המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
עורך יומון מצרי: השיח' עבד אל-רחמן לא הורשע ברצח סאדאת ולא בפיגוע בבניין הסחר
24/2/2017


עורך היומון העצמאי המצרי אל-מצריון: השיח' עומר עבד אל-רחמן מעולם לא הורשע ברצח סאדאת ולא במעורבות בפיגוע בבניין הסחר העולמי ב-1993

 

בעקבות מותו של השיח' המצרי עומר עבד אל-רחמן, ששימש אב רוחני של תנועת אל-גמאעה אל-אסלאמיה וידוע כאחד ממייסדי תנועת הג'יהאד העולמי, פרסם מחמוד סולטאן, עורך היומון המצרי אל-מצריון, מאמר [1] שכותרתו "עומר עבד אל-רחמן – האסלאמיים עשקו אותו עוד לפני האמריקאים!", בו  טען סולטאן כי חרף  האשמת השיח' במעורבות בפיגוע בבניין הסחר העולמי ב-1993 וברצח נשיא מצרים לשעבר, סאדאת - אף בית משפט לא הרשיעו בכך. סולטאן אף טען כי איש אינו יודע גם מהם הדברים שאמר השיח' ואשר בגינם הורשע  ונכלא  בארה"ב במשך שנים רבות עד למותו. סולטאן גם הדגיש כי לשיח' אין כל קשר לספר "העדה הנמנעת" שכתבו שני בכירים בתנועת אל-גמאעה אל-אסלאמיה ב-1981 והתיר להרוג אנשי משטרה וצבא מוסלמים, זאת חרף ניסיונם של הכותבים לייחס את הספר אליו. לדברי סולטאן, בכירי הגמאעה אל-אסלאמיה נהגו בעוול כלפי השיח' עוד לפני שהאמריקאים עשו זאת.

 

להלן תרגום קטעים מן המאמר:

 

"בעוד שהכותרת הראשית של אתר CNN דיווחה  על 'מותו של השיח' עומר עבד אל-רחמן', יצאו כמעט כל כלי התקשורת המצריים בכותרת: 'מותו של הטרוריסט עומר עבד אל-רחמן'. ההבדל כאן בין 'השיח'' לבין 'הטרוריסט' משקף את ההבדל בין תקשורת 'מקצועית' לבין תקשורת ' פרזיטית. איש אינו יכול להיות בטוח בנכונות ההאשמות שבהן הורשע ד"ר עומר עבד אל-רחמן בארה"ב בשנת 1996, שכן כל הגרסאות החוזרות ונשנות מאשרות שהוא לא הואשם בקיום קשר עם מבצעי הפיגוע בבניין הסחר העולמי [ב-1993] אלא בגלל 'הדעה' שלו בארה"ב שאותה ביטא בפתיחות בשיחה  עם חבר, שמאוחר יותר התברר שהיה סוכן שהקליטו בהסתר.  כל ניסיון להתחקות אחר 'תוכן' הדעה הזאת אשר הובילה אותו לכלא שבו שהה שנים עד שהחזיר את נשמתו לבורא, נועד לכישלון.

 

בישיבותיהם הסגורות הטילו חברי אל-גמאעה אל-אסלאמיה את האחריות ל'אובדנו' של השיח' על הנהגת התנועה בחו"ל, ובראשה השיח' רפאעי אחמד טה ומוצטפא חמזה, משום שלא סיפקו לו הגנה מפני אלה שהגיעו אליו, פיתו אותו וריגלו אחריו מיד לאחר שהגיע לארה"ב.

 

למיטב ידיעתי, בית הדין הצבאי במצרים שדן את חמשת רוצחי סאדאת - ח'אלד אל-אסלאמבולי, מוחמד עבד אל-סלאם פרג', חוסין עבאס, עבד אל-חמיד עבד אל-סלאם ועטא טאיל -  זיכה את השיח' עומר עבד אל-רחמן ולא הרשיעו ברצח הנשיא המנוח. מדהים גם שבית הדין לביטחון המדינה בראשות היועץ המשפטי עבד אל-ר'פאר מוחמד קבע כי לאיש מן הנאשמים ברצח אל-סאדאת לא הייתה הזכות לפסוק פסק הלכה, למעט ד"ר עומר עבד אל-רחמן שהיה מרצה לפרשנות הקוראן ובעל תואר אקדמי המכשירו לכך. רבים אינם יודעים שעבד אל-רחמן הוא תלמידו של כבוד איש הדת המוסלמי האימאם הגדול ביותר שיח' אל-אזהר המנוח, מוחמד סייד טנטאוי, שהדריכו בעבודת הדוקטורט. אם כן, אף בית משפט מצרי לא הרשיע אותו בטרור או ברצח אל-סאדאת, אדרבא, בית המשפט התייחס אליו  כ[מקור סמכות] דתי  והכיר בזכותו לפסוק פסקי הלכה. 

 

גם אם היה משבר אמון עם השיח' המנוח בשל החיבור מעורר המחלוקת והידוע בשם 'העדה הנמנעת'[2]... שנכתב בשנת 1981 –  הרי של[שיח' עומר] עבד אל-רחמן אין כל קשר אליו, ומי שחיבר אותו הם שני מנהיגים באל-גמאעה אל-אסלאמיה  עסאם דרבאלה ועאסם עבד אל-מאגד.  הם ציינו בחלק מן העותקים את המשפט: '[נכתב] בפיקוח השיח' עומר עבד אל-רחמן' מתוך רצון לספק חסות של אל-אזהר למחקר החמור הזה  שמראש נכתב כמסמך שיוגש לבית המשפט כראיה הלכתית ללגיטימיות של הפעלת אלימות נגד המדינה.

 

 ב-18 בפברואר 2017 חשף חבר לשעבר באל-גמאעה אל-אסלאמיה וכיום חוקר לענייני אסלאם פוליטי, המרצה מאהר פרר'לי, בחשבון הפייסבוק שלו, שד"ר מחמוד שעיב, אחי אשתו של ד"ר עומר עבד אל-רחמן, אמר לו שהאחרון המליץ [בזמנו] על ההכרח להציג את הספר 'העדה הנמנעת' בפני אל-אזהר טרם אישורו בשל חומרתו, אלא שהנהגת אל-גמאעה התעלמה מכך.

 

אם כן, קורות חייו של האיש מעידים שהוא היה קרבן לשתי עוולות: עוול מצד האסלאמיים [קרי, בכירי אל-גמאעה אל-אסלאמיה] ועוול מצד האמריקאים."             

 

 



[1] אל-מצריון (מצרים), 20.2.2017

[2] במקור "אל-טאיפה אל-מומתנִעה"  ["الطائفة الممتنعة"] – מונח בהלכה המוסלמית שפירושו 'עדה נמנעת', קרי קבוצת מוסלמים הנמנעים מקיום ולו מצווה אחת מן המצוות הבסיסיות של האסלאם ובשל כך יש להילחם בהם עד חורמה.

בשנת 1981, בעקבות רצח סאדאת ומתקפת הטרור במנהלת המודיעין ומרכזי המשטרה באסיוט שביצעו הג'יהאד ואל-גמאלה אל-אסלאמיה, בה נרצחו 120 חיילים וקצינים, פרסמו שני בכירי אל-גמאעה אל-אסלאמיה עסאם דראבלה ועאסם עבד אל-מאגד, שבעצמם השתתפו במתקפת הטרור באסיוט, את הספר ששמו "העדה הנמנעת" בו הסבירו מדוע מותר להילחם ולהרוג אנשי צבא ומשטרה מוסלמים. על פי כמה דיווחים השיח' עומר עבד אל-רחמן לא הסכים עם הנאמר בספר ומתח על כך ביקורת, ולמרות זאת כותבי הספר הסתירו מאנשי התנועה את עמדתו.

דרבאלה ועבד אל-מאגד עצמם היו בין מנהיגי תנועות אל-גמאעה אל-אסלאמיה והג'יהאד שנעצרו ב-1981 בעקבות מעורבותם באירועי אסיוט וברצח סאדאת. הם ריצו 25 שנות מאסר ושוחררו ב-2006.

יצוין כי מאז 1997 עברה תנועת אל-גמאעה אל-אסלאמיה מהפך אידיאולוגי במסגרתו מנהיגיה נשבעו לנטוש את דרך הטרור והתנצלו על התקפות העבר. הם החלו מקדמים אידיאולוגיה של דו-קיום עם המשטר המצרי ומתאמצים לגנות את האידיאולוגיה של אל-קאעדה ולהילחם בהשפעתה על המוסלמים. ראו שלושה דוחות ממרי: יוזמת הפיוס של הארגון עם המשטר המצרי (א); יוזמת הפיוס עם המשטר המצרי (ב);  יוזמת הפיוס עם המשטר המצרי (ג)