כללי

בכירים ברש"פ ועיתונות הרש"פ בעקבות ההצבעה במועצת הביטחון של האו"ם על החלטה 2334 נגד ההתנחלויות: "יום היסטורי; ניצחון הלגיטימציה הבין-לאומית" 

 

הקדמה

החלטת האו"ם 2334 נגד ההתנחלויות שאושרה במועצת הביטחון ב-23.12.16 התקבלה בהתלהבות רבה ברשות הפלסטינית. יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, הצהיר כי מדובר בהכרזה של העולם על ההתנחלויות כלא חוקיות. כמו כן, בכירים פלסטינים ובעלי טורים בעיתונות הרש"פ טענו כי מדובר בניצחון פלסטיני חשוב והיסטורי ומכה קשה לישראל וכי חשיבותה של ההחלטה היא בהכרה העולמית באי-חוקיותן של ההתנחלויות. חלקם טענו כי ההישג החשוב ותחושת הניצחון יעודדו את הרש"פ להמשיך לנקוט צעדים נגד ישראל במוסדות הבינלאומיים, לשדרג את מעמד הרש"פ הבינ"ל ולקדם פתרון שתי המדינות באמצעות ועידה בין-לאומית ובאמצעות הצעת החלטה במועצת הביטחון. עוד ראו בהחלטה עדות למדיניותו הנבונה של יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס. זאת, על רקע הבעיות הפוליטיות הפנימיות ברש"פ שעבאס היה נתון להן בעת האחרונה.[1]

 

תחושת הניצחון והשמחה באו לידי ביטוי גם באופן שבו סוקר העניין בעיתונות הרש"פ, אך היו גם מעט התבטאויות שקראו שלא להפריז בגילויי השמחה.

 

דוח זה יסקור את תגובות בכירי הרש"פ ויומוני הרש"פ להחלטת מועצת הביטחון:

 

עיתונות הרש"פ: החלטת מועצת הביטחון נגד ההתנחלויות – ניצחון לפלסטין

כאמור, השמחה וההתלהבות מאישור החלטה 2334 מצאו ביטוי גם בסיקור הנושא על ידי עיתונות הרש"פ. למשל בכותרת הראשית של יומון הרש"פ הרשמי, אל-חיאת אל-ג'דידה, ב-24.12.16 למחרת ההצבעה במועצת הביטחון נכתב באותיות ענק בצבע אדום: "פלסטין מנצחת" - לצד תמונה גדולה של יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, מחייך ומניף את ידיו בסיפוק.[2]

 

בעמוד השער של אל-חיאת אל-ג'דידה נכתב עוד כי נשיאות הרש"פ רואה בהצבעה "סטירת לחי מצלצלת למדיניות הישראלית ותמיכה בינלאומית מוחלטת במדיניות הנשיא עבאס". סיקור התגובות בצד הישראלי הופיע תחת הכותרת "היסטריה בישראל", תוך ציטוט בכירים ברש"פ שפיארו  את הניצחון ההיסטורי של הפלסטינים, מול התבוסה של ישראל. סאיב עריקאת, מזכיר הוועד הפועל של אש"פ, צוטט באמרו כי זהו "יום היסטורי וניצחון של הלגיטימציה הבינלאומית".[3] כמו כן הנושא זכה לסיקור נרחב ובולט גם בכלי התקשורת האחרים ברש"פ. בין היתר דווח גם על חלוקת ממתקים ברחוב הפלסטיני כביטוי לתחושות הניצחון.[4]

 

הכותרת הראשית של אל-חיאת אל-ג'דידה: פלסטין מנצחת[5]

 

קריקטורה באל-קדס: החלטה 2334 והקונצנזוס הבינ"ל מאיימים על נתניהו[6]

 

עבאס: העולם מכיר באי-חוקיות ההתנחלויות; ישראל נקראת להשתתף בוועידת פריז   

יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, אמר בעקבות אישור ההחלטה במועבי"ט שהעולם הכריז כי "ההתנחלויות בשטחים הפלסטינים שנכבשו ב- 67', כולל ירושלים המזרחית, אינן חוקיות... העולם קורא לישראל להתעורר ולחזור בה ממדיניות שגויה זו, אשר לא ייתכן שתביא שלום... מה שקרה אתמול לא פתר את הבעיה [הפלסטינית] אלא אפיין אותה והדגיש את העקרונות החוקיים של הפתרון, לפיהם ההתנחלויות אינן חוקיות."

 

עבאס הוסיף: "אנו אומרים לצד הישראלי 'הבה נשב אל שולחן המו"מ כדי לדון בכל הנושאים התלויים ועומדים בינינו ולפתור אותם מתוך רצון טוב, שכן אנו שכנים במקום המקודש הזה ואנו מעוניינים בשלום, לכם מדינתכם ולנו מדינתנו. הבה נחיה זה לצד זה בביטחון וביציבות. אם תסכימו לכך, הרי ש-57 מדינות ערביות ואסלאמיות מוכנות להכיר מיד בישראל. כעת אתם חיים באי בודד, אבל אם תסכימו ליוזמה הערבית, כי אז תחיו בשלום וביציבות עמנו. יש גם את ועידת פריז לשלום שתיערך בחודש ינואר הקרוב בהשתתפות 70 מדינות כדי לומר את אותם דברים שנאמרו אתמול במועצת הביטחון, בואו אליה אתם הישראלים כדי שנשב לשולחן המו"מ בהתאם לעקרונות הללו שאישרה הקהילה הבינלאומית לפני 70 שנה... מקורות הסמכות של תהליך השלום יהיו מונחים על השולחן, וייקָבע מנגנון בינלאומי לביצועם כדי שהידברות זו תקבל את חסותן של 7 או 10 מדינות... ויוגדרו לוח זמנים ומועד ביצוע. כאשר יושלמו הדברים הללו יהיו הדלתות פתוחות בפני מימוש השלום." [7]

 

השר לענייני חוץ ברש"פ: נפעל ליישום ההחלטה כדי לממש את שיבת הפליטים לבתיהם

בכירים נוספים ברש"פ בירכו על ההחלטה. השר לענייני חוץ ברש"פ, ריאד אל-מאלכי, התחייב "להמשיך לפעול ליישום ההחלטה עם הקהילה הבינלאומית כדי לממש את הזכויות הפלסטיניות... לסיים את הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים, להקים את מדינת פלסטין שבירתה ירושלים ושיבת הפליטים לבתיהם שגורשו מהם לפי החלטה 194."[8]

 

חנאן עשראוי, חברת הוועד הפועל של אש"פ, הודתה לארבע המדינות שהגישו את הצעת ההחלטה לגינוי ההתנחלויות: ונצאולה, מלזיה, סנגל וניו-זילנד "על תמיכתן בבעיה הפלסטינית".[9] המשקיף הקבוע של הרש"פ באו"ם, ריאד מנצור טען כי ההחלטה פותחת פתח למועצת הביטחון לתקן את הטעויות שעשתה והוסיף: "אנו מודים לכל החברות שתמכו בהחלטה וכן לאחינו המצרים, הנציגים הערביים במועצה, על כל המאמצים שמצרים השקיעה במהלך הזה."[10]

 

בכיר פלסטיני: תכננו להציב מארב לישראל

יומון הרש"פ אל-איאם ציטט בכיר פלסטיני רם דרג שאמר: "התכנית הייתה להגיש את הצעת ההחלטה באופן מפתיע, בבחינת הצבת מארב לישראל, כדי שלא יהיה לה די זמן כדי להתקשר אל המדינות החברות במועצת הביטחון בניסיון להשפיע ואף לאיים עליהן."[11]

היומון המצרי אל-יום אל-סאבע פרסם ב-27 בדצמבר כי התכנית להעלות את הצעת ההחלטה תואמה עם הממשל בוושינגטון בביקור המשלחת הפלסטינית בימים 12 – 15 בדצמבר בראשות מזכיר הוועה"פ של אש"פ סאיב עריקאת וראש המודיעין הפלסטיני מאג'ד פרג' שנפגשו עם משלחת אמריקנית בראשות מזכיר המדינה ג'ון קרי והיועצת לביטחון לאומי סוזן רייס. "קרי ורייס הבהירו שהם מוכנים לשתף פעולה בהצעת החלטה מאוזנת."[12]

מאמר מערכת ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה: מאבק דיפלומטי הוא הדרך הנכונה

מאמר מערכת ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה חלק שבחים לעבאס "שאינו מהמר ואינו עורך ניסויים, אלא הוא מנהיג המאמין בעמידה האיתנה של עמו ובכוח הרצון החופשי שלו. הוא מנהיג חכם המאמין כי פעילות מדינית שקדנית היא הדרך הנכונה שתוביל  להתגברות על קשיים ואף להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, כל עוד עקרונותיה נשענים על העמדה הלאומית המוצקה... לכן ברור כעת לחלוטין שהמהלך המדיני הזה הוא המהלך הנכון של פעילות המאבק וההתנגדות... שהניב היום ניצחון היסטורי לפלסטין במועה"ב - הגוף הגבוה ביותר של הלגיטימציה הבינ"ל -  שהצביעה ברוב מוחץ בעד ההחלטה לגנות את ההתנחלויות הישראליות  ולקרוא להפסקתן לאלתר, ובכך אישרה את העמדה הפלסטינית בעניין זה... זהו ניצחון הדרך הנבונה, ניצחון התפיסה הנכונה של המאבק הפרגמטי, ניצחון העמידה על העקרונות, ניצחון הדבקות בהחלטה הלאומית העצמאית,  ולפני הכול זהו ניצחון של פלסטין תודות להקרבה העצומה של בנייה, ניצחון עמידתם האיתנה העצומה של השהידים, הפצועים והאסירים האמיצים."

 

המאמר גם ייחס את הניצחון הדיפלומטי של הפלסטינים לוועידת פת"ח: "הניצחון הזה הוא התוצאה הראשונה של הוועידה הכללית השביעית של תנועת הפת"ח. הצלחה זו - שהוכיחה את אחדות התנועה, את חוסנם של מסגרותיה החוקיות ושל המבנה הארגוני שלה, את שאיפותיה להתחדשות ואת הליכתה שאינה סוטה מן הדרך הלאומית הנכונה - היא זו שהפכה את המהלך הפוליטי במועצת הביטחון לכל כך חזק ונוכח. חברי מועצת [הביטחון] והעולם כולו נוכחו לדעת שבהצלחתה הניכרת של ועידתה הכללית השביעית, בתוך אתגרים עצומים, תנועת הפת"ח היא הגורם הפלסטיני החזק ביותר שלא ניתן להתעלם ממנו או לדלג עליו, ושבתכנית הלאומית שלו טמון הפתרון הצודק בהתאם ללגיטימציה הבינלאומית, שכן [פת"ח] היא המופת, היא ההנהגה והדרך הנכונה."[13] 

בעלי טורים בשבח ההישג: יש ליישם את ההחלטה ולנקוט עוד צעדים נגד ישראל

ביומוני הרש"פ התפרסמו גם מאמרים רבים של בעלי טורים שבירכו על הניצחון ועל המצב שנוצר, לטענתם, שבו ישראל במצב מגננה והפלסטינים הם בעלי היוזמה. חלקם קראו לשמור על ההישג, לדאוג שההחלטה תיושם בפועל ואף לנצל את המצב שנוצר כדי לקדם צעדים נוספים נגד ישראל במישור הדיפלומטי והבינ"ל.

 

בעל טור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה יחיא רבאח כתב: "ההחלטה היא סוף מוחלט לטענות ולכזבים של ישראל שהשטחים הפלסטיניים שנכבשו בשנת 1967 הם שטחים שבמחלוקת."[14]

 

ההחלטה תעודד את הרש"פ להמשיך לנקוט צעדים דיפלומטיים נגד ישראל

בעלי טורים ביומוני הרש"פ סבורים שיהיו צעדי המשך להחלטה: בעל טור ביומון הרש"פ אל-איאם חסן אל-בטל טען כי תחושת הניצחון של הרש"פ בעקבות אישור החלטה 2334 תניע אותה להמשיך בצעדיה הדיפלומטיים נגד ישראלים ובכללם שדרוג מעמד הרש"פ; הגשת תביעות בבית הדין הבינלאומי לפלילים; אפשרות להשיג החלטה במועצת הביטחון בנושא שתי המדינות וכן עידוד החרם על ישראל: "ניחוח הניצחון יניע את הרש"פ להתחיל לשדרג את ייצוג פלסטין באו"ם ממדינה משקיפה למדינה חברה ולהגיש בקשת חברות במאות ארגונים בינלאומיים. התנועה הבינלאומית להחרמת ישראל וההתנחלויות BDS תגביר את פעילותה ויצוין כי צרפת היא המדינה הראשונה באיחוד האירופי שהחליטה ליישם את המלצת הפרלמנט של האיחוד לסמן את מוצרי ההתנחלויות... אם ישראל תתעלם מן ההחלטה החדשה, פלסטין יכולה להתגרות בה ולהעלות את נושא ההתנחלויות ואת מדיניות ישראל בבית הדין הבינלאומי לפלילים... שהרי ההתנחלויות הן פשע מלחמה בין-לאומי משום שאסורה העברת אוכלוסייה לשטחי מדינה אחרת...  בחודש הבא, בתחילת שנת 2017, תתמנה שבדיה לנשיאה התורנית של  מועצת הביטחון במקום ספרד וזו הזדמנות לדיפלומטים הפלסטינים לנצל את תוצאות ועידת פריז ולהגיש הצעת החלטה חדשה שתעסוק במישרין בביצוע 'שתי המדינות'."[15] 

מופק מטר, בעל טור ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה, טען כי הנהגת הרש"פ הולכת בכיוון הנכון וכי לפי נוסח ההחלטה, נראה שהמעצמות ובראשן ארה"ב השתכנעו בזכותו של העם הפלסטיני להקים את מדינתו העצמאית שבירתה ירושלים המזרחית, והוסיף: "אנחנו יכולים להיות אופטימיים ולומר שהחלטה 2334 תקרב את היום שבו תהיה ארצנו פלסטין חברה במועצת הביטחון כמדינה עצמאית ריבונית."[16]

 

חשוב לדאוג שהחלטת האו"ם נגד ההתנחלויות תיושם בפועל

בעל טור ביומון אל-איאם, אכרם עטאללה, כתב: "ההחלטה אינה מסיימת את הכיבוש ואינה מפרקת את ההתנחלויות. זה לא נעשה בבת אחת. המדיניות הבינלאומית כלפי הפלסטינים מתקדמת בצעדי צב, אך חשוב שהיא נעה לעבר הגשמת זכויות הפלסטינים ובידוד ישראל... חשוב לתרגם את ההחלטה [למעשים בפועל], כך שכל מדינה שהצביעה בעדה תעניש את ההתנחלויות, תחרים את מוצריהן, תציב את תושביהן ברשימת מנועי כניסה אליה ותהפוך כל מתנחל למנודה... יש להכין תכנית להתעמת עם ההתנחלויות."[17]   

 

בעל טור אחר באל-איאם האני חביב, כתב: "המדינות לא הסתפקו בהצהרה שההתנחלויות הן מכשול לשלום, אלא הצביעו מפורשות שההתנחלויות אינן חוקיות והן גורמות לישראל לעמוד מול החוק הבינלאומי היות שהגדמ"ע ומזרח ירושלים הן אדמות פלסטיניות שיש להקים עליהן מדינה פלסטינית באמצעות מו"מ. הפעם, החלטה זו תכשיר את הקרקע באופן חסר תקדים בפני הוועדות המסונפות לאו"ם ולמוסדותיו הראשיים לפעול משום שההחלטה הזאת הייתה ברורה ביותר בנוגע להתנחלויות  הישראליות, בייחוד אם בית הדין הבינלאומי לפלילים ידון בתלונות הרש"פ על הפרות ישראליות נגד העם הפלסטיני ואדמתו. ועידת פריז, שתתכנס באמצע החודש הבא ותדון בנושאים חשובים יותר, הקשורים בכיבוש הישראלי ובכל הנושאים התלויים ועומדים מאז הסכמי אוסלו, עשויה לחזק את מעמד הפלסטינים ... ולתמוך בעמדה האירופית שהחלה להתגבש באחרונה סביב פנייה למועבי"ט כדי לכפות את סיום הכיבוש, גם אם ישראל לא תשתתף בוועידה... אל לנו כעת לדבר בשום אופן על חידוש מו"מ כלשהו, אלא בהתקיים תנאי בסיסי והוא ביצוע החלטות מועבי"ט ובפרט זו האחרונה בנושא ההתנחלויות."[18]

 

ישראל במגננה דיפלומטית והיוזמה כעת בידי הפלסטינים

הכותב חסין חג'אזי פרסם מאמר ביומון אל-איאם, בו טען כי במבחן אורך הנשימה במצב של מלחמה הנגזר עקב ההתנחלויות הישראליות, ידם של הפלסטינים תהיה על העליונה וכי כעת לאחר קבלת החלטה 2334 היוזמה היא בידי הפלסטינים ואילו ישראל במגננה. וכך כתב: "השאלה בסופו של דבר היא שאלה של אורך נשימה ולא של תחבולנות... ההתנחלות כפרויקט וכאסטרטגיה נידונה לכישלון, לא רק משום שהיא מנוגדת לחוק הבינלאומי ומשוללת כל לגיטימציה בינלאומית, אלא משום שההתפשטות הישראלית באזור צר ומוגבל...  נידונה לכישלון, שכן באזור הגיאוגרפי הקטן הזה, ששטחו קטן משטח מחוז חומס [בסוריה], לא תיתכן אופציה שלישית: או שנחיה בו בשכנות בשלום או שנמשיך להילחם עליו אלף שנים... הפלסטינים מסוגלים לדבוק במלחמה הממושכת הזו מאה שנים נוספות בצל הכיבוש, אולם השאלה היא כמה שנים יכולה ישראל להחזיק מעמד או לשאת [מצב של מלחמה]?...

 

בפועל, ישראל נמצאת כעת [לאחר קבלת החלטה 2334] במגננה דיפלומטית לבלימת ההתקפות הרצופות עליה ואינה בעמדה התקפית ... היוזמה או קביעת סדר היום האסטרטגי הכולל היא כעת בידי הפלסטינים, ואם לא בידיהם אז בידי צרפת וארה"ב ואולי לא ירחק היום שבו - אם המערב ייכשל ברגע האחרון והמכריע הקיים כעת - תעבור היוזמה לידי מאזן הכוח המשולש רוסיה-תורכיה-איראן, המתגבש כעת בהנהגת רוסיה. [כוח משולש זה] הוא המשתנה האסטרטגי החשוב ביותר כעת במאזן העולמי... כעת אובמה מסיר את ההגנה על הבריון [קרי ישראל] שהיה עד לאחרונה מפונק ומוגן."[19]  

 

חבר מזכירות אגודת העיתונאים הפלסטיניים מונתצר חמדאן כתב ביומון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה: "קבלת החלטה כזו מהווה ביטוי אמתי למידת דבקותו של הנשיא מחמוד עבאס בעמדתו המתנגדת לחידוש המו"מ ללא הפסקת ההתנחלויות, למרות כל הביקורות, הניסיונות והמאמצים להניאו מעמדתו זו ולתארו בגינה כ'מי שטיפס על עץ [גבוה] ואינו יודע כיצד לרדת ממנו'. הצבעת מועצת הביטחון בעד החלטה זו מוכיחה את צדקת עמדתו המוצקה של הנשיא עבאס ומוכיחה כי הוא יורד מן העץ כשהוא נושא בידו את ההחלטה הבינלאומית הזו, החשובה מאין כמותה לעניין הפלסטיני, ומהווה בסיס איתן לכניסה לכל מו"מ מדיני עתידי עם הצד הישראלי...

המערכה טרם הסתיימה, אדרבא, דרושה תשומת לב מרבית לבחינת הצעדים הטקטיים בהתמודדות עם התגובה הישראלית ברמה המקומית, הערבית והבינלאומית, ויש לפעול למען ניצול ההישג, בייחוד מאחר שהימנעות ארה"ב מהטלת ווטו כדי לסכל קבלת החלטה כזו במועצת הביטחון, מהווה למעשה הסרה זמנית של הגיבוי האמריקאי למדינת הכיבוש 'ישראל', דבר  שמעניק הזדמנות פז להידוק הקשר עם המפלגה הדמוקרטית בארה"ב ולהגעה למקורות קבלת ההחלטות גם בדרג המפלגה הרפובליקאית והקונגרס האמריקאי, כדי להעמידם במבחן המדיני של היות ארה"ב אחת מנותני החסות לתהליך השלום, בלי קשר לזהות הנשיא בה." [20]

 

כותבים אחרים: אין להגזים בשמחה, ההחלטה בעלת ערך מורלי בלבד

לצד דברי השבח להחלטה היו שקראו להתייחס להישג בעירבון וציינו כי צריך להמשיך לפעול במרץ במישור הדיפלומטי. השר לשעבר ברש"פ זיאד אבו זיאד ניסה לצנן מעט את התלהבות הפלסטינים כשכתב במאמרו: "אין צורך להגזים בשמחה על ההחלטה משום שהיא רק דיו על הנייר ועוד החלטה המתווספת לעשרות החלטות... הן בעלות ערך מורלי בלבד אם הן אינן נושאות בחובן מנגנוני יישום... האמצעי היחיד להגן על עצמנו מפני הטינה, הסערה והפרץ של הממשל [האמריקאי] החדש הוא להגיש מיד בקשה לחברות [פלסטין] באו"ם לפני כניסת טראמפ לבית הלבן ב-20 בינואר, כדי להישמר ממסע נקמה ישראלי אמריקאי כלפי הפלסטינים."[21]

 

ברוח דומה כתב גם בעל הטור ביומון אל-קודס היו"ל במזרח ירושלים, איש החז"ע ראסם עבידאת:   "נכון, החלטה כזו לא התקבלה מזה 35 שנים... והיא מהווה ניצחון של האמת והצדק... ושל הסוגיה הפלסטינית והיא גם מהווה סטירת לחי למדינת הכיבוש... ואולם עליה להוות תמריץ להמשך הלחץ הדיפלומטי [הפלסטיני] בכל המישורים כדי לגרום למדינת הכיבוש ליישם את החלטות הלגיטימציה הבינלאומית...

 

משמעות ההחלטה היא שכל העולם המאמין בצדק, באנושיות, בזכותם של עמים לחירות, לעצמאות ולהגדרה עצמית, עמד לצד עמנו, אך אל לנו להפריז באופטימיות בעניין זה ולדבר במונחים המבוססים על אשליות ואמוציות שאין להן קשר למציאות  כדי להעצים את ההישגים. זאת משום שאין מדובר בניצחון היסטורי או בפתיחת שלב חדש במאבק, שכן הממשל האמריקאי הנוכחי, שבמשך כל תקופת כהונתו נטה באופן מוחלט לטובת מדינת הכיבוש... [פעל כעת כפי שפעל] מתוך נקמנות אישית ורצה להחטיף סטירה לנתניהו... כמו כן הממשל הזה רצה - כפי שאמרו אובמה וקרי יותר מפעם אחת - להציל את מדינת הכיבוש  מפני עצמה... שכן המשך ההתנחלויות וסיפוח הגדמ"ע מאיימים על ביטחונה ועל יהדותה... חשוב מאוד אפוא שלא להעלות את רף הציפיות מהשינויים המתחוללים במדיניות האמריקאית, מה גם שתוך פחות מחודש נתמודד עם ממשל אמריקאי קיצוני ביותר...

 

לפני שהם מדברים על ניצחונות ומפריזים באופטימיות לגביהם, על הרש"פ ויתר הפלגים וגורמי הכוח לפעול למען מעקב אחר יישום החלטה זו ותרגומה לעובדות בשטח...  לחזק את האחדות הפלסטינית... לפעול למען השבת מרכזיותה של הסוגיה הפלסטינית בעולם הערבי... במישור הבינ"ל  עלינו  להפעיל את כל השגרירויות, הנציגויות והקהילות הפלסטיניות ואת ידידינו [בעולם]... כדי להוקיע את הכיבוש ואת פשעיו נגד עמנו הפלסטיני... כדי להעמיק את בידודו ולהטיל עליו חרם כלכלי ומדיני כמה שיותר נרחב."[22]

 

בעל טור ביומון הרש"פ אל-איאם האני אל-מצרי כתב שהתגובה הישראלית על קבלת החלטה 2334 מעידה עד כמה נתניהו הופתע ואיזו סטירת לחי מצלצלת חטפה ישראל ממועה"ב. מנגד, "ההנהגה הפלסטינית הגזימה מאוד בחשיבות ההחלטה ובהתייחסותה אליה כאל מפנה היסטורי ושינוי בעמדה האמריקנית... ההנהגה מתעלמת מכך שההחלטה באה תחת סעיף 6, כלומר היא חסרת כוח ביצוע. מלבד זאת הנשיא האמריקני הבא התחייב לנקוט עמדה שונה כלפי ההחלטה לאחר שכהונתו תחל ב-20 בינואר הקרוב, כלומר הוא לא יכבד אותה ויאיץ במדינות אחרות שלא ליישמה, אם כי זה לא יהיה קל מבחינתו.

 

כמו כן ההחלטה לא מכירה במדינה הפלסטינית שהעולם מכיר בה והיא משווה בין הקרבן לבין התליין כשהיא מדברת על טרור, על הסתה ועל רצח אזרחים. לעומת זאת היא מציינת את התיאום הביטחוני בין ישראל לפלסטינים ולהמשך שלב הביניים. טוב שההחלטה אינה מציינת דבר בנוגע לעקרון חילופי השטחים שהסכימו עליו מנהלי המו"מ הפלסטיניים והם שבים ומזכירים את הסכמתם אף שהוא עיקרון המעניק לגיטימיות להתנחלויות... מחמוד עבאס אמר שההנהגה הפלסטינית בחרה לחדש את המו"מ לאחר ההחלטה דבר המבשר על ייצור מחדש של מה שמכונה 'תהליך שלום'  שהוביל אותנו אל האסון שאנו חיים אותו. משמעות הדבר היא החמצת ההחלטה והפיכתה מדבר טוב לדבר רע, בעוד שישראל מנסה להפוך אותה מדבר מזיק לדבר מועיל באמצעות הרחבת הבנייה בהתנחלויות, המשך תכניות הסיפוח ועידוד ממשל טראמפ לממש את הבטחתו להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים, לחסל את פתרון שתי המדינות ולקרוא לחידוש המו"מ ללא התערבות בין-לאומית."[23]