המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותבים סעודים: התקשורת וההסברה של סעודיה כשלו בהתמודדות עם פרשת ח'אשוקג'י
26/10/2018



כותבים סעודים: התקשורת וההסברה של סעודיה נחשפו בחולשתן בהתמודדות עם פרשת ח'אשוקג'י

 

מאז התפוצצה פרשת הירצחו של העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י, ועם פרסומם של דיווחים נוספים מידי יום בתקשורת הזרה לגבי המעורבות הסעודית ברצח, מתפרסמים בעיתונות הסעודית מאמרים רבים אשר מביעים זעם על הקמפיין העוין נגד סעודיה מצד קטר ורשת אל-ג'זירה שבבעלותה, ומצד התקשורת העולמית.

 

אולם, לצד מאמרים אלה, התפרסמו בעיתונות הסעודית גם מאמרים בהם נמתחה ביקורת על כשל ההסברה הסעודי, אשר לא הצליח לתת מענה למתקפה התקשורתית נגד הממלכה. לטענתם, הדבר בא לידי ביטוי בהיעדר לובי תקשורתי פרו סעודי ובעל השפעה בעולם, בהתמקדות ברשתות החברתיות דוגמת טוויטר, שאינן בעלות השפעה כמו כלי התקשורת המסורתיים, וכן בהיעדר תיאום בין הגופים והאישים השונים בממלכה האמונים על מלאכת ההסברה.

 

חלק מהכותבים קראו לטיפול ממסדי בליקוי זה, בין היתר על ידי הקמת כוח תקשורתי עולמי פרו-סעודי או "רשות להסברת חוץ", אשר תנהל בצורה מקצועית את ההסברה הסעודית לעולם, בעתות שגרה כבעתות משבר.

 

דוח זה יציג חלק ממאמרים אלה:

 

עיתונאי סעודי: יש להקים רשות להסברת חוץ שתקדם את נקודת המבט הסעודית

ד"ר סעוד אל-מוסייביח, הכותב ביומון הסעודי אל-ריאד, טען כי השיח התקשורתי בעולם בנושא ח'אשוקג'י, כמו גם בנושאים אחרים המערבים את סעודיה, מתנכר לממלכה וקרא להתמודד עם הבעיה באמצעות הקמת רשות להסברת חוץ, אשר תיזום ותתאם את הפעילות התקשורתית של הגופים השונים בסעודיה ותשלח הוגים ואינטלקטואלים פרו סעודיים לתכניות טלוויזיה בחו"ל. הוא כתב: "חשוב ביותר להקים רשות להסברת חוץ שתהיה קשורה למועצה לעניינים מדיניים וביטחוניים ותהיה בעלת סמכויות וגישה [תקשורתית] שאותם היא תשאב מההנהגה [הסעודית] הנבונה וממדיניות החוץ עליה מפקחת המועצה.

 

התקשורת עוינת את סעודיה באופן גורף בסוגיות שונות...שה[פרשה] האחרונה שבהן היא סיפור היעלמותו של ח'אשוקג'י . בפרשה זו  ניתן היה להבחין בשליטתה של התקשורת העוינת [את סעודיה] והשפעתה על קהל [היעד שלה] בכל מקום. זהו דבר חמור ומסוכן משום שמלחמה פסיכולוגית מתחילה מהתקשורת ומהשליטה על המוחות ועל המגמות. 

 

לפיכך, רשות הסברת החוץ, ש[אני] מציע להקים, תוכל לאחד את הגישה התקשורתית כלפי חוץ. היא תתגבר על הניגודים ועל היעדר התיאום בין הגורמים והמיניסטריונים הנוגעים בדבר ויהיו לה סמכויות ליצור קשרים עם כותבים ואינטלקטואלים, עם גורמים זרים [לא סעודים] בכל ארץ ועם ערוצי הלוויין השונים. כמו כן, היא תוכל להקים מרכז לניהול משברים שיספק מידע, יאחד את תכנית ההסברה וימנע פרשנויות אישיות. יהיו לה רשימות של משכילים ואנשי רוח סעודים ושאינם סעודים מקרב אלו שאוהבים אותנו, שישתתפו בתכניות הטלוויזיה בחו"ל. כמו כן, במקום הבלבול הקיים והיעדר התיאום, אפשר יהיה להאיץ בידועני הניו מדיה להפיץ מסרים שמשקפים את נקודת המבט הסעודית באופן רצוף..."[1]

 

כותב סעודי: העיתונות הסעודית כושלת; יש להשקיע בתקשורת כמו בצבא

קריאה נוספת לסעודיה להשקיע משאבים כדי להפוך למעצמה תקשורתית, וביקורת על מעמדה הנמוך של התקשורת הסעודית ואף חוסר הרלוונטיות שלה במרחב התקשורת הבינלאומי, השמיע עבדאללה בן בח'ית בטורו ביומון הסעודי אל-ריאד. בן בח'ית הדגיש כי השקעת משאבים בתחום התקשורת דורשת זמן והתמדה, ועמד על החשיבות שבהתאמת המסרים הסעודיים לקהלים השונים בעולם. הוא כתב: "אולי הקמפיין התקשורתי העוין הזה נגד הממלכה [הסעודית] יהווה הזדמנות לתקשורת הסעודית לבחון מחדש את יכולותיה, את כליה ואת מרחבי הפעולה שלה. כאשר אתה קורא בגופי התקשורת [הכתובה] הסעודיים, אתה רואה שאלו נחלקים לשניים: סעודיים פנימיים, שלא התקדמו בשיח שלהם  מאז שנות השמונים, או סעודיים [הפועלים] בחו"ל, אשר פונים ליתר הערבים בשפה שהם אינם מבינים ומציגים להם תוכן שבו אין להם צורך. מעבר לכך אין תקשורת סעודית.

 

כשאנו עוקבים אחר ערוצי הטלוויזיה ואמצעי התקשורת הזרים – CNN, BBC, רוסיה היום, פוקס ניוז ואחרים, אנו חשים, בחוש הלאומי שלנו, [שגורמים אנטי סעודים] הסתנְנו לערוצים האלה ושהם מכוונים נגדנו. אינני יודע עד כמה תחושתנו זו נכונה, אבל אין ספק שאם הסתננות כזו אכן קיימת, אזי היא לא אירעה שבוע לפני פרוץ הקמפיין האנטי-סעודי, והיא לא נעשתה באמצעות הסכמים זמניים. פעולות ההסתננות [לאמצעי התקשורת] הן כמו קניית נשק – אתה לא רץ לרכוש אותו שבוע או שבועיים לפני המלחמה. הנשק שברשותך עשוי להתקלקל עוד לפני שיגיע המועד להשתמש בו, ולכן [רכישת] נשק חדיש היא הכרח לקראת הרגע המכריע... [בדומה לכך גם] הקמת כוח תקשורתי גדול בעולם היא דבר יקר, אבל הרגעים המכריעים – שאין לדעת מתי הם יקרו – מבטיחים שההוצאה משתלמת... כמו בצבא, כך לגבי כוח תקשורתי: לא די ברכישת הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, הציוד הטוב ביותר ולוויינים, אם אין אנשי תקשורת מיומנים ומומחים בעלי נקודת מבט גלובאלית... מי שעוקב אחר הקמפיין המרושע מולו ניצבת סעודיה רואה שהקול שלנו הוא הכי פחות נוכח..."[2]

 

בעל טור סעודי: קטר עולה על סעודיה בזירה התקשורתית; איננו מנצלים את כוחנו

בטורו ביומון הסעודי אל-ג'זירה, טען העיתונאי מוחמד אאל אל-שיח' כי חרף עליונותה של סעודיה על קטר, פרשת ח'אשוקג'י מלמדת כי קטר עולה על סעודיה בפועלה בזירה התקשורתית. אאל אל-שיח' טען כי הרשתות החברתיות עדיין נופלות בהשפעתן ובכוחן מאמצעי התקשורת המסורתיים, וקרא לסעודיה לנצל את עוצמתה ואת יכולותיה כדי להיות נוכחת גם שם, ולא רק ברשת הטוויטר. וכך כתב: "הרשתות החברתיות הן אחת הסיבות החשובות להפצת הפופוליזם, אך אין להן את המהימנות, המקצועיות, ניתוח התוכן וההשפעה שיש לאמצעי התקשורת המסורתיים... אנו אכן חזקים בטוויטר והצלחנו באמצעותו לכתוש את מתנגדינו, ובאמצעות הציוצים גם נחשפה בבירור מידת הפטריוטיות של הסעודים והתלכדותם סביב הנהגתם. אולם, מה שמתנהל בזירה הזו הוא בבחינת ערוץ [קטן של חדשות] בעוד אמצעי התקשורת המסורתיים הם עדיין הנהר [בו זורמות עיקר החדשות] וסבורני שהדבר ימשיך כך בעתיד. 

 

פרשת היעלמותו של ג'מאל ח'אשוקג'י תסתיים במוקדם או במאוחר, אלא שישנם שני לקחים עיקריים, שלמדנו מהפרשה הזו. הראשון שבהם הוא שקטר תחת הנהגתה הנוכחית היא מדינת אויב, שכל עניינה ויעדה... הוא לערער את קיומה של הממלכה [הסעודית], את ביטחונה ואת יציבותה ולהשחיר את תדמיתה בקרב עמי העולם. הלקח השני הוא שלממלכה, עם ההיסטוריה שלה ומעמדה הפוליטי, הדיפלומטי, הדתי, הגיאוגרפי והכלכלי יש עוצמה ויכולות, שאין בכלל לאף מדינה באזור, על אחת כמה וכמה למדינונת המיקרוסקופית קטר. אך יכולות אלה לא מנוצלות כיאות בזירה התקשורתית, מה שהציב את אויבינו הקטרים האורבים לנו, במעמד טוב יותר מבחינה תקשורתית. חרף היותנו חזקים וצודקים יותר, איננו מנצלים כראוי את יכולותינו, באופן שיתמודד עם הקמפיינים המגמתיים הללו ויצמצם את השפעתם והשלכותיהם עלינו בזירה הבינ"ל..."[3]

 

כותבת סעודית: אנחנו חסרי השפעה על דעת הקהל; לאן נעלמו כותבי המאמרים הסעודים?

בדומה לאאל אל-שיח' גם עזה אל-סוביעי, הכותבת ביומון אל-וטן, יצאה נגד העיסוק הנרחב בסעודיה בהשפעה על דעת הקהל ברשת הטוויטר, למול היעדר הנוכחות של סעודיה במדיומים התקשורתיים האחרים. לדבריה, פרשת ח'אשוקג'י מדגישה את נחיתותה של סעודיה בתקשורת המסורתית ויתרה מזאת את היעדרם של הכותבים והאינטלקטואלים אשר מתייחסים לנושאים שעל סדר היום בתבונה וברצינות, ולכן יש להחזיר לעבודתם את כותבי המאמרים שהורחקו מן העיתונים. וכך כתבה:

 

"מזה כמה שנים הפכה הרשת הזאת [רשת הטוויטר] למעין זירה מועדפת על הסעודים, ושקיעתם בה כמעט גורמת לך לחשוב שהם אינם מבחינים בינה לבין המציאות. זאת ועוד, הם הגיעו לשלב כזה שהם סבורים שהיא מסוגלת להשיג ניצחון עולמי עבורם נגד כל קמפיין שמובילים נגדם. אולם, האמת היא שטוויטר מבחינת העולם, היא חצר אחורית שבה נחים לאחר העבודה...

 

כל דיווחי החדשות בערוצים הבינלאומיים התבססו על דיווחי עיתונות וגם על מאמרים ולא רק ציוצים... לכן השאלה החשובה היא לאן הלכו כותבי המאמרים הסעודים? לאן נעלמו הכתבות העיתונאיות בעלות הערך והתוכניות שבהן מתקיים דיון שלא מנוהלות על ידי שדרן אמוציונלי עטוף בדגל הממלכה, או שמספר בדיחה כאשר דנים בנושא רציני מאוד?... היכן כותבי המאמרים האובייקטיביים שנסמכים על כמה מקורות לאומיים מהימנים שמספקים להם חומר לכתיבה כמו בכל העולם? היכן הכותבים שיכולים להראות לעולם את הפנים ואת דברי התבונה הסעודיים ההגיוניים, שיכולים למוטט את טיעוני היריב ולהשיב להם בדרך מנומסת שאפילו היריב יעריך ושכל מי שיאזין להם ימחא כף?

 

אני יודעת שכל אלה הן שאלות שקשה להשיב עליהן והן גם מתישות, אך תשובה בפועל תהיה הקלה והמהירה ביותר. יש עשרות בעלי טורים שיכולים לכתוב ומוכנים לכתוב בכל השפות, ואני חושבת שכאשר יתבקשו הם יהיו מוכנים לשוב לעיתוניהם ולטוריהם שהוחשכו."[4] 

 

 

 



[1] אל-ריאד (סעודיה), 16.10.2018

[2] אל-ריאד (סעודיה), 16.10.2018

[3] אל-ג'זירה (סעודיה), 19.10.2018

[4] אל-וטן (סעודיה), 19.10.2018