כותב סעודי למנהיגים הפלסטינים: החמצתם יותר מדי הזדמנויות לפתרון הסכסוך עם ישראל; הגיעה העת לאחדות פלסטינית ולשלום עם ישראל
משעל אל-סודיירי, עיתונאי סעודי הכותב ביומון הלונדוני אל-שרק אל-אוסט, פרסם בטורו מאמר בו תקף את המנהיגים הפלסטינים וטען כי במשך שנים רבות הם החמיצו הזדמנויות מדיניות רבות לפתרון הסכסוך עם ישראל, ובמקביל איבדו את אדמות פלסטין בגדה המערבית והמיטו הרס על עזה.
אל-סודיירי פנה לראש הלשכה המדינית החדש של החמאס, אסמאעיל הניה, והדגיש כי הסכמה של תנועת החמאס למדינה פלסטינית בגבולות ה-4 ביוני 1967, מהווה במשתמע הכרה בישראל ולכן עליה להפסיק את האלימות נגדה, לזנוח את הסיסמא "פלסטין מהנהר עד הים" ולנקוט יוזמה להשגת אחדות פלסטינית. לדבריו, גודלה הגיאוגרפי של מדינה לא בהכרח מעיד על יכולתה לשגשג ולהצליח כלכלית וכי הגיע הזמן שהצעירים הפלסטינים יחיו חיים נורמליים כיתר צעירי העולם ושהעם הפלסטיני כולו "ייהנה מחיים בתנאים של שלום."
משעל אל-סודיירי[1]
להלן תרגום קטעים מן המאמר:[2]
"כמה ממנהיגי פלסטין, שהיו בשלטון, הצטיינו בשני דברים: רטוריקה והחמצת הזדמנויות. זאת, מאז אמצע שנות הארבעים של המאה הקודמת עד תחילת המאה ה-21. בשנת 1947 הם התנגדו להחלטת החלוקה [של האו"ם], למרות שהיא העניקה להם 49% מאדמות [פלסטין]; הם האשימו בבגידה את [גמאל] עבד אל-נאצר [נשיא מצרים בין 1970-1954] משום שהסכים לתכנית רוג'רס[3] ו[בהמשך] הם האשימו את [אנואר] אל-סאדאת בבגידה משום שחתם על הסכם השלום [עם ישראל] בקמפ-דיויד. השניים הללו [נאצר ואל-סאדאת] לפחות הכירו במציאות ו[חצי האי] סיני הוחזר למצרים בשלמותו.
אחת מהחמצות ההזדמנות הבלתי נסלחות של המנהיגים הפלסטינים, היא סירובם לשבת על הכיסא שהועיד להם אל-סאדאת ליד שולחן המו"מ, מול דגלם, במלון 'מינה האוס' בקהיר[4]. יצוין כי באותו זמן לא הייתה ולו התנחלות אחת בגדה המערבית ולא שום בית הרוס בעזה.
כעבור כמה עשרות שנים, לאחר שחצי משטח הגדה המערבית התמלא בהתנחלויות, הם [הפלסטינים] חתמו על הסכם אוסלו, אשר התברר להם בהמשך כחסר הערך. האם לשם כך [כלומר כדי להגיע למצב הנוכחי] התרחש 'ספטמבר השחור'[5]? ולשם כך פרצה מלחמת האזרחים בלבנון? ולשם כך חרבה עזה שלוש פעמים?!
עם כל הכבוד שאני רוחש למנהיג [אסמאעיל] הניה, אני אומר לו: 'כאשר קבעת [במסמך המדיני החדש של חמאס] את גבולות פלסטין כגבולות שהיו לפני ה-5 ביוני 1967, הרי שהכרת במשתמע ובאופן עקיף בישראל[6]. לפיכך, אינך יכול מעתה ואילך ליידות עליה ולו אבן אחת, לא כל שכן לשגר עליה ולו רקטה אחת.
אני תוהה אפוא מה ערך הסיסמא המליצית הבלתי אפשרית 'פלסטין מהנהר עד הים', כל עוד עזה מנותקת מהגדה המערבית? האם האומץ וההקרבה יביאו את המנהיג [אסמאעיל] הניה לנקוט יוזמה היסטורית ולבסס את האחדות במדינה הפלסטינית, שהאחים הערבים ואף העולם כולו יתמכו בה?
מגיע לצעירים הפלסטינים לחיות, לשאוף ולפעול כמו צעירי יתר העמים. הספיקו לנו הצער, הדיכוי, הטיפשות והפרחת הסיסמאות הקיצוניות, אשר חיסלו את התבונה ויחד עמה הרבה מהאדמות. אם העם הפלסטיני ייהנה מחיים בתנאי שלום, [תגלו ש]הוא עם יצירתי, ותעיד על כך העובדה שמי שקיבלה את פרס המורה הטובה ביותר בעולם היא הפלסטינית חנן אל-חרוב[7]...
ואם מדברים על ההיבט הטריטוריאלי, הרי ש[כדאי לזכור] ששטחה של סינגפור הוא 710 קמ"ר בלבד, כלומר תשיעית משטח הגדה המערבית ועזה [גם יחד] ומספר התושבים בשני [המקומות, קרי בסינגפור ובשטחים הפלסטינים] דומה, [ולמרות זאת] הכנסותיה של סינגפור [בשנה] עולים על 400 מיליארד דולר, כלומר יותר מהכנסתה של כל אחת ממדינות הנפט... אפילו שאין בה אוצרות טבע."
[1] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 21.5.2017
[3] תכנית רוג'רס - שמן של שלוש תכניות שלום בין ישראל למצרים וירדן שהציג מזכיר המדינה האמריקאי ויליאם רוג'רס בשנים 1971-1969
[4] לאחר ביקור סאדאת בישראל נפתחה ב-14 בדצמבר 1977 ועידת שלום במלון 'מינה האוס' בקהיר בהשתתפות נציגי ישראל, מצרים, ארה"ב ומשקיף מהאו"ם.
[5] כינוי של המאבק שהתנהל בחודש ספטמבר 1970 בין צבא ירדן לבין ארגונים פלסטינים מזוינים שהיו מאורגנים באש"ף וישבו אז בירדן.
[6] יצוין כי הסעיף העוסק במדינה פלסטינית בגבולות 1967 במסמך הפוליטי החדש של חמאס, המעיד לכאורה על התפתחות פרגמטית, נוסח כך שאינו אומר במפורש שחמאס מקבלת הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967, אלא שהיא "רואה בכך נוסחה מוסכמת" (עם אש"פ) כדלקמן: "אין ויתור על כל חלק מפלסטין בכל תנאי ובכל הנסיבות והלחצים וככל שהכיבוש יימשך. חמאס דוחה כל חלופה לשחרור פלסטין במלואה מן הנהר עד הים. עם זאת - ואין פירוש הדבר הכרה בישות הציונית ולא ויתור על זכות מזכויות הפלסטינים - חמאס רואה בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית בריבונות מלאה שבירתה ירושלים בקווי ה-4 ביוני 1967 ושיבת הפליטים והעקורים לבתים שמהם הוצאו - נוסחה לאומית מוסכמת ומשותפת." www.palinfo.com, 1.5.2017 ראו דוח ממרי: מסמך חמאס: מדינה פלסטינית בגבולות 67 כ"נוסחה מוסכמת" לה ולאש"פ, אך בלי ויתור על פלסטין מהים עד הנהר. עוד יצוין כי העמדה הרואה בהקמת מדינה בגבולות 1967 נוסחה לאומית מוסכמת ומשותפת לא חדשה כלל. ח'אלד משעל הצהיר עליה פעמים רבות בעבר וגם מנהיג חמאס לשעבר אחמד יאסין דיבר על כך. עמדה זו הוצגה גם בהסכמי הפיוס בין פת"ח לחמאס. עם זאת, החידוש היחיד הוא שהפעם זהן מסמך רשמי המבטא עמדה של כל הנהגת חמאס וקיבלה את אישורה של השורא – הגוף העליון ביותר של התנועה.
[7] מורה ממחנה הפליטים דהיישה ליד בית לחם שפיתחה שיטה להפחתת אלימות בקרב תלמידיה וזכתה במרץ 2016 במקום הראשון בתחרות הבינ"ל למורים מצטיינים.
