עיתונאי סעודי: מדינות ערב דיכאו את היהודים שחיו בהן והפסידו את תרומתם לחברה ולכלכלה
העיתונאי הסעודי, חוסיין שובכשי, פרסם ב- 18.3.2018 בטורו ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון, מאמר שבו דן בקיפוחם ובדיכוים של יהודי המַשְרִק (הארצות הערביות שממזרח לאגן הים התיכון) בארצותיהם בעבר, טרם עזבו אותן. לדבריו, קיפוח זה בא לידי ביטוי בהאשמתם בבגידה ובהלאמת רכושם, במטרה לאלצם לעזוב את ארצות מוצאם, וזאת למרות שהם "היוו את הבסיס של האומנות, הכלכלה והתרבות" במדינות אלה. שובכשי טען כי בעזיבתם של היהודים נגרם נזק למדינות אלה ומנה שורה ארוכה של משפחות יהודיות שנאלצו לעזוב את עיראק, סוריה ומצרים, ותרמו רבות לכלכלת המדינות אליהן היגרו.[1]
חוסין שובכשי[2]
להלן תרגום קטעים מן המאמר:
"ישנו נושא רגיש שאינו זוכה לתשומת לב מספקת וברור לי מראש שהוא ייתקל בתגובות חריפות ואמוציונליות. כוונתי לנושא הזכויות של יהודי המַשְרִק בארצותיהם לשעבר. מובן שהתגובה המידית הסרקסטית לכך תהיה: 'האם לא רצוי תחילה שהאזרחים [הערבים] יקבלו את זכויותיהם בארצותיהם, לפני שנעמיס עליהם את האחרים?', אלא שעקרון ההפליה בזכויות, הוא עניין בפני עצמו.
היהודים שאני מתכוון אליהם היו חלק מקהילות ערביות הומוגניות. הם היו אזרחים [לכל דבר] עד שהתחיל דיכוים שהתבטא בפקפוק בנאמנותם, בהאשמתם בבגידה ובהפעלת לחץ עליהם כדי שיעזבו. כאשר הלחץ לא הועיל, פשוט הלאימו את רכושם - כפי שעשו לאחרים - אלא שהם היו [גם] יעד קבוע להאשמה בבגידה ולפקפוק בנאמנות, וזאת חרף היותם הבסיס של האמנות, הכלכלה והתרבות בארצות בהן היו.
אני זוכר מקרה שקרה לי... כאשר בתי התכוננה לעבור בארה"ב ניתוח עדין מאוד להסרת גידול סרטני ממאיר. הייתי אז בתפילת יום שישי בג'דה, מאזין לדרשה, כשהחלו... הקללות נגד היהודים והנוצרים. התנגדתי לכך ואמרתי: 'האם אני אמור לקלל את היהודי שאמור לבצע את הניתוח לבתי (שכן הרופא היה כירורג יהודי)? איך אקלל אדם שלא פגע בי? אדרבא, אני מאחל לו הצלחה'. התחלתי לשחזר מקרים שהיו לי עם יהודים מהעולם הערבי על שלל גווניהם, [ונזכרתי] למשל [ב]סרג' ברדוגו שר התיירות המרוקאי בין השנים 1996-1993, שאמר לי: 'לנו [היהודים] במרוקו יש זכויות אזרחיות מלאות'; או בפגישתי בבחריין עם רובין, סוחר האלקטרוניקה [היהודי] הידוע בעל החנות המפורסמת הקרובה לבאב אל-בחריין [בניין היסטורי שנמצא בכיכר אל-ג'מארכ ברובע המסחרי המרכזי לשעבר בבירה מנאמה] שנהג לספר לי שבחריין מכבדת את זכויות היהודים בה.
בשונה משתי הדוגמאות הללו יש גם סיפורים טרגיים על שלילת זכויות, על יחס גזעני משפיל והשתלטות בכוח על רכוש של יהודים שלא ביצעו כל פשע. דוגמאות [לסיפורים] כאלה ידועים במדינות כמו עיראק, סוריה, לבנון, לוב, אלג'יריה, סודאן, תוניסיה ותימן. מעיראק יצאה משפחת כדורי שברחה להונג קונג שם ייסדה את המלון העתיק ביותר 'פנינסולה'... כמו כן יצאה מעיראק משפחת סעאתי והשתקעה בבריטניה שם הפכה לחלוצת ענף הפרסום 'סאצ'י. מסוריה יצאה משפחת ספרא לברזיל שם ייסדה את האימפריה הפיננסית החשובה ביותר. ממצרים יצאה משפחת סיקורל בעלת המרכזים המסחריים הענקים. את כל המשפחות הללו שהובאו כדוגמאות הפסידו הכלכלה והחברה הערבית, אשר לא הצליחו לגלות סובלנות בפועל והפכו למופת של הדרה.
הפשע השפל שמבצעת ישראל נגד הפלסטינים אינו מצדיק עשיית אותו דבר לאזרחים שאין להם שום קשר לישראל זולת היותם בני הדת היהודית גם כן".
