כי במהלך ארבע השנים האחרונות התאבדו עשרה אחוז מאסירי גואנטמו וזהו שיעור ההתאבדות הגבוה ביותר בקרב אסירים בכל בתי הכלא בעולם!

 

על פי תחקירי העיתונות האמריקאית והצהרותיהם של מפקדי המחנה, מאתיים מהאסירים השובתים רעב, עומדים בפני סכנת מוות, לאחר שהורע מצבם הבריאותי בשבוע השלישי [של שביתתם], וזאת על אף הניסיונות של האחראים על המחנה להאכילם בכוח באמצעות אינפוזיות, בעודם כבולים בידיהם וברגליהם למיטותיהם. מצבם הבריאותי מחמיר והם מתעקשים להמשיך בשביתתם לאחר שהמוות הפך לתקוותו ולחפצו של כל אסיר!

 

היכן ארגוני זכויות האדם הערבים - האזרחיים והממשלתיים - שאנו קוראים אודותיהם בעיתונים מדי יום ואשר מספריהם הוכפלו כמה פעמים בעשור האחרון? מדוע הם לא פועלים ולא משתפים פעולה עם הארגונים [המקבילים]בארה"ב ובאירופה ומדוע אינם תובעים לשחרר את אותם האסירים או להביאם למשפט צודק בהסתמך על דרישת [האסירים], לאחר ארבע שנים של עינויים והתעללות, בלתי אנושית ובלתי מוסרית. והאם לא מתפקידם של ארגונים אלו לשמור על זכויות האדם הערבי?"                 

 

 

 



[1] אל-אהראם, מצרים, 27.09.2005