היומון הקטרי אל-קדס אל-ערבי מבכה את המצב בעולם המוסלמי ערב חג הקורבן:
המוסלמים שוחטים אלה את אלה ומייצאים לעולם רק רצח וטרור
מאמר המערכת של היומון הקטרי אל-קדס אל-ערבי היו"ל בלונדון אשר התפרסם ב-24.9.15, יום חג הקורבן המוסלמי, דן במצב הקיים היום בעולם המוסלמי וקונן על כך שבמדינות ערביות ואסלאמיות רבות מוסלמים שוחטים את אחיהם. לדבריו, המוסלמים חווים היום אסון חסר תקדים, שהוא גדול מאבדן אנדלוסיה ופלסטין.
להלן תרגום קטעים מן המאמר[1]:
"אוי לאותה תמונה מטעה אשר אינה משקפת את מצבה האמיתי של האומה הזו: מיליון מוסלמים בלבוש לבן פשוט, המשקף מצב של התנזרות וטוהר, שוויון וחמלה עומדים במקום אחד, כאיש אחד ומתפללים ושוטחים את תחינתם בפני אל אחד, למרות השוני בצבעם, באזרחויותיהם, בלשונותיהם ובאסכולות התרבותיות והפוליטיות שלהם הם מסייעים זה לזה לשאת את מאמץ העלייה אל הר ערפאת בשעת צהרים... האם עולי הרגל הללו, המאמינים הכנועים המשבחים את אללה השכם והערב, נמנים על אותם מוסלמים הטובחים זה בזה ביותר ממדינה אחת עד כי אדמותיהם נשטפו בדם ועשרות אלפים מהם נהרגו או נפצעו רק מאז חג הקורבן הקודם? ...
האם הגענו למצב שאנו צריכים להגדיר מחדש את משמעות המילה 'מוסלמי'? האם אכן עודנו 'אומה אסלאמית'? והאם עודנו 'האומה הטובה ביותר שקמה לאנושות' [הקוראן, סורה 3 פסוק 110]? או שמא הפכנו ל'אומה של פליטים'? האם המוסלמים עודם 'גוף אחד שאם איבר אחד ממנו חולה אז שאר הגוף מגיב [ביחס] אליו בנדודי שינה וקדחת?' [כפי שנאמר בחדית'], או שהם הפכו לגוף אחד שחלק ממנו הורג את החלק האחר וקושר קשר נגדו?
מה מייצאים המוסלמים היום לעולם זולת התמונות הטרגיות של הרג, שריפה, חורבן, אלפי פליטים ופשעים נגד האנושות וארגונים המבצעים בשם הדת טרור שאין לדת אין כל קשר אליו?
המופתי של סעודיה אמר אתמול בדרשתו בהר ערפאת: 'צמחו בקרבנו בני בלייעל שנודעו במוסרם הסוטה ובקלות דעתם, אשר סטו מ[דרך] המוסלמים ויצאו מקהלם, האשימו את המוסלמים בכפירה והתירו את דמם על ידי פעולות התאבדות. הם החריבו מסגדים של אנשים שלווים וייחסו את דבריהם הרעים ואת מחשבתם המרושעת לאסלאם בצורה שקרית.' אך, [המופתי] לא אמר לנו: מהיכן באו אנשים אלה? האין הם תולדה של המחלות הפוליטיות, התרבותיות והחברתיות שהצטברו בעולם האסלאמי? כיצד זה הפכו שחיטת מוסלמי ופיצוץ מסגדים על פי שקריהם למעשה המקרב את מבצעו אל אללה? מה רב המרחק בינם לבין החדית' שאומר שהרס הכעבה אבן אחר אבן הוא דבר פחות חמור בעבור אללה מאשר רצח מוסלמי אחד שלא בצדק?
מעבר לסכסוכים, למזימות, למלחמות ולמאבקים יש אמת אחת שהמוסלמים היום כמעט אינם חולקים עליה והיא שהם חווים כיום אסון חסר תקדים, ששום אסון בהיסטוריה שלהם - כמו למשל אובדן אנדלוסיה או אובדן פלסטין - אינו משתווה לו, ופירוד פנימי המחזיר אותם לחשכת ימי הביניים בעוד העולם סביבם פורץ קדימה אל אופקים בלתי מוגבלים של קדמה מדעית ותרבותית.
יתכן שהמוסלמים ינסו לתת הסברים קלי דעת שייחסו את חולשתם ואת התפוררותם ל'מזימות חיצוניות', וייתכן שחלקן נכונות, אך מי הוא שיישם את המזימות האלה? האין הם אנשים בני עמנו, בני דתנו ותרבותנו?
כמובן, המוסלמים מוקפים, כפי שהיו תמיד, באויבים האורבים להם. אך, הסכנה האמיתית המאיימת על חייהם כיום, ולא רק על אדמתם ואוצרות הטבע שלהם, מגיעה מתוכם.
לא צריך להיות חכם דת כדי לדעת כי מוטב היה שהמוסלמים, אשר שוחטים היום את הקורבנות לאחר תפילת החג, יחשבו על המוסלמים הנשחטים כל יום ביותר ממדינה אחת בידי 'אחיהם' המוסלמים, על הילדים המתייתמים רק משום שנולדו למשפחה סונית או שיעית, על הנשים הנשבות ונאנסות בשם הדת ועל המשפחות המשליכות את עצמן לים כשהן נמלטות מן המוות מתוך חיפוש אחר חיים שיש בהם מינימום של כבוד אנושי.
לבסוף, למרבה הצער, גם אם יחלפו החגים ואחריהם עוד חגים, החג האמתי של המוסלמים יידחה ליום שבו תסתיים השחיטה הבלתי חוקית של אחיהם וייפסק הדחף המטורף של האומה המוסלמית, או מה שנותר ממנה, להתאבד".