המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
אינטלקטואל איראני על הסכם הגרעין: סוף לסיסמת "מוות לארה"ב"
12/1/2016

 

אינטלקטואל איראני על הסכם הגרעין: סוף לסיסמת "מוות לארה"ב"

 

בעימות בין שני הזרמים באיראן, האידיאולוגי בראשות מנהיג איראן עלי ח'אמנאי, המתנגד לפתיחות כלפי המערב ובמיוחד כלפי ארה"ב, והזרם הפרגמטי, בהנהגתו של האשמי רפסנג'אני, התומך בפתיחות כזו, בולט קולו של האינטלקטואל הרפורמיסטי, פרופ' צאדק זיבאכלאם, מרצה באונ' טהראן.

 

זיבאכלאם, שעמד בפני מיצוי עונש מאסר בפועל של שנה וחצי ב-2014, בגין ביקורתו על מדיניות הגרעין של המשטר ודעותיו הרפורמיסטיות והפרו-אמריקאיות,[1] שב לקרוא, לאחרונה למשטר האיראני מעל במות ציבוריות, לזנוח את האנטי-אמריקאיות שהמנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, מטיף לה, בטענה שהיא זו שפוגעת באינטרסים של איראן ובחייה הדמוקרטיים. לדבריו, המהפכה האסלאמית מעולם לא חרטה על דגלה עוינות כלפי ארה"ב, אלא שמה דגש על אנטי-דיקטטורה וקיום בחירות חופשיות. הוא הדגיש כי מדיניות העוינות לארה"ב השתלטה על המסר האמתי של המהפכה ומהווה כלי שרת בידי הזרם השליט במדיניות הפנים והחוץ שלו, אולם הדור הצעיר לא נופל בפח ורוצה בהתקרבות אל ארה"ב, שהסכם הגרעין הוא מבשרה.

 

מסמך זה יסקור כמה מהתבטאויותיו הציבוריות הבולטות בחודשים האחרונים כנגד העוינות הממוסדת של המשטר לארה"ב ועל יתרונות הסכם הגרעין לאיראן:

 

זיבאכלאם: "לדעתי, ה-JCPOA הוא תחילת הסוף ל[סיסמא] 'מוות לאמריקה'"

בעימות פומבי ב-2.11.2015 שנערך בין פרופ' צאדק זיבאכלאם לאבראהים אצר'ר זאדה באוניברסיטת שריף לציון יום ההשתלטות על שגרירות ארה"ב ב- 4 בנובמבר, אמר זיבאכלאם:

 

"האם עוינות כלפי ארה"ב הייתה קיימת מראשית המהפכה והאם הייתה חלק מרצון העם? בתשובה לשאלה זו, אומר כי העוינות כלפי ארה"ב ו[הסיסמא] 'מוות לארה"ב' לא היו חלק ממטרות המהפכה. מטרות המהפכה היו נגד הדיקטטורה והמאמצים הופנו להשגת בחירות חופשיות ולא לעוינות כלפי ארה"ב...

 

בהיסטוריה הנוכחית של איראן, שום זרם לא פגע באינטרסים הלאומיים של איראן כמו [הזרם הדוגל ב] עוינות כלפי ארה"ב. אני מאמין כי העוינות כלפי ארה"ב הזיקה [לאיראן] יותר ממלחמה עם רוסיה. העוינות כלפי ארה"ב הפכה אותנו למשותקים לגמרי, משותקים בפיתוח המדיני וכן בעניינים אחרים.

העוינות כלפי ארה"ב הייתה הגורם הגדול ביותר להמשך המצב שלפני המהפכה, כגון בחירות מוגבלות וכו'. דרך המוצא היא שנשאל למה התרחש דבר כזה ולא שנאמר שלא תהיה עוינות כלפי ארה"ב.

 

חלק נכבד ממה שאמרנו על ארה"ב לא היה נכון וחלק מזה היה שכתוב ההיסטוריה. עלינו לשאול את עצמנו פעם אחת האם באמת ארה"ב [כה] מטומטמת על כך שרצתה לעשות הפיכה ב-4 בנובמבר 79'?

כשהשאה היה, והיה גם צבא, היא לא עשתה הפיכה, אבל היא כן פעלה להפיכה אחרי שהכול נהרס?! או בנוגע למאורעות ב'טבס', [ניסיון האמריקאי הכושל לחילוץ בני הערובה האמריקאים ב-1980] לשם הגיעו רק שני מטוסים, כיצד ניתן לקרוא לזה תקיפה צבאית?

 

... מי אומר שהשאה היה כלומניק? משנת 1943 - 1978, הוא קיבל את כל ההחלטות העיקריות. איזו הוכחה יש לאלו הטוענים כי ארה"ב הכתיבה את כל פעולותיו? לדעתכם, אם ארה"ב הייתה באמת תומכת בשאה, האם השאה היה נופל? דווקא ארדשיר זאהדי [חתנו של השאה, אותו מינה לאחראי על מדיניות החוץ]  ושליטים אחרים מאמינים כי ארה"ב לא תמכה בשאה. למעשה, בתקופת ראשית המהפכה ארה"ב לא ידעה מה לעשות אתה....

 

לדעתי, ה-JCPOA הוא תחילת הסוף ל[סיסמא] 'מוות לאמריקה'. לפני יומיים - שלושה, [שרי החוץ] זריף וקרי שוחחו על סוריה ולא על בסוגיות הגרעין. למעשה, זו תחילת הסוף של ה'מוות לאמריקה'."[2]

 

זיבאכלאם: אם תעשיית הגרעין נועדה לחשמל ותרופות, אז לשם מה היה צורך בחשאיות בנטנז?

הישגי ההסכם שעיקרם התרחקות מסיסמת "מוות לאמריקה" ותחילת ההתקרבות אליה. זיבאכלאם הסביר גם כי תעשיית הגרעין האיראנית היוותה נדבך חשוב במדיניות העוינות כלפי ארה"ב:

 

"עצם ההסכם חשוב יותר מפרטיו, כי בצל תוצאות ההסכם, נוצרה אווירה מסוימת בין איראן ואמריקה שבה ניתן לפתור את הפרטים שהובאו בהסכם הגרעין. רכבת הסכם הגרעין כבר יצאה לדרך ב-15 ביולי ...איראן ואמריקה הן שתי שחקניות ראשיות של עניין זה והן הגיעו לנקודת מפנה היסטורית בקשריהן ...

 

אחרי [הצגת ההסכם] בווינה, תגובתם החזקה והעקרונית ביותר של הגורמים העוינים את אמריקה [באיראן] הייתה שהם אינם מכירים בהסכם כסופה של [סיסמת] 'מוות לאמריקה' והם ממשיכים לומר אותה... איראן כבר נמצאת על הרכבת המתרחקת מ'מוות לאמריקה', לכן ניתן לומר כי כבר עברנו את השלבים העיקריים של ההסכם ... גם הצד השני [ארה"ב] הסכים כבר עם המציאות של איראן שלאחר המהפכה ... "

 

זיבאכלאם מתח ביקורת על בניית האתר בפורדו וציין: "בין טהראן וקום, בלב ההרים, בוזבזו כספים רבים כדי לבנות שורת מתקנים מיוחדים שמטרתם העיקרית היא עמידות בפני תקיפה אווירית מצד האויב ואי השמדה התשתיות הגרעיניות. כעת כשפורדו הפך להיות מרכז מחקרים, אני שואל: לשם מה בוזבזו כל כך הרבה כסף וזמן בבניית מתקני פורדו? 

 

אל לנו להסתכל בהסכם הגרעין במסגרת המטרות שהוגדרו מראש, כי בצורה זו כל ההסכם יהיה תחת סימן שאלה, זוהי הסתכלות שגויה.

 

למעשה, תעשיית הגרעין נוצרה באיראן כדי להפגין עוינות כלפי אמריקה ... אם תעשיית הגרעין היא רק לשם ייצור חשמל ותרופות, אז לשם מה היה צורך בצעדים חשאיים בנטנז? לאחר חשיפת הפעילויות בנטנז על ידי המנאפקין [כינוי למג'אהדין ח'לק], הפך תיק הגרעין לסוגיה ולדגל להפגנת עוינות נגד אמריקה ... ממשלת אחמדי נז'אד השקיעה את כל מאמציה כדי להפוך את תעשיית הגרעין לסוגיית הפגנת העוינות כלפי אמריקה ...הבעיה התחילה מרגע שהקיצוניים לא אמרו מהי סיבת ההתנגדות של אמריקה והמערב לתעשיית הגרעין [האיראנית], ובמקום זאת אמרו שאמריקה והמערב מתנגדים להתקדמות של איראן בתעשיית הגרעין ולעלייתה בסולם המדע. זהו שקר גס כי אין שום התקדמות כלכלית ומדעית בגרעין, ולדוגמא ניתן להסתכל על פקיסטן.

 

המערב התנגד שאיראן תהיה גרעינית בגלל שפעמים רבות אמרנו בגאווה שאנו רוצים להשמיד את המשטר הציוני, בעוד שברזיל ושאר המדינות שיש להם תעשיית גרעין אף פעם לא התבטאו כך.

אף אחת מהפעילויות בפורדו, בנטנז ובכור המים הכבדים באראכ  שהופסקו כעת, לא שרתה את האינטרסים הלאומיים של איראן, אלא היו על בסיס התנגדות לארה"ב...

דעת הקהל באיראן אינה מסכימה עם תכנית הגרעין... העם האיראני רוצה שמשבר הגרעין באיראן לא יימשך  ואם נערוך סקר קטן בקרב שכבות העם, נראה כי הוא אינו מסכים עם תכנית הגרעין בשום פנים.

 

...הופעת דאעש גרמה לשינויים והתפתחויות רבים במזה"ת ועניין זה גרם להתקרבות בין איראן ואמריקה, איראן וסעודיה וכן איראן והערבים. לאיראן ואמריקה יש דעה משותפת באפגניסטן ועיראק ... הקיצוניים שמו לב כי בעיראק, באפגניסטן ובתימן, איראן ואמריקה משתפות פעולה בצורה עקיפה וזה גרם להם לדאגה. המצב הזה נכון גם לגבי לבנון.

 

למג'לס אף פעם לא היה ואין מעמד במדיניות הפנים או החוץ [של איראן].  תם הזמן שהמג'לס עמד בראש סדר העניינים. היום העניינים במדינה מתקדמים בצורה מתמדת, אך צירי המג'לס עסוקים בשלהם.

 

לעוינות כלפי אמריקה אין קשר למהפכה האסלאמית, כי העם האיראני עשה את המהפכה עבור מטרות אחרות. נכון יותר לומר שהמהפכה האסלאמית חטפה את העוינות כלפי אמריקה. מה גם שלעוינות כלפי אמריקה היה שימוש מיוחד במדיניותה הפנים איראנית.

 

אך כעת איראן נתקלת בבעיה עם [עניין] העוינות כלפי אמריקה כי לשכבת הצעירים יש השכלה גבוהה ויש פתיחות בדעת הקהל. אלה מסייעים להתנגדות[ם] לעוינות כלפי אמריקה ומקשה על אלה התופסים מחסה מאחורי העוינות כלפי אמריקה.

 

העוינות כלפי אמריקה הפכה להיות זהותם של השמרנים הקיצוניים ואם ניקח מהם את [סיסמת] 'המוות לאמריקה', לזרם השמרני לא יהיה מה לומר. אותם אלה המתעקשים על עוינות כלפי אמריקה, מונעים את ההרחבה והפיתוח של איראן".[3]

 



[2] קאנון (איראן), 2.11.15; סהאם (איראן), 6.11.2015

[3] פארס (איראן), 6.9.2015