המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
פרשן לבנוני: בנאומו האנטישמי הזיק מחמוד עבאס לעניין הפלסטיני ושיחק לידי נתניהו
22/5/2018


פרשן לבנוני: בנאומו האנטישמי הזיק מחמוד עבאס לעניין הפלסטיני ושיחק לידי נתניהו

 

בעקבות נאומו האנטישמי של מחמוד עבאס במועצה הלאומית הפלסטינית[1]  פרסם חאזם צאר'יה - עיתונאי מבקר ופרשן לבנוני בכיר ביומון הסעודי אל-חיאת, היו"ל בדובאי - מאמר שבו  טען כי בנאומו זה חיבל עבאס במאמץ ממושך של הפלסטינים להרחיק את עצמם מהאנטישמיות ושיחק לידיהם של נתניהו ושל הימין הקיצוני בישראל שיוכלו מעתה לומר כי עבאס היה ונותר אנטישמי. צאר'יה תהה מדוע מתעקש עבאס לומר דברי הבל כאלה וכיצד ניתן יהיה להתייחס ברצינות לדבריו אודות "התנגדות עממית בדרכי שלום" ו"תרבות השלום". לדברי צאר'יה, המנהיגים הפלסטינים, ובראשם ערפאת, אינם שונים ממשטרי העריצות בעולם הערבי ואינם חדלים לבצע טעויות באופן שגורם לעניינם נזק לא פחות מזה שגורמת לו ישראל.

 

חאזם צאר'יה[2]


 

להלן תרגום קטעים מהמאמר:[3]

 

"בנאומו במועצה הלאומית הפלסטינית הגן [יו"ר הרשות הפלסטינית] מחמוד עבאס על סוגיית הפלסטינים ועל זכויותיהם שאין חולק עליהן. הוא הוכיח עד כמה 'הפתרונות' המוצעים לוקים בצביעות ומשוללי צדק וחמלה. הוא הדגיש, בצדק, עד כמה ה[קהילה] הבינלאומית מתעלמת מהצדק כאשר הנושא קשור [לפלסטינים] ולישראל. הוא תיאר את אכזריותו של הדיכוי הישראלי אשר אינו פוסח [גם] על הילדים.

 

אלא שהאמירה שהפכה להיות קלישאה: 'עורך דין גרוע לתיק משפטי טוב', הפכה להיות  נכונה לגבי עבאס. נאומו הארוך מאוד, שאורכו לא היקנה לו [ערך] מוסף, פוגג מאמצים פלסטינים של עשרות שנים להתנתק מהתודעה האנטישמית, על הגזענות, המיתוסים והבורות הכלולים בה. לבורות, כמו לסבלנות, יש גבולות, אולם הנשיא הפלסטיני חצה את כולם... עבאס חזר על הפזמון הנתעב אודות הריבית והבנקים ואמר דברי הבל בנוגע להיסטוריה של יהודי אשכנז, בהתבסס על  ספרים שהספריות הקיאו מקִרבן, והכחיש כי בוצע טבח כלשהו ביהודים בעולם הערבי, גם אם זה נכון שמעשי הטבח הללו היו מעטים ופחותים לאין ערוך מאלו שהיו באירופה.

 

כל זה ועוד, בנאום אחד, נאום שבנימין נתניהו [אפילו] לא חלם על שכמותו, שכן הוא מחזק את הטענות הישראליות הגרועות ביותר, מסיר מההתנחלויות היהודיות את האחריות לדחיית פתרון שתי המדינות ומאפשר [לישראל] לומר שעבאס שואב [השראה] מאמנת חמאס הידועה לשמצה... [הדבר אפשר גם לישראל] להזכיר את עבודת המחקר שהגיש [עבאס] בשעתו במוסקבה[4], כדי להגיע למסקנה שהאיש עומד עדיין באותו מקום בו היה אז...  

מדוע אפוא ההתעקשות הזו על 'הנושא ההיסטורי' מאז המאה ה-11 ועד השואה? ועל הצגת 'הנרטיב הפלסטיני' האומלל הזה? ואיך אפשר אחרי זה להתייחס ברצינות לכל דבריו אודות 'ההתנגדות העממית בדרכי שלום', אודות 'תרבות השלום' ואודות 'שיתוף הפעולה עם תומכי השלום בישראל'?

 

הקשר הרופף הממושך בין נציגי הסוגיה הפלסטינית לבין ידע, נותר דבר מעורר דאגה. בראש העם שנהנה מאחד השיעורים הגבוהים ביותר בתחום החינוך בעולם הערבי, עומדת הנהגה שמסוגלת לבצע את כל הטעויות הללו, הנהגה שירשה את הנהגתו של יאסר ערפאת שהיה המלך המוכתר של [מבצעי] הטעויות. במקביל למורכבות ולקושי הרב הכרוכים בנושא הפלסטיני, לוקה השכל של המדינאי הפלסטיני השולט, על סוגיו השונים, ביובש... ובחוסר יכולת להפיק ולו רעיון יצירתי אחד. ואולם, שאלת הידע והיצירתיות אינה קשורה בסופו של דבר רק לידע, אלא היא ביטוי אחד מיני אלף לאופן שבו מתנהל שלטון שאינו מתעניין במה שקורה לאוכלוסייה שלו... הדבר מציג את משטרו של עבאס כעוד אחד ממשטרי העריצות בעולם הערבי. ומכיוון שכך, הנשיא הפלסטיני מוצא שה'אביב הערבי' אינו אלא 'שקר שהמציאה ארה"ב' ביטוי שזכה למחיאות כפיים סוערות מצד חברי המועצה הלאומית הפלסטינית."

 

 

 



[2] אל-חיאת (דובאי), 5.5.2018

[3] אל-חיאת (דובאי), 5.5.2018

[4] הכוונה לדוקטורט שהגיש אבו מאזן באוניברסיטה במוסקבה בנושא "הקשרים בין הנאציזם לציונות בין השנים 1933 - 1945", שהביאה להאשמתו בהכחשת שואה על ידי ארגונים יהודיים וישראליים.