המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מאמרים ברש"פ: בין הסתייגות לתמיכה מוחלטת במשאל העם הכורדי בעיראק
4/12/2017


מאמרים ביומון פלסטיני: בין תמיכה מוחלטת במשאל העם לעצמאות מחוז כורדיסטן-עיראק לבין הסתייגות


ב-25.9.2017 התקיים במחוז כורדיסטן-עיראק משאל עם על עצמאות החבל. ברשות הפלסטינית בחרו שלא להגיב באופן רשמי על עריכת המשאל. בעיתונות הפלסטינית סוקר משאל העם בצורה אינפורמטיבית ומאמרים בנושא פורסמו רק ביומון הפלסטיני אל-איאם. במאמרים אלה נעו התגובות למשאל העם בין תמיכה מוחלטת בזכות הכורדים לעצמאות לבין תמיכה מסויגת, בשל הסכנה הטמונה בצעד כזה נוכח התנגדות המדינות השכנות למחוז. חלק מהמאמרים קראו  לכורדים לממש את זכויותיהם בתיאום ובהבנה עם שכנותיהם.

 

להלן תרגום קטעים ממאמרים אלה:

 

אילוסטרציה: חגיגות לרגל משאל העם בחבל כורדיסטן[1]


"לכורדים יש זכות לקבוע את גורלם בעצמם, ללא התערבויות חיצוניות"

כאמור, בכמה מן המאמרים שפורסמו הובעה תמיכה מוחלטת בזכותם של הכורדים לעצמאות. הסופר והעיתונאי מוהנד עבד אל-חמיד כתב כי קשרי הכורדים עם ישראל אינה הצדקה לשלילת זכותם לעצמאות וקרא לפלסטינים לתמוך בכורדים, נוכח שותפות הגורל שלהם.

 

הוא כתב: "... יש הבדל גדול בין שימוש ביחסים בין ישראל לכורדים כדי להתכחש לזכויות הלגיטימיות של העם הכורדי... לבין חשיפת האמת לגבי יחסים אלה, שמסבים נזק לאינטרסים של הכורדים והערבים. [יש] להבהיר את השגיאה החמורה, שעושה האליטה הפוליטית הכורדית ביחסיה עם מדינת האפרטהייד הישראלית, לצד המשך התמיכה בזכויות הכורדים וחיזוק הברית עם העם הכורדי והגורמים הדמוקרטיים בו...

 

לאורך כל  ההיסטוריה של האזור הזה, בו חיים הכורדים, היו רק התכחשות לזכויות[יהם], אפליה [נגדם] והכפשת [דמותם], באמצעות האשמתם בשיתוף פעולה עם האויבים ודיכוי כל ניסיון [שלהם] לדרוש זכויות. לכורדים יש זכות לקבוע את גורלם בעצמם, ללא התערבויות חיצוניות. אין [ולו] הצדקה אחת להתנגדות למשאל עם, שיביא לידיעת העולם עמדה של עם מדוכא, באשר לשאלה אם הוא מעוניין להיפרד מעיראק או להמשיך להיות בקשר [עמה]. מדוע נשללת הזכות להגדרה עצמית ממיליוני כורדים? מדוע עליהם להישאר נתונים לחסדי ממשלות כושלות, מושחתות ודיקטטוריות? הגיוני [יותר] שהעם הפלסטיני, שסובל באופן דומה מהשלטון הקולוניאלי הישראלי, יתמוך במאמץ של העם הכורדי להגדרה עצמית, ובכללה הזכות להקמת מדינה עצמאית, ובה בעת יאמין שהעם הכורדי ישים קץ למשחק של ישראל בבעייתו בהווה ובעתיד וימשיך להיאבק לצד העם הפלסטיני למען סיום הכיבוש הקולוניאלי ו[מימוש] זכותו להגדרה עצמית."[2]

 

גם העיתונאי וחבר המועצה הלאומית הפלסטינית חמאדה פראענה, הביע תמיכה מוחלטת בזכות הכורדים להגדרה עצמית, למרות קשריהם עם ישראל. במאמרו הוא מתח ביקורת חריפה על עיראק, איראן ותורכיה, שמנעו מן הכורדים לממש זכות זו. הוא כתב: 

 

"כערבים שמכבדים את עצמנו, איננו יכולים שלא לכבד את האחר. עמנו הערבי כולו חי בשותפות עם הכורדים בעיראק ובסוריה, עם הברברים בארצות צפון אפריקה, ועם האפריקאים בארצות אזור קרן אפריקה. היות שאנו כמוסלמים, נוצרים - ערבים ולא ערבים - מכירים בפלורליזם, לא נתנגד בשום אופן לזכות הכורדים לקיים משאל עם [רק] משום שהאויב הציוני ומפעל ההתפשטות האימפריאליסטי הישראלי תומך בה...

 

תמיכתנו בזכות הכורדים לקיים משאל עם להגדרה עצמית עד כדי עצמאות אם הם רוצים בכך, וזו זכותם, איננה כדי להכעיס את תורכיה ואיראן. השתיים אינן אויבותינו [הערבים]. הן שכנות ושותפות שלנו להיסטוריה, לתרבות ולדת, יהיו אשר יהיו המחלוקות בינינו על מדיניותן ועל התערבותן הבוטה בארצותינו... אנו תומכים בכורדים בהיותם לאום שונה משלנו, שחולק עמנו אותה היסטוריה, אותה גיאוגרפיה ואותה דת אסלאמית, יהיו אשר יהיו המחלוקות שלנו עמם, בעבר או בעתיד...

 

המצור היבשתי והאווירי שהכריזו תורכיה ואיראן על [חבל] כורדיסטן, שבמסגרתו [הן] החלו לנקוט צעדים כלכליים, ביטחוניים, מדיניים ודיפלומטים נגדו, כמוהו כמצור הישראלי העושק והמדכא המוטל על רצועת עזה של פלסטין. הדבר מוכיח כי הסתירה בין העמדות המדיניות של תל אביב, טהראן ואנקרה  מתפוגגת. הן הופכות להיות זהות בשעה שהן מופנות נגד פלורליזם, דמוקרטיה, זכויות אדם ונגד האחר בעל זכות הבחירה וההגדרה העצמית ... אנו נמשיך לתמוך בזכות הכורדים לזהות לאומית עצמאית כי אנו מתנגדים לקיפוח, לשעבוד, להשתלטות ולביטול האחר. נמשיך להיות אחים, ידידים ושכנים של הכורדים בין אם יהיו מאוחדים יחד עם הערבים בעיראק ובסוריה ובין אם יבחרו בדרך אחרת."[3]

 

לכורדים ייטב אם מדינתם תקום בתיאום עם שכנותיה, לא תוך מאבק עימן

לצד תמיכה מוחלטת זו היו גם שהביעו תמיכה מסויגת והצביעו על הבעיות שעלולות להתגלע בשל התעקשותם של הכורדים לקיים את משאל העם, למרות התנגדותן הנחרצת של המדינות הסובבות אותן. 

העיתונאי והשר לשעבר אשרף אל-עג'רמי אף מתח ביקורת על כך שהנושא הפלסטיני נדחק מסדר היום העולמי. הוא כתב:

 

"... חובה עלינו הפלסטינים לתמוך בזכות  העם הכורדי להגדרה עצמית ולעצמאות, אך הדבר צריך להתממש באמצעות הבנה הדדית עם הממשל המרכזי בעיראק ובעיתוי שיסייע לכלל העיראקים לעבור את השלב הזה עם מינימום נזקים ובאופן שיממש את האינטרסים של כולם. זאת משום שעצמאות במסגרת שתיצור סכסוך חדש תזיק לעיראק [בכלל] ולכורדים בפרט...

עלינו להזכיר לעולם כי העם הפלסטיני עודנו כורע תחת עול הכיבוש למעלה מ-50 שנה, ושמן הראוי שנושא זה יעמוד בראש הנושאים הדחופים שעל סדר היום הבינ"ל. אין זה ראוי שהעולם והמעצמות, שהן הגורם לטרגדיה שלנו, ימשיכו לנהוג איפה ואיפה ביחסם למשברים ולסכסוכים הבינ"ל ולעניינים של רדיפה, דיכוי והפקעת זכויותיהם של עמים..."[4]

 

החוקר והעיתונאי עבד אל-ר'ני סלאמה תמך עקרונית בזכותם של הכורדים להגדרה עצמית, אך הביע חשש כי החבל הכורדי בעיראק לא יוכל לתפקד כמדינה עצמאית בשל סנקציות מצד עיראק, תורכיה ואיראן. הוא קרא לכורדים להמשיך במאבקם להגדרה לאומית בתיאום עם השלטון המרכזי בעיראק:

"... הרחוב הערבי - והרחוב הפלסטיני בפרט - נחלק [בסוגיית משאל העם בחבל הכורדי בעיראק] בין תומכים למתנגדים, ואין נתונים סטטיסטיים [הקובעים] מי משתי הקבוצות גדולה יותר... אין ספק שנעשה לכורדים עוול היסטורי, שהופקעה מהם הזכות להגדרה עצמית, ושארבע המדינות אשר תחת חסותן הם חיים האכילו אותם מרורים, ושללו מהם את זכויותיהם הלאומיות ואף האזרחיות. לכן, לאור הקורבנות העצומים שהקריבו, ולאחר דרך ארוכה של מאבק מר, יש להם זכות לקבל עצמאות ולחיות בחירות, בכבוד ובשלום על אדמתם ההיסטורית. אנחנו הפלסטינים, היינו ועודנו תומכים בעיראק, והזדהינו עמה בכל מאודנו במלחמות התוקפניות שנערכו נגדה. אלא שאנחנו מזדהים גם עם זכותם של הכורדים להגדרה עצמית ועם זכותם הלגיטימית למדינה לאומית-דמוקרטית, משום שמי שנאבק למען חירות ועצמאות ומאמין בצדקת דרכו, עליו להפגין סולידריות עם כל מי שיש לו מאבק דומה, שכן הצדק אינו ניתן לחלוקה...

כל זה [נכון] מבחינה עקרונית, אך יש גם להקשות ולשאול: מה חשוב יותר, זכותם של עמים ומיעוטים להגדרה עצמית, או שמירה על אחדות הארץ ועל שלום בין תושביה?... האם גבולות המדינות חשובים יותר מחיי האנשים? האם ניצחון במלחמות עולה בערכו על דו-קיום בשלום בין אנשים ממוצאים שונים? האם גבולות עיראק וגבולות סייקס-פיקו מקודשים? והאם הם קדושים יותר מחיי אזרחיה?...

מבחינה עקרונית זכותם של הכורדים לקיים את משאל העם. לכל הפחות מדובר במהלך דמוקרטי שמבוצע בצורה לא אלימה ותרבותית. זהו ביטוי לגיטימי ומוכר כדי לדעת מהן הכוונות והשאיפות של העם. לכן, היות ומשאל העם הראה שרוב העם הכורדי תומך במדינה עצמאית, אזי על כל העולם לכבד את הרצון הזה ולתמוך בו.

אולם חשוב מכך, היות ולניסיונות הכורדים להתפצל [ממדינותיהם] יהיו תוצאות הרסניות, עלינו להסתייג מהתעקשות ההנהגה הכורדית להמשיך בתכנית ההתפצלות, במיוחד כעת, בשל החששות הבאים:

בגדאד מתנגדת לרעיון המדינה הכורדית מאחר שזה ישלול מעיראק שטח גדול, שלו חשיבות גדולה לביטחונה ולכלכלתה....

 

מבחינת הכורדים - הפיצול [מעיראק] ייצור מדינה ללא מוצא לים ומוקפת במדינות עוינות מכל צדדיה, שתהיה נצורה משום שלא תוכל לייצא את הנפט ואת תוצרתה ולא תוכל לייבא את מזונה ואת צרכיה... יתר על כן, צעד זה [הכרזת עצמאות] עלול להרוס את החלום הכורדי כולו, ולדחות את [הגשמתו] לעתיד בלתי ידוע, ואולי אף לעד.

 

לפיכך – ומשיקולי אינטרסים – על המנהיגות הכורדית [בעיראק] למתן את צעדיה ולנהל מאבקה מתוך שיקול דעת ועל בסיס של הסכמה והתפייסות, תחילה עם בגדאד, לאחר מכן עם המדינות השכנות ולבסוף עם הקהילה הבינלאומית, שאם לא כן, עלולות לפרוץ באזור מלחמות לאומיות ועדתיות שלא יסתיימו בטווח הזמן הנראה לעין. הכורדים סבלו רבות והגיע הזמן שייהנו מעצמאות. האזור הזה סבל מאסונות, ממלחמות ומהרס, והגיע הזמן שעמיו יחיו יחד בדו-קיום, בביטחון, בשלום ובכבוד, ויזנחו את המלחמות, הגזענות והמשטרים העריצים..."[5]

 

 



[1] אל-איאם (רש"פ), 26.9.2017

[2] אל-איאם (רש"פ), 26.9.2017

[3] אל-איאם (רש"פ), 26.9.2017

[4] אל-איאם (רש"פ), 27.9.2017

[5] אל-איאם (רש"פ), 2.10.2017