פילוסוף סורי-פלסטיני: איראן וחזבאללה מנצלים את האהדה שצברו בזכות סיסמת ההתנגדות לישראל, למלחמתם בסונים הערבים
ד"ר אחמד ברקאוי - פילוסוף ממוצא סורי-פלסטיני, בעבר ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת דמשק, החי כיום בדובאי - פרסם מאמר בעיתון "אל-ביאן" היוצא לאור באיחוד האמירויות הערביות, בו יצא נגד איראן, חזבאללה וחמאס, המנצלים לטענתו את סיסמת ההתנגדות לישראל כדי להכשיר את מעשיהם נגד מדינות ערב ונגד הסונים החיים במדינות ערב. ברקאוי מתח ביקורת על אותם ערבים שתומכים באיראן ובחזבאללה רק משום שהללו טוענים שהם פועלים נגד ישראל, וטען כי רוב האנשים בעולם הערבי שופטים את חזבאללה ואיראן בהתאם למעשיהם נגדם ולא בהתאם לסיסמאות שבהן הם מנפנפים. לדבריו, ניצול לרעה זה של האיבה לישראל רק מזיק לבעיה הפלסטינית וממאיס אותה בעיני דעת הקהל.
ד"ר אחמד ברקאוי[1]
להלן תרגום קטעים מן המאמר:[2]
"זה אך טבעי שהערבים - כפרטים וכקולקטיב - נוקטים עמדה עוינת כלפי ישראל ותומכים בפלסטינים במאבקם למען חירות וכבוד ולמען שחרור אדמתם. עמדה זו אינה מקנה לאיש פריבילגיה כלשהי, אדרבא נקיטת עמדה מנוגדת לה [קרי אהדה של ערבי לישראל] היא זו שמעוררת פליאה וגוררת גינוי... [עם זאת], גם העוינות לישראל אינה מקנה לבעליה היתר לבצע דבר רע נגד בן אדם [באשר הוא] ואין זה הגיוני, או הכרחי, או ריאלי, או מוסרי, שהעוינות לישראל תהווה תעודת יושר שמקנה את הזכות לתקוף את החברה, את העם ואת בני האדם.
כל אימת שמותחים ביקורת על [ארגון] חזבאללה–שהוא [גם] אחת המפלגות העדתיות בלבנון - מיד נחלצים כמה כותבים ואומרים בתגובה: 'אבל חזבאללה הוא אויב של ישראל וסמל ההתנגדות'. אין ספק כי מי שטוען זאת הוא בעל תפיסה אידיאולוגית אוטומטית, משום שהוא הופך גורם אחד ויחיד לקנה מידה להבנה ולהערכה של תופעות ולקבלת החלטה לגביהן. גם אם נניח לצורך הוויכוח שיש מידת מה של אמת באמירה זו, האם הוא סבור שהעוינות לישראל מהווה סיבה מספקת כדי לתמוך בו [בחזבאללה]?
תושב העיר [הסורית] אל-קוסייר [שבמערב סוריה במחוז חומס], למשל, שאותה כבש חזבאללה והבריחו ממנה, ישנא את חזבאללה גם אם זה שחרר את פלסטין, שכן הוא מבסס את עמדתו על הטרגדיה שלו שמאחוריה עמד חזבאללה וזכותו לראות בו כמי שביצע מעשה נפשע. חזבאללה שתמך במשטר דיקטטורי שהרג 60 אלף אסירים [קרי משטר אסד][3] יזכה מצד משפחות ההרוגים אך ורק לבוז מוחלט.
האנשים שרצח חזבאללה בדרום לבנון - אותו חזבאללה שרצח את [ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק] אל-חרירי ואת [העיתונאי והמרצה הליברל הלבנוני] סמיר קציר ואחרים בלבנון - לא יסנגרו עליו בשום פנים ואופן בפני הסונים של לבנון.
לחזבאללה שכבש את בירות ככוח פולש לא יועילו סיסמאות ההתנגדות כדי לזכות באהבתם של תושבי בירות המערבית, וכן הלאה וכן הלאה.
החות'י [בתימן] תולה כרזה שכתוב עליה מוות לישראל ואחר כך הוא כובש את הערים אל-חדידה, עדן וצנעא, אז מה פשר אמירת 'מוות לישראל' אם בפועל הוא זורע מוות בתימן?
ומה משמעות הצהרת העוינות של חמאס לישראל והצהרת התמיכה שלו בשחרור כולל [של פלסטין], אם בפועל הוא הופך את עזה למקום שלא ניתן לחיות בו.
איזו משמעות יש לכך שמדינה כאיראן מכריזה עוינות כלפי ישראל ולאחר מכן היא נוקטת מול שכנותיה הערביות מדיניות של ערעור יציבותן, באמצעות מיליציות הפועלות בניגוד לרעיון המדינה ובאמצעות ייצוא המהפכה המזויפת.
עקרונות החירות, השחרור, היציבות והצדק אינם ניתנים לחלוקה, העמדות בנוגע לזכותו של האדם לחיות ובכבוד אינן ניתנות לחלוקה. אם אתה תומך בעם הפלסטיני ובחירותו, פירושו של דבר שאתה תומך במאבקו הנאצל של העם הסורי למען חירות, שחרור וכבוד. אם אתה עוין את ישראל, פירושו של דבר שאתה תומך בתימן, בעיראק ובסוריה נגד הכוחות העדתיים המיליציוניים ותומכיהם [קרי איראן, חזבאללה, החשד השעבי והחות'ים]. אם אתה נגד ישראל, אין פירושו של דבר שאתה אמור לתמוך בטרור במדינה זו או אחרת.
אדרבא, הפיכת האיבה לישראל לסיסמא לצורך גרימת נזק לאחרים, היא דבר מגונה לא רק מבחינה פוליטית, אלא היא התנהגות בלתי מוסרית בעליל, מה גם שהשלכותיה על סוגיית העם הפלסטיני שליליות ביותר. זאת, משום שפגם מוסרי כזה מוליד סוג של מיאוס כלפי כל שיח הקשור לפלסטין, והנושא [הפלסטיני, עלול] לאבד את הרצינות [שמיוחסת] לו ואת קיומו בתודעה [הציבורית].
[1] www.albayan.ae, 9.8.2017
[2] www.albayan.ae, 9.8.2017
[3] על פי דיווח של ארגון זכויות אדם סורי במאי 2016, במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, מתו למעלה מ-60 אלף אסירים בבתי כלא של המשטר. http://www.reuters.com, 22.5.2016