כללי

בעקבות תקיפת המערב בסוריה: מחלוקת חריפה בין מצרים התומכת במשטר אסד, לסעודיה שכיום קוראת לסילוקו

 

ב-14.4.2018, כשבוע לאחר שמשטרו של בשאר אל-אסד ביצע תקיפה כימית בעיירה דומא שליד דמשק, שגבתה את חייהם של עשרות אנשים, ביצעו ארה"ב, צרפת ובריטניה תקיפה אווירית נגד אתרים ובסיסים של המשטר הסורי, הקשורים למערך הנשק הכימי של המשטר.

 

תקיפה זו חידדה שוב את המחלוקת בין שתי מנהיגות העולם הערבי - מצרים וסעודיה, בנוגע למשבר הסורי.[1] עוד לפני התקיפה הביעה סעודיה תמיכה נחרצת בפעולה צבאית נגד משטרו של בשאר אל-אסד. יורש העצר מוחמד בן סלמאן הביע נכונות לקחת חלק בפעילות כזו "אם הדבר יידרש".[2] בעל טור ביומון הממסדי עוכאט' אף קרא ערב התקיפה לארה"ב, לתקוף את ארמונו של בשאר אל-אסד בדמשק על מנת להרתיעו מלהשתמש שוב בנשק כימי.[3] גם לאחר התקיפה תמכה סעודיה בתקיפה הצבאית, אך בעיתונות הסעודית נמתחה ביקורת על ארה"ב ובעלות בריתה על שלא ביצעו תקיפה אפקטיבית יותר שיכולה היתה לשנות את מאזני הכוח בשטח.

 

מנגד, מצרים מתחה ביקורת על התקיפה הצבאית. משרד החוץ המצרי הביע חשש מהשלכותיה של "ההסלמה הצבאית" על העם הסורי ורמז כי הוא מפקפק בטענת ארה"ב כי משטר אל-אסד השתמש בנשק כימי בדומא, בקוראו "לערוך חקירה בינלאומית שקופה" של האירוע בעיירה.[4] בעיתונות המצרית הממסדית וזו המקורבת למשטר, הובעה תמיכה במשטר הסורי והתקיפה כונתה תוקפנות בלתי מוצדקת. אחד המאמרים אף טען כי ארה"ב היא שסיפקה לארגוני המורדים נשק כימי כדי לטפול האשמות על המשטר הסורי.  כן פורסמו כמה מאמרים בהם נמתחה ביקורת גם על רוסיה ואיראן, שלא נקפו אצבע כדי להדוף את התקיפה למרות שיש להן כוחות בסוריה.

 

דוח זה יסקור את התגובות בסעודיה ובמצרים לתקיפת ארה"ב, בריטניה וצרפת בסוריה:

 

מצרים: התקיפה בסוריה מהלך שגוי ובלתי מוצדק שרק יסבך המצב בסוריה

כאמור, מצרים מתחה ביקורת על התקיפה אותה כינתה "הסלמה" שעלולה לסכל את המאמצים, הרוסיים בעיקר, לגבש הסכמי הפסקת אש, אשר, יש לציין, משרתים את המשטר הסורי ובעלי בריתו. מצרים אף פקפקה באחריותו של המשטר הסורי לתקיפה בדומא. בהודעת משרד החוץ, כמה שעות לאחר התקיפה ביום שבת, נכתב: "מצרים מביעה את דאגתה רבה כתוצאה מההסלמה הצבאית הנוכחית בזירה הסורית בשל ההשלכות שלה על ביטחון העם הסורי האח ומאחר שהיא מאיימת על ההבנות שהושגו בנוגע לאזורים להפחתת מתיחות.[5] מצרים מדגישה את התנגדותה המוחלטת לשימוש בכל סוג של נשק האסור [לפי החוק] הבינ"ל בשטחי סוריה ודורשת לערוך חקירה בינ"ל שקופה בעניין זה, בהתאם למקורות הסמכות ולמנגנונים הבינ"ל. מצרים מביעה הזדהות עם העם הסורי בדרכו להגשים שאיפותיו לחיות בביטחון וביציבות, ולשמור על יכולותיו הלאומיות ושלמות ואחדות אדמותיו, באמצעות הסכמה פוליטית כוללת של כל הגורמים הפוליטיים הסורים, הרחק מניסיונות להרוס את שאיפותיו ותקוותיו. מצרים קוראת לקהילה הבינ"ל ולמעצמות לשאת באחריותן לדחוף לפתרון של שלום למשבר בסוריה..."[6]

 

גם דובר הנשיאות המצרית, בסאם ראדי הביע דאגה מ"ההסלמה האחרונה" ואף הביע תמיכה במשטרו של אסד כשאמר שארצו תומכת "בממשלות הלגיטימיות ובצבאות הלאומיים".[7]

 

התנגדות בולטת וחריפה יותר לתקיפה המשולשת על סוריה הופיעה בעיתונות המצרית. התקיפה כונתה "תוקפנות". כך הכותרות ביומון אל-מצרי אל-יום ביום שלמחרת התקיפה נכתב "תוקפנות משולשת על סוריה", "סוריה תחת תופת התוקפנות הצבאית המשולשת" ו-"תוקפנות השחר תפוצץ את הרי הגעש של הזעם ואת סופות החלוקה".[8] כתבה באותו גיליון הדגישה כי "על אף המחלוקות המדיניות והמרחק בין קהיר לדמשק הקשרים בין מצרים לסוריה נותרו היסטוריים". הכתבה השוותה את התקיפה בסוריה למבצע סיני ב-1956 בו פלשו צבאות, בריטניה, צרפת וישראל לסיני לאחר שנשיא מצרים דאז, גמאל עבד אל-נאצר הלאים את תעלת סואץ וציינה כי לשני העמים יש חלומות וזיכרונות כואבים משותפים.[9]

כותרת באל-מצרי אל-יום: "סוריה תחת תופת התוקפנות הצבאית המשולשת"[10]

 

במאמרים בעיתונות המצרית, נטען כי התקיפה היא הפרה של החוק הבינ"ל ונעשתה ללא צידוק מוסרי, שכן אין הוכחה אמיתית לכך שאסד הוא זה שהשתמש בנשק כימי. עוד נכתב כי התקיפה נועדה להציל את ארגוני המורדים המכונים "ארגוני טרור" לאחר שנכשלו בפעילותם נגד משטר אסד ותעצים את הטרגדיה של העם הסורי. בכמה מאמרים אף הוטחה ביקורת קשה על בעלות בריתו של המשטר הסורי, איראן ורוסיה ונטען כי הן בגדו במשטר ולא עשו דבר כדי להדוף את המתקפה.

 

מערכת אל-אהראם: התקיפה בסוריה חזרה על התסריט של פלישת ארה"ב לעיראק ב-2003

ערב התקיפה בסוריה, הזהיר מאמר המערכת של היומון הממסדי אל-אהראם מפני השלכותיה של תקיפה זו, וטען, שכפי שארה"ב תקפה את עיראק בשנת 2003 בטענות שווא, שבידי סדאם חוסיין נשק בלתי קונבציונלי, כך היום מדובר באיום בלתי מוצדק על סוריה:

"המשבר בסוריה הפך לזירת מאבק בין המעצמות הגדולות, שנועד להפגין את ההשפעה [שלהן] במאזן [הכוח] הבינלאומי הבלתי צודק והנוטה תמיד רחוק מחוק ומצדק...

 

האיום של ארה"ב לתקוף את סוריה הוא בלתי מתקבל על הדעת ובלתי מוצדק, שכן הריסת יכולותיה של סוריה היא בבחינת פגיעה במוסדות הקיימים השומרים על ריבונות המדינה ועל [שלֶמות] אדמותיה. נראה שההיסטוריה חוזרת על אותו תרחיש ממש, שבו החליט נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש לתקוף את עיראק בתואנה שיש ברשותה נשק ביולוגי ולאחר החרבת עיראק הוכח שהיה זה שקר גדול וטוני בלייר ראש ממשלת בריטניה [דאז] הודה בפשע זה, אלא שהודאה זו לא שינתה דבר, והעולם כולו היה עד להרס שנגרם בעיראק...

 

ריחה הרע של מלחמה מעכיר את האוויר ומבטי הילדים הקטנים המצפים לאסון בלתי נודע, חושפים את מצב החרדה והאימה. שומה על האנשים השפויים להתערב, כדי למנוע את המלחמה ואת תקיפת סוריה ולתור אחר פתרונות מדיניים מחייבים, שישימו  קץ לטרגדיה הארוכה שפוקדת את העם הסורי בתוך ארצו ומחוץ לה...

העולם אינו זקוק להתקפות צבאיות חוצות יבשות, אלא הוא זקוק לפתרונות מדיניים המבטיחים לעמים חיים, חירות והפסקת מימון ארגוני הטרור שהורסים את העולם ומהווים אויב של כל צמיחה והתקדמות. סוריה הערבית היא בלב [שלנו] ואנו מתפללים לאללה שישמור את אדמתה ואת עמה, שיוּצאו ממנה כל הכוחות הפוגעים בה ושתשוב לחיק הערבי, כבעבר."[11]

 

קריטורה באל-אהראם: "הקולוניאליזם החדש" תוקף את המולדת הערבית[12]

מערכת אל-אהראם: התקיפה רק מעמיקה את הטרגדיה של העם הסורי

יום לאחר התקיפה שב וטען מאמר המערכת של אל-אהראם, כי התקיפה היא מהלך שגוי שרק מסבך את המצב של העם הסורי וקרא למנהיגי ערב לנצל את קיום הפסגה הערבית בסעודיה ב-15.5, לאיחוד  השורות ולקידום פתרון מדיני למשבר: "כל ההוכחות והסימנים מראים שכל הסלמה בסוריה האחות, כולל התקיפה האווירית של ארה"ב, צרפת ובריטניה, רק תהפוך את הטרגדיה של העם הסורי למורכבת יותר. בכל יום מתברר כמה הייתה נכונה דרישת מצרים תמיד לאמץ פתרון מדיני בארץ הזאת מוכת האסון ולהתרחק מהאופציה הצבאית.

 

לא נסתר מאיש שעמדתה של מצרים כלפי השימוש בנשק לא קונבנציונלי בסוריה מצד כל גורם שהוא היא ברורה כשמש, אך במקביל עמדתה של מצרים נחרצת שכל התערבות חיצונית בענייני סוריה תוביל להידרדרות נוספת, והנה אנו רואים כיצד גורמי חוץ נגררים לעבר ליבוי הסכסוך ומה התוצאה? עוד קריסה, הרעה במצב ואבדן חייהם של חפים מפשע בכל יום.

 

אין זה מקרי שהמכה המשולשת הזו בסוריה באה יום לפני תחילת פסגת אל-ט'הראן [של הליע"ר], והדבר מחייב את הפסגה להזדרז ולהגיע לעמדה מאוחדת לפתרון משבר העם הסורי. זהו הדבר שכל האזרחים הערביים מצפים ומייחלים לו... האם יוכלו הערבים לעשות משהו? כן, יוכלו. יש להם אמצעי לחץ ושכנוע שיאפשרו להם הישגים  רבים, בתנאי שיסכימו ביניהם על אותו מסר. השיבה לשולחן המשא ומתן של כל הצדדים הסוריים הנאבקים זה בזה היא הפתרון, ועל הערבים לסייע להם בכך "[13]

 

בעל טור ביומון אל-אהראם: ארה"ב היא שהעניקה לארגוני הטרור הסורים נשק כימי  

אחמד עבד אל-תואב, בעל טור ביומון, חזר על הטענה כי אין כל ראייה לכך שמשטר אל-אסד השתמש בנשק כימי ואף טען כי ארה"ב היא שסיפקה לארגוני טרור סורים הכפופים לה נשק כימי על מנת שתוכל לטפול האשמות שווא על המשטר הסורי: "האם ייתכן שמישהו יאמין שיש מניעים הומניטריים מאחורי מתקפות הטילים שביצעו ארה"ב, בריטניה וצרפת נגד סוריה שלשום (שבת) לפנות בוקר? והאם ייתכן שהתוקפים מאמינים שמישהו יקבל את דברי התעמולה הגלויים שלהם אשר מוקיעים בביטויים מליציים וללא ראיה מוחשית אחת, את מה שהם מכנים 'שימוש המשטר הסורי בנשק כימי נגד האזרחים הסורים'? העוקבים [אחר מהלך העניינים] לא יכולים לשכוח את המידע המסוכן שמתפרסם כבר שנים על תוכנית אמריקאית שבמסגרתה הוברח נשק כימי מלוב דרך תורכיה לסוריה שם הוא הועבר לארגוני טרור השייכים לארה"ב, כדי שישתמשו בו נגד האזרחים הסורים כאשר ייתנו להם הוראות. ארה"ב מעמידה פנים שהיא נקיית כפיים ומוציאה הודעות המרשיעות את המשטר הסורי, [כדי] שיהיה לה תירוץ להפיל את בשאר אל-אסד באשמת שימוש בנשק אסור נגד עמו!... 

 

התקיפות האחרונות באות לאחר כישלון של ארה"ב ובעלות בריתה בשטח ולאחר שכנופיות הטרור השייכות להן נאלצו להיכנע. התקיפות גם לא נשענו על שום חקירה שמוכיחה שאכן הסורים עשו את 'הפשע' , אדרבא, [משלחת של] הארגון למניעת הפצה של נשק כימי יצאה [לסוריה] שעות לאחר התקיפה כדי לחקור [את התקיפה הכימית בדומא]!!"[14]     

 

בעל טור באל-אהראם: התקיפה נועדה לשרת את האינטרסים של טראמפ במדינות המפרץ

ד"ר עמרו עבד אל-סמיע, חוקר מדיני במרכז אל-אהראם למחקרים אסטרטגיים ובעל טור ביומון אל-אהראם, כתב כי מוסד הנשיאות האמריקאי למעשה קיבל החלטה עצמאית תוך התעלמות מהקונגרס ומעמדת משרד ההגנה, וללא כל גיבוי של האו"ם, כדי  לקדם את האינטרסים שלו אצל מדינות המפרץ. לדבריו, "ההפצצות האמריקאיות בוצעו ללא גיבוי בינ"ל מהאו"ם אשר מתיר שימוש בכוח תחת סעיף 7. משמעות הדבר היא שמוסד הנשיאות האמריקאי ממשיך להתנהל בהתאם לרצונו בלבד, על מנת להגשים מה שנראה כאינטרסים עכשויים ביותר שלו במדינות המפרץ, תוך יצירת אשליה שארה"ב מכה את הנוכחות האיראנית בסוריה... עד כה נראה שמדובר במתקפות טלוויזיוניות שנועדו להפחיד את איראן או לאלץ את הנשיא אסד לנהל מו"מ לפי תנאי המערב".[15]        

 

עורך אל-יום אל-סאבע: התקיפה מחזקת את הטרור

דנדראוי אל-הוארי, העורך בפועל של היומון אל-יום אל-סאבע, המקורב למשטר המצרי, הביע תמיכה במשטר אל-אסד וכתב כי מטרת התקיפה היתה למעשה להציל את המורדים, אותם הוא מכנה "טרוריסטים", שהובסו באחד המעוזים האחרונים של האופוזיציה בר'וטה המזרחית ליד דמשק. הוא כתב: "שבע שנים הביאו להרס מולדת שלווה, יציבה ופורחת מבחינה כלכלית. כלביהם של יושבי הגיהינום [כלומר, ארגוני המורדים], אשר שוחררו בידי קטר ותורכיה על פי הוראה של כוחות הרשע המסורתיים – ארה"ב, בריטניה, צרפת וישראל – שיווקו תדמית כוזבת אודות שחיתות ודיקטטורה של משפחת אל-אסד ואודות שלילת חרויות פרט וזכויות אדם [בסוריה]. למרבה הצער, כמה תמימים מ[בני] העם הסורי האמינו לכך, והדבר נוצל באופן שאין נורא ממנו בידי ארגון האחים המוסלמים, כדי לבצע מזימה להפלת סוריה אל תהומות החורבן והאנרכיה!

 

לאחרונה, לאחר הצלחת הצבא הערבי הסורי לשחרר קרוב ל-90% מאדמותיו ולאחר גירוש כלביהם של יושבי הגיהינום מן הר'וטה, החליטה ארה"ב בתמיכת גרורותיה, בריטניה צרפת וישראל, לתקוף את סוריה ולאפשר לטרוריסטים להשתלט מחדש על הר'וטה, חלב וריף דמשק...

נאמר שוב: סוריה תנצח, ו'הצבא הערבי הסורי' הוא הארמיה הראשונה של מצרים".[16]

 

מאמר באל-אהראם: איראן ורוסיה בגדו במשטר הסורי ולא עשו דבר כדי להדוף את המתקפה 

בחלק מהמאמרים שפורסמו בעיתונות המצרית נגד התקיפה האמריקאית נמתחה ביקורת גם על רוסיה ואיראן, שלא פעלו נגדה. כך למשל, כתב העיתונאי המצרי פארוק גוידה בטורו באל-אהראם: "היכן היו כוחות הצבא הרוסי ובסיסיו הצבאיים בסוריה[?]...היכן היו אלפי החיילים הרוסים שפרוסים בדמשק כשהטילים האמריקאים התנפלו עליה והמטוסים הבריטיים והצרפתיים סיירו בשמי סוריה[?]. כמו כן, היכן היו הכוחות של איראן המתבצרים מזה שנים באדמה הסורית בטענה של הגנה עליה. אף חייל אחד מתוך אלפי החיילים [האיראניים] שכובשים את האדמות הסוריות לא נקף אצבע. כיצד חדרו המטוסים והטילים האמריקאים ופלשו לכל סוריה בעוד שיש שם צבאות שטוענים שהם מגנים על סוריה, על העם [הסורי] ועל הנשיא [הסורי]? מה שקרה במתקפה הצבאית הזו לא היה רק תוקפנות [אמריקאית] נגד העם הסורי, אלא סטירת לחי חזקה לשתי מדינות גדולות - רוסיה ואיראן. זוהי בגידה מצד שתיהן בעם הסורי ובמשטר הסורי... ארה"ב רצתה להחזיר את רוסיה לגודלה הטבעי והיא הצליחה בכך... הדבר הבטוח הוא שהפעולה הצבאית... הגדירה את גודלם הפוליטי והצבאי של הכוחות [השונים בסוריה] ושארה"ב היא עדיין בעלת ההחלטה. למרות העובדה [שהתקיפה האמריקאית בסוריה] היא נפשעת, מדובר בניצחון של הנשיא האמריקאי על פוטין ועל השיח'ים של איראן..."[17]   

 

סעודיה: התקיפה המערבית – תגובה לא יעילה למעשה נפשע

כאמור, בעקבות התקיפה האמריקאית, צרפתית ובריטית בסוריה הביעה סעודיה הרשמית "תמיכה מלאה בפעולות הצבאיות שביצעו ארה"ב, בריטניה וצרפת נגד מטרות צבאיות בסוריה." בכיר במשרד החוץ הסעודי אמר כי פעולות אלה בוצעו בתגובה לשימוש המתמשך של המשטר הסורי בנשק כימי [שהשימוש בו] אסור ע"י הקהילה הבינלאומית, נגד אזרחים חפים מפשע, ביניהם ילדים ונשים, "כהמשך לפשעים הנתעבים אותם הוא מבצע כבר שנים נגד העם הסורי האח."[18]

אולם, במאמרים בעיתונות הסעודית הובעה תרעומת וביקורת על שלוש המדינות. חלק מהביקורת נגע להיקף התקיפה ויעילותה ונטען כי היא לא תרתיע את בשאר אל-אסד מלהמשיך לטבוח בבני עמו. טענה נוספת שעלתה היתה ששלוש המדינות בחרו להגיב רק בשל השימוש בנשק כימי, בעוד הן מתעלמות מההרג שמבצע משטרו של בשאר אל-אסד בעם הסורי לאורך שבע שנים. בכמה מאמרים נמתחה גם ביקורת מרומזת על מצרים שיצאה נגד התקיפה.

 

התקיפה לא השיגה את מטרתה; המערב מתעלם ממעשי טבח שמבצע אל-אסד בנשק קונבנציונלי

אחד המאמרים הבולטים היה של ח'אלד אל-סולימאן, בעל טור ביומון עוכאט', שכתב כי התקיפה היתה חסרת תועלת מאחר שלא כוונה נגד מטרות אסטרטגיות כמו ארמון הנשיאות בדמשק: "כבר כתבתי במאמר קודם כי כל פעולה [צבאית] שלא תפנה מסר ברור לראש המשטר, בשאר אל-אסד, על ידי תקיפת ארמון הנשיאות שלו, תהיה חסרת תועלת. [19] המשטר פינה את שדות התעופה שלו, את בסיסיו ואת מרבית האתרים שניתן היה לצפות שיותקפו. התקיפות צריכות היו לנטרל את  יכולותיו האוויריות [של המשטר] ולהשבית את יכולות הלחימה הקונבנציונליות שלו, על מנת לאלצו  לקבל הסדר מדיני שיסיים את המלחמה בסוריה!"

 

אל-סולימאן גם יצא נגד שתיקת המערב נוכח מעשי הטבח שמבצע המשטר הסורי באמצעות נשק קונבנציונלי:  "הענשת [המשטר] רק על שימוש בנשק כימי ולא על הרג בני עמו [באמצעי לחימה אחרים], מעניקה לו את הרושם השגוי שמותר לו להמשיך לרצוח ולגרש את בני עמו כל עוד הוא משתמש בנשק קונבנציונלי בלבד ולא נשק כימי. זוהי טעות מוסרית ומדינית של החברה המערבית, אשר התקוממה נגדו [המשטר הסורי, רק] משום שהשתמש בדומא בנשק כימי. לאדם הסורי, אין זה משנה אם הוא מת כתוצאה מחנק מגז רעיל או משום שנקרע לגזרים בפיצוץ של חבית נפץ!"[20]

 

קריקטורה ביומון מכה: העולם מציב קו אדום רק לנשק בלתי קונבנציונלי[21]

 

טענה דומה עלתה גם במאמרו של עבדאללה אל-ג'ניד, בעל טור ביומון הסעודי הממסדי מכה שכתב: "... צריך להודות שאין רצון בינלאומי לסיים את הסכסוך הזה, שאם לא כן, האם סביר שהעולם יעסוק במותם של 60 נשים וילדים מנשק כימי בשעה שהוא מאפשר את מותם של מאות בני אדם [מנשק קונבנציונלי] בכל יום, כך שמספר ההרוגים כבר הגיע ליותר מחצי מיליון בני אדם [שמתו] בצורה ברברית, ו-12 מיליון איש גורשו [מבתיהם] במהלך שבע השנים [האחרונות]? האם סביר שהאיום להעניש את משטר אסד ואת בעלי בריתו בשל השימוש בנשק כימי בדומא, ייעשה בצורה של צביטת לחי במקום לצבוט את האוזן בצורה מכאיבה?...  

 

מאז ביל קלינטון ועד טראמפ המנהיגים האמריקאים התמודדו עם ולדימיר פוטין בצורה הרפתקנית או באמצעות הפסקת אש תמימה... אשר לציוץ המפורסם של טראמפ לאחר התקיפה בדומא,  'הוי רוסיה, טילינו בדרך. תמיכתכם בחיה אסד  איננה מקובלת', האם הציוץ הזה השיג חלק ממה שקיוו כולם? אולי כן, אך אין די בכך כדי לשים קץ לאסון ההומניטרי הקיים..."[22]    

בעל טור ביומון ממסדי: טראמפ מנהל את התקיפה כמו משחק ידידותי

עבדאללה אל-מזהר, בעל טור ביומון הסעודי הממסדי מכה, לעג לאופן בו ניהל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את המשבר וכתב: "נראה שאנו על סיפן של מלחמות מסוג חדש... כעת ישנן מלחמות בהסכמה בין הצדדים. הצד הראשון – התוקף – מודיע לצד השני [שהוא] יעד התקיפה – על מיקום התקיפה, עיתויה וסוג הנשק בו יעשה שימוש. הצד השני מכין את המקום ומרוקן אותו מכל מה שיכול לגרום לנזק. לאחר מכן מתבצעת התקיפה במשך כמה דקות והיא מלווה בסופה של הצהרות שהמאמץ שנדרש לאומרן גדול יותר מהמאמץ [הנדרש לצורך]  שיגור הטילים החכמים והיפים מהמטוסים ואוניות המלחמה לעבר האתרים הריקים.

 

סוג זה של עימותים... אינו מקובל אפילו במשחקי ידידות בכדורגל מאחר שכך המשחק מאבד את העניין וההתלהבות של ההמונים או אפילו של השחקנים עצמם. אך אי קבלתו בתחרויות כדורגל אין פירושה שהוא אינו מקובל בלחימה בין מעצמות."

 

אל-מזהר חזר על הטענה כי המערב מאפשר לבשאר אל-אסד לרצוח בעמו אם הדבר נעשה באמצעות נשק קונבנציונלי, ברומזו שהסיבה לכך היא רצונו של המערב לשמור על שוק הנשק שלו: "המטרה המוצהרת של התקיפות הידידותיות שביצעה ארה"ב בתקיפתה האחרונה נגד משטר בשאר אל-אסד ורוסיה הערבה [להישרדותו], היא להעניש אותו על שימוש בנשק כימי נגד עמו ולהזהיר אותו ששימוש בנשק מסוג זה אינו מותר והוא הוכחה לטיפשות וקלות דעת מאחר שהוא יכול להרוג את עמו בנשק אחר שניתן לקנותו בצורה גלויה ללא בעיות ומבלי לעורר את דעת הקהל העולמית שרגישה מעט להרג [באמצעות נשק] כימי. העיקרון הוא 'אתה יכול להרוג מיליון איש בנשק קונבנציונלי או להרעיב או לגרש וזה יעבור, אבל אם תהרוג אדם אחד בנשק כימי, אתה תרגיז את כל העולם'. זה טבעי. כל סוחר בעולם רוצה לשמור על הלקוחות שלו ועל הצורך בסחורה שלו." [23]

בעל טור ביומון אל-חיאת: מטרת התקיפה לא היתה להגן על העם הסורי אלא לשלוח מסר לרוסיה

ח'אלד אל-דח'יל, פרשן פוליטי סעודי כתב ביומון הסעודי אל-חיאת היוצא לאור בדובאי, כי מטרת התקיפה כלל לא היתה להגן על העם הסורי מפני המשטר אלא לשלוח מסר לרוסיה במסגרת המאבק בין המעצמות: "כפי שהיה צפוי, התקיפה הצבאית נגד עמדות של המשטר הסורי לא הייתה יותר מתקיפה מוגבלת בהיקפה הצבאי ובמטרתה המדינית. אין לה מטרה סורית מעבר לתקיפת תשתית הנשק הכימי של המשטר. היא אינה חלק מאסטרטגיה מדינית בנוגע למצב הסורי. אין לה קשר ישיר לעם הסורי ולקורבנותיו ואפילו לא לנשיא הסורי שיש האומרים שזמן קצר לפני התקיפה, עזב את ארמון הנשיאות [ועבר] אל בסיס חמימים הרוסי כדי לחפש בו מחסה..."

 

אזרחים, סוריה אינה יותר מזירת מאבק בין גדולים וקטנים. כל פעולה שם, כל צעד וכל תקיפה [נעשים] לשם מטרות שלרובן אין קשר לסוריה ולאינטרסים של העם הסורי. אפילו בתקיפה האחרונה [אומנם] נעשה שימוש בסוריה כזירה, אולם מטרתה היא רוסיה ופעולותיה בתוך סוריה ומחוצה לה... הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, מתאר אותו [בשאר אל-אסד] כחיה, רודן ופושע מלחמה, וכך גם עושה ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי. אולם שניהם נמנעים מלתקוף אותו באופן ישיר. כאילו גם המערב מתייחס לאל-אסד כקלף במו"מ מול הרוסים...

 

נוכח מציאות בל תיאמן זו, טבעי הוא שמטרת התקיפה הצבאית של שלוש המדינות לא היתה לפגוע ביכולות הצבאיות של משטר אסד. יכולות אלה אינן גורם בעל משקל במאזני הכוחות השולטים בזירה הסורית. יכולות אלה נכשלו כל פעם בהגנה על הנשיא ומשטרו לפני התערבות הרוסים. כמו כן מטרת התקיפה לא הייתה להגן על העם הסורי מפני המשטר ובני בריתו. לו זו היתה המטרה, או אחת המטרות, שלוש המדינות היו מכריזות על עמדה מדינית ברורה כדי לעצור את שפיכת הדם הסורי בנשק כימי או בכל נשק אחר, ועל כך שעל המיליציות הזרות לעזוב כתנאי לכל פתרון מדיני למשבר הסורי. לו טובתו של העם הסורי הייתה אחת ממטרות התקיפה, שלוש המדינות היו מציבות את עזיבת אל-אסד כתנאי נוסף לפתרון המדיני. [אולם] בניגוד לכך, לפני התקיפה ואחריה, שלוש המדינות דבקו בשתיקה בנוגע לצורת הפתרון המדיני ותנאיו או לגבי גורלו של אסד. המטרה של התקיפה הצבאית היתה במסגרת המאבק בין המערב לבין רוסיה, במיוחד בין ארה"ב לבין רוסיה..."[24]   

 

ביקורת מרומזת על התנגדות מצרים לתקיפה

כמה כותבים התייחסו במרומז להתנגדות של מצרים לתקיפה המשולשת בסוריה. כך, סעיד אל-סריחי, בעל טור ביומון עוכאט' יצא נגד אלה "המעמידים פני בוכים" על הפגיעה בריבונות סוריה, תוך שהם מתעלמים מהפגיעה של המשטר הסורי בעמו. הוא תהה מדוע הם לא מחו בצורה דומה כשאיראן, רוסיה ותורכיה הכניסו את כוחותיהן לסוריה: "התקיפה הענישתית שביצעו ארה"ב, צרפת ובריטניה נגד המשטר הסורי עוררה את כעסם של אלה שעדיין שוגים באשליות שיצרו הסיסמאות הלאומיות והטענות על הריבונות הלאומית. אלה המוחים על תקיפה זו שוכחים שערך האדם יקר וקודם לכל לאומיות שהם מגנים עליה ולכל ריבונות שהם מעלים על נס. [הם גם שוכחים] שלא ייתכן שמשטר שמנהל מלחמת השמדה וגירוש מכוונת [נגד עמו] ימשיך להיות חופשי ומוגן מפני העמדה לדין, וימשיך לעשות בעמו כרצונו ולחרוץ לשונו לעולם ולקרוא 'זהו עמי ואני חופשי לעשות בו כרצוני'.

אלה המעמידים פני בוכים על הלאומיות [קרי, מצרים]  התעלמו מכל התוצאות של לאומיות זו במדינה ששיקרה לערבים במשך עשורים עם הסיסמה 'אומה אחת בעלת מסר נצחי' ולאחר מכן לא נרתעה מלהפוך את החצר האחורית והקדמית שלה לזירה בה מתרוצצים הפרסים [קרי, איראנים] והתורכים והרוסים מכים על תופי המלחמה.

אלה המעמידים פני בוכים על מה שהם מכנים הפרה של ריבונות סוריה, התעלמו מכך שלא נותר מריבונות זו אלא 'ריבונות הנשיא' ו'ריבונות המפלגה' שאינן מסוגלות להגן על אדמתן [ולמנוע] הפיכתה למקלט לטרוריסטים מרחבי העולם...

אלה המעמידים פני בוכים על אשליות הלאומיות וסיסמאות הריבונות ושלא צעקו במחאה על ההתערבות האיראנית והפלישה התורכית והתקיפות הרוסיות, התעוררו [לפתע] נוכח התקיפה הענישתית והחלו לגנות והזילו דמעות שלא הזילו שעה שראו את מיליוני ההרוגים, הפצועים, העקורים והפליטים מבני העם הסורי. הם לא חשו צער כשהם ראו את הפרסים, התורכים והרוסים נפגשים כדי לדון על גורל ועתידה של המדינה [סוריה]..."[25]

 

ברוח דומה כתב עבדאללה אל-מזהר, בעל טור ביומון מכה: "הדבר היפה הנוסף... הוא הכעס המוגזם של כמה [גורמים] ערבים [קרי, מצרים] על התוקפנות האמריקאית האימפריאליסטית על אדמה ערבית. כעס שהוא הגיוני לולא אותם גורמים לא  ראו כל פגם בכך שאותה אדמה ערבית הפכה למותרת עבור הרוסים, הפרסים, התורכים וכל אומות העולם..."[26]