המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
נאום טראמפ: לא עוד כניעה לבריונות משטרים טוטליטריים
9/5/2018

 

נאום טראמפ: לא עוד כניעה לבריונות משטרים טוטליטריים

 

מאת: י. כרמון וא. סביון

 

הקדמה:

בנאומו מה-8.5.2018 הפך הנשיא טראמפ את השולחן בפניהם של איראן, השותפות האירופאיות ותומכי הסכם הגרעין עם איראן בעולם. טראמפ חזר אל האמיתות הבסיסיות ביחס למשטר האיראני אשר סולקו ע"י ממשל אובמה בדרכו להסכם עם איראן.

 

בהכרזתו על פרישה מן ההסכם הבהיר הנשיא טראמפ כי לא ישתף פעולה עם מצג השווא של ממשל אובמה והאירופאים ביחס לאיראן וביחס להסכם הגרעין עמה.

 

משמעויות והשלכות:

נאום הפרישה של טראמפ יצר שינוי מהותי במאזנים האסטרטגיים במזה"ת ובעולם. ממשל טראמפ שינה את הכיוון בו נעה המדיניות האמריקאית כלפי איראן במאה שמונים מעלות לעומת ממשל אובמה. ארה"ב חזרה אל הברית הפוליטית-צבאית-אסטרטגית עם בעלות בריתה המסורתיות, ישראל וסעודיה, נגד איראן בה תמך ממשל אובמה ונגד ציר ההתנגדות השיעי.

 

איראן ניצבת עתה בפני שתי חזיתות: חזית פוליטית-כלכלית אותה מובילה ארה"ב וחזית צבאית לסילוק איראן מסוריה אותה מובילה ישראל, כאשר שתי החזיתות מתואמות ביניהן.

 

בשתי החזיתות איראן נמצאת במגננה ומצהירה על מדיניות איפוק. לאיראן אין תשובה, לא מדינית ולא צבאית, מול הקואליציה החדשה-ישנה - ארה"ב, ישראל וסעודיה - והיא איננה מעזה להגיב על תקיפות ישראליות בסוריה, הכוללות פגיעה בנפש ובמערכי לחימה איראניים.

 

מדיניות טראמפ החדשה כלפי איראן מהווה מסר תקיף גם כלפי צפון קוריאה ולפיו ארה"ב אינה מוכנה לשתף פעולה עם הסכמי הונאה ושקר והיא תפעל נגד משטרים דיקטטורים המפעילים טרור ומפתחים נשק גרעיני.

 

עקרונות המדיניות האמריקאית החדשה כלפי איראן:

בנאומו הציג הנשיא טראמפ את עקרונות המדיניות האמריקאית החדשה כלפי איראן:

א.     המשטר האיראני הוא משטר טוטליטרי דכאני דתי שעדיין נתון לסנקציות עקב דיכוי ז"א ואינו ראוי ללגיטימציה מערבית. בארבעים שנות שלטונו הוא רצח אלפי אזרחים איראנים ומחזיק בכלא אסירים פוליטיים, חוטף בעלי אזרחות מערבית ומחזיק בהם כבני ערובה.

ב.      המשטר האיראני הוא תומך ומפיץ טרור מרכזי בעולם ואחראי לרציחת אמריקאים רבים. הוא נתון לסנקציות על תמיכתו בטרור.

ג.      המשטר האיראני פועל להתפשטות אזורית ברחבי המזה"ת ומערער יציבות של מדינות בעלות ברית לארה"ב.

ד.      המשטר האיראני מפתח טילים למטרות התקפה (טענתם שהטילים מיועדים להגנה היא מופרכת. טווח הטילים שעליהם הוסכם בעקבות הסכם הגרעין של 2000 ק"מ הוא טווח התקפי)

ה.     הסכם הגרעין יסודו בכניעה אמריקאית לדרישת איראן להכיר בה כמדינה גרעינית ובהתעלמות מן העובדה שלאיראן היתה תכנית מפורטת לייצור נשק גרעיני ויכולת שיגור על טילים כפי שהיה ידוע בעבר וכפי שאומת מחדש ובאופן נרחב בחשיפת ארכיון הגרעין הצבאי האיראני ע"י ישראל.

     

 מהם מרכיבי מצג השווא בעניין ה- JCPOA:

1.     המו"מ האמריקאי-איראני החל בתקופת הנשיא אחמדי-נז'אד באופן חשאי ולא כפי טענתו השקרית של ממשל אובמה שהוא החל לאחר שנבחר הנשיא רוחאני.

2.     המו"מ החל רק לאחר כניעה ראשונית של הנשיא אובמה לדרישת איראן שתוכר זכותה להעשיר אורניום, זאת לאחר שנים של מו"מ וסירוב עיקש של האירופאים שניהלו אותו להכיר בזכות זו.

3.     ה- JCPOA  איננו מסמך חתום ע"י אף מן הצדדים משום שאיראן סירבה להתחייב בהסכם דו צדדי או רב צדדי והמסמך הבלתי חתום קיבל גושפנקא של מועצת הביטחון של האו"ם תחת הכותרת "תכנית עבודה משותפת" ולכן הוא אינו יותר מאשר החלטה אחת מני אלפים שקיבלה מועבי"ט.

4.     בניגוד מוחלט לטענת הנשיא אובמה ודובריו שמדובר ב"מנגנון הפיקוח החודרני ביותר מעולם", האמת היא שמדובר במנגנון פיקוח הכי רופף שסוכם עם מדינה אשר נתפשה בדיווחי שקר לסבא"א ולמועצת הביטחון ובאי שיתוף פעולה כמתחייב מה-NPT שהיא חתומה עליו. מנגנון הפיקוח הוא שערורייתי מכיוון שאינו מאפשר ביקורת באתרים החשודים בפעילות גרעינית צבאית.

5.     הנשיא אובמה הפך את איראן ממדינה נאשמת החשודה בפעילות צבאית גרעינית שחייבת לעמוד לביקורת קפדנית מתמדת לשותפה למו"מ הנושאת ונותנת על אופן הפיקוח עליה. ממשל אובמה והאירופאים נכנעו לסירוב המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, לתשאל מדעני גרעין, לבקר באתרי צבא וסיכמו על סגירת תיק החשדות נגד איראן בהליך שערורייתי שבו שום פקח סבא"א לא נכנס לאתר הצבאי פרצ'ין והאיראנים הם שמסרו דוגמיות קרקע

6.      המו"מ הגרעיני היה בגדר כניעה מתמדת לתנאיה ודרישותיה של איראן. אפילו המעט שהיא חויבה בו איננו ניתן לאימות. למשל, האורניום שהוצא מאיראן נעלם, המים הכבדים שהיא מייצרת בניגוד לפרוטוקול הנהוג לגבי מדינות יצרניות מים כבדים מאוחסנים בהישג ידה של איראן, בעומאן, והליכי הפיקוח שנקבעו אינם כוללים מחנות צבא ואתרים חשודים בפעילות צבאית גרעינית, אלא תקפים רק לגבי אתרי הגרעין שהוכרזו בעבר ע"י איראן עצמה (וגם זאת רק לאחר שנחשפו ע"י גורמי חוץ כמו פורדו).

7.     סבא"א ומזכ"לה, יוקיה אמאנו, פעלו באופן לא מקצועי ולא עצמאי והסכימו להליכי פיקוח שערורייתיים. אמאנו סגר את תיק הממדים הצבאיים האפשריים (PMD)  של איראן בניגוד מוחלט לממצאי סבא"א שפורסמו בדו"ח המזכ"ל שלו ב-2011, בו הורשעה איראן במאמצים לפתח גרעין צבאי. הצידוק שנתן אמאנו לסגירת התיק היה הטענה המופרכת שאין ראיות לכך שהמשטר האיראני הוא שעומד מאחורי הממצאים החשודים שנמצאו באתרים האיראנים. אמאנו הסכים להורדת מעמד סבא"א מגוף עצמאי לגוף הכפוף מבחינה מקצועית להכרעות גוף פוליטי - הוועדה המשותפת של המדינות השותפות להסכם הגרעין - וכך שונתה הגדרת של כל הפרה איראנית לנושא השנוי במחלוקת שיש להעבירו לוועדה המשותפת בדרג הפוליטי. למשל הפיקוח על סעיף T המתיר לאיראן לעסוק במחקר של מודלים תיאורטיים לפיצוץ התקן גרעיני בתנאי שלא יהיה למטרות צבאיות ונתון לביקורת. אין כל משמעות לדוחות סבא"א המאשרים שאיראן מקיימת את ההסכם, כי סבא"א אינה יכולה לפקח על שום אתר שאיראן לא הסכימה מראש שיהיה נתון לפיקוח.

8.     מדינות אירופה שניהלו את המו"מ הגרעיני מול איראן עד לכניסת אובמה לנשיאות והחזיקו בעמדות עקרוניות המחייבות בדיקה חודרנית, תשאול מדענים וסירוב מוחלט להכיר בזכות ההעשרה של איראן, נכנעו לנשיא אובמה שהוביל את המו"מ מול איראן תוך ויתור על כל תביעותיהם.

9.     הנשיא אובמה והאירופאים הסכימו שאיראן תפתח טילים לטווח של לא יותר מ-2000 ק"מ, טווח שמגביל את יכולת הפגיעה האיראנית למזה"ת בלבד (ולא לאירופה).

10.  ממשל אובמה והאירופאים קיבלו את השקר האיראני בעניין פתוא של ח'אמנאי נגד נשק גרעיני, אימצו אותו והשתמשו בו כדי להצדיק את ההליכה להסכם עם המשטר האיראני למרות שידעו שאיראן עסקה בפיתוח נשק גרעיני