כללי

עיתונאי ירדני: הממסד הדתי של המדינה מייצר קיצוניות ומבזבז כספי ציבור

 

העיתונאי הירדני, אבראהים ר'ראיבה, פרסם בעיתון 'אל-חיאת', היוצא לאור בלונדון, ב-25.12.15 מאמר ביקורת על התפקיד הדתי שממלאים המשטרים הערביים בכלל והמשטר הירדני בפרט. לטענתו, ירדן והמשטרים הערביים מבזבזים מיליארדים מכספי הציבור בהעסקתם של עובדים רבים במשרה מלאה בתחום הדת וכי המוסדות הדתיים מטפחים את הקיצוניות הדתית הנהנית מחסות המדינה אשר מעניקה לה מקלט בטוח.

ר'ראיבה קרא לאוטונומיה של הקהילות המקומיות בניהול ענייני הדת, תוך הסתייעות במתנדבים, מה שיפחית בהכרח לטענתו את הקיצוניות הדתית, וימנע בזבוז של כספי הציבורי שיושקעו לשיפור ופיתוח רמת החיים של התושבים.    

להלן תרגום קטעים מן המאמר[1]:

"בירדן פועלים בתחום הדת כחמישים אלף עובדי מדינה במשרה מלאה: מרצים באוניברסיטאות, שופטים, פקידים בבתי הדין השרעיים, מורים ללימודי דת [האסלאם] ותרבותה בבתי הספר, אמאמים, מואזינים, עובדים במשרד ההקדשים ופסיקת ההלכה וכן עובדים במשרה מלאה באגודות [דתיות] בלתי-ממשלתיות.

 

למעשה, אין צורך ביותר מאלף מרצים ושופטים במשרה מלאה, וגם זה הרבה. החברה יכולה למלא את תפקידי המורים, האמאמים, הדרשנים ופוסקי ההלכה באמצעות מתנדבים ללא צורך בעובדים במשרה מלאה. [לחילופין] החברה יכולה להעסיק מספר קטן של עובדים במשרה מלאה על חשבון על ההכנסות הקהילתיות ולא מכספי הציבור. יש צורך במכללה אקדמית אחת שתלמד ותעניק תעודות אקדמיות בארבע מגמות: תורת המשפט המוסלמי והחקיקה [האסלאמית] ...; חינוך דתי כללי ...; מדעי הדת הכוללים פילוסופיה, סוציולוגיה ותרבות וכן הכשרה מקצועית של אמאמים, מטיפים ופוסקי הלכה.

 

החינוך הדתי והפעילות הדתית לא יושפעו כהוא זה אם יבוטלו המשרות הדתיות הממשלתיות. דבר לא ייגרע מהם ולא תרחף עליהם כל סכנה, שהרי הקהילות המקומיות יכולות לנהל, לתכנן ולארגן בעצמן את ענייני הדת שלהן, זאת במאמצים ובעלויות פחותים הרבה יותר מאלה שמשקיעה הממשלה וברמה טובה הרבה יותר של שביעות רצון, איכות והתאמה [לצרכיהן] מזו של פטרוני הדת הממשלתיים.

 

את הפן המוסדי שממלאים מוסדות הדת הרשמיים יכולים למלא מוסדות [ממשלתיים] מוסמכים אחרים ובמיומנות רבה יותר, כמו למשל בתי המשפט... משרד האוצר והעיריות יכולים לנהל, לתעד ולהשתמש בנכסי ההקדשים ובכספיהם כפי שהם מנהלים את כספי המדינה ונכסיה.

 

כאשר המדינה היא שממלאת את התפקיד הדתי היא מבזבזת כספי הציבור, משמשת כפטרון של האנשים, של מצפונם ושל נשמותיהם ומייצרת קיצוניות ופנאטיות. אם המדינה תחדל מלמלא  תפקיד דתי, הרי שאוטומטית יפחתו רוב, אם לא כל, המקורות הפיננסיים והאידיאולוגיים של הקיצוניות ומקומות המקלט הבטוחים הניתנים לה בחינם. [מנגד,] יתפתחו מגמות דתיות מתונות, התואמות את ציפיות האנשים וצרכיהם; כמו כן, יתפתחו ארגונים ושיטות דתיות, שיממשו את השאיפות הרוחניות של האנשים, כדוגמת המסדרים הצופיים והארגונים והתנועות החברתיות [הדתיים השונים] שפעלו לאורך ההיסטוריה. בנוסף, יתפתחו מוסדות לימוד דתיים [עצמאיים], כדוגמת אסכולות ההלכה שהתפתחו [בעבר] מבלי שלשלטון הפוליטי היה תפקיד או עניין בכך.

 

משרד ההקדשים וענייני המקומות הקדושים לאסלאם הוקם בירדן בשנת 1967, אולם האנשים [שחיו] לאורך המאות שקדמו לכך היו ונשארו מוסלמים שהכירו את דתם וקיימוה. משרד ההקדשים לא הוסיף לעניין הדתי דבר זולת קיצוניות, פנאטיות ובזבוז [משאבים]. נראה שהקמתו והסמכתו כפטרון של כלל נושאי הדת... התרחשו במקביל להקצנה הדתית, להופעתם של ארגוני האסלאם הפוליטי והצבאי ולהתפתחותם של [תופעות] התכפיר והאלימות המיוחסת לדת.

 

חמישים אלף איש מקבלים שכר ממיסים ומכספי ציבור בלא לתת דבר [בתמורה]. מתנדבים ומוסדות חברתיים יכולים למלא את מקומם במיומנות. לו היו הללו [עובדי הדת מטעם המדינה] עובדים בעבודות אמיתיות ויצרניות, ניתן היה לשפר את רמת החיים והפיתוח [במדינה], או לכל הפחות לחסוך מידי שנה מיליארד דולר מההוצאה הציבורית.

כמובן, שניתן להשליך את הדוגמא הירדנית על כל [מדינות] ערב: אנו מדברים אפוא על מיליון וחצי עובדי מדינה [בעולם הערבי כולו] שעושים משהו שאין בו צורך ועל [הפסד של] שלושים מיליארד דולר מידי שנה, שיש בהם כדי לממן הישגים פוטנציאליים אדירים בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה. [בכספים אלו היה אף ניתן לממן] פיתוח של אדמות חקלאיות ושל מקורות המים הדלים, אספקת אנרגיה מתחדשת בעלות וברמת זיהום נמוכים ביותר וכך היה ניתן גם להיפטר אוטומטית וללא מאמצים גדולים מהקיצוניות ומהשנאה.