המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
פעילות המשטר בירדן נגד תופעת הדרשות הקיצוניות במסגדים
21/10/2016


פעילות המשטר בירדן נגד תופעת הדרשות הקיצוניות במסגדים

 

מאת צ. הראל


ירדן סובלת ממחסור חמור באמאמים ובדרשנים מוסמכים בעלי השכלה פורמלית בלימודי שריעה (ההלכה המוסלמית). במרץ 2015 הודה שר ההקדשים דאז, האיל דאוד, כי ברחבי הממלכה ישנם 6300 מסגדים, שבכמחצית מהם אין אמאם או שיש אמאם חסר הכשרה.[1] המחסור החמור באנשי מקצוע בעלי הכשרה ראויה מוביל לכך שאמאמים ודרשנים מקומיים בלתי מוסמכים מעבירים מסרים קיצוניים מעל בימות המסגדים בדרשות יום שישי, לרבות גילויי תמיכה בארגוני הטרור הפועלים בסוריה ובעיראק ואף ניסיונות גיוס לשורות דאעש. הנושא זוכה לסיקור בתקשורת הירדנית והערבית: בפברואר 2016 התלוננו מתפללים בנפת אל-מזאר אל-ג'נובי שבמחוז כרכ כי בכמה מסגדים בנפה אין אמאמים מוסמכים וכי את מקומם ממלאים מתנדבים חסרי הכשרה הלכתית, המוסרים מידע שאינו עולה בקנה אחד עם מסריו הדתיים של המסגד, כלשונם.[2] בשנת 2014 הודיע משרד ההקדשים הירדני כי הפסיק את עבודתם של 26 אמאמים מסיבות שונות, בהן קיום תפילות למען דאעש או ג'בהת אל-נוצרה והפצת רעיונותיהם.[3] בספטמבר 2014 נעצר אמאם של מסגד באזור אל-רציפה במחוז אל-זרקאא', שקרא למתפללים לסייע לדאעש, באם ייכנס לירדן.[4] לאחר שהטייס הירדני, מעאד' אל-כסאסבה, נפל בשבי דאעש ונשרף בעודו בחיים בראשית 2015, סירבו כמה אמאמים לקיים תפילה לעילוי נשמתו מתוך התנגדות להשתתפות של ירדן בקואליציה הבינ"ל למאבק בדאעש.[5]  

 

המשטר בירדן פועל בשנים האחרונות כדי למגר את תופעת הקיצוניות במסגדים. בשנת 2014 גיבשה הממשלה  תכנית לאומית להתמודדות עם הקיצוניות, שהגדירה את תחומי האחריות של משרדי הממשלה ומוסדות הציבור השונים בנושא. במסגרת התכנית הוטל על משרד ההקדשים לארגן מחדש את מערך ההטפה וההכוונה הדתית; לטפל במחסור בדרשנים ואמאמים; להגביר את הפיקוח על המסגדים; לשפר את ההכשרה של בעלי המשרות בהם; לייפות את כוחה של מנהלת ההטפה וההכוונה הדתית לבחור דרשות המתאימות לאירועים ולצרכי הציבור, שיבטיחו העברת רעיונות מתונים, לנקוט צעדים שימנעו מבעלי עמדות קיצוניות לשמש בתפקידי הטפה והכוונה דתית וכן לצמצם את מספר המסגדים בהם נישאת דרשת יום שישי ולעבור למודל של 'המסגד המרכזי' (אל-מסג'ד אל-ג'אמע) - מסגד מרכזי אזורי בו נישאת דרשת יום שישי.[6] בנוסף, במרץ 2015 אישרה הממשלה נקיטת צעדים שיבטיחו כי האמאמים במסגדים יהיו בעלי הכשרה שרעית הולמת בתחום השריעה.[7]

 

לאחרונה שב ועלה נושא הקיצוניות במסגדים, לאחר שכמה אמאמים התעלמו מהוראת שר ההקדשים, ואא'ל ערביאת, לקיים במסגרת תפילות יום שישי תפילה לעילוי נשמת אנשי כוחות הביטחון, שנהרגו בפיגוע של דאעש בגבול סוריה.

כחלק ממאבק בקיצוניות, השיק שר ההקדשים את תכנית 'המסגד המרכזי' (אל-מסג'ד אל-ג'אמע), שתביא לריכוז מתפללי תפילת יום שישי במסגד אחד גדול, בו תינשא דרשה נטולת מסרים קיצוניים מפי דרשן מוסמך, ותבטל ביום זה את התפילות במסגדים הקטנים, שבעיקר בהם נישאות הדרשות הקיצוניות. תכניתו זו של השר ספגה ביקורת, בטענה שהיא נגועה בשיקולים זרים; שהיא נועדה להשתלט על דרשות יום השישי ועל המסגדים; שהיא תקשה על מתפללים  להגיע למסגדים מרוחקים; ושתוכן הדרשות יהפוך לאחיד ובלתי רלוונטי לבעיותיו היומיומיות של האזרח  המוסלמי.

דוח זה יסקור את המאבק של המשטר הירדני בדרשות הקיצוניות במסגדים, את תכנית המסגד המרכזי והוויכוח עליה.

סירוב האמאמים להתפלל לעילוי נשמת חללי פיגוע של דאעש והתגובות לכך

ב-21.6.2016 התפוצצה מכונית תופת בעמדה של הצבא הירדני באזור אל-רכבאן בגבול עם סוריה. בפיגוע נהרגו שבעה אנשי כוחות הביטחון הירדניים ו-14 נפצעו.[8] לאחר כמה ימים פרסמה סוכנות הידיעות הרשמית של דאעש "אעמאק", כי את הפיגוע ביצע אחד מלוחמי הארגון.[9] בעקבות הפיגוע הורה שר ההקדשים, ואא'ל ערביאת, לאמאמים ולדרשני המסגדים ברחבי הממלכה לקיים תפילה לעילוי נשמת הרוגי הפיגוע במסגרת תפילות יום השישי.[10] ואולם ברשתות החברתיות התפרסמו ידיעות על אמאמים שדחו את  הוראת השר, דבר שעורר סערה בקרב הגולשים[11] וגרר ביקורת בעיתונות הירדנית.

 

שר ההקדשים הירדני: משרדי יפעל לשינוי תפיסותיהם השגויות של כמה אמאמים

שר ההקדשים, ואא'ל ערביאת, מיהר להגיב לפרשה, באמרו כי משרדו קיבל תלונות מאזרחים, שטענו כי אמאמים במסגדים בהם התפללו, לא קיימו את התפילה לעילוי נשמת אנשי כוחות הביטחון שנהרגו בפיגוע. הוא הדגיש כי קורבנות הפיגוע הם שהידים, שעל כולם להתפלל לעילוי נשמתם וכי במסגרת האסטרטגיה שאימץ למאבק בקיצוניות ולהצגת פניו האמיתיות של האסלאם, יפעל משרדו להגברת המודעות ההלכתית והאידיאולוגית בקרב האמאמים כדי לשנות את התפיסות השגויות של כמה מהם.[12] כעבור כמה ימים, עדכן דובר משרד ההקדשים, אחמד עזת, כי המשרד החל לחקור את האמאמים הסוררים וכי מהחקירה עולה כי ביותר מ-200 מסגדים לא התקיימה תפילה לעילוי נשמת קורבנות הפיגוע. לדבריו, בתום החקירה יינקטו צעדים ויוטלו עונשים על האמאמים, שהתעלמו מהנחיות המשרד.[13]

 

שר ההקדשים הירדני, ואא'ל ערביאת[14]


שר ירדני לשעבר: תומכי דאעש מסתתרים בינינו; היכן התכנית שלנו למאבק בסכנה הנשקפת מהם?!

השר לפיתוח פוליטי ועניינים פרלמנטריים לשעבר, מוחמד דאודיה, כתב בחשבון הפייסבוק שלו, כי מתפללים בשני מסגדים בבירה עמאן לא שעו להנחיית שר ההקדשים לקיים תפילה לעילוי נשמת ההרוגים וכי במסגד נוסף באזור מארכא במחוז הבירה, אמר האמאם כי יקיים את התפילה, למרות שאינו מאמין בכך. דאודיה כתב: "ההתנהגות הדאעשיסטית הזו משלימה את פשע הטרור של דאעש. מי שרצח את בנינו מעבר לגבול ואלה שנמנעו להתפלל עליהם בתוך גבולותינו משלימים זה את זה. תומכי דאעש הפושעים מסתתרים בינינו. היכן התכנית התרבותית, הפוליטית והמשפטית שלנו למאבק בסכנה הנשקפת מהם?! ההתנהגות הקיצונית תתפתח עד מהרה לטרור דמים ממשי." [15]

 

כותב באל-ר'ד: הקיצונים בחברה הם סכנה מבית

בעל טור ביומון אל-ר'ד, מופק מלכאוי, התייחס לפרשה וטען כי בעלי התפיסות הקיצוניות בחברה הירדנית אינם מהווים עוד קבוצת מיעוט וכי יש בינם בעלי משרות במשרד ההקדשים ובמשרד החינוך, אשר חדירתם למוסדות המדינה מהווה סכנה ממשית לחברה. הוא כתב:

"אין מדובר במיעוט, מספרם של אלה בחברה גדול... הסכנה לא טמונה במספרם בלבד, אלא גם בהסתננות של חלקם לשני מוסדות חשובים ורגישים: משרד החינוך ומשרד ההקדשים... הם מהווים סכנה נסתרת מבית... הם מלמדים את בנינו בבתי הספר, מטיפים להם ומדריכים אותם במסגדים; הם מביעים בגלוי סימפטיה כלפי האלימות שנוקטים ארגוני טרור, שנלחמים במולדת ובאזרח ובכך מציבים עצמם כנגדנו עם כל אהבת החיים שבנו.


הם נמצאים בקרבנו זה עשורים רבים... אסור לנו להעלים עין מהשפעתם העצומה על החברה, במיוחד נוכח העובדה שהפיקוח על תפקודם ועל מידת החיכוך שלהם עם בנינו הוא מינימלי. אנו ניצבים בפני סכנה ממשית, שמעתה והלאה התעלמותנו ממנה לא תועיל עוד. אם ישנה מערכה, שנגזר עלינו לנהל נגד ארגוני הטרור הגלויים, אסור שזה ישכיח מאתנו את אלה החיים בתוכנו ומנסים ככל יכולתם ובכל אמצעי התחבולה שבידיהם לבנות חזית נגד תכניתנו שוחרת החיים. בכך מטרותיהם מצטלבות עם [מטרותיו של] כל מי שמנסה להעביר את ההרס והכאוס לירדן. ראוי שהמערכה נגדם תקבל עדיפות ראשונה."[16]

 

בעל טור ביומון אל-דוסתור: ההקצנה בחברה מסכנת את ירדן

חוסיין אל-רואשדה, הכותב ביומון אל-דוסתור, התייחס אף הוא לנושא ההקצנה וקרא לממשלה לפעול למיגורה. הוא כתב: "הקיצוניות המתפתחת בחברה שלנו,  אינה מצטמצמת רק לכמה אמאמים שסירבו לקיים תפילה לעילוי נשמת בנינו השהידים, הגם שיש במקרה הזה סימנים מדהימים המעידים על קיומם של  תומכי דאעש מבית .... גם תוצאות של סקרי דעת הקהל והסטטיסטיקות, מלמדים שיש בינינו אנשים שמגלים סימפטיה לדאעש ולארגוני [טרור] אחרים. מספיק שכ-2500 לוחמים ירדנים הצטרפו ללחימה בשורות דאעש וג'בהת אל-נוצרה בסוריה ובעיראק וששיעור אוהדי [דאעש ודומיו] על פי הסקר האחרון של מרכז הסקרים האסטרטגיים מגיע לשיעור מסוכן של 1%. בנוסף, יש לנו כ-7000 אנשי זרם הסלפיה-ג'יהאדיה ואולי אף יותר וחלק מהתיאורטיקנים של הזרם הזה עדיין חיים בינינו.

 

אם נבחן את סכנת ארגון הטרור, שנטל אחריות לפיגוע [באזור] אל-רכבאן... ואת סכנת הרעיונות הקיצוניים המצדיקים [את דרכו של] ארגון דאעש ... נמצא כי ארצנו ניצבת בפני מלחמה בלתי מוגבלת ומסוכנת ואין די... בפתרונות המסורתיים כדי להתמודד עמה... מחובתנו לדרוש  מהממשלה וממוסדות החברה שלנו להתמודד עם סכנת הקיצוניות, שמתפתחת ואינה מהססת להיחשף ברבים. [התמודדות זו צריכה להיעשות] לא רק באמצעות אסטרטגיות של חלוקת תפקידים ומשימות, וגישות סטנדרטיות, אלא באמצעות מהפכה אמיתית, שתכלול את התחום הדתי, התרבותי, הפוליטי והחינוכי. [יש] להתחיל בשינוי המושגים, ולאחר מכן בניפוץ מושאי ההערצה של הקיצוניות ... באמצעות תשובות משכנעות, שירגיעו אותם [ את הצעירים] באשר לזהותם, למציאות [חייהם] ולעתידם ואשר ינתקו את הקשר שלהם עם שֵדֵי הקיצוניות באשר הם. זוהי משימה קשה כמובן, אך במסגרת המלחמה שעמה אנו מתמודדים  זו מצווה שעלינו למלאה במהירות ובתקיפות. ניצחוננו במלחמה נגד הטרור יתבסס על הצלחתנו בביצוע משימה זו."[17]

 

תכנית המסגד המרכזי: הניסיון של משרד ההקדשים להיאבק באמאמים הקיצוניים

בישיבה שכינס שר ההקדשים, ואא'ל ערביאת, בהשתתפות מנהלי מחלקות ההקדשים מרחבי הממלכה ב-11.7.16,  הוא התייחס לתפקיד המרכזי של האמאמים, המטיפים והדרשנים במאבק באידיאולוגיה הקיצונית והכריז על תחילת יישומה של תכנית המסגד המרכזי, אשר נועדה לרכז את מתפללי תפילת יום שישי במסגדים גדולים, בהם יאזינו לדרשה מפי דרשן מוסמך. ערביאת אמר כי התכנית נועדה לשים קץ להקמה בלתי מתוכננת של מסגדים ולהעניק למתפללים את הזכות להאזין לדרשה ערכית המבוססת על ידע, הטפת מוסר והכוונה מפי חכמי דת מוסמכים, ולא מפי אנשים חסרי ידע הלכתי. לדבריו, ברחבי הממלכה ישנם אלפי מסגדים בהם נישאת דרשת יום שישי, דבר המצריך מספר רב של בעלי ידע הלכתי המסוגלים להעניק לקהל ידע הלכתי ולא מילים ריקות מתוכן, כלשונו. השר הדגיש כי אין מדובר בסגירת מסגדים, אלא רק בריכוז מתפלליהם בתפילת יום שישי במסגד אחד על בסיס קריטריונים מוגדרים. הוא הורה למנהלי מחלקות ההקדשים להכין רשימה של מסגדים שניתן לאחד במסגרת התכנית ולהעבירה לידי המשרד.[18]

 

ב-15.7.16 יצאה התכנית לפועל, כאשר ראש מנהלת ההקדשים במחוז מעאן, השיח' בלאל אל-בחרי, נשא את דרשת יום שישי במסגד מאריה אל-קבטיה[19] בעיר מעאן, בה הוא ייחס את רעיון המסגד המרכזי לתקופת הנביא מוחמד וציין כי תכנית משרד ההקדשים נועדה לסלק את המחלוקות, האיבה והשנאה ע"י כינוס המוסלמים במסגד אחד.[20]

 

השיח' בלאל אל-בחרי בדרשה המרכזית במסגד במעאן[21]


ב-5.8 החל יישום התכנית במחוז אל-בלקאא'. שר ההקדשים, ואא'ל ערביאת, עצמו התארח בעיר אל-סלט שבמחוז ושימש כדרשן בתפילת יום שישי במסגד פאטמה אל-זהראא'. בדרשתו אמר, כי התפילה במסגד מרכזי גדול ביום שישי היא מנהג רצוי, שנועד לאחד בין המאמינים במקום לזרוע פירוד ביניהם והדגיש כי המשרד שוקד להשיב את השיח הדתי למקום של מתינות ודחיית הקיצוניות.[22] יצוין, כי במחוזות השונים ברחבי ירדן נערכו ישיבות היערכות לקראת יישום התכנית.[23]

 

במקביל, החלה הכשרתם של אמאמים ומטיפים בנושא המאבק באידיאולוגיות תכפיריות קיצוניות. ב-11.8 הסתיים במנהלת ההקדשים באל-מפרק קורס של המרכז לחברה בריאה, הכפוף למחלקת הביטחון המסכל במנגנון הביטחון הכללי, בהשתתפות 24 אמאמים ומטיפים במחוזות הצפוניים אל-מפרק וארביד. הקורס נועד להבהיר את הסכנות הטמונות באידיאולוגיה הקיצונית, את דרכי ההתמודדות עמה ואת תפקידם של האמאמים והמטיפים בהעברת מסרים לחברה באמצעות בימות המסגדים.[24]

 

משרד ההקדשים עושה נפשות לתכנית המסגד המרכזי

לאחר ההכרזה על תכנית המסגד המרכזי החל השר ערביאת לקדמה בסדרת ביקורים ופגישות עם עובדי משרדו ברחבי המדינה. במפגש עם אמאמים, דרשנים ומדריכים דתיים של מסגדים במחוז אל-כרכ, הוא הבהיר בפניהם כי תפקידם להוביל שיח דתי מתון, להיאבק בעושק, בפשע וברעיונות תכפיריים, שעיוותו את תדמית המוסלמים והאסלאם והוסיף כי למסגד תפקיד חשוב בכינוס המאמינים לעבודת האל, בהכרת הוראות הדת ובהוקעת הקיצוניות והפנאטיות. עוד אמר, כי על האמאם למלא תפקיד מרכזי בתמיכה בצבא ובכוחות הביטחון באמצעות שיח דתי המעצים את תפקידו של החייל המגן על המולדת ועל המקומות הקדושים וכי משרדו מתכוון להכשיר אמאמים ולפעול לשיפור תוכן  הדרשות ושפתן, כדי שישרתו נאמנה את האזרחים.[25] במפגש נוסף שערך עם אמאמים, דרשנים ומדריכים דתיים במחוז אל-זרקאא', הדגיש השר את תפקידם החשוב של האמאמים בהגנה על המסגדים ועל בימות  הדרשנים ובהנחלת התודעה של דת האסלאם המתונה בקרב הציבור.[26] השר גם נפגש עם מזכ"ל ועידת שרי ההקדשים במדינות האסלאם, זיד אל-דכאן, הציג בפניו את תכנית המסגד המרכזי ואת הצורך לפעול ליצירת שיח נאור בעולם המוסלמי, במטרה להיאבק בטרור ובמנסים לפגוע בתדמית האסלאם האמיתי, כלשונו.[27]

 

בסדרת ראיונות בתקשורת המקומית דיבר השר ערביאת בשבח תכניתו. בראיון שהעניק ליומון אל-דוסתור, אמר ערביאת, כי הוא מעוניין להפוך את המסגד המרכזי לתפילת יום שישי למגדלור אידיאולוגי ותרבותי עבור החברה המקומית והוסיף כי אימוץ הרעיון של המסגד המרכזי לצד שיח אסלאמי נאור הם שיגנו על דת האסלאם.[28] בראיון אחר לתחנת רדיו מקומית ציין כי תכנית המסגד המרכזי נבחנת בירדן זה 15 שנים וכי קודמיו בתפקיד דחו את יישומה.[29] בראיון מקיף נוסף ליומון הממסדי אל-ראי, ניסה השר להדוף את הביקורת נגד התכנית ואמר כי היא נשענת על יסודות אידיאולוגיים, הלכתיים ודתיים ולא חלה על מסגדים מלאים במתפללים, אלא על מסגדים שאת מספר מתפלליהם ניתן לספור על אצבעות שתי ידיים, כלשונו. הוא שב והודה כי קיימת בעיה של דרשנים, המשמשים כאמצעי תקשורת מסוכנים ביותר, ואמר כי תכנית המסגד המרכזי נועדה לענות על הצורך לרסן את השיח הדתי באופן מושכל. הוא התייחס לדרשנים, שימלאו תפקיד במסגרת התכנית, וציין כי יעברו הכשרה שתכלול נושאים כמו תחביר השפה הערבית, שפת גוף, הלכה, חינוך ומיומנויות תקשורת.[30]

 

העיתון הממסדי אל-ראי פרסם כמה כתבות אוהדות על התכנית בניסיון לשווקה. כתבה תחת הכותרת "יישום [תכנית] המסגד המרכזי – כדי שלא תהיינה אי הבנות", הבהירה כי המטרה היחידה של התכנית היא לממש את האינטרס הציבורי באמצעות מיזוג מסגדים, כדי למנוע מצב בו דרשנים חסרי הכשרה שאינם נמנים על סגל משרד ההקדשים נושאים דרשות. בכתבה הושם דגש על כך שהתכנית איננה בדעה[31] והיתה נהוגה בעבר במספר מסגדים כמו מסגד הנביא באל-מדינה, מסגד אל-אזהר במצרים, מסגד אל-אקצא ועוד. כן נאמר בכתבה, כי אין כוונה לסגור מסגדים או למנוע בניית מסגדים חדשים וכי המתפללים שאינם יכולים ללכת למסגד המרכזי באזור מגוריהם מסיבה כלשהי, יוכלו להתפלל בכל מסגד כאוות נפשם, אך במסגדים הקטנים לא תהיינה דרשות בשל חוסר היכולת לספק דרשן מטעם משרד ההקדשים.[32] כתבה אחרת בעיתון, הדגישה את העובדה שמסגד מרכזי לתפילת יום שישי היה נהוג בעולם האסלאם מימים ימימה, תוך הסתמכות על דבריו של מרצה להלכה אסלאמית באוניברסיטה הירדנית בעמאן.[33]

 

במסגרת הקמפיין לשיווק התכנית פרסמה המחלקה הציבורית לפסיקת הלכה בירדן פסק הלכה, לפיו הצעד העדיף והזהיר ביותר הוא לאגד את כלל המתפללים של עיירה אחת למסגד גדול אחד, כדי שיתפללו בשלווה ובבטחה. פסק ההלכה גם קבע כי מסגד אחד מרכזי בתפילת יום שישי הוא הקרוב ביותר לרוח השריעה וכי אין להרבות במספר המסגדים בתפילת יום שישי, למעט במקרים בהם צר המקום במסגד המרכזי או שהוא מרוחק.[34] בנוסף, משרד ההקדשים פרסם באתרו הצעה לדרשת יום שישי בנושא המסגד המרכזי בחברה המוסלמית ובה מובאות ממקורות אסלאמיים.[35]

 

הביקורת על תכנית המסגד המרכזי

תכניתו של משרד ההקדשים בראשות השר ערביאת, לא זכתה לתמיכה גורפת בירדן. עיקר הביקורת עליה הופיעה בביטאון האחים המוסלמים אל-סביל ובאתרים מקומיים. אמאמים טענו כי מטרתה האמיתית של התכנית היא הידוק שליטת המדינה על המסגדים וכי היא משרתת את מדיניות סתימת הפיות של הממשלה. עוד נטען, כי מתפללים, ובמיוחד בעלי מוגבלויות וזקנים, יירתעו מללכת למסגדים המרוחקים מבתיהם.[36] אזרחים המסתייגים מהתכנית, תהו האם משרד ההקדשים שקל גם את הנושא הביטחוני, מאחר וריכוז מספר גדול של מתפללים במסגד אחד, עלול להוות יעד לפיגועים.[37] בכיר לשעבר באיגוד האמאמים בירדן, מאג'ד אל-עמרי, הביע חשש כי החלת התכנית תגרום לדרשנים לדבר בקול אחד, אותו יכתיבו הממסד והממשלה וכי נושאי הדרשות יהיו רחוקים ממציאות החיים של המוסלמים בירדן ובעולם המוסלמי בכלל.[38] חשש אחר שעלה הוא שהדרשות האחידות יוקראו מעתה מן הכתב, כנהוג במצרים.[39] כמה משוללי התכנית אף קראו לשר ההקדשים לחזור בו ממנה ולבטלה.[40]

 

המטרה האמיתית של התכנית היא השתלטות על דרשות יום שישי

איש האקדמיה בתחום המנהל הציבורי והפרשן הפוליטי המייצג עמדה אסלאמיסטית בתקשורת המקומית, אניס אל-ח'סאונה, פרסם בחשבון הפייסבוק שלו כמה פוסטים - חלקם הופיע גם באתרים מקומיים - בהם הוא תקף את השר ערביאת ואת תכנית המסגד המרכזי. בפוסט שפרסם ב-29.7.16 תחת הכותרת: "האם שר ההקדשים יאבד את משרתו על רקע החלטתו לאחד את דרשת יום שישי?!" כתב: "החלטת שר ההקדשים לאחד את דרשת יום שישי ולצמצם את קיום תפילת יום שישי למספר מוגבל של מסגדים היא החלטה פרובוקטיבית, שמכבידה על האזרחים ומקשה עליהם את קיום הפולחן. החלטה זו ניתן להבין רק כהשתלטות על דרשות יום השישי וכהתערבות בין המאמין המוסלמי לבין אללה. מטרות ההחלטה ברורות, גם אם השר ערביאת עטה עליהן כסות של הסונה[41], של [רעיון] המסגד המרכזי ושל חיקוי דרך פעולתו של הנביא, כפי שהוא טוען. ואכן המתפללים סבלו מאד היום בצפון הממלכה, במרכזה ובדרומה, כאשר מסגדים רבים סגרו את שעריהם במטרה לאלצם ללכת למסגדים ספציפיים בהתאם להחלטה זו, שמזכירה לנו החלטות של דיקטטורים ועריצים, שנלחמו בדת ועשו כל אשר לאל ידם כדי להגביל את ההתפשטות הדתית ואת התפקיד שממלאים המסגדים בהתמודדות עם ענייני האומה ובעיותיה...

 

השר ערביאת, הידוע בקשריו ובנטיותיו לטובת המשטר ומנגנוני הביטחון, מאלץ בהחלטותיו את המתפללים ליישם את החלטתו ואת חזונו כאילו הירדנים הם כבשים או עדר צאן אותו מוביל שר צעיר חסר ניסיון, שנחוש בדעתו לרצות את בעלי השררה בכל דרך. השר ערביאת מתעקש ללכת בדרכם של השיח'ים של המשטר במצרים כמו עלי גומעה[42] וכמאל אל-הלבאוי[43] ... השר ערביאת הנהיג נוהג קלוקל המנוגד לדברי אללה: 'מנוולים מכל הם החוסמים את מסגדי אללה ומונעים את הזכרת שמו בהם ואצים להחריבם. אלה – לא יותר להם להיכנס אליהם בלא חשש. הם יעטו קלון בעולם הזה, וצפוי להם עונש כבד בעולם הבא.'[44]

 

השר הזה, שנפגש במשרדו ואולי אף ביוזמתו, עם שגרירת ארה"ב בירדן[45], רוצה להפוך את דת האסלאם ואת קיום המצוות הקשורות לפולחן של אללה לטקסים מודרניים המוגבלים בין קירות המסגדים. הוא רוצה להתערב בדברים שעל הדרשנים והאמאמים לומר או להימנע מלומר מעל בימות שליח אללה. מוזר  שהשר רוצה להצר את צעדיהם של המוסלמים במדינה של מוסלמים, בשעה שישראל לא מתערבת במקומות עריכת תפילת יום השישי ולא כופה נוסח אחיד לדרשות יום השישי. בארה"ב, בקנדה, באוסטרליה ובגרמניה, מדינות שסבלו מקיצוניות, מקיימים המוסלמים ובאי המסגדים את פולחנם ואת תפילותיהם בימי שישי ובימים אחרים בחופשיות מלאה וללא התערבות מצד הרשויות.


לנו המתפללים לא אכפת מהאמביציות המקצועיות של השר ומקשריו עם מנגנוני הביטחון, שכן זהו עניינו [הפרטי], אולם אנו מעוניינים לקיים את תפילותינו ואת המצוות הקשורות בפולחן של אללה במסגדינו, שרובם לא נבנו על ידי משרד ההקדשים, והוא גם אינו מוציא כספים רבים על תחזוקתם והאזרחים נושאים ברוב עלויות [אחזקתם] מהתרומות ומכספי הצדקה שלהם. אזרחים רבים הבטיחו היום לקרוא תיגר על החלטת השר כיוון שזוהי החלטת בלתי-לגיטימית שעומדת בסתירה עם אמונות האנשים ועם מה שיש לעשות נוכח מצבם של קשישים, חולים וכל מי שאין לו אמצעי תחבורה ...  כן, מספר רב של אנשים יביעו מחאה על ההחלטה ביום שישי הבא בכך שיפתחו את המסגדים [הקטנים] לתפילת יום השישי ואולי אף יתפללו מולם תחת השמש הקופחת. אין לציית לדבריו של יציר כפיו של אללה הקורא להמרות את פיו של אללה ואין ברכת האל שורה על החלטות, שמכבידות על המוסלמים, מצרות את צעדיהם בקיום המצוות הקשורות לפולחן של אללה. האם הקברניטים יטו אוזן [לרחשי לבנו], יבינו את המצב וידיחו את השר לפני שהמצב יחמיר, המחאות יתגברו ויקרה דבר שסופו רע ומר???"[46]

 

איש האקדמיה והפרשן הפוליטי, אניס אל-ח'סאונה[47]



תכנית משרד ההקדשים תוביל לתוצאה הפוכה - הקמת מסגדים בחשאי

בפוסט נוסף, שפרסם אל-ח'סאונה ב-9.8.16, הוא כתב: "המאמצים הגדולים שמשקיע שר ההקדשים הצעיר, ד"ר ואא'ל ערביאת, כדי לחזק את השליטה על המסגדים ובימות הדרשנים בהם, הגבלת קיום תפילת יום שישי למסגדים מרכזיים בלבד, ואולי אף בחירת נושאי הדרשה כפי שיופיעו באתר האינטרנט המוקצה לשם כך על ידי משרד ההקדשים – כל אלה מבהירים, ללא ספק, [שיש] לממשלה כוונה לראות במסגדים מוקדים מסוכנים המלבים טרור, אלימות וקיצוניות...

 

הדברים שאמר שר ההקדשים על מרקע הטלוויזיה לפני כמה ימים בנוגע לקיצוניות הדתית ועל כך שילדים החלו לפחד ללכת למסגדים מחשש לקיצוניות, מעוררים עניין. בחנתי היטב את ההצהרה המסוכנת הזו, שמקרבת את עמדתו של השר ערביאת לעמדתו של בשאר אל-אסד, שמדבר על חממות הטרור ומוסדותיו. הו, שר צעיר, המסגדים הם המקום הבטוח ביותר עבור הדור [הצעיר] שלנו והם מקום מבטחים מפני סטייה [מדרך הישר]. מעל בימות המסגדים מחנכים את המתבגרים למידות טובות, להתנהגות טובה וליראת אללה...

 

אני חושש שהצעדים של שר ההקדשים והצעדים שיבואו בעקבותיהם בדמות הצבת מצלמות, פיקוח על המתפללים, על האמאמים ועל באי המסגדים ביום שישי, אולי יגרמו לכך שהמסגדים ייחשבו למקומות חשודים או לתאים רדומים [של טרור]... הסכנה הגדולה היא שצעדי הממשלה המיוצגת על ידי השר ערביאת יובילו לתופעה שכבר התחלנו לשמוע עליה, שיש מתפללים ששוקלים לקיים את תפילת יום שישי במקומות ובבתים פרטיים באופן חשאי. קיום התפילה ובחירת הדרשן ייעשו בהסכמה של מספר מצומצם של מתפללים ... בתנאי שהתפילה תתקיים לסירוגין במקומות שונים כדי להבטיח שמנגנוני הביטחון לא יצרו את צעדי המתפללים. שר ההקדשים הירדני דוחף את העניינים לכיוונים לא בריאים ומאמציו להשתלטות על המסגדים יובילו אולי לתוצאות הפוכות, שיגרמו לאנשים לפעול מתחת לפני השטח."[48]

 

סגירת מסגדים תצמצם את הכנסות משרד ההקדשים המבוססות על תרומות מתפללים

הכותב הירדני, צלאח אמין עכאשה, התייחס לנזק הכספי שעלול להיגרם למשרד ההקדשים בעקבות סגירת המסגדים הקטנים שהוקמו ומתקיימים מתרומותיהם של נדבנים ומתפללים. הוא כתב: "ההחלטה [לאמץ את תכנית] המסגד המרכזי החלה להתבצע והמסגדים [הקטנים] כבר החלו לסגור את שעריהם בפני המתפללים בזמן תפילת יום שישי. לא אתייחס כאן לטענה הכוזבת של יוזם ההחלטה [שר ההקדשים, שמתיימר] ללכת בדרך הנביא ולהחיותה, שכן לכל תקופה נסיבות וצרכים משלה ואין זה נכון להשוות את המצב בזמן הנביא... לימינו, שהרי הנסיבות שונות ומה רב ההבדל ביניהן...

 

איננו מתעניינים במטרתו הנעלה [של השר], בשאיפותיו לבנות גשרים של אהבה ואמון בינו לבין נציגי הממשל האמריקני [בדמות] השגרירה האמריקנית [בעמאן] ובניסיון לרצות [את הממונים עליו] כדי לשמור על כסאו... גלוי לכל גם כי המטרה אינה איחוד השיח הדתי, שהרי זה עניין קל, שניתן להסדירו באמצעות הוראות פנימיות והנחיות בעניין נושאי דרשת יום שישי... אין ספק כי מיעוט הדרשנים המיומנים ובעלי ההכשרה, כבוד השר, איננו בעיה גדולה וישנן דרכים רבות לטפל בפער הזה באמצעות מכניזם אותו יאמצו משרד ההקדשים ומשרד ההשכלה הגבוהה ...


אני מדבר על ההשלכות הפיננסיות על משרד ההקדשים וענייני המקומות הקדושים לאסלאם, שאינו תלוי מבחינה פיננסית בחוק התקציב הציבורי. עצמאות פיננסית זו [של המשרד] נועדה להקל על הליך הקבלה וההוצאה [של כספים] בכל הנוגע לתרומות, שמהוות את מקור ההכנסה העיקרי של המשרד, שכן מרבית המסגדים בממלכה נבנו על חשבונם של נדבנים וההוצאות [השוטפות] שלהם, תחזוקתם ושיפוצם [נשענים] על תרומות אלה. יום שישי הוא יום איסוף התרומות של נותני הצדקה. מה תהיה אפוא התוצאה של סגירת המסגדים בפני המתפללים?!... מהיכן ימומנו הוצאות המסגדים בממלכה? מה יעלה בגורל המסגדים? האם [אתה, שר ההקדשים] תממן את הוצאותיהם מכיסך הפרטי? אני אומר לך כי החלטתך כושלת על פי כל אמות המידה שהוזכרו לעיל, ושאתה תחזור בך לא מרצון, אלא בלית ברירה, כשהמשרד לא ימצא מקור הכנסה, שיוכל לעמוד בהיקף ההוצאות הנדרש."[49]

 

 



[1] אל-סביל (ירדן), 4.3.2015

[2] אל-ראי (ירדן), 21.2.2016

[3] ו http://arabic.cnn.com, 14.11.2014

[4] ו http://jordanews.com, 20.1.2015

[5] ו http://hournews.net, 15.2.2015

[6] התכנית נחשפה במלואה לראשונה ביומון אל-ר'ד רק ב-16.6.2016.

[7] אל-סביל (ירדן), 4.3.2015

[8] אל-ראי (ירדן), 21.6.2016

[9] על כך ראה דוח ממרי JTTM

[10] אל-ראי (ירדן), 23.6.2016

[11] ו www.raialyoum.com, 25.6.2016

[12] אל-ר'ד (ירדן), 27.6.2016

[13] ו www.alanbatnews.net, 29.6.2016

[14] אל-ראי (ירדן), 15.8.2016

[16] אל-ר'ד (ירדן), 30.6.2016

[17] אל-דוסתור (ירדן), 28.6.2016

[18] אל-ראי (ירדן), 12.7.2016

[19] מסגד על שם אחת מנשותיו של הנביא מוחמד, בתו של אחד מנכבדי הקהילה הקופטית במצרים.

[22] אל-ר'ד (ירדן), 6.8.2016

[23] כך למשל: מחוז עג'לון - www.gerasanews, 13.7.2016; נפת אל-רמת'א במחוז אירביד - אל-סביל (ירדן), 19.7.2016; נפת אל-כורה במחוז אירביד - אל-ראי (ירדן), 24.7.2016; מחוז אל-כרכ - אל-סביל (ירדן), 27.7.2016

[24] אל-ראי (ירדן), 11.8.2016

[25] ו http://www.ammonnews.net, 12.7.2016; אל-ראי (ירדן), 12.7.2016

[26] אל-ר'ד (ירדן), 27.7.2016

[27] אל-דוסתור (ירדן), 24.7.2016

[28] אל-דוסתור (ירדן), 28.7.2016

[29] אל-סביל (ירדן), 10.8.2016

[30] אל-ראי (ירדן), 17.8.2016

[31] חידוש האסור באסלאם

[32] אל-ראי (ירדן), 24.7.2016

[33] אל-ראי (ירדן), 25.7.2016

[34] אל-ראי (ירדן), 3.8.2016

[36] אל-סביל (ירדן), 13.7.2016

[38] ו http://arabi21.com, 7.8.2016

[39] לאחר שהעלה את הרעיון של דרשות אחידות מטעם משרד ההקדשים, חזר בו הממשל במצרים מהרעיון. על הוויכוח במצרים בסוגיה זו ראו דוח ממרי

[40] ו http://www.jo24.net, 18.7.2016

[41] מצווה שהיא בגדר מנהג רצוי, אך איננה חובה

[42] המופתי הכללי של מצרים לשעבר וכיום חבר במועצת חכמי הדת של אל-אזהר.

[43] איש אח"ס בולט ששימש דובר התנועה באירופה ופרש ממנה במרץ 2012

[44] קוראן 2: 114

[45] כמה ימים לאחר שנחשפה פרשת האמאמים שסירבו להתפלל לעילוי נשמת הרוגי הפיגוע של דאעש, נועד שר ההקדשים, ואא'ל ערביאת, בחשאי עם שגרירת ארה"ב בירדן, Alice Wells. דבר הפגישה, שספגה ביקורת, נחשף באתרים מקומיים, בהם נטען כי היא עסקה בצורך להכוונת השיח הדתי ובמאבק בקיצוניות. - http://www.alanbatnews.net, 28.6.2016

[49] ו http://sawaleif.com, 6.8.2016

תגיות