כותבת סעודית תוהה כיצד היו נוהגים המוסלמים לו טרוריסטים נוצרים התפוצצו בתוכם
העיתונאית הסעודית הליברלית נאדין אל-בודיר, החיה בקטר, פרסמה ביומון הכוויתי אל-ראי מאמר בו היא מצדיקה את אמצעי הזהירות הננקטים במערב כלפי המוסלמים וההגבלות על כניסתם לארצותיו, תוך שהיא תוהה כיצד היו המוסלמים נוהגים לו נוצרים היו מפוצצים עצמם בקרבם, או כופים עליהם את אמונותיהם. אל-בודיר מציעה לעולם המוסלמי לעשות חשבון נפש שיוביל לרפורמות במקום לגנות את יחס המערב כלפיו.
להלן תרגום קטעים ממאמרה[1]:
"דמיינו לעצמכם שצעיר מערבי היה מגיע לכאן ומבצע באחת מהכיכרות הציבוריות שלנו משימת התאבדות בשם הצלב. דמיינו לעצמכם ששני מבנים גורדי שחקים היו מתמוטטים באחת מערי הבירה הערביות, ושקבוצה נוצרית קיצונית, שחבריה לבושים בתלבושת מלפני אלף שנה, הייתה מופיעה, נוטלת אחריות לאירוע, מדגישה את נחישותה להחיות את לימודי הנצרות או להוציא כמה פסקי הלכה נוצריים על פי הבנתה, לחיות כמו בתקופתו [של ישו] ותלמידיו, וליישם חלק מהוראותיהם של חכמי ההלכה מהעדות הנוצריות [השונות], כל אחד על פי האסכולה שלו.
דמיינו לעצמכם שאתם שומעים קולות של נזירים וכמרים מכנסיות ומבתי תפילה בתוך העולם הערבי ומחוצה לו, כשהם צורחים ברמקולים ומאשימים את המוסלמים, מכנים אותם כופרים וקוראים: 'אללה, חסל את המוסלמים והבס אותם כולם'.
דמיינו לעצמכם שהיינו מעניקים למספר אינסופי של קבוצות זרות אשרות שהייה, תעודות זהות, אזרחות, משרות ראויות, לימודים בחינם, טיפול רפואי מתקדם בחינם, ביטוח לאומי וכיוצא בזאת, ולאחר מכן היה יוצא מהם מישהו אכול שנאה וצמא דם, שהיה הורג ומחסל את הבנים שלנו ברחובות שלנו, בתוך המבנים שלנו, [במערכות] העיתונים שלנו, במסגדים שלנו ובבתי הספר שלנו.
דמיינו לעצמכם צרפתי או גרמני המוביל את שכנו המוסלמי בברלין או בפריס כדי לשחוט אותו ולאחר מכן מקפיא את ראשו בקור רוח מלא בתוך המקרר... כפי שעשה הטרוריסט עם ראשו של האמריקאי בעיר ריאד לפני שנים.[2]
דמיינו לעצמכם שהיינו מבקרים בארצם כתיירים והם היו יורים עלינו, מפוצצים רכבים עלינו ומכריזים על התנגדותם להימצאותנו [שם] כשהם קוראים: 'הוציאו את המוסלמים מארץ התרבות'.
תמונות אלה רחוקות מדמיונו של הטרוריסט הערבי או המוסלמי כיוון שהוא בטוח, או שהיה בטוח, שהמערב הוא הומניטרי ושהאזרח המערבי יתנגד להגיב על פשעים ברבריים אלה. למרות מעשי הטרור של אל-קאעדה ודאעש, אנו [המוסלמים] נמצאים על אדמתם מזה שנים ללא שום פחד או חשש. מיליוני תיירים מוסלמים, מהגרים, סטודנטים ומחפשי הזדמנות עבודה ופרנסה [נמצאים שם] והשערים פתוחים [בפניהם] והרחובות בטוחים [להם].
אולם, עד מתי [המצב יישאר כך]? היום המצב שונה. הכעס [של המערב על המוסלמים] ניכר, והם יוצאים בהכרזות מפחידות, שהגיבור האחרון שלהן היה [המועמד לנשיאות ארה"ב] דונלד טראמפ, שדרש לאסור כניסת מוסלמים לארה"ב.
מוזר שאנו [המוסלמים] סבורים שיש לנו הזכות לגנות הצהרות כאלה, במקום שניתן דעתנו להשלכות של חלק מתוכניות הלימוד הקיצוניות, חלק מהחינוך שלנו והמשטרים שלנו ונתבייש... מוזר שאנו מגנים [אותם] במקום שניתן דעתנו למה שקורה בתוכנו, לדרכים הקיצוניות בהן אנו מבינים את השריעה ולדרכי ההתייחסות הראקציונרית שלנו זה כלפי זה ונגד העולם. מוזר שאנו מגנים במקום שנתנצל בפני העולם.
מה היתה התגובה שלך אילו אירופאי היה מפוצץ תיאטרון בעירך או בית קפה בו בנך מבקר בקביעות? מה היית עושה אילו שמעת קללות נגד הדת והאמונה שלך בכל יום ראשון, כפי שהם שומעים [קללות נגד הדת שלהם] מפי חלק מהאימאמים שלנו בימי שישי ובימים אחרים?
דמיין לעצמך שאתה נמצא באמסטרדם, לונדון או ניו יורק ואתה יודע שהסטודנטים [שם] לומדים במסגרת תכניות הלימודים שלהם שאתה כופר, שרציחתך היא ג'יהאד המוביל לבתולות גן עדן. האם היית ממשיך את שהותך שם עד סוף הקיץ, מתרחק, מפוצץ את עצמך, או שהיית עושה פחות מכך: כובש את כעסך ודורש לאסור כניסת נוצרים לארצות ערב? מה היית עושה?
[תאר לעצמך] איזו מלחמה הייתה פורצת אילו המערבי היה מתנער מערכיו לנוכח פשעי הדם שמבצעים הזרים ואילו היתה מופיעה קיצוניות נגדית מערבית או נוצרית בערים הערביות שלנו?
לאחר כל הקומדיות האלה יוצא פרשן ערבי ומנופף במסר עלוב ומשמיע באוזני חברו פזמון שכבר שונן מיליוני פעמים: 'אלה [המוסלמים שמבצעים את מעשי הטרור] אינם מייצגים את האסלאם, אלא רק את עצמם.'
זה כל מה שיש לנו [להגיד] - רק זיכוי [של עצמנו] מאשמה".
