המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מסמך חמאס: מדינה פלסטינית בגבולות 1967, ללא ויתור על פלסטין מהים לנהר
7/5/2017


מסמך חמאס: מדינה פלסטינית בגבולות 1967 כ"נוסחה מוסכמת" לחמאס ולאש"פ, אך ללא ויתור על פלסטין מן הים עד הנהר  


מאת כ. יעקב


ב-1 במאי 2017 פרסמה תנועת חמאס מסמך מדיני בהסכמת כל מנהיגיה. ראשי חמאס הבהירו כי המסמך אינו מחליף את האמנה של התנועה, אלא נועד להתאים את עמדתה לזמננו. את המסמך הציגו דוברי חמאס כהתפתחות בלי לוותר על עקרונותיהם.[1]

בהכרזה על מסמך חמאס אמר ח'אלד משעל, כי כבר לפני ארבע שנים הוחלט לגבש תכנית מדינית מותאמת למדיניות שחמאס נוקטת בפועל, תכנית אשר תהווה את מקור הסמכות של התנועה. לפני שנתיים החל דיון מעמיק ומדוקדק בפרטי התכנית ולבסוף - לאחר התייעצויות עם מומחי משפט בין-לאומי - גובש מסמך על דעתם של כל מנהיגי חמאס. לדברי משעל, חמאס מציגה דגם של "התפתחות" ו"התחדשות" בתפקודה המדיני, כפי שהיא אינה קופאת על שמריה בתחום ההתנגדות והלחימה, וזאת, בלא ויתור על תביעות התנועה ועל זכויות העם הפלסטיני.[2]    

 

מסמך חמאס נועד להציג את חמאס באור פרגמטי, דמוקרטי, סובלני ולא קיצוני, כדי לשפר את דימויה של התנועה בעולם וכדי להציג עמדה מדינית משותפת לה ולפת"ח, אך הוא מלא סתירות פנימיות שאין להן תשובה, כמו הסתירה בין ראיית המדינה הפלסטינית בגבולות 1967 כ"נוסחה מוסכמת" לחמאס ולאש"פ לבין אי הנכונות לוותר על אף שעל מפלסטין, התביעה לשיבת הפליטים לבתיהם ואי ההכרה בישראל. המסמך קורא להמשך המאבק המזוין והג'יהאד. [3]

 

מסמך חמאס



מה השתנה?

1.     אין התייחסות לקשר של חמאס עם האחים המוסלמים

המסמך שנועד גם לאוזניים מערביות ולמדינות ערב, אינו מזכיר כל קשר בין חמאס לאחים המוסלמים, אלא מגדיר את חמאס כתנועה לאומית אסלאמית ולא כשלוחה פלסטינית של האחים המוסלמים, כפי שנאמר באמנת חמאס. במסיבת עיתונאים שבה פרסם משעל את המסמך, הוא הבהיר כי חמאס משתייכת לאסכולה של האחים המוסלמים אך ארגונית היא גורם פלסטיני עצמאי שאינו כפוף לשום ארגון.[4] המסמך גם לא מבליט את הפן האסלאמי של התנועה. למשל, אין בו התייחסות לאדמת פלסטין כאדמת ווקף (הקדש אסלאמי).[5]

 

2.     הדגשה שחמאס נלחמת בכיבוש ובציונות ולא ביהודים

המסמך מנסה להרחיק את חמאס מהאנטישמיות שאמנתה ספוגה בו, בציינו כי חמאס אינה נלחמת ביהודים בשל יהדותם, אלא בכיבוש ובמפעל הציוני. "חמאס מתנגדת לכל דיכוי של כל אדם או פגיעה בזכויותיו על רקע לאומי, דתי או עדתי. האנטישמיות ודיכוי היהודיםהן תופעות הקשורות להיסטוריה האירופית ולא לערבית והמוסלמית. התנועה הציונית היא הדגם המסוכן לכיבוש התנחלותי שעבר מן העולם וצריך לחלוף גם בפלסטין." [6]

3.     מו"מ עם ישראל – לא בעיתוי הנוכחי

בניגוד לשלילה המוחלטת של כל מו"מ עם ישראל המופיעה באמנת חמאס, משעל הבהיר כי בעיתוי הנוכחי אין מקום למו"מ בין ישראל לחמאס: "המו"מ הוא כלי ונתייחס אליו כדבר שאפשר לשנות. מדיניות חמאס מתנגדת לנהל מו"מ עם ישראל משום שהעיתוי הנוכחי אינו מתיר זאת. כיום ישראל משתמשת במו"מ כתחבולה." [7]אולם באופן עקרוני אין מניעה לכך, שכן כפי שאמר משעל  גם "הנביא וצלאח אל-דין דיברו עם אויביהם."[8]

 

אילו עקרונות עומדים בתוקפם?

1.     המשך הג'יהאד והמאבק המזוין לשחרור פלסטין

"ההתנגדות והג'יהאד לשחרור פלסטין יישארו זכות לגיטימית, חובה וכבוד לכל בני העם והאומה שלנו... ההתנגדות לכיבוש בכל השיטות והאמצעים היא זכות לגיטימית שמובטחת ע"י ההלכות השמימיות והכללים והחוקים הבין-לאומיים ובראשם המאבק המזוין שנחשב לאופציה האסטרטגית להגן על העקרונות ולהשיב את הזכויות של העם הפלסטיני... חמאס מתנגדת לכל פגיעה בהתנגדות ובנשקה ומדגישה את זכות העם לפתח את אמצעי ההתנגדות. "[9]

 

2.     מימוש זכות שיבת הפליטים לבתיהם

"זכות שיבת הפליטים והעקורים הפלסטיניים לבתיהם - שמהם הוצאו או נאסר עליהם לחזור אליהם בשטחים שנכבשו בשנת 1948, או בשנת 1967, כלומר כל פלסטין - היא זכות טבעית אישית וקיבוצית... חמאס מתנגדת לכל התכניות והניסיונות לחסל את בעיית הפליטים, כולל הניסיונות ליישבם מחדש מחוץ לפלסטין ותכניות המולדת החלופית. חמאס מדגישה כי פיצוי הפליטים והעקורים הפלסטיניים בגין הנזק שנגרם להם כתוצאה מגירושם וכיבוש אדמתם, היא זכות הקשורה לזכות השיבה שלהם והיא תיושם לאחר מימוש זכות השיבה והיא אינה מבטלת את זכות שיבת הפליטים ואינה גורעת ממנה." [10]

 

3.     אי הכרה בישראל; "קיום ישראל בטל מיסודו"

המסמך מדגיש כי למרות עמדתה לגבי המדינה הפלסטינית בגבולות 1967,  "אין פירוש הדבר הכרה בישות הציונית... קיומה של ישראל בטל מיסודו והוא סותר את זכויות העם הפלסטיני... אין הכרה בלגיטימיות של הישות הציונית." [11]

 

4.     פלסטין "מהים עד הנהר"

"אין ויתור על כל חלק מפלסטין בכל תנאי ובכל הנסיבות והלחצים וככל שהכיבוש יימשך. חמאס דוחה כל חלופה לשחרור פלסטין במלואה מן הנהר עד הים... פלסטין בגבולותיה מנהר הירדן במזרח עד הים התיכון במערב ומראש הנקרה בצפון עד אילת בדרום, היא יחידה שלמה והיא אדמת העם הפלסטיני ומולדתו. גירוש העם הפלסטיני והגלייתו מאדמתו והקמת הישות הציונית עליה, אינם מבטלים את זכות העם הפלסטיני על כל אדמתו." [12]

 

המדינה הפלסטינית

הסעיף שזכה לפרסום הרב ביותר ומעיד לכאורה על התפתחות פרגמטית, הוא הסעיף העוסק במדינה פלסטינית בגבולות 1967 והוא נוסח כך שלא ניתן להבין במפורש שחמאס מקבלת הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967, אלא שהיא "רואה בכך נוסחה מוסכמת" (עם אש"פ) כדלקמן:

"אין ויתור על כל חלק מפלסטין בכל תנאי ובכל הנסיבות והלחצים וככל שהכיבוש יימשך. חמאס דוחה כל חלופה לשחרור פלסטין במלואה מן הנהר עד הים. עם זאת - ואין פירוש הדבר הכרה בישות הציונית ולא ויתור על זכות מזכויות הפלסטינים  - חמאס רואה בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית בריבונות מלאה שבירתה ירושלים בקווי ה-4 ביוני 1967 ושיבת הפליטים והעקורים לבתים שמהם הוצאו - נוסחה לאומית מוסכמת ומשותפת." [13]

 

בנוסף לכך, יצוין כי העמדה הרואה בהקמת מדינה בגבולות 1967 נוסחה לאומית מוסכמת ומשותפת איננה חדשה כלל. ח'אלד משעל הצהיר עליה פעמים רבות בעבר וגם מנהיג חמאס לשעבר אחמד יאסין דיבר על כך. עמדה זו הופיעה גם בהסכמי הפיוס בין פת"ח לחמאס. עם זאת, החידוש היחיד הוא שהפעם מדובר במסמך רשמי המבטא עמדה של כל הנהגת חמאס וקיבלה את אישורה של השורא – הגוף העליון ביותר של התנועה.

 



[1] www.palinfo.com, 1.5.2017

[3] www.palinfo.com, 1.5.2017

[4] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 1.5.2017

[5] www.palinfo.com, 1.5.2017   

[6] www.palinfo.com, 1.5.2017

[7] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 1.5.2017

[9] www.palinfo.com, 1.5.2017

[10] www.palinfo.com, 1.5.2017

[11] www.palinfo.com, 1.5.2017

[12] www.palinfo.com, 1.5.2017

[13] www.palinfo.com, 1.5.2017