יו"ר מפלגת "האומה" העיראקית מית'אל אל-אלוסי: דאעש הוא יציר כפיהם של הערבים והמוסלמים; מייחל לשלום עם ישראל
בראיון ליומון הכוויתי אל-ראי, טען חבר הפרלמנט העיראקי הסוני ויו"ר מפלגת "האומה" העיראקית, מית'אל אל-אלוסי, כי ארגון דאעש הוא יציר כפיהם של הערבים והמוסלמים משום שאלה התירו את קיומן של השקפות קיצוניות בקרבם ומנטליות של נקמה וביטול האחר, וקרא להילחם במנטליות זו ולאחד את השורות במאבק נגד דאעש. אל-אלוסי, אשר ביקר בעבר כמה פעמים בישראל, אמר בריאיון כי הוא תומך בשלום עימה ומייחל שתהיה שגרירות עיראקית בישראל ושדגל עיראק יונף שם. לגבי איראן אמר כי זהו "שחקן משוגע" המהמר על חיי העם האיראני במטרה להשתלט על האזור.
להלן תרגום קטעים מן הריאיון[1]:
חה"פ מית'אל אל-אלוסי[2]
על עיראק לשקם יחסיה עם מדינות ערב
ש: עיראק נלחמת בארגון המדינה האסלאמית [להלן: דאעש] ומתמודדת עם משברים פוליטיים פנימיים. האם זהו הזמן המתאים לשקם את יחסיה עם מדינות ערב?
ת: עיראק היא חברה מייסדת בליגה הערבית ועליה לשקם את יחסיה [עם מדינות] ערב. המשטר הקודם [קרי, משטר הבעת'] עוד מלפני חמישים שנה לא נהג כמדינה אלא בהתאם לדרכו של המנהיג שאין בלתו [הכוונה לסדאם חוסיין], וזה לא ביטא את רמתה ושאיפותיה של המדינה העיראקית. גם המשטר הנוכחי טעה. על עיראק להבין את חשיבות היחסים עם מדינות האזור. סדאם [חוסיין] פשע כשפלש לכווית ופשע [כשפתח] במלחמת איראן-עיראק, במלחמות פנימיות ובהרג העיראקים. הגיע הזמן שנתנהג כמדינה ושלא יהיה מקום לשה"ח, לרה"מ או לכל פוליטיקאי אחר לפעול כרצונו.
לסיים את הקשר עם ארה"ב
ש: היש ממד אסטרטגי למדיניות עיראק? מדוע חלק מהמפלגות מתעקשות לסיים את הקשר עם ארה"ב?
ת: ייתכן שזה יראה מוזר שדרישה זו עולה מצד ליברלים ודמוקרטים שאני ממוביליהם, [אך] אני בין אלה הרוצים בסיום הקשר עמה. יחסים אלה מתאפיינים באפוטרופסות ובאי בהירות. אל לעיראקים לדרוש מארה"ב להיות אמא ואבא ונותנת חסות לכל דבר. [מנגד], על האמריקאים להבין שהיחסים בין ארה"ב לעיראק הם אינטרס הרחוק מכיבוש ושחרור והיבטים אידיאולוגיים...
ש: האם ארה"ב היא זו שרוצה לוותר על עיראק?
ת: לא, זה עוול [לומר זאת]. ארה"ב שילמה ועודנה משלמת מחיר כבד בעיראק. לא הוגן ולא צודק לתקוף אותה בצורה כזו. הממשל של אובמה טוען שמה שקורה בעיראק הוא ירושה של בוש ושהעיראקים כשלו ואינם רוצים להצליח, מאחר שהוא שומע מפוליטיקאים ומנהיגים עיראקים שהם לא רוצים בארה"ב.
דאעש הוא תוצר של האסלאם הקיצוני; עלינו להתאחד במאבק נגדו
ש: מה הוא אופק המלחמה נגד דאעש המתפשט למדינות השכנות לעיראק ולמדינות אחרות באזור?
ת: אני שמח לראות שדאעש מתפשט למדינות המפרץ. יתכן והאמירה הזאת תזעזע, אך אינני מתכוון לפגוע ולבטח איני שמח על הרג של אף אדם, לא מהמפרץ ולא מישראל. אך על כולנו להבין שדאעש הוא מחלת הדור והוא עשוי להמשיך [להתקיים] עוד מאה שנה. המשבר אינו של עיראק בלבד. עלינו להיאבק במנטליות הפנימית שלנו: מנטליות הנקמה וביטול האחר, [מנטליות] שהולידה את דאעש, ארגון הטרור הפושע הפוגע בדת האסלאם שביצע פעולת טרור נפשעת בכווית כנגד בנינו, ידידינו, שכנינו ואחינו הכוויתים ופעולות [טרור] בתוניסיה, במצרים, בסוריה ובעוד מדינות. כל אלה הם קורבנות של דאעש. עלינו להבין שהארגון הוא ארגון טרור שעל כולם להיאבק כנגדו. על כולנו להיות בחזית אחת. במידה ונסכים לכך, [משמעות הדבר] כי אנו מסכימים לעולם חדש ללא מיליציות ונשק.
ש: לטענתך, [דאעש] יתקיים עוד מאה שנה. האם זה יהיה חלק מהמציאות הפוליטית?
ת: הטרור בשום פנים ואופן לא ייפסק תוך פחות ממאה שנה... מה הדבר שדוחף צעיר בגיל ההתבגרות מאירופה - יבשת המוזיקה, התרבות, האמנות והחירות – לגדל 'את זקנו' ולאמץ השקפות הקוראות לפשיעה, להרג ולאכזריות ולעזוב את כל האושר והחירות ולהצטרף לכנופיה מנודה וברברית? יש תנועת מרד עולמית שהסיבה להקמתה היא כישלון תרבותי, גרעון כלכלי או חוסר הבנה. תועמלני האסלאם הקיצוני ניצלו זאת כדי לייסד את דאעש, ועלינו להיאבק בהם באמצעות הענשת כל מי שמבצע פשע.
ש: דאעש - יציר כפיו של מי?
ת: יציר כפינו ולא יציר כפים מערבי או אירופי או צלבני או יהודי או ישראלי. הוא יציר כפי הערבים והמוסלמים מאחר ונכשלנו בהגנה על החברה שלנו והתרנו את ההשקפות הקיצוניות האלה.
ש: האם אתה סבור כי הנסיבות בעיראק שלאחר 2003 הן שיצרו את דאעש ובפרט לאחר פירוק הישויות הקודמות?
ת: אין ספק כי דאעש הוא השלב הראשון בהתפתחות שנוצרה מאל-קאעדה ואין ספק כי לאבו מוצעב אל-זרקאוי [מייסד אל-קאעדה בעיראק] היה תפקיד משמעותי שאפשר את יצירת דאעש, כמו גם כישלונות הממשלה [העיראקית] במשך שמונה שנים והשקרים הגדולים אותם הפיצו היא והפרלמנט שלה כשהכריזו על הישגים חינוכיים, ביטחוניים וכלכליים ועל פיוס [בין המרכיבים העדתיים בעיראק]. הכל היה שקר. דאעש הוא תגובה ומרד של הכושלים, הנבובים, הפושעים והאומללים. בדאעש יש מסכן משוגע [הכוונה לאל-בגדאדי] שצריך [אשפוז] בבית חולים פסיכיאטרי, אך כעת הוא אחד ממפקדי דאעש, [ארגון] שנוצר כתוצאה מהכישלון הערבי-האסלאמי.
עיראק סובלת ממשבר וממאבק חברתי מסוכן
ש: האם אל-אנבאר תישאר בידי דאעש ומצבה יהיה כמו של אל-מוסול?
ת: הממשלה הכריזה על יעדים [ביניהם שחרור אל-מוסול ואל-אנבאר] והכוחות הפוליטיים העיראקיים [גם הם] הפריחו סיסמאות כי שחרור מוצול ואל-אנבאר קרוב. הדבר אינו נכון. עלינו להודות בכך שרוב לוחמי דאעש ואפילו יותר מתשעים אחוז מהם הם עיראקים. הם נמנים על שבטי אבו נמר, אבו פהד, אבו רישה ואחרים. יש משבר ומאבק חברתי מסוכן והדבר לא ייפתר בדרכים צבאיות בלבד. אנחנו זקוקים למרכז פעילות אסטרטגי, לבניית המוסדות הצבאיים. עלינו להוכיח לאזרחים כי בכוחם של המדינה ומערכת המשפט העצמאית להרתיע את המושחתים. לפיכך, כל עוד העם עד לממשלה שאינה יכולה לערוך רפורמה, אל-אנבאר ואל-מוסול לא ישוחררו, ולא [נוכל] להגן על בגדאד.
איראן לא תשתלט על האזור
ש: איראן היא [המדינה] המשפיעה ביותר באזור, הלא כך?
ת: לא. היא השחקן הכי משוגע, המהמר על חיי בניו, עמו וההיסטוריה שלו למען [הגשמת] חזיון שווא של המנהיגים האיראנים. לא יתכן שאיראן תשלוט על האזור ביום מן הימים, ואין לה את הכוח לשם כך.
עיראק אינה בשלה לפיוס לאומי אמיתי
ש: נוכח קיומו של דאעש והמשך התפשטותו, האם אתה סבור כי הזירה הפוליטית בעיראק תיאלץ לדון בפתרונות למשברים שורשיים [כמו הפתרון של] פיוס אמיתי?
ת: לפני שנתחיל במיזם של פיוס לאומי עלינו להבין כי שלילת האחר היא דבר לא אנושי, פראי, ולא שונה בהרבה מדאעש. המפלגות העיראקיות אינן היחידות האחראיות לכישלון, אלא כולנו. הפיוס הוא פרויקט נעלה שיעמיד בראש [סדר היום] את האזרחות, השלום וזכויות האדם. אך, האם אנו כיום נוהגים בשוויון כלפי הנוצרים והמוסלמים? מתי המדינה היתה [באמת] בשלה [לפיוס?] אני סבור שהפיוס אינו קיים.
שלום עם ישראל - הוא האינטרס שלנו
ש: האם אתה תומך בנורמליזציה עם ישראל?
ת: כן. ישראל היא מדינה ואני תומך בשלום עמה. אני רוצה לראות שגרירות [עיראקית בישראל] ואת דגל עיראק מתנוסס שם. זהו אינטרס שלנו. איני רוצה לקשור את האינטרסים שלנו [רק] באבו מאזן או זולתו."
