המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בכיר במשרד הנשיאות באיראן בכנס הכחשת שואה: התנהגות אנטישמית - חלק מתרבותנו
13/11/2018

 

בכיר במשרד הנשיאות באיראן בכנס הכחשת שואה בטהראן: התנהגות אנטישמית היא חלק מתרבותנו

 

ב-16.10.2018 נערך באולם האגודה להגנה על פלסטין' בטהראן כנס על הספר "אנטישמיות: אמת או הצטדקות פוליטית," בנוכחות מחברו, עלי רזא סלטאן-שאהי, מזכ"ל הארגון לסיוע למהפכה האסלאמית של העם הפלסטיני במוסד הנשיאות של איראן וחבר בצוות חשיבה לפלסטין החופשית במכון למחקרים פוליטיים NEDA; ובנוכחות חוקר תחום פלסטין וציונות, שמס אל-דין רחמני, שהיה תלמידו של אמיר תוכל כאמבוזיא, סופר שהתנגד לשאה והיה "אחד מחלוצי המאבק בציונות", כדברי סלטאן-שאהי.

הספר שבו ששה פרקים, יצא לאור השנה ע"י המוסד ללימודים ומחקר אסטרטגי בשיתוף הוצאת ספרים ע"ש שאהיד כאזמי ועניינו אנטישמיות וניתוח "המיתוס הפוליטי הזה תוצרת אירופה שהתפשט בכל העולם."

 

שני דוברים אלה בכנס הכחישו את קיומה של השואה.  הם טענו שהיהודים הם מקור הרוע בעולם; שהם השתלטו על הכלכלה העולמית באמצעות שליטה על מקורות הכסף והנפט ושהם מנצלים את "האגדה הזו" [השואה] להשגת צרכיהם. רחמני האשים את היהודים בחיסול כל מי שאינו משתף עימם פעולה וטען רוצחו של אמאם עלי היה יהודי. סלטאן-שאהי הדגיש כי התרבות האסלאמית היא אנטישמית במהותה ו"אין ספר בעולם שמפיץ את רוח האנטישמיות בעולם כמו הקוראן".

 

צילום משתתפי הכנס: בראש השולחן מימין סלטאן-שאהי, משמאל רחמני[1]

 

הכנס נערך לרגל יום השנה לחיסולו של אמיר תוכל כאמבוזיא, מחלוצי המאבק בציונות באיראן. סלטאן-שאהי אמר כי  כאמבוזיא היה "דמות דומיננטית במאבק ביהודים. הוא נאבק נגד רעיונות ההתפשטות של היהודים בזמן שנושא זה לא היה על סדר היום [כפי שהוא כעת]. כאמבוזיא מת ב-1975 בנסיבות חשודות ואני מאמין שהרגו אותו ושהוא נעשה שהיד...  כאמבוזיא היה תומך נלהב במדיניותו של [מייסד משטר המהפכה האסלאמית, איתאללה רוחאללה] ח'ומיני ... ושלט באופן מושלם לצד השפה הפרסית גם בערבית, צרפתית, רוסית, אנגלית ותורכית." עוד אמר, כי  כאמבוזיא היה איש מדע, תיאוסופיה, פילוסופיה, פרשנות הקוראן, לוגיקה והיסטוריה.

 

אמיר תוכל כאמבוזיא, בספרית ביתו[2]


להלן עיקרי נאומי המשתתפים בכנס כפי שצוטטו בסו"י פארס, אתר משפחת איתאללה ח'ומיני, ג'אמראן ואתר דפאע פרס המקוב למשה"מ:


סלטאן-שאהי: טענות היהודים שהם לא יכלו לחיות באירופה בזמן השואה – סיפורי מעשיות

הדובר הראשון בכנס, עלי רזא סלטאן-שאהי, אמר: "אנטישמיות היא ענין שלא ניתן להכחיש. כוונתי היא שגם אם לעתים אנו טוענים שאיננו אנטישמים, בפועל אנחנו מראים התנהגות אנטישמית, אם לא נעשה פעולה כלשהי נגד יהודים, נרגיש רע. זה חלק מהתרבות שלנו.

 

בעניין האמונה והסגנון של היהודים ובפרט הנוצרים [כך במקור] שמוצאם בארצות אירופה, יש לומר שיש ליהודים התנהלות כזו שמקוממת עליהם את מי שאינם יהודים.

היהודים מתרצים את פעולותיהם בפני מי שאינם יהודים. למשל, הם אומרים 'אנו רוצים לעזוב את המקום שבו אנו גרים, והסיבה לכך היא שמציקים לנו כאן או הורגים בנו.' אך האמת היא שהם מהגרים בגלל שבמקום ההוא כבר אין ליהודים אינטרס כספי וכלכלי, והם יודעים איך לבצע הגירות גדולות מאוד בתירוץ זה.

 

דוגמא לכך היא [העובדה] שלמרות היחס [הטוב] של תושבי אצפהאן ליהודים – רבים מהם היגרו משם. או בשואה, רבים מאוד מהם היגרו לפלסטין, וזאת, כדי להגיד לדעת הקהל העולמית שלא נתנו לנו לחיות [שם] וגירשונו ... אלה הם סיפורי מעשיות מזויפים של היהודים."

 

שמס אל-דין רחמני במתקפה נגד היהודים והציונות

מרגע שהיהודי נותן ביטוי מעשי לדעותיו,  הוא הופך לאויב האסלאם

הדובר השני בכנס, שמס אל-דין רחמני, אמר: "המצב הנוכחי בעולם הוא תוצאת המאבק בן ארבעת אלפי השנה של היהודים באסלאם. אותו אסלאם שלמען האמת היה [קיים] מאז האדם הראשון.

 

ב-1971 זכיתי לבקר את כאמבוזיא בזאהדאן. באמצע המדבר הוא הקים חווה חקלאית. הוא הזמין אותי לחדרו שהיה עשוי מטיט ותבן. היו שם כל כך הרבה ספרים עד שלא היה מקום לשבת.  כאמבוזיא היה מאוד דתי. ב-1971 עצרו אותו [כוחות הסאואכ- ארגון הביטחון והמודיעין של השאה] למשך שבועיים והוא שוחרר בעקבות לחץ שהפעילה צרפת. היו לו כחמישה עשר אלף ספרים. דמויות בולטות כמו איתאללה ח'אמנאי, איתאללה [מחמוד] טאלקאני [איש דת ליברלי ומהאידאולוגים של המהפכה], ג'לאל אאל אחמד [הוגה דעות, מהאידאולוגים של המהפכה], ואחרים היו משוחחים איתו.

 

כאמבוזיא סבר שהסיבה העיקרית לכל הבעיות היא [המאפיינים] הטוטליטריים [במקור] של הרוע היהודי." לדבריו, "הרבה ממקרי המוות של אישים אנטישמים בהיסטוריה כמו ג'לאל אאל אחמד, ג'מאל עבד אל-נאצר [נשיא מצרים] ואיתאללה טאלקאני הם חשודים. יש לומר שהיהודים השתדלו למשוך אנשים כאלה אליהם וברגע שלא הצליחו למשוך אותם חיסלו אותם. אחת מהאשמות [בכתב האישום] כלפי סגן אלוף רזואני (ראש הסאואכ- [המשטרה החשאית של השאה], בזאהדאן) היתה נסיבות מותו החשודות של כאמבוזיא...

 

תפקידם של היהודים בשחר האסלאם ובתנועת תרגום כתבי הפילוסופיה [היוונית] ברור מאוד. לאסלאם אין דבר עם היהודי כל עוד הוא משאיר את דעותיו אצלו. אך ברגע שירצה לתת לדעותיו ממד מעשי ולסבך את החברה, האסלאם הופך לאויב ליהדות הזאת והוא רואה בה ציונות."[3]

 

היהודים בארה"ב שולטים בכל - בתשתיות בכלכלה בתקשורת במועצת יחסי החוץ

אתר משפחת איתאללה ח'ומיני, ג'מאראן, שדיווח גם הוא על הכנס הביא עוד מדברי רחמני: "ידידיה שופט, רבם של יהודי איראן [עד לפרוץ המהפכה האסלאמית ב-1979], כותב בספר זיכרונותיו 'הגעתי לבקר את איתאללה טאלקאני אחרי המהפכה. אמרתי לו שבלשון היהודים משמעות המילה יהוד וישראל שווה. כשאתם קוראים 'מוות לישראל' היהודים חושבים שאתם מתכוונים אליהם.' לדבריו, מאז, איתאללה טאלקאני לא קרא בנאומיו בתפילות יום השישי 'מוות לישראל... - אך" הוסיף רחמני, "אנו מכירים את איתאללה טאלקאני ואת הרקע שלו."

 

רחמני שב והכחיש את קיום השואה: "לדוגמא מראים בתמונות האלה הר של נעליים ומזה מסיקים שביצעו רצח עם ביהודים. איך אנו [צריכים] להבין רק מתמונה של נעליים שהן היו על רגלי יהודי והוא נרצח אחר כך?!

 

ליהודים בארה"ב יש שליטה מלאה [בכל]. האווירה שם כלל אינה אנטישמית ומספר היהודים שם גדול מאשר בישראל, כל תשתיות הכלכלה התקשורת, והמועצה לקשרי חוץ של ארה"ב הם בידי היהודים. שם יצרו את [סיפור] השואה והוקמו מוזאונים על השואה בכל מקום. איך בכירים אמריקאים מנחילים לתודעה ששואת היהודים קשורה להיסטוריה שלהם, למרות שלארה"ב לא היה חלק בשואה והנפגעים בה לא היו בעלי שורשים אמריקאים? היהודים עושים את כל המהומה הזו ...כדי להשתלט [על הכל] והם עושים זאת  כדי להצדיק את ההגנה על היהודים.

 

איתאללה האשם רסולי מחלאתי [מבכירי המשטר האיראני, מקורב לח'אמנאי] כותב שבכופה [עיר הבירה של האמאם עלי, בעיראק של היום. לאחר שנקבר בה שונה שמה לנג'ף] היו שמונת אלפים יהודים שהתנגדו לאמאם חוסין ולאמאם עלי. שייח' עבאס קומי כותב שאמו של אבן מולג'ם מורדי [רוצחו של עלי ב-661] היתה יהודייה [כלומר רוצחו של אמאם עלי היה יהודי]."[4]

 

אין ספר בעולם שמפיץ את רוח האנטישמיות בעולם כמו הקוראן; טענות יהודים על רצח עם – שקר וכזב

אתר דפאע פרס המקורב למשה"מ דיווח על הכנס והביא עוד מדברי שמס אל-דין רחמני:

"אין ספר בעולם שמפיץ  את רוח האנטישמיות בעולם כמו הקוראן אך לא במשמעות של איבה כלפי היהודים הדתיים. הקוראן תמיד התעמת עם פעולתם של היהודים, לא עם מחשבותיהם."

 

בהתייחסו לביקורת על הספר "אנטישמיות: אמת או הצטדקות פוליטית", אמר: "אין להכיר ביהדות ובנצרות המוכרות לנו כיום כדתות המאמינות באמונת הייחוד, בשל הסילוף הרב שנכנס בהן. לדוגמא, היהודים אינם מאמינים בחיים שלאחר המוות. לאסלאם האמיתי [כלומר לשיעה] יש איבה נצחית עם היהודים (הציונים) שיש להם בעיה עם האסלאם. בהיסטוריה של האסלאם רואים שבכל מלחמות צבא האסלאם ביהודים, האמאם עלי [חתנו של מוחמד ובן דודו, הח'ליפה הרביעי] עמד בראש הצבא. לאחר הריגתו של אמאם עלי ותחילת שלטון בית אומיה ובית עבאס [הסונים], אין [לאסלאם הסוני הזה] שנאה כלפי היהודים או דבר נגדם.

כל הטענות של היהודים על רצח עם שנעשה בהם הן שקר וכזב. למרות שיש הרבה מסמכים המכחישים את השואה, הם [היהודים] לא מגלים אותם ומצביעים על תמונות לא קשורות שאין בהן כדי לאשש ולהוכיח את טענתם [לגבי התרחשות השואה]...

 

ומעבר לעניינים דתיים, למחלוקת בין יהודים לבין איראנים יש שורשים היסטוריים. התעמולה של הציונים נרחבת מאוד והם פועלים באופן שורשי ועמוק כדי להציג את עצמם כאילו הם אמתיים למרות שהם זיוף.

 

היהודים משקרים גם לגבי מלחמת העולם השנייה. בזמן שהם תוקפים את היטלר, הם לא מדברים על האכזריות של [ר"מ בריטניה] צ'רצ'יל וכדומה. המספר הנמוך ביותר שדווח על הנרצחים במלחמה ההיא עומד על 60 מיליון איש [בזמן ש]היהודים טוענים שחמישה מיליון מהם נשרפו במשרפות. הם לעולם לא מדברים על שאר הנפגעים במלחמה. למה הם לא נותנים לשאול שאלות כאלה ורק מדברים על הטענה שאין לה הוכחה [אודות שואת היהודים]? לצערנו, יש באיראן מי שבמסווה של אינטלקטואליות מאשימים כל מי שמדבר נגד היהודים הציונים כפשיסט ואנטישמי. צריך לצעוד במסלול הזה בשכל ולגלות את האמת וכל הזמן לדבר עליה. אנו צריכים להבהיר  ולהסביר את הספקות [בעניין היהודים].[5]"

 

 

 



[1] פארס (איראן), 17.10.2018

[2] משרק (איראן),  23.2.2013 

[3]  פארס (איראן), 17.10.2018

[4]  ג'מאראן (איראן), 17.10.2018

[5]  דפאע פרס (איראן), 16.10.2018