כללי

פוליטיקאי ירדני, מנהיג האחים המוסלמים בירדן לשעבר:

 כל מי שיסכים לעסקת המאה ייענש כמו נשיא מצרים לשעבר, אנור אל-סאדאת

 

על רקע הביקורים במדינות האזור והמגעים שמקיימים יועציו של נשיא ארה"ב, דונאלד טראמפ, בניסיון לקדם הסדר מדיני שפרטיו טרם נחשפו וזכה לכינוי "עסקת המאה", פרסם ב-24.6.18 סאלם אל-פלאחאת, שכיהן בעבר כמפקח הכללי של האחים המוסלמים בירדן, מאמר חריף בו יצא נגד "עסקת המאה". מאמרו אל-פלאחאת, שבשנת 2016 פרש מהגוף הפוליטי של האחים המוסלמים על רקע חילוקי דעות אידיאולוגיים והקים את מפלגת השותפות וההצלה, פורסם באתר הירדני albosala.com המזוהה עם האחים המוסלמים, בבטאון האחים המוסלמים בירדן אל-סביל, וכן באתר www.palinfo.com המזוהה עם חמאס תחת הכותרת "מדוע עסקת המאה לא תתממש?".[1]

 

במאמרו העריך אל-פלאחאת כי עסקת המאה לא תתממש והזהיר את מנהיגי מדינות ערב לבל יעזו להסכים לכך. לדבריו, הסכמה לעסקת המאה תהיה מעשה בגידה שווה ערך למעשהו של השליט המוסלמי האחרון של גרנדה אשר מסר אותה לידי הנוצרים. אל-פלאחאת קבע כי דינו של מי שיסכים לעסקה יהיה "עונש ונקמה בעולם הזה ובעולם הבא" והזכיר בהקשר זה את נשיא מצרים לשעבר, אנור אל-סאדאת, אשר "חרץ את גורלו הבלתי נמנע" לאחר שחתם על הסכם השלום עם ישראל. הוא הוסיף כי הפלסטינים והעמים הערבים האחרים לעולם לא יסכימו לעסקת המאה, גם אם כמה משטרים ערביים כבר הסכימו לה, וקבע כי אין כוח בעולם שייכפה על הפלסטינים לקבלה.

סאלם אל-פלאחאת[2]

 

להלן תרגום קטעים ממאמרו של אל-פלאחאת:

 

"תופי הכניעה הולמים לקראת חתימה על מסמך ריק [מבלי שיכיל את כל הפרטים] וישרת את האינטרס של האויב הציוני [קרי, עסקת המאה]. זו הסיבה לכך, שקושנר המקובע בדעותיו, שכיסיו התמלאו בכספנו, מסתובב בחשאי ובגלוי יחד עם [ראש ממשלת ישראל, בנימין] נתניהו, ועושי דברו במטרה להשיג הסכמה מפורשת וברורה מצד כמה מדינות ערביות [לעסקה]. משלחות נעות [בימים אלה באזור] בחיפוש אחר מישהו כדוגמת לאבו עבדאללה אל-צר'יר[3] שימסור את מפתחות 'גרנדה' [של היום קרי, של פלסטין], גם אם לא יישאר מבני ביתו, מפמלייתו וממשרתיו ולו אדם אחד [לצידו], והוא ייפול [כשהוא ממרר בבכי] במקום שההיסטוריונים ישובו ויכנוהו 'הבכי האחרון של הערבי'.[4]

 

בלי לשגות באשליות, להערכתי, איש לא יעז לנקוט צעד בוגדני שכזה, שכן [מי שיעז לעשות זאת], לא יחמוק מעונש ומנקמה בעולם הזה ובעולם הבא. כאשר [נשיא מצרים לשעבר, אנור] אל-סאדאת העז להצית את פתיל הכניעה בביקורו בירושלים, הוא חרץ את גורלו הבלתי נמנע.[5] האינכם רואים כיצד כמה [מהעריצים] שהשתלטו על הערבים מרימים כיום את ידיהם [בכניעה], אולי מחשש שצפוי להם אחד משני גורלות: או מוות בלתי נמנע בנסיבות בלתי טבעיות כאשר בני האומה [יהרגו אותם] בעוון כניעה למאוויי הציונים; או שמא סוכנים ציונים יהרגו אותם והם יהיו שהידים, במידה שהם יישארו איתנים בדעתם ויימנעו [מחתימה על ההסכם]...

 

עסקת המאה לא תתממש כל עוד זורם דם בעורקי העמים הערביים והאסלאמיים, שהם רבים מספור ואינם מתכלים. אנו אומה שלא תחדל [להתקיים], למרות חולשתה והיחלשותה. עסקת המאה לא תתממש, כל עוד בפלסטין ישנו עם, שלמד לקח שאותו לא ישכח בעקבות הנכבה של 1948. [העם הפלסטיני] לא יחזור על הטעות שביצע כשהפחידוהו באמצעות מעשי הטבח בדיר יאסין, בקיביה, באל-דואימה ועוד כדי לגרום לו להגר מכפריו ומעריו וכדי שהציונים יתפסו את מקומו...

 

אף פלסטיני - יהיו אשר יהיו תרבותו, מגמותיו, תוכניותיו ונסיבותיו - לא יעז להסכים לחלופה לאדמתו, שכן היא כבודו. אם יש מיעוט קטן שסטה[6], הרי שאין להקיש ממנו [לגבי הכלל]. האויב הציוני לא יצליח לגרש חמישה מיליון פלסטינים מאדמותיהם, לא חצי מהם ולא רבע מהם, מסיבות רבות. הנכונות של תושבי פלסטין, זקנים כצעירים, לעמוד איתן, להקריב ולהיאחז באדמתם, היא אחד ממרכיבי העוצמה והתקווה הגדולים ביותר.

 

בסמיכות לאדמת פלסטין ובצמוד לה שוכן עם ירדני אציל, שנשבע  כי אם יתאפשר לו... הוא יתגייס לאלתר לצבא שחרור פלסטין, כפי שעשה במאה שעברה ב-1920. לא ניתן בשום אופן להכניע את העם הפלסטיני, או את העמים הערביים המוסלמיים... גם אם כמה משטרים ערביים רשמיים הוכנעו בפועל [בידי גורמים זרים], אין זה מבטיח שהם יישארו לנצח על אדמתנו. גם אם ניסיונותיהם של העמים מסביב לפלסטין להשיג את חירותם וליטול את השליטה בעניינים לידיהם בשאיפה לבנות את מדינותיהם נתקלים בקשיים לעיתים, הרי  שהם יצליחו בסופו של דבר. העולם הוא גלגל וחוקיו אינם מרחמים על איש ואף פושע או עריץ אינו חי בו לנצח. אני אומר זאת לא על בסיס הסתמכות על אללה או על בסיס [עיקרון] דחיית הדין[7], אלא משום שבמבחן המעשה הופכים החוקים הללו למציאות מוחשית. נכון, שיש להם [לישראלים] תמיכה חומרית ובינ"ל ושהרפיון הערבי והאסלאמי מסייע להם, אך הם מצויים בצרה ובמשבר, כפי שאנו מצויים במשבר. אולם, הם גזלנים גנבים החרדים לחייהם ואנו בעלי זכות לגיטימית [על פלסטין], שעליה לעולם לא נוותר ונמות למענה.

 

העסקה תתממש רק אם היא תתקבל על ידי הצד השני שלה – הפלסטינים, ואין כוח בעולם שייכפה על הפלסטינים לקבלה. על אלה המפיצים שמועות שווא וזורעים ייאוש ותבוסתנות, ועל אלה הקוראים סיסמאות שיש בהן כדי לשסע את לכידות העם האחד ומשרתים [בכך] את ישראל – לחדול ממעשיהם המגונים נוכח כל המתרחש, משום שמי שאומר כי המוסלמים בדרך לכליה, הוא זה שמביא עליהם כליה. אללה אדון לדברו והעסקה שבה הם מעוניינים, לא תתממש."