המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
שלוש שנים לשלטון אל-סיסי – אתגרים קשים מבית ומחוץ
17/8/2016


שלוש שנים לשלטון אל-סיסי – אתגרים קשים מבית ומחוץ


מאת כ. מיטל *


הקדמה

במלאת שלוש שנים להדחתו של נשיא מצרים לשעבר מוחמד מורסי ולעלייתו לשלטון של נשיא מצרים הנוכחי עבד אל-פתאח אל-סיסי – אירוע שצוין במדינה ב-3.7.2016 -  ניכר כי אל-סיסי הולך ומאבד מהפופולאריות הציבורית הנרחבת לה זכה בתחילת דרכו כנשיא. אל-סיסי ניצב בפני אתגרים רבים ועצומים מבית ומחוץ, ומשברים שונים הנובעים ממדינות החוץ והפנים של ממשלתו הולכים ונערמים בפניו ומערערים מאוד את תמיכת הציבור בו. 


ביחסי החוץ של מצרים, מתמודד הנשיא אל-סיסי עם אתגרים רבים: היחסים בין מצרים לארה"ב נעשו פושרים יותר והיקף הסיוע האמריקני למצרים ירד, אף על פי שבאופן רשמי שני הצדדים מדגישים את היחסים הטובים בין המדינות[1]. היחסים עם איטליה נתונים במשבר חריף על רקע פרשת רצח הסטודנט האיטלקי, ג'וליו רגיני, במצרים.[2] גם עם בריטניה, על אף היחסים הרשמיים הטובים בין שתי המדינות, ניכר כי מתפתח בימים האחרונים משבר על רקע ההחלטה של משרד הפנים הבריטי לבחון הענקת מקלט מדיני לחברי תנועת האחים המוסלמים- החלטה שעוררה את זעם המשטר במצרים. כמו כן, מצרים נתונה לביקורת רבה מצד גורמים במערב שמאשימים אותה בהתעללות בחברי האח"ס, דבר המוכחש על ידי גורמים מצריים רשמיים[3].

 

בנוסף יש לציין גם את המשבר הדיפלומטי המתמשך שיש למצרים עם תורכיה וקטר, על רקע תמיכתן בתנועת האחים המוסלמים וטענתן כי משטר אל-סיסי הוא משטר לא חוקי שביצע הפיכה צבאית נגד משטר מורסי.[4]

 

גם בתוך מצרים עומדים בפני אל-סיסי אתגרים רבים: ביקורת נגד משטרו כי הוא ממשיך בדיכוי ובהתעללות במתנגדיו כמו המשטרים המצריים הקודמים, המצב הכלכלי המחמיר במצרים וקריסת ענף התיירות שמעוררים את זעם האזרחים, מחלוקות עמוקות בנושאי דת עם אל-אזהר, מוסד ההלכה החשוב במצרים ועימותים בין מוסלמים לקופטים.

 

סקירה זו תעסוק באתגרים הללו ובביקורת הפנימית נגד אל-סיסי ומשטרו.

 

הנשיא עבד אל-פתאח אל-סיסי[5]

 

אכזבה גוברת וביקורת נגד דיכוי והיעדר שקיפות

התופעה הבולטת בתקשורת המצרית בחודשים האחרונים היא אכזבה של חוגים נרחבים ממשטר אל-סיסי. מדובר באישים פוליטיים ובאנשי תקשורת ליברליים אשר תמכו במהלך שנקט אל-סיסי להדחת שלטון "האחים המוסלמים" בראשות מוחמד מורסי ב-2013, וחלקם אף בחר בו לנשיאות. אנשים אלה ציפו כי אל-סיסי יביא תקווה חדשה למצרים, ומשנכזבו, מותחים ביקורת נוקבת על הדיכוי שנוקטים מנגנוני הביטחון במצרים, על עריצות השלטון, על האלימות המשטרתית נגד פעילים פוליטיים מתנגדי המשטר ועל היד הקשה שמפעיל המשטר כלפי חברי איגודים מקצועיים וגורמים אחרים. כך למשל, טען הפרשן המדיני ד"ר עמרו האשם רביע במאמר

ביומון "אל-מצרי אל-יום" כי רבים מהמצרים "קיוו שלאחר הסתלקות האח"ס הלגיטימציה של המשטר תתבסס על תמיכה בערכי הדמוקרטיה ובחופש הדעה והביטוי" אך, לדבריו ציפיות אלה נכזבו והמצרים מיהרו לגלות שמשטר אל-סיסי פוגע בחופש הביטוי, מדכא את החברה האזרחית ורודף את העיתונאים עד כי "בתי הכלא הפכו מלאים בתומכי המשטר יותר מאשר בתומכי האחים המוסלמים".[6]

 

גם העיתונאי סלימאן גודה, טען במאמרו ביומון "אל-מצרי אל-יום" שרבים מהמצרים מאוכזבים מאל-סיסי וחשים שהוא אינו מקיים את כל מה שהבטיח טרם היבחרו לנשיא. לדבריו," זוהי תחושתם של רבים שאני פוגש בכל מקום". גודה הוסיף כי  "אם הדברים ימשיכו להתנהל כפי שהם מתנהלים כעת, אזי מבחינה פוליטית [הנשיא] יהיה בסכנה , וכך גם המדינה..." [7]

 

דוגמה נוספת היא הסופר המצרי הידוע עלאא' אל-אסואני שתמך באל-סיסי בתחילת דרכו, ואילו כיום מאשים אותו בניהול משטר מושחת, מדכא ועריץ כמו של מובארכ.[8]

 

בנוסף, הולכים ומתרבים הדוחות של ארגוני זכויות אדם במצרים וגם של ארגונים בינ"ל לגבי מצב זכויות האדם במדינה, מהם עולה כי חרף התקוות לשיפור בנושא זה, משטר אל-סיסי מפעיל מדיניות דיכוי כמו זו שהפעילו קודמיו, הכוללת יד קשה נגד מתנגדיו, העלמת אנשים והתעללויות בבתי הכלא במצרים, מה שמגביר את הביקורת נגד הממשלה ונגד מנגנוני הביטחון.[9] כך למשל, בדוח של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל נכתב כי: "סוכנות הביטחון הלאומי של מצרים חוטפת, מענה ומעלימה בכפייה אנשים במטרה להפחיד מתנגדים ולחסל התנגדות שקטה..."[10]

 

גם הדוח השנתי של המועצה הלאומית המצרית לזכויות האדם  דיבר על תופעות של "מעצרים בלתי חוקיים", "העלמה בכפייה של כמה עצורים", "מעצרים פוליטיים [ומעצרים על רקע] דתי"[11]

 

שלושה מקרים ראויים לציון בהקשר זה הם: ראשית, גירושה של העיתונאית ממוצא לבנוני, ליליאן דאוד, ממצרים בחזרה לביירות, בטענה שהסתיימה אשרת השהייה שלה במצרים. [12] על פי חלק מהדיווחים, הסיבה האמיתית לגירושה נעוצה באופן הסיקור שלה את האירועים במצרים ובעובדה שהיא לא היססה לעיתים למתוח ביקורת על התנהלות העניינים במדינה.[13] דאוד מצידה טענה כי רכישת הערוץ המצרי ONTV שבו שימשה כמגישה, על ידי איש העסקים אחמד אבו האשימה המקורב לשלטון אל-סיסי, היא שגרמה להפסקת שידור תכניתה הפלורליסטית. לדבריה, אפילו בתקופת שלטון האח"ס לא הידרדרה מידת החירויות לשפל כזה.[14]

 

מקרה שני ראוי לציון הוא הפריצה של מנגנוני המשרד לביטחון פנים במצרים למבנה איגוד העיתונאים בקהיר בעקבות צו מעצר לשני עיתונאים, עמרו בדר ומחמוד אל-סקא, שהתבצרו במבנה האיגוד. [15] הדבר עורר מחאה קשה והפגנות בקרב העיתונאים, בייחוד לאור העובדה שלאחר הפריצה למבנה האיגוד נעצרו והועמדו לדין גם יו"ר האיגוד יחיא קלאש ושניים מעמיתיו. צעדים אלו עוררו שיח נוקב באשר למידת החירויות שיש לעיתונאים במצרים ולהצרת צעדיהם על ידי הממשל, מועצת איגוד העיתונאים דרשה את פיטורי שר הפנים, וחלק מהעיתונאים אף דרשו מאל-סיסי להתערב במשבר.[16]

 

מקרה שלישי של פגיעה מטעם הממסד בגורמים המותחים עליו ביקורת הוא זה המכונה "פרשת ילדי הרחובות" – הכוונה ללהקה של צעירים שפרסמה סרטוני וידאו ביוטיוב בהם מתחה ביקורת צינית על המדיניות של משטר אל-סיסי וכינו אותו 'פחדן'.[17] ששת חברי הלהקה נעצרו ב-7.5.16 באשמה של קריאה להפגנה והסתה נגד הנשיא.[18]


 חברי להקת"'ילדי הרחובות"[19]

 

 

תלונות על היעדר שקיפות מצד השלטון

חוגים רחבים במצרים מביעים הסתייגות רבה מדפוס הפעולה של השלטון שמתאפיין בהיעדר שקיפות כלפי האזרחים באשר לסוגיות לאומיות חשובות שעל סדר היום, כמו למשל, בחתימה על הסכם מסירת האיים טיראן וסנפיר לסעודיה שעורר זעם רב בקרב רבים במצרים שסברו כי ראוי היה להביא את הנושא למשאל עם.[20] ביקורת דומה נשמעה בעניין ביקור הפתע של שר החוץ המצרי, סאמח שוכרי, בישראל ב-10.7.16 ופגישתו עם רה"מ נתניהו בירושלים. גורמי תקשורת התרעמו על כך שהרחוב המצרי ניזון ממידע חיצוני בנוגע למהות ותוכן הביקור ולא מגורמי ממשל, מה שעלול לגרום לירידה נוספת בפופולאריות של הנשיא שלא משתף את העם בעניין גורלי דוגמת הנורמליזציה עם ישראל.[21]

 

ביקורת על המשבר הכלכלי המחמיר

נושא בוער נוסף, שמעסיק את הציבור המצרי בימים אלה ומדאיג מאוד את משטר אל-סיסי, הוא המשבר הכלכלי הקשה הפוקד את המדינה ומתבטא בעלייה חדה של שער הדולר ביחס ללירה המצרית ולעלייה של מחירי מוצרי מזון בסיסיים ושל מחירי החשמל, מה שגורם לאזרחים לספסר בדולרים ולפתח שוק שחור, באופן שמחמיר את המשבר. במקביל, ישנו גם גידול עצום באבטלה שהתבטא בשנה האחרונה בתוספת של 1.35 מיליון מובטלים. בתגובה דורשת הממשלה מהאזרחים להעדיף צריכת מוצרים מתוצרת מצרית ולהפסיק את הספסרות בדולר.[22]

בניסיון נוסף לקדם יציבות, חתמה הממשלה מו"מ עם קרן המטבע הבינ"ל לקבלת מלווה בסך 12 מיליארד דולר[23]. בעקבות הסכם זה עם קרן המטבע, התחייבה מצרים לנקוט צעדים חמורים של צמצום ההוצאה הממשלתית. הנשיא אל-סיסי אמר כי "לא יהסס לקבל החלטות ששנים ארוכות היססו לקבלן". הוא גם ביקש מהמצרים ובפרט מהאישה המצרית להמעיט בהוצאות ובצריכה.[24]

 

מאמרים שפורסמו טרם החתימה על ההסכם עם קרן המטבע הבינ"ל, מתחו ביקורת על פנייתה של מצרים לקרן והביעו חשש שהמלווה מקרן המטבע רק יחמיר את המצב הכלכלי. כך למשל, הכותב הבכיר ביומון הממסדי אל-אהראם, מכרם מוחמד אחמד כתב: "אנו חוזרים על אותו תקליט שחוק... למרות שהכל יודעים כי הפתרון שמציגה קרן [המטבע הבינ"ל] הוא לא הפתרון הנכון למשבר הכלכלי של מצרים שזקוקה להחלטות אמיצות..."[25]

 

הפמיניסטית המצרית הנודעת, נואל אל-סעדאוי, התייחסה אף היא למשבר הכלכלי ואמרה כי המצרים הפכו 'עבדים של הדולר' ואף מתחה ביקורת על ההתנהלות הממשלתית מול קרן המטבע הבינ"ל. [26]

 

בימים האחרונים ישנם דיווחים על כוונת הממשלה להעלות את מחירי הדלק ואת מחירי השימוש בחשמל, דבר שמעורר את זעמם של המצרים. כך למשל, "תנועת הסוציאליסטים המהפכנים" יצאה בקריאה לעם המצרי שלא לשלם את חשבונות החשמל במחאה על צעדי הממשלה.[27] הממשלה מצדה מנסה לרכך את הזעם וטוענת כי לא תעלה את מחירי החשמל למעוטי יכולת.[28]

 

למעשה, המשבר החמור הפוקד את מצרים בימים אלה אינו אלא החמרה של מצב כלכלי קשה בו היא נתונה מזה זמן רב. אוכלוסייתה של מצרים מונה מעל 90 מיליון איש, וכלכלתה מסתמכת בשנים האחרונות על הלוואות גדולות מאוד מסעודיה ומאיחוד האמירויות,[29] כאשר סך חובותיה החיצוניים של מצרים על פי נתוני הבנק המרכזי המצרי מגיע כבר עתה  לסכום של 53.4 מיליארד דולר.[30] 

 

ייתכן כי עדות נוספת למשבר בו שרויה מצרים הוא ההסכם עליו חתמה עם סעודיה בחודש אפריל האחרון במהלך ביקורו של המלך סלמאן בן עבד אל-עזיז בקהיר, לפיו העבירה מצרים לידי סעודיה את הריבונות על האיים טיראן וסנפיר. לטענת משטר אל-סיסי, שני האיים היו מאז ומתמיד שייכים לסעודיה, אך הסבר זה לא שכנע רבים מהמצרים שזעמו על ההסכם וראו בכך זלזול בריבונות המצרית. רבים ממתנגדי ההסכם וממתנגדי המשטר טענו כי משטר אל-סיסי ויתר על האיים בתמורה לסיוע כספי סעודי.[31] כך למשל, הופסקה ההדפסה של גיליון של היומון "אל-מצרי אל-יום" בגלל כותרתו הראשית: "שני איים ודוקטורט לסלמאןומיליארדים למצרים". הכותרת תוקנה ל: "יבול ביקור סלמאן: הסכמים בסך 25 מיליארד דולרים". עותק של הכותרת המקורית הופץ ברשתות החברתיות[32]

 

שרי "הצוות הכלכלי" המצרי לא יודעים מה לעשות מול  משבר עליית שער הדולר[33]


המצב הכלכלי החמור מחריף את הביקורת כלפי הממשלה בקרב חברי פרלמנט ודמויות ציבוריות בולטות בחברה המצרית, עד כדי כך שכמה מהם החלו להביע חשש מפני התפרצות של "מהפכת רעבים" [34].  למעשה, כבר באפריל בעקבות ההפגנות על רקע הסכם האיים עם סעודיה אמר איש העסקים אחמד אבו-האשימה הנחשב מקורב לשלטון כי "במצרים לא תתרחש מהפכה פוליטית שלישית... ואם תהיה כזו היא תהיה מהפכת רעבים..."[35]

כחודשיים לאחר מכן, ב-27 ביוני 2016, חבר הפרלמנט איהאב עבד אל-עט'ים, חבר הוועדה להגנה ולביטחון לאומי הזהיר באחת מישיבות התקציב את הממשלה מפני "מהפכת רעבים" שתתחיל מאזור מצרים עלית, אם הממשלה תמשיך לדחוק אזור זה לשוליים. בתגובה לדברים אלה נזף יו"ר הפרלמנט, עלי עבד אל-עאל, בחבר הפרלמנט על השימוש במילה "מהפכה" והורה למחוק את הביטוי "מהפכת רעבים" מפרוטוקול הישיבה.[36]

 

גם חבר הפרלמנט מצטפא בכרי התייחס למשבר הכלכלי במצרים עילית ולנפיצותו של המצב. הוא כתב: "... ממשלת מצרים נדרשת לבחון את המדיניות שלה ביחס ל[אזור] מצרים עילית ובעיותיו שהפכו להיות כרוניות, משום שהשתיקה על מה שמתרחש, העלייה בשיעור העוני והירידה ברמת השירותים היא דבר שיש בו כדי איום באסון גדול, שכן הרעב מביא לאובדן האמון ותחושת ההדרה מובילה להצטברות של זעם ומתח..."[37]

 

הכותב המצרי כרם גבר, בעל טור ביומון המצרי אל-יום אל-סאבע כתב: "הישארות הממשלה הנוכחית במקומה מבשרת רעות. בינה לבין הבעיות של האנשים מפרידה חומה, ואין לה גישה [ברורה] כיצד לטפל במשברים אמיתיים..."[38]

 

גם עורך היומון העצמאי אל-שורוק, עמאד אל-דין חוסין, התרעם על אזלת ידה של הממשלה והתריע: "על הממשלה לפעול מהר לפני שתופתע מעליית שיא נוספת של שער הדולר שתוביל להשלכות הרון אסון שרק אללה יודע מהן... "[39]

 

אל-סיסי וממשלתו בראשות שריף אסמאעיל שחוששים מאוד מהישנותה של מהפכה דומה על רקע כלכלי שהובילה ב-2011 להפלתו של משטר מובארכ מנסים בימים אלה לנקוט צעדים של "כיבוי שריפות". במסגרת מאמצים אלה עורך הנשיא אל-סיסי פגישות תכופות עם שרים רלוונטיים וגורמים שונים בכדי לדון במצב. כך למשל, בפגישה עם ועדת השרים לענייני כלכלה הדגיש אל-סיסי את החשיבות של יצירת האיזון הדרוש בין הרפורמות הכלכליות לבין השפעותיהן על מעוטי היכולת ודיבר על תכניות לתמיכה חברתית ושמירה על רמת מחירי מוצרי המזון הבסיסיים.[40] הטענה כי הרפורמות הכלכליות לא ישפיעו על מיעוטי היכולת חוזרת גם בהצהרותיהם של רה"מ והשרים וכן במאמרי המערכת של היומון הממסדי אל-אהראם.

 

האזרח המצרי המסכן ב"בית המטבחיים הממשלתי"[41]



פיגועי הטרור וקריסת התיירות המצרית

נושא נוסף המעיק על כלכלת מצרים, הוא הפגיעה האנושה שספגה התיירות הנכנסת בעקבות התרסקות המטוס הרוסי בשרם אל-שיח' באוקטובר 2015, וכן בעקבות התרסקות המטוס של חברת התעופה הלאומית המצרית שהיה בדרכו מפריז לקהיר במאי 2016, מה שגרם לבריטניה ולרוסיה להפסיק את טיסותיהן למצרים ולא לחדשן עד כה.[42]


התיירות הרוסית היתה מרכיב חשוב בהכנסות של המדינה ואובדנה מהווה פגיעה קשה בכלכלה המצרית, מה שמטריד מאוד את הבכירים במדינה. לאור זאת, ממשלת מצרים משקיעה מאמצים רבים  בחודשים האחרונים להשבת התיירות הזו לגבולותיה. ולראיה השר לענייני תעופה, שריף פתחי, ביקר במוסקבה פעמיים בחודש יולי האחרון כדי לדון שם על חידוש התיירות למצרים.[43]

 

הדבר בולט גם בהתבטאויות של הבכירים המצרים המדגישים שוב ושוב כי ישנם מגעים אינטנסיביים להחזרת התיירות הרוסית. כך למשל, שגריר מצרים ברוסיה, ד"ר מוחמד אל-בדרי, אמר כי יש לחץ גם מצדן של חברות תיירות ברוסיה להשיב את התיירות למצרים. הוא ציין כי ועדת מומחים רוסית ביקרה בשדות התעופה בשרם אל-שיח' ובאל-ר'רדקה, נפגשה עם שר התחבורה הרוסי בשובה לרוסיה והציגה לו דוח חיובי בנושא.[44]  גם דובר משרד החוץ המצרי, אחמד אבו זיד, אישר כי ישנם ביקורים של צוותים טכניים רוסים בשדות התעופה במצרים כהכנה לחזרת התיירים הרוסים למדינה.[45] כמו כן, ב-8.8.16 הגיעה משלחת של אנשי עסקים ונציגי חברות אבטחה רוסיות כדי לבחון את שתה"פ בנושא אבטחת שדות התעופה במצרים.[46]

 

עדות נוספת לחשש מפני קריסת התיירות ניתן לראות בדבריו של שר התיירות המצרי, יחיא ראשד, אשר קרא למדינות העולם שלא להגזים עם אזהרות המסע למצרים מבלי שיש בכך הכרח. [47]

 

צעד נוסף לבלימתו של משבר זה ולהחזרת התיירים למצרים מתבטא בהחלטתו של הנשיא אל-סיסי להקים מועצה עליונה לענייני תיירות בראשותו. [48]

 

כותבים רבים בעיתונות המצרית קראו לפעול להחזרת התיירות הרוסית. אחרים מתחו ביקורת על ה"חרם" של רוסיה ובריטניה על התיירות המצרית וטענו לאפליה בהשוואה למדינות אחרות שגם הן סובלות מטרור, כמו תורכיה, שאליה חידשה רוסיה את הטיסות.[49] כך למשל, חבר מועצת העיתונות העליונה במצרים, העיתונאי צלאח מנתצר כתב: "שבעה חודשים חלפו מאז שנפסקה התיירות הרוסית למצרים בשל תקרית התרסקות המטוס הרוסי בסיני מבלי שיש סימנים לכך שהתיירות תתחדש... רוסיה נחשבת ידידה של מצרים, אך האם זהו קשר ידידות?... במקום שרוסיה תתייצב לצד מצרים... העובדה שהיא עצרה את התיירות משמעותה שהיא בחרה לעמוד לצד הטרור ולתמוך בו..."[50]

 

שר התעופה המצרי נפגש עם שר התחבורה הרוסי[51]


מאבקי מוסלמים - קופטים וביקורת על חוסר התקדמות ב"חידוש השיח הדתי"

גם בפן הדתי והעדתי במצרים סופג משטרו של אל-סיסי ביקורת רבה. הביקורת הבולטת בהקשר זה היא על כך שלמרות הצהרותיו והבטחותיו של אל-סיסי לחולל שינוי בשיח הדתי – לא חלה כל התקדמות בתחום זה.  

את המונח "חידוש השיח הדתי" טבע לראשונה עדלי מנסור, נשיא ביהמ"ש העליון החוקתי במצרים לשעבר שמונה לנשיאה הזמני מצרים לאחר הדחת משטר האח"ס בראשות מוחמד מורסי ביולי 2013. מנסור הסביר כי המטרה היא ליצור "חידוש בשיח הדתי, חידוש מודע ואחראי... שיטפל בבעיית הקיצוניות ובהבנה השגויה או הפגומה של האסלאם..." [52]. הנשיא הנוכחי עבד אל-פתאח אל-סיסי, אימץ את הקריאה ל"חידוש השיח הדתי", ואף הלך צעד אחד קדימה כאשר קרא במהלך נאום שנשא באל-אזהר בדצמבר 2014 ל"מהפכה דתית".[53] גם במהלך השנה האחרונה שב וקרא אל-סיסי כמה פעמים למוסד אל-אזהר לקדם את תהליך חידוש השיח הדתי.[54]

 

ואולם, פוליטיקאים ועיתונאים רבים במצרים טוענים כי למרות כל הדיבורים הללו לא חלה בנושא שום התקדמות. רבים מהם תולים את האשמה במוסד אל-אזהר וטוענים כי הוא אינו רוצה בחידוש השיח, אלא דווקא בהקפאתו.[55]  היו גם מי שאמרו כי הנשיא איננו מרוצה מכך שמוסד אל-אזהר לא שועה לקריאותיו.[56]

 

שר התרבות לשעבר, גאבר עספור נדרש לעניין ואמר: "אל-אזהר ברובו, פרט למיעוט קטן, הפך לבעל גישה סלפית. אל תאמינו כי הם יעשו את מה שהם לא מאמינים בו. הם פועלים נגד פיתוח. כיצד הם יחדשו את השיח הדתי כשהם אלו שהקפיאו אותו?..." עספור אף טען כי מערכת החינוך של אל-אזהר היא "מנוונת ומפגרת" ומייצרת טרוריסטים.[57]

 

העיתונאי המצרי, אחמד עבד אל-תואב פרסם שני מאמרים בהם טען כי חרף העובדה  שמוסד אל-אזהר קיבל בברכה את קריאתו של הנשיא עבד אל-פתאח אל-סיסי לחולל מהפכה בשיח הדתי, הוא לא עשה דבר כדי ליישם זאת, אדרבא, לדבריו, "הפעילות [של אל-אזהר] במשך למעלה משנתיים הייתה בכיוון ההפוך, [והתבטאה] במתקפה חסרת רחמים נגד [כל] מי שדעתו שונה מבלי שהיסס להשתמש בנשק ההאשמה בכפירה". [58]

 

אחמד אל-שאמי, בעל טור ביומון המצרי אל-מצרי אל-יום כתב גם הוא ברוח דומה: "אל-אזהר שכח כי הוא הראשון שזנח את התפקיד הזה כאשר דרש ממנו הנשיא... [לחולל] מהפכה למען חידוש השיח הדתי כך שיתאים לתקופה [הנוכחית]...השאלה כעת היא האם אל-אזהר נקף אצבע כדי  להציל את השיח הדתי מקיצוניות? והתשובה היא בפשטות - 'לא'..." [59]

 

למרות זאת, לאור האתגרים והמשברים הרבים עימם מתמודד אל-סיסי, לא נראה כי הוא מעוניין או מסוגל להתעמת בשלב זה עם אל-אזהר, אשר נחשב לאחד מבסיסי התמיכה שלו. עדות לכך ניתן לראות במשבר שפרץ בשבועות האחרונים בין משרד ההקדשים המצרי למוסד אל-אזהר בנושא הדרשות הכתובות. ניסיון של משרד ההקדשים לכפות על האימאמים במסגדים להקריא דרשה אחידה שנכתבה על ידי משרד ההקדשים, נתקל בהתנגדות נחרצת מצד מוסד אל-אזהר בטענה שהדבר יפגע בשיח הדתי וביכולות האימאמים.[60] אל-סיסי, שכאמור חושש מהתעמתות עם מוסד אל-אזהר וזקוק לתמיכתו, החליט לצדד בעמדת אל-אזהר ובפגישה עם שיח' אל-אזהר אחמד אל-טיב הדגיש את תמיכתה המלאה של המדינה במוסד זה.[61]

 

שסע דתי נוסף ההולך ומחמיר במצרים, ומוצא ביטוי באירועים אלימים, הוא זה שבין מוסלמים לקופטים, בייחוד במחוזות הכפריים אל-מניא ובני סויף, שם ישנם בשבועות האחרונים אירועים חוזרים ונשנים של הצתות בתים של קופטים ותקיפת אזרחים קופטים, בדרך כלל על רקע שמועות כי הם מנהלים כנסיות בבתים. באירוע חמור אחד על רקע חשד לרומן בין אישה מוסלמית לצעיר קופטי נגררה אישה קשישה עירומה ברחובות הכפר.[62] במקרה אחר נהרג אדם וכמה נפצעו בתקיפות בנשק קר.[63] על רקע אלימות זו נגד הקופטים גוברת הביקורת בתקשורת המצרית נגד אל-סיסי וממשלתו בשל אזלת ידם בהגנה על הקופטים אשר תמכו בהם במהפכת ה-30 ביוני ובקידום חוקים כמו חוק בניית הכנסיות שיסדירו את זכויותיהם הדתיות בחוק.[64]

 

כדי לנסות להרגיע את המחאה מצד הקופטים נפגש הנשיא אל-סיסי עם הפטריארך הקופטי תאודורוס והדגיש בפניו את הצורך בחיזוק האחדות הלאומית.[65] במקביל, החל הפרלמנט המצרי לפעול לקידום חוק המסדיר בנייה של כנסיות במצרים.[66]

 

אל-סיסי נפגש עם משלחת הכנסייה הקופטית בראשות האב תאודורוס[67]

 


* כ. מיטל חוקרת את זירת מצרים במכון ממרי

[1] אל-אהראם (מצרים), 20.4.2016, אל-אהראם (מצרים), 8.8.2016

[2] חוסר שביעות הרצון של גורמים באיטליה מאופי החקירה בעניין הוביל לכך שהפרלמנט האיטלקי החליט להפסיק מכירת חלקי חילוף למטוסי קרב מצרים, מה שגרם לתרעומת רבה במצרים, להקמת ועדה פרלמנטרית מצרית לטיפול בנושא ולשליחת נציגים לאיטליה כדי לדון בהסדרת היחסים בין שתי המדינות וראו אל-אהראם (מצרים), 1.7.2016, 11.7.2016, אל-מצרי אל-יום (מצרים), 11.7.2016

[3] שר החוץ המצרי מכחיש כי נערכים משפטים פוליטיים לאנשי האח"ס ועל כך ראו אל-וטן (מצרים), 9.8.2016

[5] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 20.5.2016

[6] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 8.5.2016

[7] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 13.10.2015

[8] אל-שורוק (מצרים), 27.1.2015 וראו דוח ממרי

[9] בהקשר זה יש להזכיר את  הדו"ח השנתי של המועצה הלאומית לזכויות אדם במצרים וכן דו"ח של ארגון אמנסטי הבינ"ל. ראו אל-אהראם (מצרים), 4.7.2016 ו-אל-וטן (מצרים), 13.7.2016.

[11] אל-אהראם (מצרים), 4.7.2016

[12] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 27.6.2016

[13] וו http://www.aljazeera.net/, 29.6.2016, אל-מצריון (מצרים), 29.6.2016, http://rassd.com/, 27.6.2016

[14]ו http://www.rassd.com/, 28.6.2016, אל-מצרי אל-יום (מצרים), 29.6.2016

[15] נגד השניים הוצא צו מעצר בגין 'השתייכות לארגונים המנוגדים לחוק, ניסיון להפיל את המשטר וקריאה להפגנה ב-25 באפריל נגד הוויתור על האיים טיראן וסנפיר', וראו http://yanair.net/, 27.7.2016.

[16] אל-מצרי אל-יום (מצרים),1.5.2016 2.5.2016, 30.5.2016, אל-וטן (מצרים), 2.5.2016, 7.5.2016, אל-יום אל-סאבע (מצרים), 2.5.2016, אל-ופד (מצרים), 2.5.2016, אל-אהראם (מצרים), 5.5.2016

[18]ו http://www.rassd.com/, 10.5.2016, אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 2.8.2016

[20] ראו אל-מצרי אל-יום (מצרים), 22.6.2016, http://rassd.com/, 21.6.2016

[21] ראו אל-מצרי אל-יום (מצרים), 11.7.2016, 12.7.2016

[22] אל-אהראם (מצרים), 28.7.2016

[23] אל-אהראם (מצרים), 12.8.2016

[24] ו http://ara.reuters.com/, 13.8.2016, אל-אהראם, 14.8.2016

[25] אל-אהראם (מצרים), 10.8.2016

[26] אל-שורוק (מצרים), 8.8.2016

[27] אל-שרוק (מצרים), 10.8.2016, http://rassd.com/, 10.8.2016

[28] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 1.8.2016

[29] אל-שורוק (מצרים), 8.4.2016, 9.8.2016

[30] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 9.6.2016

[31] אל-ופד (מצרים), 9.4.2016, http://ikhwanonline.info, 8.4.2016

[32] ו http://rassd.com/, 12.4.2016

[33] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 29.7.2016

[34] אל-וטן (מצרים), 27.6.2016, אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 27.7.2016, http://rassd.com/, 30.7.2016, אל-אהראם (מצרים), 28.7.2016, אל-וטן (מצרים), 28.7.2016, אל-מצרי אל-יום (מצרים), 29.7.2016

[35] ו http://klmty.net/, 25.4.2016

[36] אל-וטן (מצרים), 27.6.2016

[37] אל-וטן (מצרים), 25.7.2016

[38] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 26.7.2016

[39] אל-שורוק (מצרים), 26.7.2016

[40] אל-אהראם (מצרים), 28.7.2016, 31.7.2016

[42] אל-וטן (מצרים), 6.11.2015, https://arabic.rt.com, 6.11.2015, אל-וטן (מצרים), 19.5.2016

[43] אל-אהראם (מצרים), 18.7.2016, 27.7.2016. יצוין בהקשר זה כי משלחת של גורמי ביטחון בריטיים הגיעה למצרים כדי לבחון את רמת האבטחה בשדות התעופה במצרים וכי רוסיה מציבה למצרים תנאים בעניין זה. ראו אל-מצרי אל-יום (מצרים), 19.7.2016, אל-אהראם (מצרים), 23.7.2016

[44] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 5.7.2016

[45] אל-אהראם (מצרים), 9.6.2016

[46] ו http://rassd.com/, 9.8.2016

[47] אל-אהראם (מצרים), 23.7.2016

[48] אל-אהראם (מצרים), 10.8.2016

[49] אל-שורוק (מצרים), 4.7.2016, אל-מצרי אל-יום (מצרים), 9.7.2016, 

[50] אל-אהראם (מצרים), 29.5.2016

[54] הפעם האחרונה שבה התייחס לעניין הייתה בנאום שנשא אל-סיסי במשרד ההקדשים לרגל לילת אל-קדר ובו ביקש להיאבק בקיצוניות ולמנוע את התפשטותה ואת השחרת פני הדת. וראו אל-אהראם (מצרים), 30.6.2016

[55] אל-חיאת (לונדון), 25.6.2016

[56]  יצוין כי אל-אזהר התכוון לפרסם מסמך מקיף בנושא חידוש השיח הדתי שכתב ד"ר צלאח פדל, אבל טרם עשה זאת, וגם על כך נמתחה נגדו ביקורת. ראו אל-מצרי אל-יום (מצרים), 22.6.2016, אל-אהראם (מצרים), 4.7.2016.

[57] אל-אח'באר (מצרים), 10.7.2016

[58] אל-אהראם (מצרים), 25.7.2016, 6.8.2016

[59] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 8.8.2016

[60] אל-אהראם (מצרים), 27.7.2016

[62] אל-ופד (מצרים), 26.5.2016

[63] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 18.7.2016, http://www.moheet.com/, 18.7.2016

[64] אל-וטן (מצרים), 9.7.2016.

[65] אל-אהראם (מצרים), 29.7.2016

[66] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 2.8.2016

[67] אל-וטן (מצרים), 28.7.2016