מפקד יחידת הקומנדו הימי בצבא איראן, תת-אלוף מורתזא דרח'וראן על מבצעי הקומנדו באזור מפרץ עדן
מפקד יחידת הקומנדו הימי בצבא איראן, תת-אלוף מורתזא דרח'וראן. המוצבת בבנדר עבאס, התראיין לסו"י האיראנית פארס, המקורבת למשה"מ, ב-9.10.2018.
דרח'וראן, יליד 1971, נכנס ב- 1992 לאקדמיה הצבאית אמאם עלי של צבא איראן והשתלם "בצניחה חופשית אוטומטית" וקומנדו יבשה. בסיום לימודיו השתלם בקורסים של הקומנדו הימי וב-s.b.s (שירות הסירות המיוחד), עבר לחטיבת נוהד 65 והשתלם בקורס קומנדו יבשה.
מורתזא דרח'וראן
הוא סיים קורס צוללות על הצוללת "אל-סבהאת 15", מ-2004 שימש במגוון תפקידי פיקוד בקומנדו היבשתי, רמח"ט מבצעים מיוחדים "מוסלם אבן עקיל " ומפקד החטיבה. כיום הוא מפקד יחידת הקומנדו הימי של חיל הים בצבא איראן.
להלן עיקרי דבריו בריאיון:[1]
"שאלה: אנו שומעים הרבה אודות הקושי באימוני הנחתים והקומנדו הימי, מתוך מאות אנשים אולי עשרה יצליחו לסיימם. תוכל להצביע כדוגמא על אימונים כאלה במשך מסלול הגיוס, ולומר אלו תכונות צריך למי שרוצה להיכנס לתחום?
תשובה: באופן טבעי כאשר מישהו רוצה לפעול כאיש קומנדו ביחידת מבצעים מיוחדים, עליו להיות בן אדם מיוחד, כזה שיוכל להשלים את משימותיו. יש לנו פתגם שאומר 'עבודת [חייל] קומנדו מתחילה בדיוק בזמן שאחרים לא יכולים להמשיך לעבוד עוד.' זאת אומרת שכוחות הקומנדו עושים דברים שבאופן כללי הם מחוץ ליכולת של האחרים...
[חיילי] הקומנדו האלה משתתפים במשך שנתיים בקורסים שונים כמו צלילה, צניחה, פעולות זיהוי וקרב בים וביבשה, ואלה שמסיימים את המסלול חובשים כומתה ירוקה. כל איש קומנדו חייב ללמוד סוגי קרב שונים, בין אם מתחת לשטח כמו מתחת למים וצלילה, בין אם באוויר כמו צניחה, ובין בשטח כמו להפעיל סוגים שונים של כלי שיט, כדי שיוכל להיעזר בהם במשימותיו בכל מקום בעולם. לדוגמא באחד ממבצעינו הצלחנו לשחרר אוניה שנחטפה במרחק 2000 קילומטר מחופי איראן.
שאלה: [כוונתך ל]מבצע "רעד"?
תשובה: כן, באפריל 2012, וגם במהלך הסיפור העצוב של האוניה סנצ'י [בסין]. [חיילי] הקומנדו שלנו היו מוכנים וגם נשלחו לשם אך בשל איחורים שנוצרו עקב אי תיאום לא השיגו את מטרתם.
שאלה: תוכל לספר על אחד האימונים הנ"ל באופן ברור?
תשובה: אחד מהאימונים הקשים במסלול זה הוא ריצה לאורך 30 מייל (48 קילומטר), ועל איש הקומנדו להגיע לסוף [המסלול] כאשר הוא סוחב תרמיל במשקל 60 ק"ג ועוד ציוד אחר וכל זה בזמן קצר למדי כמו שלוש שעות. חלק גדול ממסלול הריצה כולל עלייה עם הרבה מכשולים לאורכו.
כשסיימתי, למשל, את המסלול הזה נפלו ארבע מציפורני רגלי וחלפו יומיים עד שיכולתי לעמוד על הרגליים ולעלות לאוטובוס.
אימון אחר לדוגמא, הוא חתירה במסלול של שלושים מייל מ[האי] ח'ארק עד בושהר, כשכל חייל קומנדו צריך לבצע אותה אחרי ריצה של כמה מיילים. יש גם אימונים אחרים כמו מבצעים פסיכולוגיים, שבי, סבל עינויים ומבחני אינטליגנציה, שכל איש קומנדו צריך לעבור במסלול דו שנתי זה, ואם הוא מבצע הכל באופן תקין, יהיו לו רק שלוש שעות שינה [בלילה].
שאלה: יש לנו גם יחידה מיוחדת בחי"ר שנקראת נוהד, שהיא הכומתות הירוקות של חטיבה 65. מה ההבדל בינן לבין הקומנדו הימי ?
תשובה: אני עצמי סיימתי גם את מסלול קומנדו היבשה (חטיבה 65) וגם את מסלול הקומנדו הימי. לקומנדו יבשה אמנם יש קשיים משלו, אך אחד ההבדלים הוא שבקומנדו הימי אנחנו מציבים הגבלות זמן לביצוע כל שלב, דבר שלא מתבצע בקומנדו היבשה. ועוד, קומנדו היבשה נוצר על בסיס כוחות הקומנדו של ארה"ב והקומנדו הימי הוא לפי מודל הכוחות המיוחדים של בריטניה.
בקומנדו היבשה אחד האימונים הוא שחייל צריך לצעוד 60 קילומטר במדבר במשך שלושה ימים ורק עם בקבוק מים אחד ליום, באופן שלא ניתן יהיה לזהותו. אם יוכלו לזהותו, הוא נפסל [לשירות ביחידה].
אחד מהקשיים של הקומנדו הימי 'יחסית' לקומנדו היבשה, הוא שכאשר נוחתים על כלי שיט בים נדרשת עבודה קשה יותר ביחס לנחיתה על הקרקע.
תחום הנחתים נחשב כבסיס לקומנדו ולכן המתגייסים מסיימים קודם כל את מסלול הנחתים שאורך שמונה חדשים בבסיס הנחתים במנג'יל ובסוף המסלול נבחרים הטובים מבניהם להשלמת מסלול הקומנדו ולימודי עמידה בקשיים. הם עוברים לימודי השלמה קשים בתחומים מיוחדים כמו צלילה, צניחה, פעולות זיהוי ועבודה עם צוללות שנמשכים כמעט שנה.
שאלה: הנוהל בחי"ר הוא שהציוד החדש נמסר ראשית לחטיבת נוהד והם עושים ניסויים בנשק ואם יאשרו אותו גם שאר יחידות ישתמשו בו. האם גם בחיל הים יש נוהל דומה?
תשובה: [אנשי] הקומנדו הימי נחשבים לטובים ביותר בין אנשי הצבא בכל העולם. נשק או כל ציוד שמגיע לחיל הים נמסר קודם כל לידם, לבחינתו, כיוון שהיחידה הזאת משתמשת בכוחות מיוחדים ומקצועיים ויכולה לבדוק את התחמושת ולדעת מהן נקודות החוזק והתורפה שלהם. בחטיבה שלנו יש תחמושת מדגמים שאולי אפילו לא משתמשים בהם באיראן. אנו משתמשים בהם וגם מלמדים איך להשתמש בהם.
שאלה: מסוף שנות העשור הקודם, מספר פלגות של חיל הים של איראן נשלחו לשמור על מסלולי הספנות של אניות הסוחר האיראניות במפרץ [עדן] נגד איומי שודדי הים באותו אזור. אחת הפלגות היא כוחות הקומנדו הימי. איזו משימה הוגדרה להם כמי שיש להם תפקיד מרכזי בעימות נגד שודדי ים אלה?
תשובה: אחרי תחילת התופעה ההרסנית של שוד ים באזור מפרץ עדן, היו מדינות שהקימו קואליציה להתעמת עם התופעה. הרבה מהן האמינו שאין לאיראן יכולת לבצע משימה כזאת באופן עצמאי, אך למרות כל זה החל מ- 2009 עד היום ליווינו באזור זה 2218 אוניות והיו לנו 204 היתקלויות.
נכון הדבר שהמשימה העיקרית של הפלגה היא שמירה על אוניות איראניות, או אלה המשייטות תחת דגל איראן, אך גם אם כלי שייט לא איראניים יבקשו את עזרתנו נעמוד לצדם. דוגמא לזה היה מבצע רעד 2, בו הצלנו אוניה מסחרית של סין ששודדים השתלטו עליה. כל ההיתקלויות הסתיימו בהצלחה עבורנו ובניגוד למדינות אחרות, אפילו החזקות בהן, מעולם לא שילמנו כופר לשודדים.
במבצע אחר בשם רעד 1 שהתבצע במרחק 2000 ק"מ מחופי איראן, התעמת הקומנדו שלנו עם שודדים על סיפונה של האוניה במשך 24 שעות. בסוף עצרו את כל 12 השודדים והחזירו את כל הצוות, ואת האניה על כל תכולתה בשלום.
שאלה: בנוסף לשליחתו של כוח קומנדו ימי על הפלגות, הוצבו צוותי קומנדו גם על סיפון אוניות סוחר. מה תכנית הפעולה שלהם, ואיזה חלק בעימות מול השודדים הם ממלאים?
תשובה: בפעולה כזו יש לנו שתי תחנות. האחת, היא בחופי איראן, באזור הימי מספר שתים, היינו בנמל ג'אסק, שם כוח הקומנדו מוצב על אוניות שמפליגות ממסלול זה למפרץ עדן. התחנה השנייה היא בסוף המסלול, בצדו השני של מפרץ עדן בים סוף, שם כוחות הקומנדו יורדים מהאוניות. גם במסלול החזרה לכיוון איראן כוחות אלו עולים לאוניות המפליגות לכיוון איראן, ונוסעים חזרה .
רוב העימותים, מתבצעים ע"י הכוחות האלו המוצבים על סיפון האוניות כיוון שהשודדים אינם מעזים כל כך להתקרב לפלגה הקרבית שלנו. הנוכחות העוצמתית הזאת גורמת לכך שהיום יש לאיראן אחד מקווי הספנות הבטוחים ביותר..."
