תמורות ביחס לישראל בתקשורת הסעודית (א):
כותבים ואינטלקטואלים סעודים – איראן מסוכנת מישראל; שלום עם ישראל הוא הכרח לבלימת האיום האיראני
מאת צ. הראל
הקדמה
המתיחות שגברה לאחרונה בין איראן לישראל והגיעה לשיאה בשיגור טילים איראנים משטח סוריה לעבר ישראל ובמתקפת נגד של ישראל נגד אתרים איראניים בסוריה, עוררו בתוך סעודיה דיון ציבורי בשאלה במי עלינו לתמוך בעימות בין איראן לישראל. בתשובה לשאלה זו הצהירו אינטלקטואלים סעודים רבים כי יתמכו בישראל בצורה מוחלטת תוך שהם מסבירים כי איראן היא זו שמאיימת באמת על סעודיה ולא ישראל.
מעורבותה הצבאית של איראן בתימן ותמיכתה במורדים החות'ים, הנלחמים בסעודיה ומשגרים טילים בליסטיים לעבר עריה, הנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה ובעיראק ומעורבותה בלבנון נתפסות כמקור איום קיומי על הממלכה. למול זה נתפסת ישראל כמי שאינה מאיימת על סעודיה ואף כמי שדווקא עשויה לסייע לה במאבקה מול איראן.
על רקע זה, מתגברים לאחרונה קולותיהם של אינטלקטואלים, עיתונאים ופובליציסטים סעודים המביעים תמיכה פומבית בישראל, מביעים סולידאריות עימה בכל הנוגע למדיניותה כלפי איראן. חלקם אף קוראים לכונן עימה שלום ונורמליזציה, מהלך שעשוי לטענתם לבלום את מדיניותה העוינת של איראן שכן לדבריהם המשך הסכסוך הישראלי-ערבי משרת את שאיפות ההתפשטות של איראן.
תמיכה זו שהביעו העיתונאים והאינטלקטואלים הסעודים בישראל, באה לידי ביטוי לעתים גם בסוגיית הקשורות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, בפרט על רקע העימותים שהתפתחו סביב גדר הגבול בין ישראל לרצועת עזה. חלקם הטיל את האחריות לאירועים על חמאס ואיראן, שפועלות לדבריהם למען האינטרסים שלה על חשבון ילדי עזה.
יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שבה נשמעים קולות כאלה בסעודיה. לפני כשנה, ב-6 ביוני 2017 פרסם מוסאעד אל-עצימי, כותב ביומון אל-ריאד, מאמר שבו קרא לערבים לחדול לראות בישראל מדינת אויב ולהתרכז ב"אויב האמיתי" – איראן.[1] כמו כן, בשנה האחרונה רבו הדיווחים על התקרבות ביחסי סעודיה וישראל, ועל מעורבותה של סעודיה בגיבוש "עסקת המאה" של נשיא ארה"ב טראמפ לפתרון הבעיה הפלסטינית, באופן הנוטה לצד ישראל על חשבון הפלסטינים.
עוד ראוי לציין כי לצד מגמה ברורה זו של תמיכה בישראל בעיתונות הסעודית ממשיכים להתפרסם במקביל גם מאמרים המותחים ביקורת על ישראל.
דוח זה יסקור את הקולות הפרו ישראלים שהתגברו לאחרונה:
סגן עורך 'אל-ריאד' לשעבר: עלינו לחתום על הסכם שלום עם ישראל ולהתמקד באיום האיראני
העיתונאי הסעודי, אחמד אל-ג'מיעה, פרסם ביומון הסעודי אל-ריאד, בו כיהן בעבר כסגן העורך[2], מאמר יוצא דופן תחת הכותרת "פסגת אל-ט'הראן – שלום עם ישראל ועימות עם איראן". במאמר, שכתב ערב כינוס ועידת הפסגה הערבית באל-ט'הראן שבסעודיה ב-15 באפריל 2018, טען אל-ג'מיעה כי איראן מאיימת יותר על הערבים מאשר ישראל, וכי על הערבים לכונן הסכם שלום כולל עם ישראל, כדי שיוכלו להתייצב מול איראן. אל-ג'מיעה כתב: "הבעיה הפלסטינית הוכנסה כסעיף קבוע ב[סדר היום של] ועידות הפסגה הערבית במשך 72 שנה... ישראל היתה ונותרה נושא מרכזי חשוב על סדר היום של הערבים ושל הכינוסים הקבועים של הליגה הערבית. למרות כל ההחלטות שהתקבלו [בנושא זה] לא הגענו לפתרון או [ליתר דיוק] לפתרון שירצה את ישראל.
העיסוק בנושא זה הסיח את דעתנו מעניינים ערביים מהותיים, ובראשם האיום האיראני באזור והשלכותיו, שהגיעו לכדי כיבוש ארבע בירות ערביות [בגדאד, דמשק, בירות וצנעאא'] ושלושה איים של איחוד האמירויות, בשעה שישראל כובשת [רק] בירה ערבית אחת. איראן מפיצה את העדתיות, מייצאת טרור, תומכת בארגוניו הקיצוניים ומתערבת בענייני אחרים, בעוד ישראל לא חרגה מגבולות מדינתה, לפחות בעשור האחרון. על הערבים להבין כי איראן מסוכנת עבורם יותר מאשר ישראל, במיוחד האידיאולוגיה שהיא מקדמת בדרך ההתפשטות, [השגת] שליטה והשפעה והעדויות לכך רבות. היא הפכה את הסיסמא 'מוות לישראל' לאמצעי להצדיק את הנחות היסוד האידיאולוגיות [שלה], את צעדי הדיכוי והאפליה העדתית שהיא נוקטת, ואת גיוס חוליותיה [בעולם הערבי] לביצוע תוכניתה הגדולה.
היום אין לערבים ברירה אלא להתפייס עם ישראל ולחתום על הסכם שלום כולל [עמה], כדי להתפנות להתמודדות עם התוכנית האיראנית באזור ועם תוכניתה הגרעינית ולשים קץ להתערבויותיה בעניינים הערביים....
תיקון [ההתנהלות הערבית מול איראן] יהווה דרך חדשה להתמודדות [ערבית] כוללת ולא [רק] מצד המדינות שמתמודדות וסובלות מהשלכות התוכנית האיראנית ומהמיליציות המפלגתיות התומכות בה [בעוד מדינות] אחרות מושיטות ידן לאיראן בבקשן את קרבתה [קרי, קטר]. הרציונל הזה איננו מקובל עוד ואסור לעבור עליו לסדר היום, בפרט כשהמדינה הערבית החשובה ביותר – סעודיה – חשופה לאיום טילי החות'ים, הנתמכים על ידי איראן וגבולה הדרומי הוא קו העימות עם המיליציות הללו.
פסגת אל-ט'הראן תסתיים רק בקבלת החלטה היסטורית: שלום עם ישראל ועימות עם התוכנית העדתית של איראן, משום שהמסקנה היא שמי שמסרב לשלום [עם ישראל] משרת את איראן ועליו לשאת באחריות להשלכות החלטתו."[3]
אחמד אל-ג'מיעה[4]
במאמר נוסף, שפרסם ב-30.4 לאחר פגישת הפסגה בין מנהיגי צפון קוריאה ודרומה, קרא אל-ג'מיעה לערבים ולישראלים ללמוד מהם, כיוון שהמשך הסכסוך באזור מקל על איראן להוסיף ולהתפשט בו, בעוד השגת שלום צודק וכולל, תפתח דף חדש של ביטחון ויציבות באזור. הוא כתב: "הפיוס המדיני בחצי האי הקוריאני, הפגישה ההיסטורית בין מנהיגי שתי הקוריאות לאחר 65 שנים של ניתוק יחסים, סעיפי ההסדר שנבעו מהפגישה וסיום ניסויי הגרעין של פיונג יאנג – כל אלה מוכיחים בבירור שדיאלוג ושלום הם הפתרון לכל סכסוך, יהיו אשר יהיו סיבותיו, בעיותיו ואורכו, שכן לא ייתכן שהאיבה תימשך עד אין קץ...
אנו במזרח התיכון נמצאים במצב ייחודי באשר לסכסוך הערבי-ישראלי, שטרם הסתיים, למרות יוזמת השלום הערבית [שהוצגה בפסגה הערבית] בבירות, פגישות העבודה הבינ"ל והערביות והחסות האמריקאית על [תהליך] השלום. הסיבה העיקרית לכך, היא שהבעיה הפלסטינית הפכה לעניין פוליטי, שנועד למיקוח ולהפרחת סיסמאות. והסיבה הקודמת לכך היא העמדה הישראלית העיקשת. כתוצאה מכל הדברים הללו נוצר שיח ערבי מפולג הנתון במשבר, אליו חדרו [גורמים עוינים]. פסגת ירושלים, כפי שכינה המלך סלמאן את הפסגה הערבית באל-ט'הראן, הדגשת זכויות הפלסטינים והתמיכה הכספית והמדינית בהם, מהווים מפת דרכים בדרך לשלום כולל וצודק עם ישראל, שכן אי אפשר שהסכסוך יימשך עוד.
על הערבים והישראלים ללמוד לקח מההיסטוריה בכל הנוגע להסכמי שלום ולמהר ליזום [הסכם שלום ביניהם]. האזור אינו יכול עוד לשאת סכסוכים ופילוגים. יש מדינות באזור שעדיין רואות באי השגת השלום הערבי-ישראלי הזדמנות להתפשטות ול[הרחבת] ההשפעה והשליטה. הראשונה שבהן היא איראן, שמנופפת בסיסמאות של מוות לאמריקה ולישראל כאמצעי להזנת הסכסוך, לחדירה לגורמים ערביים ולמימוש יעדי ההתפשטות של שלטון חכם ההלכה. השגת שלום צודק וכולל פירושה... חסימת דרכה של התוכנית האיראנית ופתיחת דף חדש של ביטחון ויציבות באזור."[5]
מאמריו של ג'מיעה עוררו הדים וביקורת. כך למשל, ג'אסר אל-חרבש, בעל טור בכיר ביומון הסעודי אל-ג'זירה, פרסם סדרת מאמר תגובה לאל-ג'מיעה בשלושה חלקים תחת הכותרת: "מבט משווה בין התוכנית האיראנית והציונית". לטענת אל-חרבש, התוכנית האיראנית והציונית מסוכנות לערבים באותה מידה, אך מכיוון שהתכנית האיראנית היא קצרת טווח, סכנותיה פחותות מסכנותיה של הציונות.[6]
בעלי טורים סעודים: ישראל לא פוגעת בי בחיי היום-יום; איראן מסוכנת יותר
המתיחות שגברה לאחרונה בין איראן לישראל ובכללה גם שיגור טילים איראנים משטח סוריה לעבר ישראל, ומתקפת הנגד של ישראל נגד אתרים איראניים בסוריה, כמו גם פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן עוררו שיח פרו-ישראלי בקרב עיתונאים ואינטלקטואלים סעודים לא מעטים. העימות הנוכחי בין איראן וישראל העלה את הדילמה בקרב האינטלקטואלים וכותבים במי יש לתמוך - באיראן או בישראל. דילמה זו אף הועלתה בציוץ של עורך אתר החדשות הסעודי 'אילאף', עות'מאן אל-עומייר שכתב: 'אם תפרוץ מלחמה בין איראן לישראל כדי לחסל את המיליציות הזרות שהכניסה טהראן לסוריה – לצד מי תעמוד?!...'.
הציוץ של עומייר[7]
אינטלקטואלים רבים, שדנו בדילמה זו, פסקו כי יש האינטרס הסעודי מחייב תמיכה בישראל על פני איראן המהווה איום קיומי עבור סעודיה. כך למשל עלי סעד אל-מוסא, בעל טור ביומון הסעודי אל-וטן, פרסם מאמר תחת הכותרת "איראן וישראל: לצד מי אעמוד?!". במאמרו פרס אל-מוסא את האיומים שנשקפים לסעודיה מצד איראן וקבע כי היא ובעלי בריתה מסכנים יותר את סעודיה מאשר ישראל. אל-מוסא כתב: "החבר היקר, עות'מאן אל-עומייר, [עורכו של אתר החדשות הסעודי 'אילאף'] צייץ שלשום [את השאלה]:... 'אם תפרוץ מלחמה בין איראן לישראל כדי לחסל את המיליציות הזרות שהכניסה טהראן לסוריה – לצד מי תעמוד?! ... התשובה [שלי] - שלא דרוש אומץ רב מצדי כדי לאומרה בגלוי בעיתון - היא: שאעמוד לצד ישראל, אבל בתנאי שכל הנסיבות והגורמים שהופיעו בציוץ של עות'מאן אל-עומייר יתקיימו [קרי, שהמטרה תהיה חיסול המיליציות הפרו-איראניות בסוריה]....
איראן היום היא מי שמאיימת על גבולה הצפוני של ארצי באמצעות גדודי אל-חשד אל-שעבי העיראקיים. איראן היום היא מי שמממנת בגלוי את מיליציית החות'ים בגבול נוסף של המולדת [קרי, בגבול סעודיה-תימן]. איראן היום היא מי שמשגרת את טיליה העלובים לעבר כל ערי סעודיה [באמצעות החות'ים] והיא מי שכובשת בגלוי את בגדאד, דמשק, בירות וצנעאא'... איראן היא מי ששרפה את השגרירות ואת הקונסוליה שלנו [בטהראן], שהשירות היחיד שהעניקה היה [מתן] אשרות כניסה [לסעודיה] לעולי הרגל של הארץ הסוטה הזו. איראן היא זו שעומדת מאחורי כל ארגון, כל מפלגה וכל ערוץ לוויין ערבי, שיוצאים נגד הממלכה הזו. תקצר היריעה במאמר זה מלפרט את כל מעלליה החמורים [של איראן] נגדנו, לא כל שכן את הפחות חמורים שבהם. האם נדרש ממני אומץ כדי לכתוב בצורה ברורה: ישראל לא עושה לי דבר [רע] בכל תחומי חיי היומיום האישיים. [מנהיג החות'ים, עבד אל-מאלכ] אל-חות'י וכנופייתו וכן [מזכ"ל חזבאללה, חסן] נסראללה וחבורתו מסוכנים עבורי יותר מ'ההגנה', מישראל ומהימין הקיצוני שלה. שני הגורמים [איראן וישראל] מייצגים רעיונות קטלניים, אך למרבה הצער, אני נאלץ לבחור בין הטורבאן של ח'אמנא'י לבין המגבעת של הרב"[8]
גם איש התקשורת הסעודי הבכיר, עבד אל-רחמן אל-ראשד, ששימש בעבר כעורכו הראשי של היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היוצא לאור בלונדון וכמנכ"ל ערוץ אל-ערביה, הסביר כי בדילמה של הבחירה בין ישראל לאיראן, נראה כי האינטרסים הערביים נוטים לצד ישראל. במאמר שפרסם בטורו בעיתון אל-שרק אל-אוסט ב-11.5 כתב אל-ראשד: "במי תומכים באיראן או בישראל? שאלה מביכה מאוד משום שהיא סותרת את כל התפיסה שעליה נבנתה תרבותנו הפוליטית... בפוליטיקה משתנות העמדות לפי מה שמתחייב מן האינטרס. לו שאלנו את רוב העם הסורי [מה דעתו בנושא] הוא היה מריע לישראל תוך הבעת תמיכה בה על תקיפת כוחות איראן והמיליציות שלה בסוריה. אין נימוק חזק יותר מן ההגנה על האמת של 600 אלף הרוגים ועשרה מיליון פליטים [סורים] כתוצאה של פשעי כוחות איראן ובעלות בריתה.
העמדות מוצדקות לעתים, אך לא תמיד מקודשות. חלקן מתגבשות ממניעים רציונאלים ואחרות ממניעים סנטימנטליים. העמדה [שלנו] היתה בעד איראן לו תמכה בפלסטינים, אך בעד ישראל כאשר היא מכה את כוחות איראן בסוריה. [עמדתנו] היא בעד תמיכה בפלסטינים כאשר ישראל תוקפת אותם, ובעד חזבאללה הלבנוני-איראני כאשר [בעבר] היה אומר כי ישחרר את לבנון מן הכיבוש הישראלי, [אך] בעד ישראל כאשר היא תקפה את כוחות חזבאללה ביום שבו פגעו הם בלבנונים וכאשר השתתפו ברצח סורים. אנחנו בעד המותקף ונגד התוקף. האם קשה להבין את ההיגיון הזה? זו העמדה הרציונלית המתבקשת באזור משוגע..."[9]
בעל טור סעודי: אתמוך בישראל; איראן היא אויב קיומי; השלום עם ישראל הכרחי
מוחמד אאל אל-שיח', כותב בכיר ביומון הסעודי אל-ג'זירה, שיתף בחשבון הטוויטר שלו ציוץ של שר החוץ הבחריני, ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה, שתמך בזכותה של ישראל להגן על עצמה ולהשמיד את מקור האיום האיראני עליה. הוא כינה זאת "עמדה אמיצה".[10] אאל אל-שיח' הוסיף וכתב בציוץ נוסף: "אם ישראל תתקוף בשטח איראן ותפרוץ מלחמה ביניהן, אעמוד לצד ישראל בשכלי ובמצפוני, שכן אויבנו הראשון הוא איראן ולא ישראל; על ערביי הצפון [סוריה ולבנון] לדעת אמת זאת."[11]
הציוץ של אאל אל-שיח'
עמדה דומה הביע אאל אל-שיח' במאמר שפרסם ב-15.5 בטורו ביומון הסעודי אל-ג'זירה תחת הכותרת: "כן אעמוד לצד ישראל, אם תתקוף את איראן". במאמר הוא כתב: "שאלה שעולה במקומות מפגש בימים אלה היא: 'אם תתנהל מלחמה בין איראן לישראל, לצד מי תעמוד?' עניתי ללא היסוס: כמובן, שאעמוד במלוא העוצמה לצד ישראל ואסייע לה ככל שאוכל, שכן, איראן היא אויב קיומי שמבסס את לחימתו על הנחות יסוד אידיאולוגיות הקשורות לכהונה דתית אידיאולוגית [קרי, לחכם ההלכה] וסבורה כי קיומנו כמדינות סוניות הוא הפקרת דמו של חוסיין ומאשימה אותנו באופן כוזב בהריגתו.[12] לפיכך, קיומה של מדינה זו הוא בבחינת חידלון שלנו, כפי שחדלונה פירושו המשך קיומנו ויציבותנו...
הסכסוך שלנו עם איראן הוא סכסוך גורלי והמערכה נגדה היא מערכה גורלית הנוגעת לעצם קיומנו. לכן, אנו ושלטון חכם הדת האיראני עומדים משני צידי המתרס. האינטרס שלנו הוא שאיראן תחדל להתקיים כמשטר ותיעקר מן האדמה. לא אכפת לי מי יבצע את המשימה הזו, אני אעמוד לצידו במלוא העוצמה, יהא אשר יהא, ואסייע לו ככל יכולתי. אשר לעם [האיראני], הרי שהוא חסר אונים.
על ערביי הצפון [סוריה ולבנון], אלה מהם המתיימרים להיות מוסלמים אדוקים ואלה הפאן-ערביים, לדעת כי לא נקריב בשום אופן את ביטחוננו הלאומי ובוודאי שלא את קיומנו לטובת ניצחון עניינכם. אם אינכם מתעניינים בביטחוננו, יציבותנו וקיומנו ולכן אתם תומכים באויבנו הקיומי, אל תצפו שלא ננהג כלפיכם באותה מטבע. כל סעודי שאומר דברים אחרים מאלה הוא אויב של מולדתו, שחותר להופכה לסוריה או לוב נוספת... אני יודע בבירור כי השלום [עם ישראל] הוא הכרח ולא בחירה וכי לערבים[13] המתנגדים [לכך] אין ברירה זולת להתהדר במילים ריקות מתוכן ... "[14]
בציוץ נוסף שפרסם אאל אל-שיח' ב-20.5.18 הוא אף הביע תמיכה בקיום נורמליזציה עם ישראל. הוא כתב: "כן, אני בעד נורמליזציה עם ישראל, אך יש לזה מחיר - שלום באזור."[15]
הציוץ של אאל אל-שיח'
ליברל סעודי: העוינות לישראל עיוורת; הציונות הערבית עדיפה על הלאומיות הערבית
גם הליברל הסעודי, תורכי אל-חמד, השתתף בשיח שהתעורר בסעודיה בעקבות התקיפה הישראלית של אתרים איראנים בסוריה והביע אף הוא עמדה פרו-ישראלית. בסדרת ציוצים כתב: "הייתי במפגש של חברים והתנהל ויכוח בעניין התקיפות הישראליות באתרים האיראניים בסוריה. אחד מהם נחלץ לגנות את התקיפות הישראליות נגד מדינה ערבית. למען האמת, התפלאתי על כך. מה הוא מצפה מישראל לעשות כשהיא רואה את הנחש האיראני נכרך סביבה?... מטבע הדברים, היא לא תעמוד כצופה מן הצד. אנו עוינים את ישראל בשל היותה ישראל ולא בגלל שהיא מהווה איום. כך חונכנו וכך גם הם [הישראלים] חונכו ונוצר מחסום פסיכולוגי בין הצדדים. האיום האמיתי במפרץ היום הוא איראן, אלא שמעטה הטינה המסורתית נגד ישראל מונע את הבנת המציאות הזו. יאמרו [עליי שאני] פרו-ציוני, שיהיה. אבל עדיפה הציונות עבור ארצי מהלאומיות הערבית, שהביאה לנו אובדן. ישראל היא אכן מדינה גוזלת וכובשת, אבל זה לא צריך למנוע מאתנו להבין את הדברים מנקודת מבטה של המדינה. [ישראל] היא מדינה הלכה למעשה, גם אם אנו שונאים זאת. מנקודת מבט זו נוכל להבין את התנהגותה. די לנו להתחמק מהתמודדות עם המציאות, שכן בסופו של דבר, מי שטוב יותר מבחינה תרבותית הוא המנצח. הבה נניח להבלים..." [16]
סדרת הציוצים של אל-חמד
גם בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-הפלסטיני התייצב אל-חמד לצידה של ישראל לא פעם. כך למשל, בעקבות העימותים שהתגלעו סביב צעדת השיבה בגבול בין ישראל לרצועת עזה ב-14.5, היום בו נחנכה גם השגרירות האמריקנית בירושלים[17], הטיל אל-חמד על חמאס ואיראן את האחריות למותם של עשרות הפלסטינים בעימותים אלה. הוא כתב: "לו היתה זו התנגדות אמיתית נגד הכיבוש, איש לא היה מהסס לעמוד לתמוך בה כפי שאדם תומך במי שצודק בכל מקום, אבל כל זה הוא תרגיל איראני, שעושה חמאס על חשבון ילדי עזה, וזהו דבר שלא מתקבל. יבוא יום ומה שהוסתר ייחשף."[18]
יצוין, כי אין זו הפעם הראשונה שאל-חמד מביע ביקורת על המדיניות הפלסטינית. בנובמבר 2017 הוא פרסם סדרת ציוצים בהם מתח ביקורת קשה על הפלסטינים ועורר עליו את זעמם של גולשים רבים בטוויטר.[19] באחד הציוצים כתב אל-חמד כי העניין הפלסטיני כבר לא מעניין אותו: "סליחה חבר, העניין [הפלסטיני] לא מעניין אותי. הוא הפך למשהו חסר עניין. [רק] מקור לפרנסה של חלק מהאנשים ומתן לגיטימציה מזויפת לפעילויות של חלק אחר."[20]
איש עסקים סעודי: אללה, הנחל ניצחון לבני ישראל מול אויבינו המשותפים
איש העסקים הסעודי, ח'אלד אל-אשאערה, הביע גם הוא תמיכה בישראל בעימות שלה מול איראן. אל-אשאערה פרסם בחשבון הטוויטר שלו ציוצים בעד ישראל שעוררו את זעמם של גולשים רבים. ב-18.5, על רקע תקיפה של אתרים איראנים בסוריה, שיוחסה לישראל הוא צייץ: "בעניין הפצצת שכירי החרב של איראן בסוריה בידי ישראל היום - מהרגע בו שמעתי את [החדשות] הטובות התפללתי לאללה שיכוון את נשקם של הטייסים הישראליים [לעבר המטרות האיראניות]. עלינו להבין כי המלחמה כעת היא בין קואליציית התבונה הכוללת את ארה"ב, אירופה, הערבים וישראל, נגד המיליציות הטרוריסטיות השייכות לקואליציה של רוסיה, איראן ותורכיה." [21]
ב-15.5 פרסם ציוץ נוסף שעורר תגובות נזעמות בטוויטר. הוא כתב: "אללה, הנחל ניצחון לבני ישראל מול אויבם ואויבנו. אללה, אם יש פלסטינים, שמכרו את אדמתם... בגדו במוסלמים והופיעו תחת דגל הזורואסטרים [כינוי גנאי למשטר האיראני], שברו את המוסכמות, טפלו עלילות שווא על המוסלמים, הרגו במוסלמים בסוריה ונהגו ביהירות – אז פזר אותם, נטוש אותם והנחל לבני ישראל ניצחון עליהם. זוהי תפילתי בחודש רמדאן של שנה זו."[22]
הציוץ של אל-אשאערה
כמו כן, בעקבות העימותים שאירעו לאחרונה בגבול בין ישראל לרצועת עזה על רקע צעדות השיבה של הפלסטינים דחה אל-אשאערה את ההאשמות כי ישראל הורגת את הפלסטינים. הוא אמר: "בהיסטוריה של הציונים לא מצאנו שהיה פיצוץ של מסגדינו, לא פגיעה במתחמים המקודשים [במכה ובמדינה], לא הסתה נגדנו ולא שיסוי של התקשורת שלהם נגדנו. הם לא תקפו אותנו ולא תמכו באויב נגדנו. מי שאומר שהציונים הורגים פלסטינים[23], שיראה מי שורף את דגלנו, מסית נגדנו ומסייע לאויבנו לכבוש את ארצותינו, בשעה שארצו כבושה. צריך לתקן את התפישות שלנו!" [24]
[1] ראו דוח ממרי: בעל טור סעודי: איראן היא האויב האמיתי שלנו ולא ישראל
[2] באוקטובר 2016 דיווח היומון הסעודי המקוון סבק כי אל-ג'מיעה התפטר מתפקידו כסגן העורך לאחר שתי שנות כהונה. https://sabq.org, 9.10.16; יחד עם זאת, שינוי זה לא עודכן באתר היומון אל-ריאד שם הוא עדיין מוצג כסגן העורך.
[3] אל-ריאד (סעודיה), 14.4.2018
[4] https://scbnews.com, 25.11.2014
[5] אל-ריאד (סעודיה), 30.4.2018
[6] אל-ג'זירה (סעודיה), 18.4.2018, 23.4.2018, 25.4.2018
[7] twitter.com/OthmanAlomeir 22.4.2018. שאלה זו צויצה שוב גם ב- 11.5.2018.
[8] אל-וטן (סעודיה), 12.5.2018
[9] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 11.5.2018
[10] https://twitter.com/alshaikhmhmd, 10.5.2018
[11] https://twitter.com/alshaikhmhmd, 11.5.2018
[12] חוסיין היה בנו של עלי, אבי הזרם השיעי, שנהרג בקרב כרבלאא' בין תומכיו לאנשי הח'ליפה האומיי יזיד. האירוע מהווה אירוע מכונן בסכסוך בין שיעים לסונים.
[13] במקור: "בני יערב" – כינוי מקובל לערבים
[14] אל-ג'זירה (סעודיה), 15.5.2018
[15] https://twitter.com/alshaikhmhmd, 20.5.2018
[16] https://twitter.com/TurkiHAlhamad1 , 11.5.2018
[17] יצוין, כי הצעד של העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, שזכה לגינוי נרחב בעולם הערבי, גם קולות תמיכה בתקשורת הסעודית. כך למשל העיתונאית סעודית, אמל עבד אל-עזיז אל-הזאני, פרסמה מאמר בו קראה לערבים ולפלסטינים להשלים עם המציאות ולנהוג בתבונה ובאומץ כדי לנצל את האירוע הזה לחידוש המו"מ עם ישראל. על כך ראו דוח ממרי: https://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?4723
[18] https://twitter.com/TurkiHAlhamad1 , 14.5.2018
[19] על כך ראו דוח ממרי: גולשים סעודים וגולשים פלסטינים מתעמתים בטוויטר
[20] https://twitter.com/TurkiHAlhamad1, 21.11.2017
[21] https://twitter.com/KHALID_ASHAERAH, 18.5.2018
[22] https://twitter.com/KHALID_ASHAERAH, 15.5.2018
[23] במקור: "אל-פלוס טיניין" (الفلوس طينيين) – כינוי גנאי לפלסטינים, שבו נעשה משחק מילים עם המילה פלוס - כסף בערבית, המבטא ביקורת על התמיכה הפיננסית של סעודיה לפלסטינים ללא תמורה או מאשים את הפלסטינים כי מכרו את פלסטין תמורת כסף.
[24] https://twitter.com/KHALID_ASHAERAH , 14.5.2018