המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותב באתר אופוזיציה סורי: האופוזיציה הסורית עסוקה ברעש תקשורתי ובאינטרסים אישיים
7/9/2016

כותב באתר אופוזיציה סורי בביקורת נוקבת על האופוזיציה:

עסוקה בגילויי דעת, ברעש תקשורתי ובאינטרסים אישיים; עליה לבצע הערכה מחדש

 

באסל אל-עודאת, עיתונאי ובעל טור באתר האופוזיציה הסורי orient-news.net, פרסם ב- 30.7.2016 מאמר בו מתח ביקורת חריפה על גופי האופוזיציה המדינית הסורית הרבים, אשר לדבריו, אינם עושים דבר למעט פרסום גילויי דעת ורעש תקשורתי, ואינם נוקטים אף צעד מעשי ויעיל כדי להשיג את מטרות המהפכה הסורית. אל-עודאת טען כי גופי האופוזיציה מצפים ממדינות אחרות לפעול למענם בעוד שהם עצמם אינם עושים דבר, ואף מעזים להאשימן באזלת יד. לדבריו, אם האופוזיציה הסורית היתה מתעלה מעל חילוקי הדעות בין פלגיה ומעל האגואיזם שלה, היא היתה יכולה לאחד כוחות, להגיע להישגים רבים יותר במלחמתה נגד משטר אסד ואף לאלץ את הקהילה הבינלאומית לכבד אותה ואת דרישותיה. אל-עודאת קרא לאופוזיציה הסורית לבצע בדיקה עמוקה ושורשית של האסטרטגיה שלה בהקדם האפשרי ולהתחיל בהחלפת מנהיגיה.

 

באסל אל-עודאת


 

להלן תרגום המאמר[1]:

 

"המהפכה הסורית הולידה גופי אופוזיציה שונים בהתאם למגוון ולריבוי הזרמים, הרעיונות והאידיאולוגיות הקיימים בעם הסורי ולרמת מודעותו, ובהם: השמאלנים והאסלאמיים, היונים והנצים, הקיצוניים והמתונים, אלו הנמצאים מחוץ לסוריה ואלו הנמצאים בתוכה, הוותיקים המקובעים והחדשים המנוסים. חלקם כרתו ברית אלו עם אלו כדי ליצור גושים פוליטיים גדולים יותר שכפו את עצמם על הסורים.

 

גושי האופוזיציה המדינית הסורית הללו מורכבים בעיקר מהקואליציה הלאומית של כוחות האופוזיציה והמהפכה הסורית, שנוסדה על חורבות המועצה הלאומית [הסורית].[2] בנוסף להם, ישנם גם גוף התיאום של כוחות השינוי הדמוקרטי והרשות העליונה למו"מ שעד כה לא ברור האם היא גוש פוליטי או גוש פונקציונלי שנועד אך ורק למטרת המו"מ.  

 

הגוש הראשון מביניהם [הקואליציה הלאומית של כוחות האופוזיציה והמהפכה הסורית] נוסד בשלהי שנת 2011, כלומר כמעט לפני חמש שנים, והאחרים נוסדו בהמשך, בהדרגה, בזה אחר זה. כל גוש נהנה, עם הקמתו, מתמיכה מקומית מצד הסורים ומצד מדינות ערביות בעלות ההשפעה בעניין הסורי וכן קיבל את ברכתן של מדינות המערב והקהילה הבינלאומית ונהנה מתמיכתן. כל הגושים הללו קיבלו תמיכה כספית ונפתחו עבורם אמצעי תקשורת לסוגיהם. כמו כן, מדינות רבות סייעו להם, הציעו לאמן את אנשיהם, ייחסו להם חשיבות והתייעצו עמם בכל דבר ועניין.

 

ללא קשר למדיניות ולאסטרטגיות של [גושי] האופוזיציה האלה, לחילוקי הדעות האידיאולוגיים והטקטיים ביניהם, לדעת הקהל לגביהם ולמידת התמיכה או ההתנגדות של דעת הקהל [בהם], וללא קשר לרמת העשייה [שלהם] ולממדי הביקורת שהופנו כלפיהם, כל [גושי] האופוזיציה הללו נודעים בכך שהם קול ללא מעש, מושפעים ולא משפיעים, מופעלים ולא מפעילים.

 

בהקשר זה במיוחד ניתן להבחין בכך שבכל האירועים וההזדמנויות, בכל הפגישות והוועידות ובכל המצבים המכריעים, הניחו שתפקיד גופי האופוזיציה המדינית הסורית הוא [רק] להוקיע, לגנות, להביע מורת רוח, התנגדות, דאגה, דרישה, תקווה וביטויים נוספים המפגינים חוסר אונים ולא עוצמה. לכן, גופים אלו הטילו את האחריות על אחרים וציפו מהם לפעול ולנקוט את הצעדים הנחוצים, מבלי ש[הם עצמם] נקטו צעד מעשי, רציני וחזק שיוביל למימוש מטרותיהם.

 

כל הכוחות והגושים של האופוזיציה המדינית הסורית שצוינו לעיל פרסמו מאות הודעות גינוי בנוגע להפרות של המשטר ומאות  גילויי דעת נוספים, בהם דרשו מהקהילה הבינלאומית לפעול כדי להשלים משימה כלשהי. מנהיגיהם העניקו אלפי ראיונות טלוויזיוניים, שבמסגרתם הדגישו את הצורך בכך שצד זה או אחר ממדינות ערב או המערב יפעל כדי לשנות משוואה פוליטית כלשהי או מציאות צבאית כלשהי. הם חשבו שכל 'הרעש' הזה [שהם עושים] ישיג את הניצחון... ושכחו שפעולה ממשית אחת, מחושבת, רצינית וחזקה שקולה כנגד כל גילויי הדעת, הראיונות והפרסומים האלה יחד.

 

האופוזיציה המדינית הסורית לא תכנתה את עצמה להסתמך על עצמה. כבר בשלב מוקדם של המהפכה היא נשענה על אחרים וחשבה שהיא בבחינת מטבע נדיר רצוי ומבוקש ברמה הבינלאומית, והניחה שתפקידה הוא [רק] לעמוד בראש המהפכה  ושתפקידן של המדינות 'הידידות' הוא להביא להצלחתה. לפיכך, היא התחילה לדחוק בהן, להלהיבן ולעודדן לבצע את מבוקשה, ולחילופין, להוכיח אותן ולנזוף בהן אם לא יעשו כן, והתחילה להתבכיין ולהתלונן על אזלת ידן.

 

האופוזיציה הסורית עסוקה בגילויי הדעת שלה בזמן שבו המשטר הסורי מפציץ את הערים והכפרים באכזריות חסרת גבולות, הורג את העם ללא הבחנה והופך את סוריה לזירה של הוצאה להורג ומוות. כמו כן, [המטוסים] האמריקאים והרוסים מפציצים את סוריה והופכים אותה לגיהינום, איראן והמיליציות שלה מפיצים בכל מקום רעל וזוועה, הכורדים מורדים ובוגדים בחבריהם לחיים, ארגון המדינה האסלאמית מפיץ את הטרור הנתעב שלו, המדינות קושרות קשר נגד המורדים, הטרור מתפשט במדינות השכנות ובמערב, האופוזיציה החמושה מותשת ומחפשת דרכי הישרדות והפלגים שלה מתחרים על שלל דמיוני בצל היעדר מי שינחה אותם.

 

האופוזיציה המדינית הסורית יכולה הייתה להתעלות מעל חילוקי הדעות בין פלגיה, מעל השיקולים האישיים  והאגואיזם שלה, מעל הפסיביות והכניעות שלה ומעל הנרקיסיזם והשחיתות שלה ולנקוט עמדה הראויה לעם שהקריב חצי מיליון קורבנות בדרישה לקבל את החירות ואת הכבוד המגיעים לו. האופוזיציה הזאת יכולה הייתה לנקוט עמדות של גברים, לרכז את כוחותיה, לאחד את מוסדותיה, לרכז את הונה, לגוון את שיטותיה, לאחד את כוחותיה הצבאיים ולהתרומם באמצעותם, למצוא עבור עצמה מקורות לנשק, לתכנן את מלחמתה הארוכה נגד המשטר ובעלי בריתו, להפסיק להוליך שולל את הסורים, לחדול מלהבטיח להם את הבטחותיה המפתות, להפגין בפני הקהילה הבינלאומית את כוחה ואת צדקתה ובהירותה של האידיאולוגיה שלה ולאלץ את הקהילה הבינלאומית לכבד אותה ואת השקפותיה ויתרה מכך, להתחשב בתנאיה, לאלץ את האחרים לכבדם ולכבד את דרישותיו של עם שהחליט לנצח את תלייניו.

 

האופוזיציה המדינית הסורית טועה אם היא סבורה שהמהפכה המודרנית היא מהפכה של גילויי דעת והיא טועה עוד יותר אם היא סבורה שהרעש שהיא עושה יוביל לתוצאה כלשהי. כמו כן, היא חוטאת נגד כל הסורים במידה והיא לא תבצע בהקדם האפשרי בדיקה מקיפה ורצינית, עמוקה ושורשית [של האסטרטגיה שלה] ותתחיל להחליף את אנשיה ומנהיגיה עוד לפני [שתשנה] את התכניות וההשקפות [שלה] וכן תשכח את שיטת קיבוץ הנדבות שלה. עליה להבין שמה שנלקח בכוח לא יוחזר באמצעות גילויי דעת, אלא בכוח העשייה, הטיעון והעמדה."                          




[2] על המועצה הלאומית הסורית ראו דוח ממרי: