כללי

מאמרים סעודים דוחים יוזמה רוסית לכונן ברית אזורית עם משטר אסד נגד הטרור: הסדר פוליטי בסוריה - המוצא היחיד לטיפול בטרור

 

ב-2-3.8.15 התקיימה סדרת פגישות בדוחה, בירת קטר, בין שה"ח הרוסי סרגיי לברוב, שה"ח האמריקאי ג'ון קרי, ושה"ח של מדינות מועצת שיתוף הפעולה המפרצית (משפ"מ) ושיאה בפגישה משולשת בין שה"ח הרוסי, האמריקאי והסעודי, עאדל אל-ג'ובייר. הפגישות דנו בהצהרה על הסכם הגרעין בין איראן למעצמות, במצב בתימן ובלוב וכן במשבר הסורי ומעמדו של בשאר אל-אסד. במוקד הדיונים על המשבר הסורי עמדה יוזמה רוסית לפתרון המשבר בסוריה.

 

בשבועות האחרונים הגבירה רוסיה את מאמציה לפתרון משבר זה וגיבשה יוזמה שעיקרה כינון ברית אזורית למאבק בטרור שתכלול לצד המשטר הסורי, גם את יריבותיה העיקריות באזור – סעודיה ותורכיה, וגם את ירדן. במסגרת קידום היוזמה נפגש הנשיא ולדימיר פוטין עם יורש יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן ב-20.6.15 ועם שה"ח הסורי וליד אל-מועלם ב-29.6.15. במסע"ת משותפת עם שה"ח הסורי אמר פוטין כי קיבל איתותים מסעודיה, מתורכיה ומירדן בדבר נכונותן לקחת חלק במאבק בדאעש.[1] בכירים במשטר אסד הביעו גם הם מספר פעמים מוכנות לשתף פעולה עם יוזמה זו.[2]

 

נראה כי הרקע לחידוש ולהגברת המאמצים הרוסיים לגיבוש ברית אזורית למאבק בטרור בסוריה דווקא בעיתוי זה, קשור להתפתחויות מדיניות בינ"ל: מאבק הכוחות בין רוסיה לארה"ב, שיחות הגרעין בין איראן למעצמות שהניבו את ההכרזה על הסכם גרעין ב-14.7.15 והתקרבות סעודיה לרוסיה עקב אכזבתה של סעודיה ממדיניות החוץ של ממשל אובמה. זאת, לצד ההתפתחויות בשטח: הסכנה הגוברת מצד דאעש למדינות האזור ולרוסיה עצמה, התקדמות כוחות האופוזיציה הסורית לעבר החוף הסורי, מעוז המשטר הסורי, והתקדמות הכוחות הכורדים בצפון מערב סוריה - שתי התפתחויות המסכנות את המשטר הסורי.

 

למעשה, יוזמה זו היא חוליה נוספת במאמציה המדיניים של רוסיה להציל את משטרו של אסד ולהכשירו בעיני הקהילה הבינ"ל באמצעות הטענה כי הוא הערובה לחיסול דאעש ובכך למעשה לדחות את דרישת מתנגדיו של אסד להדיחו. כך עשתה רוסיה גם בוועידת ז'נבה 2, בינואר 2014, כאשר אימצה את עמדת המשטר הסורי וקראה להצבת המלחמה בטרור בעדיפות ראשונה ולדחיית הדיון על גורל משטר אסד.

 

התקשורת הערבית, הן זו המקורבת למשטר אסד והן זו המקורבת לסעודיה, תלתה תקוות רבות בפגישה המשולשת בין שרי החוץ של רוסיה, ארה"ב וסעודיה והיו אף שהגדירוה כ"מכרעת" בנוגע למשבר הסורי ולגורלו של בשאר אל-אסד.[3] זאת על רקע דיווחים רבים ולעיתים סותרים באמצעי התקשורת הערביים, אודות התקרבות בעמדות סעודיה ורוסיה בנוגע למשטר אסד וכן התגמשות סעודית בנושא זה. כך למשל, אתר ערוץ אל-ערביה הסעודי, דיווח מפי "מקורות דיפלומטים רוסים" כי היוזמה הרוסית זוכה לתמיכה סעודית-אמריקאית ולתמיכת משטר אסד, ולכן ייתכן שהפגישה תוציא אל הפועל את היוזמה הרוסית להקמת ברית אזורית עם המשטר הסורי נגד הטרור.[4] היומון אל-אח'באר הלבנוני המקורב למשטר הסורי, דיווח כי בפגישתו של פוטין עם יורש יורש העצר הסעודי האמיר מוחמד בן סלמאן ב-20.6.15 ברוסיה, השתכנע בן סלמאן "גם אם בעל כורחו" מטענת פוטין בדבר ההכרח לשתף פעולה עם המשטר הסורי נגד הטרור, המאיים גם על סעודיה. הבנה זו הובילה לאחרונה לפגישה בריאד, בתיווך רוסיה, בין האמיר בן סלמאן לבין ראש לשכת הביטחון הלאומי הסורי, עלי ממלוכ, פגישה שלא הניבה תוצאות אך חשיבותה בעצם קיומה.[5] אתר אופוזיציה סורי טען כי בפגישה בין פוטין לבין האמיר בן סלמאן, הסכים פוטין שאסד לא יציג מועמדות בבחירות לנשיאות בתום תקופת המעבר[6], אך הדגיש כי אסד יישאר בשלטון בתקופת המעבר וכי ייושם רעיון הברית האזורית נגד דאעש.[7] היומון אל-ערב של איחוד האמירויות הערביות היו"ל בבריטניה דיווח כי ההתקרבות בין רוסיה לסעודיה חלה גם לאור אכזבה רוסית מאיראן לאחר שהרסה לדעת רוסיה את מוסדות המדינה הסורית אותם ניסתה לשמר, ומתוך הבנה רוסית כי מדינות המפרץ הן היחידות שיכולות להבטיח את האינטרסים שלה בסוריה בעתיד.[8]

 

אולם כגודל הציפיות, כך גודל האכזבה. מהצהרות שרי החוץ ומפעולות הגורמים השונים במהלך ימי הפגישות עולה כי לא הושגה התקדמות בנושא המשבר הסורי וכי שני הצדדים עדיין דבקים בעמדותיהם. אי פרסום הודעה משותפת בתום הפגישה המשולשת מעיד גם הוא על עומק המחלוקות בין הצדדים. כך, בהצהרת ארה"ב  טרם הפגישה המשולשת כי בכוונתה להגן על לוחמי האופוזיציה הסורית שאימנה, מפני כל גורם, כולל המשטר הסורי, פורשה ע"י שה"ח הרוסי לברוב כהכשלת המלחמה בטרוריסטים.

 

אשר לגורלו של בשאר אל-אסד, ההודעה המשותפת של שרי החוץ של ארה"ב ומשפ"מ קבעה כי "משטר אסד איבד לחלוטין את הלגיטימיות שלו ויש להקים ממשלה סורית חדשה שתענה על שאיפות העם הסורי,"[9] דבר שגם הוא כנראה עומדת בסתירה ליוזמה הרוסית המוצעת.

 

במסע"ת משותפת עם עמיתו הקטרי, הצהיר שה"ח הרוסי כי הודעת ז'נבה אינה קובעת שיש לשנות את המשטר בסוריה, אלא המשתתפים בשיחות אז הסכימו שיש להכריז על תקופת מעבר שמאפייניה יהיו מוסכמים בין הממשל לאופוזיציה הסוריות. הוא הוסיף כי ארצו "מעניקה סיוע צבאי טכני לממשלה הסורית במאבק נגד איום [דאעש] ויש לנו סיבות לחשוב שלולא סיוע זה, השטח עליו הייתה משתלטת הישות הטרוריסטית הזו היה הרבה יותר גדול."[10]       

 

עד לאחרונה נמנעה סעודיה הרשמית והתקשורת הסעודית מהבעת כל עמדה או התייחסות ליוזמה הרוסית. ואולם, בימים האחרונים התפרסמו בעיתונות הסעודית מאמרים, שעשויים להעיד על עמדתה המדינית של הממלכה. מאמרים אלה גרסו כי פתרון פוליטי למשבר הסורי קודם למעשה למלחמה בדאעש, זאת בניגוד למגמת היוזמה הרוסית שנידונה בפגישות בדוחה.

 

להלן תרגום קטעים נבחרים מהמאמרים:

 

אל-וטן בפנייה לרוסיה: ניתן להסכים על סילוק אסד ומעמד המשטר בעתיד סוריה

במאמר מערכת של היומון הסעודי הממסדי אל-וטן נכתב: "... פתרון המשבר הסורי הוא הציר המרכזי לפתרון משבר הטרור. מה שנדרש הוא לסיים את המשבר בכל דרך שהיא כדי להפסיק את שפיכות הדמים בסוריה ולהשיב את הביטחון למחוזות ולערים [במדינה]. יתכן שהדרך הטובה ביותר היא לחזור להסכם 'ז'נבה 1', הקובע כי יש להקים ממשלת מעבר מוסכמת שתוביל את המדינה לחוף מבטחים.

 

על אף ש[הסכם] 'ז'נבה 1' לא קבע מפורשות שיש לסלק את בשאר אל-אסד מהשלטון, ניתן להסכים על עניין זה לאור השינויים והנסיבות, אם המעצמות מעוניינות לסייע בפתרון הבעיה, ובמיוחד רוסיה, אשר השתמשה [בזכותה להטיל] 'וטו' במועה"ב יותר מפעם אחת, כדי להגן על המשטר הסורי...

 

אשר למעמד המשטר בעתיד סוריה, זהו נושא אחר שיש להסכים עליו, בין באמצעות תיקון [מבנהו] או סילוקו המידי או ההדרגתי. אולם, הדבר החשוב ביותר הוא שהמדינה לא תיוותר ללא הנהגה פנימית המסוגלת לנהל את העניינים, למנוע כאוס, ולשתף פעולה כדי לחסל את ארגוני הטרור".[11]

 

היומון אל-ריאד: המשך קיומו של משטר אסד יקשה על המלחמה בדאעש

אימן אל-חמאד, כותב מאמרי המערכת של היומון הסעודי הממסדי אל-ריאד, פרסם ב-3.8.15 מאמר בשם "ברית נגד דאעש או כדי להציל את אסד?" בו כתב:

 

"בעבר השליכה רוסיה גלגל הצלה למשטר הסורי בדמות ויתור על מצבור הנשק הכימי כדי למנוע מתקפה של ארה"ב, ואילו היום היא מנסה למנוע את התמוטטותו באמצעות גלגל הצלה שלמעשה אין ביכולתו להצילו מנפילה ומטביעה, [וזאת חרף] הודאת המשטר בהפסדיו ובצמצום השפעתו בסוריה.

רוסיה מצטרפת בהדרגה למלחמה בדאעש. מוסקבה, שעקבה עד כה מקרוב אחר פעולות הקואליציה הבינ"ל [למלחמה בטרור] המתבצעות מזה שנתיים נגד עמדות דאעש  בעיראק ובסוריה, הציעה לפני כמה שבועות יוזמה ששר החוץ של המשטר [הסורי] וליד אל-מועלם אמר ובצדק כי מימושה יהיה נס, זאת [למרות] שהוא כמעט אף פעם לא צודק.

 

[ביוזמה זו] רוסיה דיברה על קואליציה למלחמה בדאעש שהמשטר הסורי יהיה חלק ממנה. איננו יודעים על מה מתבססת רוסיה ביוזמה הזאת, שכן דאעש הוא בן טיפוחים של משטר אסד. שכן, הצבא הסורי והמליציות שלו אינם מפסיקים להפגיז ערים שבהן מתבצרים כוחות האופוזיציה הסורית ואינם נרתעים מהרג אזרחים, בעוד שאזורי דאעש בטוחים מפני התקפות המשטר הסורי וחביות הנפץ שלו. לעיתים נדירות ראינו  קרבות בין צבא המשטר [הסורי] לארגון הטרור דאעש.    

 

מה שנדרש מרוסיה זה מציאת  מוצא מדיני למשבר הסורי למרות ש[הודעת] ז'נבה 1 [מה-30.6.2012 הדנה בפתרון מדיני], שמוסקבה בירכה עליה ונתנה לה חסותה מההתחלה, לא מקובלת היום על המשטר הסורי עצמו, שהחליט להילחם בטרור לפני כל דבר [אחר] והרי הטרור, לפי הגדרתו של אסד, הם כוחות האופוזיציה הסורית... לפיכך, עדיף שמוסקבה תלחץ על המשטר [הסורי] למימוש מעבר פוליטי שיבטיח את היציבות של מה שנותר מהמוסדות הסוריים כדי שיהיו בסיס [לשלב הבא] ולהימנע מוואקום [שלטוני].

 

כיום, אין זה הגיוני שנשמע מרוסיה על כוונתה לדון בהקמת קואליציה נגד דאעש, מפני שמדינות האזור והעולם הקיאו מקרבן את המשטר הסורי; אין מקום להחזרת מחוגי השעון אחורה, לאחר הקורבנות  שהקריבו הסורים ונהרות הדם שנשפכו בברבריות המכאיבה למצפון העולמי. הדבר המועיל שיש לעשותו היום הוא לחפש מוצא דחוף למשבר הסורי באמצעות ז'נבה 1, ולא להכניס את המשבר הזה למבוכים חדשים ולמסדרונות שרק יובילו [לשפיכת] דם סורי נוסף, ולחיזוק דאעש והארגונים הקיצונים, שהם תוצר של הסחבת וההיסוס האמריקאי והבינ"ל להכריע מההתחלה את המשבר הסורי, באמתלה של 'תן להיסטוריה להתנהל בעצמה'.

נוכח ההתפתחויות היום, עם כניסת תורכיה וארה"ב בכוח למלחמה נגד דאעש, יש לומר שהמשך קיומו של המשטר הסורי יהפוך את המאמץ והניצחון נגד דאעש ללוקים בחסר. המשך המשבר הסורי משמעותו המשך קיומו של דאעש... ".[12]

 

עורך אל-שרק אל-אוסט לשעבר: פתרון המשבר הסורי - המפתח לפתרון בעיית דאעש

טארק אל-חומיד, לשעבר עורך היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון, כתב כי סוריה היא אבן הבוחן לרצינות כוונותיה של רוסיה לפתוח דף חדש עם מדינות המפרץ: "שה"ח הרוסי [סרגיי לברוב] יקיים פגישה משולשת עם עמיתיו הסעודי והאמריקאי בקטר... היום [3.8]. הפגישה תדון במאמצי השלום בסוריה, בתימן ובלוב, בקואליציה נגד דאעש וביציבות המפרץ. הדבר הבולט בהודעת [משרד החוץ] הרוסי הוא שהיא אינה מתייחסת להסכם הגרעין עם איראן...

 

הבעיה הסבוכה והחשובה ביותר באזורנו כעת, שהיא המשבר הסורי, היא המפתח לפתרון במערכה נגד דאעש, הפסקת ההשפעה האיראנית באזור ולפני הכל הפסקת פשעי אסד. כל עוד המשבר הסורי לא יטופל, הבעיה של דאעש [לא תטופל] והמאבק בטרור לא יצליח, אלא יהיה זה בזבוז זמן ומאמץ ו[אבדות] בנפש, ואחרי דאעש יופיעו [קבוצות] דאעש אחרות גרועות יותר. אם רוסיה רוצה לפתוח דף חדש [ביחסיה עם מדינות] המפרץ ולמלא תפקיד יותר פעיל, סוריה צריכה להיות נקודת ההתחלה ואבן הבוחן לבחינת רצינות הרוסים. הפתרון האמיתי למאבק בטרור, להפסקת ההתפשטות האיראנית ולהחזרת האיזון בעיראק, הוא בסוריה ולא בשום מקום אחר."[13]   

 

תורכי אל פיסל ודיפלומטים ערבים: הפתרון הפוליטי בסוריה קודם למאבק בטרור

ב-30.7.15 פרסם היומון הסעודי היו"ל בלונדון, אל-שרק אל-אוסט, מאמר משותף בחתימתם של ראש המודיעין הסעודי לשעבר והשגריר לשעבר בארה"ב תורכי אל-פיצל, שה"ח המצרי ויו"ר הליע"ר לשעבר, עמר מוסא, שה"ח הירדני לשעבר, עבד אל-אלה אל-ח'טיב, וכן שה"ח הכוויתי לשעבר, מחמד אל-סאלם אל-צבאח. במאמר, שכותרתו "תנו לסורים להחליט על עתידם", הציגו  הארבעה יוזמה חדשה לפתרון המשבר בסוריה. עיקרה – כינוס ועידה לאומית סורית של כל הזרמים והכוחות הפוליטיים -  הן נאמני המשטר והן האופוזיציה – במטרה להגיע להסכמה על עתיד סוריה וצורת המשטר בה.

 

וכך כתבו: "העם הסורי... נטוע עמוק בציביליזציה האנושית. ההיסטוריה שלו חוזרת אחורה אלפי שנים ומלאה בהישגים בתחום התרבות והממשל, ואם נניח לו הוא יימצא לבדו את הדרך להצלת עצמו. בהיסטוריה המודרנית של סוריה ישנה דוגמה שהסורים מתגאים בה ורואים בה פרק מעורר כבוד בהיסטוריה הפוליטית שלהם – מדובר בכינוס הועידה הלאומית הסורית (Syrian National Congress 1919-1920) לאחר שחרור סוריה במהלך מלחמת העולם הראשונה. [אז] הסורים החליטו לערוך בעצמם את וועידתם, ללא כל התערבות, על מנת לגבש את צורת המדינה שהם רוצים והמשטר שיהיה בה. למרות שתכניתם לא הצליחה [בסופו של דבר] בגלל שצרפת כבשה את מדינתם... זוהי עדיין דוגמה שניתן לחקותה כדי לגבש עתיד חדש ומבטיח לסוריה. 

 

אנו, המשתתפים במאמר זה, סבורים בכנות שכינוס ועידה לאומית סורית כללית שבה ישתתפו נציגים של כל הכוחות הפוליטיים, המפלגות, המרכיבים החברתיים הסוריים, נציגי החברה האזרחית, נציגי הערים, הכפרים והשבטים- הן מקרב הנאמנים למשטר ומקרב המתנגדים לו- יהא אשר יהא מספרם, יבטיח שהסורים יסכימו ביניהם על סוג המשטר הפוליטי והחוקה שהם רוצים ואשר יענו על שאיפותיהם במידה ויסופקו להם תנאי ההצלחה."

 

כותבי המאמר שבו והדגישו  את החשיבות שוועידה זו תיערך ללא כל התערבות מצד מדינות וגורמים זרים לא בבחירת הנציגים הסורים לוועידה, ולא בניהולה, בגיבוש סדר היום, דיוניה והחלטותיה.  בהמשך טענו כי לאחר שתושג הסכמה בין הסורים על עתיד מדינתם יהיה קל יותר לנהל את המאבק בארגוני הטרור הקיצוני: "במסגרת התעמולה שהמשטר הסורי הנוכחי מפיץ שוב ושוב, כינוס ועידה מכוננת, דוגמת ועידה זו, היא אחת האופציות הקיימות [אך זאת רק] לאחר שיצליח לחסל את מה שהוא מכנה הטרור. אלא שסוריה עלולה לשקוע ולהתרסק עוד יותר ו[אף] להיעלם כמדינה מאוחדת אם המשטר יתעקש על חזרה בלתי אפשרית לעבר, והוא בוודאות לא יצליח בכך. לפיכך, אם המשטר שם לו למטרה את טובת סוריה, עליו להסכים לאופציית הועידה כדי להציל את המדינה ואת עמה.

 

יתכן שזה לא קל לחשוב על הצעה מעין זו בצל התנאים הקיימים ובצל הימצאותם של דאעש וג'בהת אל-נוצרה באזורים סורים נרחבים, אך יתכן שזהו המוצא היחיד לנטרול המשבר הסורי מהטרור ומהמאבק בו. שכן, כאשר הסורים יסכימו על פתרון בעייתם, ההבחנה בין [הבעיה הפוליטית בתוך סוריה למאבק בטרור] תתברר לכל הכוחות הקיימים בזירה הסורית, מה שיקל על המאבק נגד הטרור ויעניק לו לגיטימציה בקרב כל הכוחות באזור..." [14]     

 

עורך אל-חיאת: פשרה מדינית היא המוצא היחיד מהגיהינום הנוכחי

על רקע מאמרים אלה בלט מאמרו של ר'סאן שרבל, עורך היומון הסעודי היו"ל בלונדון אל-חיאת שפורסם ב-3.8.2015, אשר טען כי בכל פתרון מדיני עתידי שיושג בסוריה לא יהיה מנצח ומנוצח, וכי על כל הגורמים המעורבים בלחימה בסוריה, כולל המדינות התומכות בהם, לבצע וויתורים כואבים ו"לשתות מכוס התרעלה" מאחר שדאעש וארגוני הטרור האחרים מהווים סכנה גדולה למדינות התומכות באופוזיציה הסורית יותר מאשר משטר אסד. הוא כתב:

 

נכון לעכשיו, איש אינו יכול לטעון לניצחון במלחמה הקשה הזו [בסוריה]. המקסימום שכל צד יכול לטעון לו הוא חצי ניצחון וחצי תבוסה. הדבר האכזרי ביותר הוא שכל פתרון בסוריה לא יוכל לספק לשום צד הישגים או ערובות שיהיו שקולים כנגד [האבדות] שנגרמו לו. אף צד לא ישיג במו"מ את המקסימום שנבצר ממנו להשיג בזירת הקרב. אפשר שמסיבה זו יש מי שמעדיף את האסונות הכרוכים בהמשך המלחמה על פני האכזבות שיהיו כרוכות בפתרון המדיני, [זאת חרף] הידיעה שזהו המוצא היחיד מהגיהינום הנוכחי.

 

האופוזיציה הסורית אינה יכולה לטעון לניצחון. ברור שהיא הצליחה לערער את המשטר ששלט במדינה שליטה ביטחונית נוקשה למעלה מחמישה עשורים ואילצה אותו לסגת מחלק מהאדמות הסוריות, אך היא לא הצליחה לעקרו מן השורש. בנוסף, האופוזיציה דרשה בתחילת המחאות 'סוריה מאוחדת ודמוקרטית' אלא שבאזורים [שכבשה] ואמורים להיות בשליטתה, שולטים כעת גורמים אנטי דמוקרטים ואנטי פלורליסטים שמגוון רחב של סורים מתנגדים להם, כמו גם גורמים אזוריים ובינלאומיים.

 

[גם] המשטר אינו יכול לטעון להכרעה. הוא [אמנם] נופף בכך שוב ושוב אך אח"כ נסוג והתכנס לשטח של כ-20% מאדמת [סוריה]... המשטר יכול לראות ב[עצם] הישרדותו כחצי ניצחון, אולם אינו יכול להכחיש כי היחלשותו מהווה חצי תבוסה.

 

המדינות שתמכו במשטר [הסורי] אינן יכולות לטעון לניצחון [רק] משום שהן מנעו את הפלתו. הן יכולות לדבר על חצי ניצחון שמבטיח לנציגי [המשטר] מושב סביב שולחן הפתרון [המדיני] ומבטיח את מקומן במסגרת המאמצים להשגת הפתרון. עם זאת, המדינות הללו אינן יכולות להכחיש [כי נחלו] חצי תבוסה שמתבטאת בכך שהן נלחמות נגד רוב [העם הסורי] ושבעל הברית שלהן [אסד] נמצא [כעת] רק בחלק מהמפה [הסורית]. [גם] הגורמים שתמכו באופוזיציה אינם יכולים לטעון לניצחון מלא, משום שהמשטר שהם חלמו על הפלתו עדיין קיים, גם אם הוא מוחלש ומובס. אין הם יכולים להכחיש כי דאעש, ג'בהת אל-נוצרה ודומיהם מסוכנים עבורם יותר מאשר משטר אסד והברית שלו עם איראן...

 

כל פתרון מדיני בסוריה יגרום לכל אחד מן הצדדים בסוריה ומחוצה לה לגמוע כמות לא מבוטלת מכוס התרעלה. אין בסוריה פתרון שיעניק לכל הצדדים דבר שיהיה שקול לאבדות בנפש ולנזקים האחרים שנגרמו להם. זה נכון לסונים ולעלווים כאחד... אין פתרון שיעניק לאיראן מעמד דומה לזה שהיה לה לפני פרוץ הקרבות...

אני יודע שהביטוי חצי ניצחון וחצי תבוסה מכאיב מאוד למי שאיבד את יקיריו מחביות [הנפץ] ומאמצעי לחימה אחרים, לאלה המפוזרים במחנות הפליטים העלובים, הממתינים ארוכות במחנות הפליטים בלבנון, בירדן ובתורכיה ולאלה הסובלים מאימת סירות המוות התועות. אולם זו המציאות. איש לא ניצח בנוק אאוט. הדבר הבטוח הוא שסוריה בעצמה נהרגה במלחמה. היא ההרוגה הגדולה ביותר."