יוזמה במדינות המפרץ: להכיר במחוז אל-אהואז באיראן כ"מדינה ערבית כבושה"
מאת א. אזרחי
בחודשיים האחרונים פנו חברי פרלמנט בבחריין ובכווית לממשלותיהם ולקהילה הבינ"ל בקריאה להכיר במחוז אל-אהואז שבאיראן כ"מדינה ערבית כבושה", ולהגיש סיוע למיעוט הערבי האהואזי במאבקו להשגת עצמאות. חלקם אף האשים את מדינות המפרץ באזלת יד בטיפול בסוגיה זו.
אל-אהואז הוא שמו הערבי של מחוז חוזיסתאן - השוכן בדרום-מערב איראן סמוך לגבול איראן-עיראק - שלו חשיבות גאו-פוליטית רבה, בשל מיקומו על קו התפר בין איראן לעולם הערבי ובשל משאבי האנרגיה העצומים שבו, המהווים מרכיב מרכזי בייצוא של איראן. ארגוני המיעוט הערבי האהואזי פועלים באמצעים דיפלומטיים נגד השלטון המרכזי בטהראן במטרה להתנתק ממנו או לכל הפחות להשיג אוטונומיה. המשטר האיראני, לטענת ארגונים אלה, פועל לדכא את השאיפות הלאומיות של המיעוט הערבי האהואזי, באמצעות טיהור אתני של התושבים הערבים באל-אהואז ויישוב שיעים ממוצא פרסי במקומם, וכן באמצעות מעצרים שרירותיים והוצאות להורג של עשרות פעילים תושבי המחוז, ועקירת כל סממן ערבי-סוני מהאזור ומתושביו.
מפת מחוז חוזיסתאן[1]
יש לציין כי השיח אודות סוגיית אל-אהואז בעיתונות המפרצית אינו חדש. מאמרים בנושא זה מתפרסמים לעיתים מזומנות, חלקם מותח ביקורת חריפה על מדיניות הדיכוי של המשטר האיראני נגד תושבי אל-אהואז,[2] חלקם קורא למדינות ערב והמפרץ לתמוך במיעוט האהואזי ככלי במלחמה נגד התערבות איראן בענייניהן,[3] ואילו אחרים נותנים במה לבכירי הארגונים האהואזיים להשמעת טענותיהם נגד המשטר האיראני.[4] אולם החידוש כעת הוא הניסיון של חברי פרלמנט בחלק ממדינות המפרץ לקדם הכרה במחוז אל-אהואז כמדינה ערבית כבושה.
בהקשר זה יצוין, כי יוזמות אלה מתלוות למאמצים של פעילים אהואזים לקדם הכרה ערבית ובינ"ל באל-אהואז כבמדינה ערבית. בינואר 2016 יצאה משלחת של בכירים פוליטיים אהואזיים - בראשות עארף אל-כעבי, מנהיג "המפלגה הדמוקרטית האהואזית"[5] - לסבב פגישות עם בכירים במדינות משפ"מ, למעט עומאן. לדברי אל-כעבי, לפגישות יש שתי מטרות - העלאת המודעות לסוגיית אל-אהואז וסבלו של העם שם; ושכנוע מדינות משפ"מ להכיר באל-אהואז כמדינה ערבית, כצעד לקראת הכרה כזו מטעם הליע"ר, בתקווה שגם הליע"ר בתורה תעניק לאל-אהואז מושב ומעמד של מדינה משקיפה. במקביל, ציין אל-כעבי כי יושקעו מאמצים במוסדות הבינ"ל והאו"ם לקידום החלטה בינ"ל להכרה באל-אהואז כמדינה ערבית.[6]
דוח זה יסקור את פרטי היוזמות הללו, בבחריין ובכווית, ואת התגובות להן:
היוזמה בפרלמנט הבחרייני
בסוף דצמבר 2015, הגישו חמישה חברי פרלמנט בחריינים ליו"ר הפרלמנט הצעת החלטה, הקוראת להכיר במחוז אל-אהואז שבאיראן, כמדינה ערבית הנמצאת תחת כיבוש איראני.[7] לטענת מגישי ההצעה, שזכתה לתמיכת 40 חברי פרלמנט נוספים, "אל-אהואז היא אחת ממדינות ערב השוכנת במזרח המולדת הערבית, ובה עם ערבי, שערביותו מושרשת... כיום אל-אהואז היא מדינה ערבית גזולה, הכפופה לכיבוש האיראני, אשר ממשיך לנהוג כלפי עמה באלימות חסרת רחמים תוך ניצול [העובדה שהעולם] הערבי אינו ממלא תפקידו [בנושא זה] וניצול התנאים האזוריים והבינ"ל, שהורסים את לכידות האומה [הערבית]...".
מגישי ההצעה מחו על מדיניות הדיכוי האלים שהמשטר האיראני מפעיל נגד העם הערבי האהואזי, ואשר נועדה לטענתם למחוק את זהותו הערבית הקדומה של אזור זה. הם הוסיפו: "ממשלת בחריין חייבת קודם כל, באופן דחוף והכרחי, להכיר באל-אהואז כמדינה ערבית ולחתור לקידום הכרה מפרצית במדינה זו... הכרה במדינה ערבית זו צריכה לכלול סיוע כספי ומורלי בפורומים האזוריים והבינ"ל". מגישי ההצעה מתחו ביקורת על מדינות המפרץ, שגילו "אוזלת יד רבה" בסוגית אל-אהואז "למרות שהיא מדינה מפרצית ביסודה, המשלימה את המערך הביטחוני המפרצי, ומכיוון שכך גם את המערך הביטחוני הערבי". לטענתם, "כיבוש אל-אהואז בידי איראן הוביל לכיבוש [איראני] של חלק מאיחוד האמירויות (שלושת האיים שלו)[8] וכתוצאה מכך לניסיונותיה [של איראן] לפגוע בביטחונה וביציבותה של בחריין, לצד התערבויותיה הגסות והבלתי-לגיטימיות בניסיון לכפות את שליטתה על תימן ועל עיראק...".[9]
נוסח ההצעה[10]
ההצעה זכתה לתמיכתם של גורמים אהואזיים שונים. כך למשל, פוליטיקאים, אנשי תקשורת ופעילים אהואזיים שיגרו מכתב תודה ליו"ר הפרלמנט הבחרייני אחמד אל-מלא, ובירכו על ההצעה. לדבריהם, היוזמה "תפתח אפשרויות פעולה מדיניות ומשפטיות רשמיות בזירות הבינ"ל והערבית בפני בינאום סוגיית [אל-אהואז] ולזכייתה [של סוגיה זו] במעמד רשמי במסדרונות הארגונים הבינ"ל והאזרחיים". הם הדגישו כי "על אף שהיוזמה האמיצה הזו הגיעה לאחר סבל, עושק, רדיפה ומדיניות דיכוי ואכזריות שחווה עמנו הערבי האהואזי במשך תשעה עשורים, מה שמקנה לה ערך מוסף הוא שהיא מביעה עמדה מדינית ערבית ובינ"ל רשמית ומיוחדת במינה. זאת בייחוד מאחר שהיא מגיעה בשיאו של [גל] התרברבות ושחצנות של איראן, שבמהלכו הפרה את כל העקרונות, הערכים והמנהגים הבינ"ל וההומניטאריים ביחסה לעמים הערבים והאסלאמיים". בנוסף, הם ציינו כי "העם האהואזי רואה ביוזמה הזו נקודת מפנה היסטורית חשובה במאבקו הצודק להשבת זכויותיו הגזולות", וקראו "לכל הפרלמנטים הערבים והאסלאמיים, למוסדות ולארגונים הרשמיים והלא-רשמיים, ובפרט המפרציים" לאמץ יוזמה זו.[11]
גורם נוסף שבירך על היוזמה הבחריינית היה חביב ג'בר, מנהיג
"הארגון הלאומי לשחרור אהואז"- ארגון גג של כמה תנועות עממיות לשחרור
אהואז – שאף ציין כי היוזמה "מהווה מענה מהיר להמלצות הועידה האחרונה של
הארגון הלאומי לשחרור אהואז שהתקיימה [ב-28.11.2015] בקופנהאגן". כמו כן,
ג'בר הגדיר את הצעד כ"נקודת מפנה איכותית" במאבקו של העם האהואזי
לעצמאות, וטען כי הדבר "ידחוף פרלמנטים ערבים נוספים לנקוט בצעדים דומים".
הוא אף רמז כי בעתיד הקרוב גורמים ערבים ינקטו ב"צעדים גדולים ומפתיעים"
שיציבו את סוגיית אל-אהואז במוקד ההתעניינות הערבית והבינ"ל.[12]
מנגד, כלי תקשורת באיראן מתחו ביקורת נגד ההצעה של חברי
הפרלמנט הבחריינים וראו בה צעד תוקפני. כך למשל הדיווח על ההצעה הבחריינית בסוכנות
הידיעות האיראנית פארס, השייכת למשמרות המהפכה, נשא את הכותרת "[מחוז] אל-אהואז
נתון להתקפה סעודית-בחריינית".[13]
ממגישי ההצעה בבחריין, ח"פ מוחמד אל-עמאדי[14]
היוזמה בפרלמנט הכוויתי
בסוף ינואר, כחודש לאחר שהועלתה היוזמה בפרלמנט הבחרייני, עלתה יוזמה דומה גם בפרלמנט בכווית. חבר הפרלמנט הכוויתי, אחמד מוטיע אל-עאזמי, קרא לממשלת כווית, להכיר במחוז אל-אהואז כמדינה ערבית כבושה ואף לפתוח שגרירות אהואזית בכווית. אל-עאזמי טען כי "כולנו יודעים שאל-אהואז היא מדינה ערבית, שנכבשה בשנת 1920 ע"י הישות הפרסית בתקופת השאה האיראני, בסיוע של הקולוניאליזם הבריטי... מאז כיבושה ועד היום, העם שלה חשוף לכל סוגי העינויים, הרצח והגירוש ולניסיונות למחוק את הזהות הערבית השורשית והמנהגים הערביים, באמצעות [ניסיונות לכפות עליו] זהות [פרסית] ומנהגים פרסיים זרים". אל-עאזמי קרא גם למדינות המפרץ האחרות להכיר בזכות העם האהואזי למדינה עצמאית ובדרישתו להתנתק מ"הישות הפרסית הדיקטטורית".[15]
אמירות דומות נשמעו מפיו של חבר הפרלמנט הכוויתי, מאג'ד מוסא אל-מוטירי, שקרא לקהילה הבינ"ל להכיר באל-אהואז כמדינה ערבית.[16]
אחמד מוטיע אל-עאזמי[17]
מאמרים במפרץ: אל-אהואז נכבש עוד לפני פלסטין; הכרה בו כמדינה ערבית תחזק את הערבים מול איראן
הצעת חברי הפרלמנט הבחריינים זכתה לתגובות חיוביות בעיתונות המפרצית. כך למשל, העיתונאי העיראקי דאוד אל-בצרי בירך על ההצעה, בטורו ביומון הכוויתי אל-סיאסה, המהווה לדבריו "פריצת דרך אסטרטגית חשובה, שראוי שהפרלמנטים הערבים, ובראשם הפרלמנט הכוויתי ואיחוד הפרלמנטים הערבי, יתמכו בה, ולאחר מכן יעבירו את הנושא לפורומים הבינ"ל...". אל-בצרי מתח במאמרו ביקורת קשה על "הימנעות העולם הערבי מלסייע בנושא אל-אהואז ועל בורותו של רוב העולם הערבי בעניין זה, למרות ש[מחוז] אל-אהואז נכבש לפני פלסטין ושטחו גדול ממנה. חשיבותו האסטרטגית לא שונה מזו של פלסטין. במשאביה, בעושרה ובמיקומה מהווה אל-אהואז את האגף המזרחי ואת העומק של מדינות המפרץ והן של העולם הערבי. מאז ועידת קהיר בשנת 1964, שהכירה בסוגיה הערבית האהואזית, העולם הערבי התרחק לחלוטין מהנושא הרגיש הזה עד כי נשכח, למרות היותו אחד האמצעים הרציניים, המדויקים והחשובים ביותר במאבק עם המשטר האיראני העריץ והיהיר, המייצא את הטרור והמוות למדינות השכנות...".
אל-בצרי הזהיר מפני החמצת ההזדמנות להגשים את יעדי ההצעה הבחריינית, שהם "יעדים אסטרטגיים מרכזיים המשרתים את הביטחון המפרצי והלאומי..." ואף הדגיש כי "המערכת המדינית הערבית עשתה טעות קטלנית כשהתעלמה, למרבה הצער, מהנושא האהואזי...". לבסוף, קרא אל-בצרי לעולם הערבי "להתכונן לקבל [לשורותיו] חבר חדש, שהצטרפותו תמלא תפקיד חשוב בחיזוק הכוח הערבי, בבניית מערכת אזורית חזקה ובשינוי תופעות שליליות רבות הקיימות כעת".[18]
דברים ברוח דומה כתב גם ג'מעאן אל-ר'אמדי, בעל טור ביומון הסעודי אל-שרק. אל-ר'אמדי בירך על ההצעה והוסיף כי: "פעילותם של בני הגזע הערבי הזה, ביחד עם בני הגזעים האחרים באיראן, תהווה את האמצעי האמיתי והיעיל להשפיע על איראן ולגרום לה להתכווץ לממדיה הפרסיים המקוריים, ולא מעבר לכך. לדעתי, אפשר שזהו הפתרון היחיד אל מול ההפרות האיראניות וגל ההתפשטות הפרסי".[19]
[2] לדוגמה, אל-וטן (בחריין), 10.1.2016
[4] ראו דוח ממרי: "בעקבות ההסלמה ביחסי סעודיה-איראן: קמפיין בסעודיה נגד "דיכוי המיעוטים האתניים" באיראן".
[5] ארגון אופוזיציה אהואזי, החותר להתנתק מאיראן ולהשיג מדינה לאומית עצמאית ודמוקרטית לעם האהואזי.
[6] אל-סיאסה (כווית), 23.1.2016
[7] אל-איאם (בחריין), 31.12.2015; 29.12.2015, http://mirror.no-ip.org/index.php
[8] קיימת מחלוקת בין איראן והאמירויות בנוגע לריבונות על שלושת האיים טונב הקטן, טונב הגדול ואבו מוסא.
[9] יצוין כי קריאות בפרלמנט בבחריין לתמוך בעם האהואזי, בשל יחס המשטר האיראני כלפיו אינן חדשות. כך, בשנת 2011, על רקע תמיכת איראן בהתקוממות העממית השיעית בבחריין שפרצה באותה שנה, חברי פרלמנט סלפים בבחריין - ר'אנם אבו עינין וג'אסם על סעידי - מסרו על כוונתם לשגר ספינות סיוע לאהואזים באיראן, המופלים לרעה, גזעית ועדתית. אבו עינין, אמר כי לאחר השגת אישורים, תשגר האגודה הסלפית שתי ספינות עם מזון וציוד רפואי, ואל-סעידי הודיע כי נשלמו הכנות לשיגור בי"ח נייד, לטיפול בפצועים אהואזים שאינם מטופלים באיראן. ראו 15.5.2011, http://www.alarabiya.net/
[10]ו 29.12.2015, http://mirror.no-ip.org/index.php
[11] אל-איאם (בחריין), 3.1.2016
[12] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 30.12.2015
[13] פארס (איראן), 30.12.2015
[14] אל-איאם (בחריין), 31.12.2015
[15] אל-קבס (כווית), 31.1.2016
[16] אל-ג'רידה (כווית), 1.2.2016
[17]ו 6.2.2016, http://www.gulfeyes.net/
[18] אל-סיאסה (כווית), 3.1.2016
[19] אל-שרק (סעודיה), 5.1.2016