המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב סעודי: ציר ההתנגדות שנאבק בכיבוש הישראלי, מתעלם מאדמות ערביות שכבשה איראן
4/10/2018


עיתונאי סעודי: ציר ההתנגדות נוהג בצביעות – הוא נאבק בכיבוש הישראלי בפלסטין, אך מתעלם מהאדמות הערביות הכבושות ע"י איראן ומדינות נוספות


בעקבות הפיגוע שבוצע ב-22.9.18 במחוז אהואז באיראן, נגד מצעד צבאי של משמרות המהפכה האיראניים, פרסם העיתונאי הסעודי, חוסין שובכשי, מאמר ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט, בו תקף את ציר ההתנגדות - איראן, סוריה, חזבאללה וחמאס – הנוהג לדבריו בצביעות כאשר הוא מדבר בשם  ההתנגדות לכיבוש האדמות הערביות בידי ישראל, אך מתעלם מכך שאיראן עצמה כובשת שטחים ערביים, בהם מחוז אהואז.

 

שובכשי טען כי ציר ההתנגדות צמצם את המונח "האדמות הערביות הכבושות" אך ורק לאדמות הערביות שכובשת ישראל למרות שישנן אדמות ערביות הכבושות גם על ידי איראן, תורכיה ואף ספרד. הוא הדגיש כי כל האדמות הערביות הכבושות הן בעלות אותה חשיבות ואסור לעשות הבחנה ביניהן, והוסיף כי שיח כפול זה של ציר ההתנגדות רק מזיק לרעיון ההתנגדות המכובד.

 

יצוין כי כבר בעבר פורסמו מאמרים בעיתונות הערבית, ובמיוחד המפרצית, המותחים ביקורת על העיסוק הנרחב בעולם הערבי בכיבוש הישראלי למול האדישות ביחס לכיבוש חבלי ארץ ערביים אחרים בידי איראן ותורכיה, וכן מאמרים רבים שהדגישו את היותו של חבל אהואז שטח ערבי הכבוש בידי איראן.[1]

 

חוסין שובכשי[2]


 

להלן תרגום עיקרי מן המאמר[3]:

 

"המתקפה החמושה האחרונה נגד היחידות של [ארגון] משמרות המהפכה של איראן - זרוע הטרור והדיכוי של משטר האייתולות העדתי באיראן - החזירה לתודעה את הצורך לפתוח [לדיון]  את המונח 'האדמות הערביות הכבושות'. את האחריות [למתקפה] נטל על עצמו פלג המשתייך להתנגדות האהואזית שדורשת עצמאות לחבל הערבי הכבוש - שאיראן סיפחה בכוח ובאמצעות כיבוש בתחילת המאה שעברה.

 

במשך שנים ארוכות הצטמצם מונח [האדמות הכבושות] רק לאדמות שכבש האויב הישראלי, ומאז שמשטר אסד מכר את הגולן [לישראל], הוא מוזכר רק בהקשר של האדמות הפלסטיניות. ואולם למונח האדמות הערביות הכבושות יש ממדים רחבים יותר, מעבר לאדמות הפלסטיניות, רמת הגולן הסורית וחוות שבעא, שאת כולן כובשת ישראל שלא בצדק. מונח זה צריך לכלול גם את חבל אלכסנדרטה הסורי שתורכיה סיפחה לאדמותיה בכוח על תושביו הערבים, וכן את [שלושת] האיים של איחוד האמירויות הערביות: אבו מוסא, טנב הגדול וטנב הקטן שהמשטר האיראני כבש בכוח. זהו אותו משטר איראני שממשיך לכבוש [גם] את אזור אהואז שהרוב המוחלט של תושביו הם ערבים המשתייכים לשבטים ערביים. בנוסף, ישנה גם ספרד שכובשת את הערים המרוקאיות מלייה וסאוטה.

 

כל האדמות הללו הן ערביות... אך, למרבה הצער [המונח האדמות הערביות הכבושות] צומצם [רק לאדמות שכבושות על ידי ישראל] על ידי הנוכלים המשתייכים [לציר] הסירוב ההתנגדות [הכוונה לאיראן, סוריה, חזבאללה וחמאס], אשר אינם יכולים לדרוש את שחרור האדמות הערביות מידי הכיבוש האיראני והתורכי, זאת משום שהאינטרסים [שלהם] קוברים את העובדות וגוברים עליהן, לא משנה עד כמה המציאות ברורה.

 

הצביעות בשיח התקשורתי של ההתנגדות הפכה למושא של לעג וסלידה. [על פי שיח זה] הכיבוש של ישראל 'שונה' מהכיבוש של איראן ותורכיה, זאת למרות שכל האדמות הכבושות הן ערביות במאה אחוז. כמה עלובה, מעציבה ומביכה היתה האיגרת ששלח הארגון הפלסטיני חמאס למשטר האיראני, בו הביע את צערו על המתקפה נגד משמרות המהפכה. כיצד [ארגון] החמאס משכנע את עצמו שהוא [ארגון] התנגדות בעוד הוא נמצא באותה שוחה עם גורם פושע ותוקפן [קרי, איראן] המתפאר בכך שהוא כובש ארבע בירות ערביות ושהוא סיפח אדמות ערביות בכוח שהפכו להיות כבר חלק מן המפה האיראנית, ואין לו שום כוונה לנהל מו"מ או להכיר בזכותם של הערבים על אדמות אלה[?].

 

חמאס, וכמוהו משטר אסד וארגון הטרור חזבאללה, מדברים בשם ההתנגדות כאשר הם בחיקו של משטר הכובש אדמות ערביות. זהו סוג של שיח כפול וצבוע שמהווה את אחת הסיבות החשובות להחלשת שיח ההתנגדות המכובד. זאת מפני שדובריה אינם ראויים לכך ואינם בעלי זכות לדבר בשמה. ההתנגדות נשגבת ומכובדת יותר מכך שידבר בשמה מי שאינו ראוי לכך. [על דובריה] לכל הפחות לנהוג בעקרון אחד כלפי כולם, מה שלא קורה בהקשר של אלה הטוענים כיום שהם מדברים בשם ההתנגדות. כל האדמות הערביות הכבושות הן יקרות ולכולן אותו המעמד והחשיבות, ומי שמבדיל בין אחת למשנתה הרי שאינו אחד מאתנו."